בדיקות וטיפולים
המרפאה לגידולים גניקולוגיים
סרטן רירית הרחם
רירית הרחם היא הציפוי הפנימי של הרחם. הרחם הינו אבר שרירי חלול הנמצא באגן האישה. ברחם מתפתח העובר בזמן ההריון. בנשים שאינן הרות, הרחם הוא באורך כ-8 ס"מ. סרטן רירית הרחם שונה מסרטן שריר הרחם, אשר נקרא סרקומה. במרבית המקרים, סרטן רירית הרחם מאובחן בנשים לאחר גיל המעבר. נמצא קשר בין גיל מתקדם, השמנה וסכרת לגבי התפתחות המחלה, אשר ייתכן וקשורה לרמות גבוהות של אסטרוגן. נשים הנוטלות אסטרוגן (הורמון המשפיע על התפתחותן של ממאירויות מסויימות) לבדו, הן בסיכון מוגבר לפתח סרטן רירית הרחם. נטילת אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון (הורמון אחר), אינה מגדיל את הסיכון לסרטן זה. סרטן רירית הרחם גם עלול להתפתח בחולות סרטן השד אשר קיבלו טיפול בטמוקסיפן. חולה הנוטלת תרופה זו, תזדקק לבדיקה גינקולוגית כל שנה, וצריכה לדווח על כל דמם לדני (להוציא דמם ווסתי) בהקדם האפשרי.
תסמינים
התסמינים השכיחים ביותר של סרטן רירית הרחם הם דימום נרתיקי, דימום / הכתמה בנשים לאחר גיל המעבר, או שינויים בדימום הווסתי לפני גיל המעבר. תסמינים נוספים כוללים כאבים בזמן קיום יחסי מין, כאבי בטן תחתונה ותחושת התכווצויות בתוך האגן. במרבית המקרים, הדימום הנרתיקי או שינויים בדימום הווסתי מופיעים בשלב מחלה מוקדם, בו אחוזי הרפוי גבוהים ומכאן החשיבות של בירור וטיפול בזמן.
על כל אישה לפנות לרופא המטפל שלה אם היא סובלת מאחת התופעות הבאות:
- דמם לדני שלא בזמן הווסת
- כאבים או קושי במתן שתן
- כאבים בקיום יחסי מין
- כאבים אגניים
אבחון
חשד לממאירות עשוי לעלות בבדיקת US גניקולוגי ולכן החשיבות במעקב גניקולוגי קבוע. עם זאת, כיוון שסרטן רירית הרחם מתחיל להתפתח בתוך הרחם, הוא אינו מזוהה בדרך כלל במשטח צוואר (משטח PAP). לכן כדי לאבחנו, יש לדגום פיסת רקמה מרירית הרחם ולבדוק אותה במיקרוסקופ, על מנת לזהות תאים ממאירים. אחד מהתבחינים הבאים משמש לאבחון סרטן רירית הרחם:
- דגימת רירית (ביופסיה)- צינור דק וגמיש מוחדר דרך צוואר הרחם אל תוך הרחם, ומשמש ללקיחת פיסות רקמה קטנות מרירית הרחם. דגימות אלו נשאבות החוצה דרך הצינור.
- גרידה- פעולה בה הצוואר מורחב על מנת להחדיר דרכו מכשיר, אשר יכול לדגום פיסות גדולות יותר של רקמה.
טיפול
ישנם סוגים שונים של טיפול בסרטן רירית הרחם, הנגזרים משלב המחלה בזמן האבחנה וכן מהתסמינים מהם סובלת המטופלת. במקרים בהם הגידול מוגבל לרחם, הטיפול המקובל הינו ניתוח לכריתת רחם, שחלות וחצוצרות. במקרים שונים ייתכן ולאחר הניתוח יומלץ על תוספת של טיפול כימותרפי ו/או קרינתי. במקרים בהם לא ניתן לנתח מפאת שלב המחלה, גיל או מחלות רקע החולה תופנה לטיפול קרינתי וייתכן גם לטיפול כימותרפי. במקרים של מחלה עם פיזור בטני עדיין ניתן להציע טיפול כימותרפי ולאחריו טיפול ניתוחי. חולות עם מחלה חוץ רחמית אשר אינה נתיחה מופנות לטיפול כימותרפי, קרינתי או שילוב של השניים. במקרים בהם לא ניתן להציע אף אחד מן הטיפולים שהוזכרו לעיל, ניתן לשקול גם טיפול הורמונלי תוך מעקב צמוד. כל ההחלטות הטיפוליות מתקבלות לאחר דיון צוות בהשתתפות אונקולוגים, גניקולוגים ורדיולוגים.
סיכויי ההחלמה
אפשרויות הטיפול וסיכויי ההחלמה, תלויים בשלב בו מתגלה הגידול (האם הוא מוגבל לרירית הרחם, מערב את הרחם כולו או האם התפשט למקומות אחרים בגוף), בסוג הסרטן, בגודלו, ובבריאות הכללית של החולה. סיכויי ההחלמה תלויים גם במראה המיקרוסקופי של התאים הממאירים והאם הם מושפעים מפרוגסטרון. סרטן רירית הרחם ניתן במקרים רבים לריפוי.
סרטן צוואר הרחם
מה זה סרטן צוואר הרחם:
צוואר הרחם מחבר את הנרתיק (תעלת הלידה) לחלק התחתון של הרחם.סרטן צוואר הרחם, מתפתח בדרך כלל בתאים על פני צוואר הרחם. זה קורה כאשר התאים בצוואר הרחם מתחילים להשתנות לתאים טרום סרטניים. לא כל התאים הטרום סרטניים יהפכו לתאים סרטניים, אבל מציאת תאים בעייתיים אלה וטיפול בהם לפני שהם יכולים להשתנות הוא קריטי למניעת סרטן צוואר הרחם. ולכן יש משמעות גדולה למעקב גניקולוגי ובדיקות שגרתיות (משטח צואר הרחם- פאפ).
סוגי סרטן צוואר הרחם:
ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן צוואר הרחם:
1. קרצינומות של תאי קשקש: מתפתח בתאים השטוחים בחלק החיצוני של צוואר הרחם. מהווים כ-80% עד 90% ממקרי סרטן צוואר הרחם
2. אדנוקרצינומות: מתפתח בתאים הבלוטיים המרפדים את צוואר הרחם. מהווים 10% עד 20% מהמקרים.
מהו צואר הרחם:
צוואר הרחם הוא החלק הנמוך ביותר של הרחם ומחבר את הרחם לפתח הנרתיק. הוא מכוסה ברקמות המורכבות מתאים. התאים האלה עלולים לגדול בצורה שאינה מבוקרת ולהשתנות לתאים טרום סרטניים.
שכיחות סרטן צוואר הרחם:
כ-14,000 אנשים בארצות הברית מאובחנים עם סרטן צוואר הרחם מדי שנה. גיל האבחון הממוצע הוא 50. כ-4,000 אנשים מתים מסרטן צוואר הרחם בשנה בארצות הברית. שיעור זה נמצא בירידה עקב בדיקות וחיסון HPV.
תסמיני סרטן צוואר הרחם:
שלבים מוקדמים של סרטן צוואר הרחם בדרך כלל אינם כרוכים בתסמינים וקשה לזהות אותם. הסימנים הראשונים לסרטן צוואר הרחם עשויים להתפתח במשך מספר שנים. מציאת תאים לא תקינים במהלך בדיקות סרטן צוואר הרחם (PAP)היא הדרך הטובה ביותר להימנע מסרטן צוואר הרחם.
תסמיני המחלה בשלבים ראשוניים:
1. הפרשות לדניות (וגינאליות) דמיות או בעלות ריח עז.
2. דימום לדני (וגינאלי) לאחר יחסי מין
3. דימום בזמן הוסת כבד או ארוך מהרגיל
תסמיני המחלה בשלבים מתקדמים יותר:
1. קושי או כאבים בזמן מתן שתן. לעיתים מלווה גם בדימום.
2. שלשול, כאב או דימום בזמן יציאות.
3. עייפות, איבוד משקל ותיאבון
4. הרגשת חולי כללית
5. כאבי גב או נפיחות ברגליים
6. כאבים ושברים בעצמות האגן
הגורם לסרטן צוואר הרחם:
רוב סוגי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי וירוס HPV, (וירוס הפפילומה) זיהום המועבר במגע מיני. HPV מתפשט באמצעות מגע מיני (אנאלי, אוראלי או נרתיקי) ועלול להוביל לסרטן. גם גברים יכולים להיות נשאים של וירוס הפפילומה. וירוס הפפילומה יכול לשהות שנים ארוכות בגוף ולא לגרום למחלה עד שבשלב מסויים יגרום לתאי צוואר הרחם להשתנות לתאים סרטניים.
איבחון סרטן צוואר הרחם:
סרטן צוואר הרחם מתפתח לאט ולאורך שנים רבות. לפני שהופכים לסרטניים, תאי צוואר הרחם עוברים הרבה שינויים ולעיתים מתחילים להופיע תאים לא סדירים ולא תקינים. תאים חריגים אלה עשויים להיעלם, להישאר אותו הדבר או להפוך לתאים סרטניים.
גילוי מוקדם הוא המפתח באיבחון סרטן צוואר הרחם. בדיקות גינקולוגיות סדירות עם בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) יכולות לזהות את רוב המקרים של סרטן צוואר הרחם. בדיקת פאפ (הנעשית אצל הגניקולוג שלך), היא בדיקה שאוספת תאים מצוואר הרחם שלך. תאים אלו נבדקים לאיתור סימנים של סרטן טרום סרטן או אי סדרים אחרים
בישראל מומלצת בדיקת פאפ (משטח מצוואר הרחם) בגילאים 25 עד 65 מידי 3 שנים במימון הקופה, או לעיתים קרובות יותר במידה ויש גורמי סיכון (כגון בדיקת פאפ קודמת שהראתה תאים טרום סרטניים)
במידה ובדיקת הפאפ חוזרת לא תקינה יש צורך בבדיקות נוספות הכוללות בדיקה לוירוס הפפילומה, וביופסיה מצוואר הרחם. הביופסיה תיתן תשובה אם קיים סרטן בצוואר הרחם.
שלבי סרטן צוואר הרחם:
שלב 1- התאים הסרטניים נמצאים רק בצוואר הרחם ועוד לא התפשטו
שלב 2- הסרטן התפשט מעבר לצוואר הרחם לכיוון הרחם אבל לא הגיע לדופן האגן או הוגינה.
שלב 3- הסרטן התפשט בתוך האגן לכיוון הווגינה, הרחם, צינור השתן ודופן האגן.
שלב 4- הסרטן התפשט למקומות שונים מחוץ לאגן (עצמות, שלפוחית שתן, מעי גס וכו).
גורמי סיכון לסרטן צוואר הרחם:
• מי שאינה נמצאת במעקב גניקולוגי סדיר ומבצעת בדיקות פאפ
• עבר מיני- ריבוי בני זוג ליחסי מין והתחלת קיום יחסי מין לפני גיל 18.
• עישון
• נשאות HIV
• נטילת גלולות למניעת הריון לאורך זמן רב
• ריבוי יילודה
• מערכת חיסונית מוחלשת
• הסטוריה משפחתית
כיצד ניתן למנוע את סרטן צוואר הרחם:
חיסון HPV – ניתן בישראל חינם (לבנים ולבנות) במסגרת החיסונים שניתנים בבית הספר
שימוש בקונדומים במהלך יחסי מין
הגבלת מספר השותפים המיניים
הפסקת עישון
מהו החיסון לסרטן צוואר הרחם:
החיסון נגד HPV מאושר לילדים ומבוגרים בגילאי 9 עד 45 ומגן מפני התפתחות סרטן צוואר הרחם. החיסון פועל על ידי הפעלת מערכת החיסון של הגוף שלך לתקוף סוגים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV), אשר נקשרו למקרים רבים של סרטן צוואר הרחם. עדיף לקבל את החיסון לפני תחילת הפעילות המינית. החיסון ניתן בסדרה של מספר זריקות. מספר הזריקות הדרוש משתנה בהתאם לגיל שאתה במנה הראשונה שלך.
טיפול:
הטיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם יכלול בדרך כלל ניתוח, סוג הניתוח ייקבע לפי גודל הגידול, מיקומו, סוגו והצורך בשימור פוריות כן/לא. בנוסף לניתוח בהתאם לצורך הרפואי, תינתן גם קרינה או טיפול כימותרפי משלים.
הטיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם יכול לכלול קרינה (חיצונית או פנימית) עם או בלי כימותרפיה, כימותרפיה לבד טיפול ביולוגי או טיפול אימונותרפי בהתאם לשלב בו התגלה הגידול, הסוג שלו, האבחון הגנטי שלו, טיפולים קודמים ומחלות רקע של האשה.
סרטן שחלות
שחלות הינן זוג אברים השייכים למערכת הרבייה הנקבית. הן ממוקמות באגן, משני צידי הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר). כל שחלה היא בערך בגודל ובצורת שקד. השחלות מייצרות ביציות והורמונים נשיים (חומרים כימיים השולטים בתפקודם של תאים ואברים מסוימים). סרטן אפתליאלי של השחלה, הוא אחד מסוגי הממאירויות שיכולות להתפתח בשחלה.
אוכלוסיות בסיכון
נשים שיש להן קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות או בת) עם סרטן השחלה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. סיכון זה גבוה יותר בנשים עם קרובת משפחה בדרגה ראשונה וקרובת משפחה נוספת בדרגה שנייה (סבתא או דודה), הלוקות במחלה, וגבוה אף יותר בנשים עם שתיים או יותר קרובות בדרגה ראשונה.
גורמי סיכון נוספים הם בנשים שלא ילדו מעולם, או שילדו לראשונה לאחר גיל 35; בנשים בגיל המבוגר יותר (רוב אבחנות סרטן השחלה נעשות לאחר גיל 60); והיסטוריה משפחתית של סרטן שחלה. בקרב האוכלוסייה האשכנזית בארץ, כ-40% מחולות סרטן השחלה, הן נשאיות של מוטציה באחד משני הגנים של BRCA.
זוהו שלושה דגמים תורשתיים שונים: סרטן השחלה המופיע לבדו, סרטן השחלה המופיע עם סרטן השד, וסרטן השחלה המופיע עם סרטן המעי הגס. קיימים תבחינים המזהים את השינויים הגנטיים. בדיקות גנטיות כאלה, מבוצעות לעיתים על בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לפתח ממאירויות. נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השחלה יכולות לבחור לבצע כריתת שחלות מניעתית (סילוקן של שחלות בריאות על מנת למנוע הופעה של סרטן). לא ידוע האם פעולה זו אכן מונעת סרטן השחלה.
סימני המחלה
בשלב מוקדם של המחלה, עשויות לפתח החולות תסמינים כגון: אי נוחות במערכת העיכול, לחץ אגני, כאב, נפיחות בטנית וקוצר נשימה. לרוב, לא מופיעות תלונות בשלבים מוקדמים של המחלה, או שהן קלות ביותר. בשלב בו מופיעים תסמינים, המחלה בדר"כ מתקדמת. כאשר הוא מזוהה בשלבים מוקדמים, סרטן השחלה ניתן לריפוי בחולות רבות. נשים בכל שלב של המחלה, צריכות לשקול להשתתף בניסויים קליניים הבודקים את יעילותם של טיפולים חדשים.
בדיקות לאבחון סרטן השחלה
- בדיקה גינקולוגית: בדיקת הרחם, הנרתיק, השחלות והחצוצרות, שלפוחית השתן והרקטום, במטרה לזהות חריגות במבנה האברים או בגודלם (משטח צוואר – PAP – אינו יכול לאבחן סרטן השחלה).
- בדיקת אולטרה-סאונד: מכשיר המשדר גלי קול, ומתרגם את ההחזרים מהאברים השונים – בין השאר השחלות – לתמונות.
- תבחין CA-125: בדיקת דם המודדת רמות CA-125 (חומר המצוי בדם וברקמות). רמות מוגברות שלו, עשויות להעיד על סרטן השחלה.
- חוקן באריום: נוזל המכיל באריום, מוחדר לרקטום דרך פי הטבעת ומשמש כחומר ניגוד על מנת להדגים את מערכת העיכול התחתונה בצילום רנטגן. חוקן באריום משמש להדגים גידולים אגניים המערבים את מערכת העיכול.
- Intravenous pyelogram: סדרת צילומי רנטגן של הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן, לאחר שחומר ניגוד מוזרק לכלי הדם ומרוכז בכליות ובמע' השתן. הצילומים משמשים להדגים האם הגידול התפשט אל מחוץ לאגן.
- CT SCAN: בדיקת הדמייה, היוצרת סדרת תמונות מפורטת של אזורים שונים בגוף. התמונות מיוצרות על ידי מחשב המחובר למכשיר רנטגן.
- ביופסיה: לקיחת דגימת רקמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ. הדגימה נלקחת במהלך ניתוח, בלפרוסקופיה (החדרת מכשירים כירורגיים ומצלמה אופטית דרך נקבים קטנים בדופן הבטן), או בלפרוטומיה (חתך בדופן הבטן לצורך ניתוח פתוח).
הטיפול
האפשרויות הטיפוליות והפרוגנוזה, תלויים בגיל החולה ובבריאותה הכללית, בסוג הגידול ובגודלו, ובשלב בו מתגלה הגידול:
- ניתוח בשילוב טיפול כימותרפי הינו הטיפול העיקרי בסרטן שחלה, סרטן חצוצרות הרחם או סרטן ממקור הפריטונאום (הרקמה הדקה העוטפת את אברי הבטן). בניתוח מתבצעת סקירה של הבטן וקביעת שלב המחלה. הגישה הניתוחית קרויה DEBULKING ומטרתה הסרת מירב רקמת גידול לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. במהלך הניתוח מסירים את השחלות, הרחם והאומנטום (רקמת שומן מסביב לאברים אלה). כמו כן, מוסרת כל רקמת גידול הנראית לעין. במקרים בהם אובחנה המחלה בשלב מוקדם מאוד ניתן להסתפק בניתוח בלבד ללא טיפול כימותרפי.
- כימותרפיה הכוללת שילוב של תרופה ממשפחת הפלטינום (ציספלטין או קרבופלטין) בשילוב עם תרופה ממשפחת הטקסנים (בד"כ טקסול). ניתן לתת את הטיפול הכימותרפי לפני או אחרי הניתוח. החלטה על כך מתקבלת לאחר דיון צוות לו שותפים אונקולוגים, גניקולוגים ורדיולוגים.
סרטן הפות
סרטן העריה הינו גידול נדיר בנשים, שבו תאים ממאירים (סרטניים) מתפתחים בעריה. העריה הינה קפלי העור סביב חלקו החיצוני של הנרתיק. הנרתיק הינו המעבר בין הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר) לבין החוץ. הוא נקרא גם תעלת הלידה. רוב הנשים המפתחות סרטן העריה הן מעל גיל 50. עם זאת, הופכת המחלה לשכיחה יותר גם בנשים מתחת לגיל 40.
התסמינים- שים המתלוננות על גרד מתמיד ושינויים בצבע ומראה העריה הן בסיכון מוגבר להופעת סרטן. יש לפנות לרופא המטפל אם מופיע דימום או הפרשה שאינם קשורים לווסת, גרד או צריבה באזור העריה, או אם עור העריה משנה צבעו ללבן ומקבל מרקם מחוספס.
הבדיקות-בדרך כלל תתחיל הבדיקה בהסתכלות על אזור העריה, ומישוש לראות אם קיימים גושים חשודים. בהמשך יש צורך לקחת פיסת רקמה מהעריה (ביופסיה) על מנת לבדוק אותה תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו מבוצעת פעמים רבות תחת אלחוש מקומי, במרפאה.
סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) ובחירת הטיפול, תלויים בשלב בו מתגלה הגידול (האם הוא מוגבל לעריה או האם התפשט לאזורים אחרים), ובמצבה הכללי של החולה.
אפשרויות הטיפול
קיימים שלושה סוגי טיפולים:
1. ניתוחי: כריתת הגידול בניתוח
2. קרינתי: שימוש בקרינת רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים ממאירים
3. כימי: שימוש בתרופות על מנת להרוג תאי גידול
הגישה הניתוחית היא השכיחה ביותר לטיפול בסרטן העריה. הגידול יסולק באחת השיטות הבאות:
- ניתוח לייזר – שימוש בקרן אור צרה לסילוק תאי גידול
- כריתת עור העריה – כריתת עור העריה המעורב בגידול בלבד
- כריתת עריה חלקית – כריתת חלק מהעריה
- כריתת עריה פשוטה – כריתת את העריה כולה ללא בלוטות לימפה
- כריתת עריה רדיקאלית – כריתת העריה כולה ובלוטות הלימפה סביבה
- אם הגידול התפשט מעבר לגבולות העריה והאברים הגניקולוגיים האחרים, צריך לעיתים לכרות את חלקו התחתון של המעי הגס או של שלפוחית השתן יחד עם העריה, הנרתיק, צוואר הרחם והרחם (ניתוח הנקרא אקסאנטרציה אגנית).
- לעיתים יש צורך בהשתלת עור מאזור אחר בגוף ובכירורגיה פלסטית, על מנת לצור עריה או נרתיק חדשים לאחר הניתוחים הללו.
טיפול קרינתי משתמש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים סרטניים ולצמק גידולים. הקרינה יכולה להיות חיצונית, ממכשיר חיצוני (מאיץ קווי), או פנימית (ברכיתרפיה), כאשר מקור רדיואקטיבי מוחדר באמצעות צינורות פלסטיק לאזור בו מצויים תאי הגידול, לזמן קצר. טיפול קרינתי עשוי להיות יעיל בפני עצמו או כהשלמה לטיפול הניתוחי.
טיפול כימי (כימותרפיה) מתבסס על תרופות המשמשות להרס תאי גידול. התרופות ניתנות דרך הפה או דרך הווריד או השריר (בעירוי או בזריקה). כימותרפיה קרויה טיפול סיסטמי (מערכתי) משום שהתרופה נכנסת לזרם הדם, עוברת דרך הגוף כולו וכך יכולה להרוג תאי גידול בכל מערכות הגוף.