מוכן וממוגן

מאת: אמיתי גזית

חדי העין שיבקרו בחניון החדש של הקריה הרפואית רמב"ם יבחינו כי הוא שונה מהחניונים הסטנדרטיים המוכרים. למשל, התאורה חזקה מהמקובל, ציפוי הרצפה ייחודי, ועל הקירות מותקנות מערכות לחיבור גזים רפואיים. כל זאת ועוד כדי שיהיה אפשר להפכו לבית חולים ממוגן בתוך כ־48 שעות מההחלטה.
בבית החולים התת קרקעי נמצאת תשתית ל־2,000 מיטות ועמדות טיפול הממוינות למחלקות המקובלות בכל בית חולים, חדרי ניתוח, יחידת דיאליזה עם יותר מ־90 מיטות טיפול, חדרי לידה, מחלקות לטיפול אמבולטורי ויחידות דימות. זהו בית החולים הממוגן הגדול מסוגו בעולם. לשם השוואה, בבית החולים הממוגן במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) יש 650 מיטות, במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) יש 300 מיטות, ובבית החולים הגדול והמרכזי בסינגפור, שבו הוקם גם בית חולים ממוגן שנחשב פורץ דרך בעולם, יש כ־400 מיטות. בית החולים התת קרקעי ברמב"ם תוכנן כך במטרה לשרת את כל תושבי הצפון בשעת חירום.
"בעקבות מלחמת לבנון השנייה היה ברור לנו כי בית החולים חייב להמשיך לתפקד בכל מצב ובכל תנאי", אומר פרופ' שמעון רייסנר, סגן מנהל הקריה הרפואית רמב"ם, "ושלשוהים בבית החולים, למטופלים, למבקרים ולאנשי הצוות מגיעה לפחות אותה רמת מיגון המסופקת לאוכלוסייה הכללית".

פרופ' רייסנר, על פי אילו עקרונות תוכנן בית החולים הממוגן?
בית החולים תוכנן ונבנה לתת פתרון רפואי כולל לפגיעה קונבנציונלית ובלתי קונבנציונאלית ובעיקר לפגיעה מחומרי לחימה כימיים המצויים באזורינו. המבנה הדו שימושי, חניון בשגרה ההופך לבית חולים בחירום, חוסך שטח רב ועלויות כבדות.
בקומה העמוקה ביותר, קומה מינוס 3, נמצא החלק הכבד יותר של בית החולים הכולל חדרי ניתוח, טיפול נמרץ גדול, חדרי לידה ועמדות דיאליזה. מיטות האשפוז מחולקות בין קומות מינוס 2 ומינוס 3, וכל מחלקה בבית החולים יודעת את מקום הפריסה שלה. בקומה מינוס 1 נמצא מגרש טיהור גדול לטיפול בנפגעי חומרי לחימה כימיים, אזור טיפול בנפגעי דחק ואזור לטיפול אמבולטורי. בבית החולים תוכנן גם אזור ללינת צוות ואפילו מעון לילדי העובדים שלא יהיה להם פתרון ויצטרכו להגיע לעבודה בזמן המלחמה עם הילדים.

האתגר: מניעת כניסת מי הים לאזור הממוגן
בתוך ארבע שנים הוקמו שלוש קומות תת קרקעיות, המשתרעות על פני 60,000 מ"ר, תוך התמודדות עם אתגרי בנייה מסובכים. על המלאכה ניצח אריה ברקוביץ', ראש אגף בינוי בקריה הרפואית רמב"ם, ובריאיון איתו הוא מגדיר את המיזם כ"מגה פרויקט שתוכנן על ידי צוות שמנה 20 מתכננים ויועצים ישראלים ממגוון תחומים: אדריכלות, קונסטרוקציה, קרקע, הידרולוגיה, חשמל ועוד".
מר ברקוביץ', מהם האתגרים בפרויקט בסדר גודל כזה?
"האתגר המרכזי נובע ממיקום בית החולים, רק כ־80 מטר בקו אווירי מהים התיכון. לצורך בנייתו בעומק שלוש קומות מתחת לפני הקרקע נדרשה התמודדות מורכבת בתחום ההידרולוגי להשפלת מי ים (ויסות גובה פני הים). הקמנו מערך שאיבה בהיקף של 100 משאבות שפעלו במשך שנתיים כדי להבטיח שהבור שבו ייבנה החניון ובית החולים יהיה יבש לחלוטין. ברגע ששלוש הקומות הושלמו, המערכת פורקה משום שאין לה תפקיד בשגרה. כיום מה שמונע את כניסת המים לחניון הוא מערך של איטום".
החניון מוקף במים?
"בדיוק. דמיינו שהחניון הוא אמבטיה חלולה וסביבה הרבה מים".
כיצד מבטיחים את אטימות המבנה?
"מדובר במערך של יריעות כפולות עם איטומים והלחמות לאורך קילומטרים שבוצעו תחת בדיקות קפדניות, משום שאסור שיהיה אפילו מ"מ אחד לא מולחם ולא מחובר. אחרת יתאפשר חלחול מים וכישלון של כל המערך ההיקפי שמגן על החניון".

תשתיות עצמאיות לעת קריסת מערכות
מקורו של אתגר מורכב נוסף שניצב מול המתכננים הוא העובדה שבית החולים נדרש לשרידות מרבית ויכולת לתפקד בשעת חירום גם במקרה של קריסת תשתית מרכזית דוגמת חברת החשמל או מקורות.
אילו פתרונות מאפשרים לשהות בבית החולים בלי תשתיות של המדינה?
"לשם כך נבנה מערך שיודע לספק אנרגיה לבית החולים הממוגן בלי תלות בחברת החשמל לתקופה של 24־78 שעות. יש מאגרי מים לשתייה, מקלחות ושירותים לכל השוהים בבית החולים וגם צוברים של גזים רפואיים ומאגרי מזון. אפשר לכלכל את השוהים בבית החולים למשך 24־48 שעות במנותק מהעולם גם בעת התקפת חל"ך, הדורשת איטום ונעילה כמו צוללת".
באילו נסיבות משתנה פרק הזמן האפשרי לשהות במתקן?
"זה תלוי בשיעור האכלוס של המתקן. אם הוא מרבי, אפשר לשהות בו 24 שעות, אם יהיה חלקי, יתארך הזמן שיהיה אפשר לשהות בו במנותק מהתשתיות של המדינה".
מה התקציב שנדרש לבניית בית החולים?
"435 מיליון שקל. התקציב הגיע מכמה מקורות. ראשית, מתרומה נדיבה מאוד של סמי עופר ולכן בית החולים הממוגן מנציח את שמו. היה גם סיוע של משרד הבריאות, נלקחה הלוואה, ובית החולים הקצה כספים ממקורותיו.
האם בשגרה יש איזושהי פעילות בבית החולים הממוגן?
"אנחנו חייבים לשמר את התשתיות הקיימות בו כדי שהן יפעלו כראוי בעת הצורך. למשל, יש בו כ־30 חדרי מכונות משאבות ואקום, מערכות מיזוג אוויר ועוד. יש תוכניות אחזקה לכל מכשיר ולכל מכונה, אבל יש פער בתחום כוח האדם. כדי להוציא את תוכניות האחזקה לפועל הגשנו דרישה למשרד הבריאות לקבלת עובדים נוספים. אם הדרישה הזאת לא תיענה בחיוב, קיימת סכנה שהציוד הזה לא יפעל כמו שצריך בעת הצורך".
למרבה השמחה, נכון לעכשיו אנחנו לא בעת מלחמה ולפיכך ביומיום משמש המבנה כחניון ענק ל־1,500 כלי רכב. כולנו תקווה שהמבנה הדו שימושי הזה יפעל תמיד רק לצורך חנייה.