דם חדש

מאת: אראלה טהרלב בן־שחר

במה מדובר?
במחקר פורץ דרך הופקו במעבדה תאים הקרויים "פריציטים". תאים אלו הם בעלי תפקיד מכריע בבניית כלי דם ותפקודם. התאים הופקו מתאי גזע עובריים שמקורם בביציות מופרות שנתרמו למחקר ומתאי גזע מושרים- תאי עור או שיער שנלקחו ממבוגר ותוכנתו מחדש על ידי החדרת כמה גנים לתאים עם תכונות "עובריות".

למה זה טוב?
תאי הפריציטים הם תאים רבי עוצמה שמסוגלים לשקם כלי דם שנפגעו ולהפסיק את הרס השרירים שנגרם בעקבות אספקת דם לקויה. הם אף מסוגלים למלא את מקומם של תאי השריר וכך לשקם את הנזק שנגרם.
מאחר ומחלות רבות מתבטאות בפגיעה באספקת הדם לרקמת השריר (מחלות לב, שבץ מוחי, אי־ספיקת כליות, סוכרת ועוד), ייצור כמויות גדולות של תאים פריציטים יוכל לשפר את מצבם של חולים כרוניים רבים ולמזער נזקים בכל האיברים והרקמות בגוף.

אילו תגליות קדמו ואפשרו תגלית זו?
תגלית זו היא תולדה של שתי תגליות עיקריות קודמות. הראשונה מתבססת על הממצא המפורסם שלפיו תאי גזע עובריים הנלקחים מביצית מופרית בת שישה ימים יכולים להתמיין ולהפוך לכל סוג של תא או רקמה. השנייה הינה תגלית חדשה יותר של החוקר היפני שיניה יאמאנקה, שבמקום להשתמש בתאים של עוברים אמיתיים הצליח לתכנת מחדש תאי עור ושיער מאדם מבוגר כך שיתפקדו כמו תאים עובריים ויוכלו להתמיין ולהפוך לכל סוג של תא. בנוסף החוקרים נשענו גם על גוף ידע מצטבר המלמד על חשיבותם של תאי הפריציטים. מדובר בתאים מרובי יכולת המסוגלים, בין השאר, לווסת את צמיחת כלי הדם ברקמות בריאות ופגומות וגם למלא את מקומם של תאים אחרים, כמו למשל תאי שריר. לפיכך הניסיון לחקות את תפקוד תאי הפריציטים יכול לקדם את הריפוי של מחלות רבות.

איך נערך המחקר?
במסגרת הניסוי נקשר עורק ראשי ברגלו של עכבר עד כדי חסימת אספקת הדם לאזור, פגיעה שגרמה להתנוונות השריר ברגלו. לאחר הזרקת תאי פריציטים לאזור הפגוע התחדשה 80% מזרימת הדם המקורית. בבדיקה היסטולוגית הבחינו החוקרים שתאי הפריציטים התמקמו בדופן כלי הדם וגם במקומות מסוימים בשריר המשוקם.

מי עומד מאחורי המחקר?
המחקר בוצע במעבדתו של פרופ' יוסף איצקוביץ־אלדור, מנהל מערך נשים ויולדות בקריה הרפואית רמב"ם והמעבדה לחקר תאי גזע בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, יחד עם החוקרת ד"ר איילת דאר־ועקנין. צוות המחקר כלל גם את חגית דומב, אורן בן יוסף, ד"ר מתי צוקרמן, ד"ר נעמה זאבי־לוין, עטרה נובק, יגאל גרמנגוז וד"ר מיכל עמית.
ממצאי המחקר פורסמו במגזין circulation של האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה בדצמבר 2011.

דבר החוקרים:
ד"ר איילת דאר־ועקנין: "כיום תאי הפריציטים זמינים לשימוש במחקרים לפיתוח תרופות והבנה בסיסית של תהליכים ביולוגיים". פרופ' יוסף איצקוביץ־אלדור: אני מאמין שבתוך מספר שנים נפתח שיטה ליצירת כמות גדולה של תאי פריציטים ונוכל לשנות את הצֶפי של מחלות שכיחות הפוגעות בכלי דם ברקמות ובאיברים שונים בגוף האדם, כולל כלי דם בגפיים, בלב, במוח ובכליות".


ייעוץ רפואי: פרופ' יוסף איצקוביץ־אלדור, מנהל מערך נשים ויולדות בקריה הרפואית רמב"ם