טרופונין - הבדיקה שמזהה התקף לב

אחת הסיבות השכיחות ביותר לפניית חולים לחדרי מיון הינה כאבים בחזה. לרוב החולים המגיעים לחדר המיון עם כאבים בחזה, תילקח דגימת דם לבדיקת "טרופונין-I" (Troponin-I). בדיקת דם זו, תישלח למעבדה לבדיקות דחופות, המספקת שירות במהלך 24 שעות היממה, בכל ימות השנה. תוצאות הבדיקה, ביחד עם אמצעים אחרים (כגון ECG), משמשות את הרופא המטפל לקביעה האם החולה סובל אומנם מהתקף לב.

טרופונין-I היא אחת מהיחידות של קומפלקס הטרופונין שבלב, שמכיל עוד שתי יחידות (טרופונין C וטרופונין T). מחקרים קליניים הראו כי הטרופונין משוחרר לזרם הדם לאחר התקף לב, בדיקה זו הינה ייחודית להתקף לב בניגוד לבדיקה הישנה של CK, למשל, היכולה להצביע על נזק שרירי כללי ולאו דווקא ספציפי ללב. ניתן לזהות רמות פתולוגיות של טרופונין בדם בין 4 ל-6 שעות לאחר תחילת הופעת הכאבים בחזה. רמתו של הטרופונין בדם מגיעה לשיא לאחר 8 עד 28 שעות ונשארת גבוהה עד עשרה ימים לאחר התקף הלב.

דוגמא קלינית למשמעות בדיקת טרופונין:
חולה בן חמישים, שהגיע למיון עם כאבים עזים בחזה. בדיקות ששמשו בעבר לאיבחון התקף לב, כמו למשל CK (או אפילו CK-MB), לא הראו שינויים משמעותיים בהשוואה לערכים הנורמאליים, ואולם בבדיקת ערכי טרופונין נמצא ערך של ng/ml 1.2 (ערכי נורמה תקינים הם ng/ml 0-0.2 ). החולה הועבר מיידית (חשוב ביותר מבחינת הזמן הנדרש לטיפול בחסימת כלי הדם) למחלקה הקרדיולוגית, טופל בהתקף הלב, ושוחרר לביתו לאחר כשבוע ימים. בעבר, כשבדיקת הטרופונין טרם נמצאה בשימוש יומיומי בבתי החולים, חולים רבים טופלו בשלבים מאוחרים מדי, כשכבר נגרם נזק רציני לשריר הלב.