התקפי לב

מאת: אראלה טהרלב בן-שחר


1. אם אבא שלי נפטר מהתקף לב בגיל צעיר, גם אני בטח אחטוף התקף לב בגיל צעיר.
נכון חלקית. גיל וסיפור משפחתי אכן מעלים את הסיכון ללקות בהתקף לב, אבל יש גורמי סיכון נוספים שמשפיעים, ובהם עישון, סוכרת, רמות כולסטרול, משקל ועוד.

2. התקף לב בצעירים מסוכן יותר.
לא נכון. למעשה ההפך הוא הנכון. ככל שאדם מבוגר יותר, הסיכון להתקף לב גובר.

3. אם אין לך תחושה של כאב לוחץ בחזה והקרנה לידיים, אין לך התקף לב.
לא נכון. התקף לב יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים: חולשה, בחילה, קוצר נשימה, הזעה כאבי גב ואפילו כאב המוקרן ללסת. במקרים מסוימים התסמינים אפילו אינם עוצמתיים, ועם זאת מדובר בהתקף לב.

4. עישון של כמה סיגריות ליום אינו מעלה את הסיכון להתקף לב.
לא נכון. גם סיגריות ספורות ליום עלולות לפגוע בגמישות של דופנות העורקים ולהעלות את הסיכון להתפתחות טרשת ולהיווצרות חסימה שלהם.

5. נשים צעירות (לפני גיל הבלות) וגברים שעוסקים בספורט מוגנים מפני התקף לב.
לא נכון. אמנם גיל צעיר ופעילות גופנית סדירה מפחיתים את הסיכון להתקף לב, אך הדבר אינו מהווה ביטוח. אפילו נשים צעירות וגברים שמתאמנים עלולים ללקות בהתקף לב.

6. אם עשיתי מבחן מאמץ לאחרונה והוא היה תקין, לא יכול להיות לי התקף לב בתקופה הקרובה
לא נכון. מבחן מאמץ תקין איננו מהווה ביטוח. התקף לב לרוב נובע מחסימה פתאומית של עורק כלילי על ידי קריש החוסם את זרימת הדם. החסימה יכולה להתרחש גם באזור שבו לא הייתה קודם לכן היצרות משמעותית, ולכן לא ניתנת לגילוי על ידי מבחן מאמץ.

7. נטילת אספירין בתחילתו של התקף לב מקטינה את הנזק.
נכון. נטילת אספירין בשלב מוקדם של התקף לב יכולה לחדש את זרימת הדם בעורק החסום ולהקטין את הנזק לשריר הלב. עם זאת, אין להסתפק בנטילת אספירין וחייבים להזעיק בדחיפות אמבולנס ולהתפנות לבית חולים.

8. מי שרמות הכולסטרול שלו תקינות אינו זקוק לטיפול בסטטינים אחרי התקף לב.
לא נכון. כל מי שלקה בהתקף לב צריך ליטול סטטינים. הם מפחיתים את הסיכון להתקפי לב חוזרים לא רק באמצעות הפחתת רמת הכולסטרול בדם אלא גם באמצעות מנגנונים מיטיבים נוספים, כמו הפחתת הדלקת בעורקים, האטת התהליכים הטרשתיים ועוד.

9. אם ההתקף עבר ומרגישים טוב, לא חייבים ליטול תרופות.
לא נכון. מי שעבר התקף לב הוא בסיכון גבוה יותר לעבור התקף נוסף. אמנם לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, אך הן נדירות, לרוב קלות, והפיכות עם הפסקת נטילתן. התועלת בנטילה מסודרת של תרופות גדולה בהרבה מהסיכון לתופעות לוואי משמעותיות. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הרופא לפני הפסקת נטילת תרופות שנועדו להציל חיים.

10. במהלך התקף לב הלב בהכרח פוסק מלפעום.
לא נכון. בהתקף לב נחסם עורק שמספק דם לאזור בשריר הלב. באותו אזור תאי שריר הלב יעברו נמק ובהמשך תיווצר צלקת, אבל הלב ממשיך לפעום. בזמן ההתקף, הלב רגיש להתפתחות הפרעות קצב ועלול להיגרם דום לב כתוצאה מפרפור חדרים. מסיבה זו חשוב להתפנות למיון באמבולנס שאנשי הצוות בו מסוגלים לאבחן במהירות הפרעות קצב מסכנות חיים ולטפל בהן באמצעות מכת חשמל בעת הצורך.

ייעוץ מקצועי: ד"ר ארתור קרנר, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב וביחידה לקרדיולוגיה פולשנית, הקריה הרפואית רמב"ם