יציאה רכה

מאת: ד"ר ישי לכטר

מה אמר הרמב"ם?
"היה בחור מאנשי השכל והתבונה ומצאוהו חולי הטחורים בפי טבעתו...ובעבור שנכפל זה עליו פעמים רבות, חשב לחתכם כדי שיעקור החולי הזה מעיקרו ולא ישוב אליו עוד. והודעתיהו מה שיש בו מן הסכנה, היות כי הוא ייבש הטבע עם היות בו גם כן עובי, וייזהר מהרבות המלח או התבלין במאכל...והמאכלים אשר יכוון אליהם בעבור החולי הזה: בשר התרנגולות השמנות והמרק שלהן הוא הטוב ביותר...או פוסתק יבשלהו או יאכלהו חם קלוי בשמן שומשומין או יעשה ממנו עוגה בחלמון ביצה. וכן יש מי הזרעונים מועילים מאוד......."

(מתוך חיבורו של הרמב"ם על רפואת הטחורים בתרגום אלמוני שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק תשכ"ה).


ובתרגום פשוט:
הרמב"ם מתייחס לבחור נכבד שהגיע אליו בשל טחורים חוזרים ונשנים. הוא מזהירו מהגורמים לטחורים: מזון עם מעט נוזלים )כנראה, גם בשל משקלו של האיש), המלחה ותבלון יתר. הוא מציע לו לאכול מאכלים שונים, שהמומלץ בהם הוא מרק עוף. מאכלים מומלצים נוספים: פיסטוקים קלויים בשמן שומשום, פשטידה, זרעים למיניהם.

מה אומרים המומחים כיום?
ד"ר לכטר: "גישת הרמב"ם לרפואה היא הוליסטית. הוא ראה קשר בין אורח חיים נכון ותזונה נכונה לבין מניעת מחלות. גם מי שכבר חלה חייב לחיות נכון כדי להימנע מהחמרת מחלתו ו/או הישנותה לאחר שנרפא ממנה.
הטחורים הם ורידים מורחבים בפי הטבעת שמדממים או גורמים לגרד או לכאב. כבר לפני למעלה מ־800 שנה ידע הרמב"ם לסווגם כפנימיים או חיצוניים, סגורים או פתוחים, כאלה הניתנים לצמצמם וכאלה הצונחים ממקומם. הוא תאר אופציות ניתוחיות להסרתם, אך הבין כי גם לאחר ניתוח הם עלולים לחזור במידה שהגורם שגרם להם לא הוסר. עבודת מחקר שנעשתה באנגליה מתארת גישה דומה לזו של הרמב"ם ומחקרים שנערכו בארצות הברית ובארץ מראים שתיתכן הישנות של הטחורים במקרה שהרגלי התזונה לא משתנים.
אחת הסיבות המרכזיות לטחורים קשורה להתייבשות פנימית שמקורה באכילת מאכלים "מייבשים", כאלה שאין בהם נוזלים (טוסט למשל) או בגלל שתיית נוזלים מועטה מדי. רצוי לאכול מאכלים נוזליים כמו מרקים למיניהם ובמיוחד מרק עוף, שהוא לא רק תרופת פלא להתקררות אלא גם מרכך צואה. בנוסף, רצוי לתבל מזונות בשמנים כמו שמן שומשום או שמן זית. רצוי גם להרבות בסיבים תזונתיים המצויים בעלים ירוקים ובזרעים למיניהם (פשטידת תרד, למשל, טובה לעניין זה).
במקרים קלים ובינוניים שיטות הטיפול שאנו נוקטים כיום, מזכירות את המלצות הטיפול של הרמב"ם. במקרים קלים אנו ממליצים על תזונה נכונה, פעילות גופנית, נטילת חומרים משלשלים ושמירה על משקל תקין. במקרים בינוניים, מומלצים בנוסף נרות ומשחות (שגם עליהם עליהם דיבר הרמב"ם). בשלב החמור יותר אנו מבצעים קשירה של הטחור ש"חונקת" אותו, ובמקרים קשים במיוחד אין מנוס מהתערבות ניתוחית.

6 טיפים להימנעות מטחורים:
1. אל תקראו בשירותים. אם אין לכם יציאה תוך חמש דקות, תעזבו את השירותים וחזרו אליהם רק לאחר שעתיים־שלוש.
2. שתו כמה שיותר. מי ששותה פחות מארבע 4 כוסות מים או נוזל, לא כולל קפה, מסתובב עם יובש פנימי שעלול לגרום לטחורים.
3. אכלו הרבה עלים ירוקים, פירות וירקות.
4. שמרו על משקל תקין.
5. אל תזניחו טחורים "קלים", הם עלולים להחמיר.
6. אם אתם סובלים מדימום בצואה, בידקו את מקורו. יכול להיות שמדובר בטחורים,אך יכול להיות שמקורו חלילה בגידול או בפוליפ במעי. דווחו לרופא המשפחה, שעשוי להמליץ לכם על ביצוע קולונסקופיה.

ד"ר ישי לכטר הוא רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה ואחראי על השירות לאולטראסאונד אנדוסקופי בקריה הרפואית רמב"ם.