דרכון לבריאות

מאת: תמר פרידמן

​במדינות שהן יקירות המטייל הישראלי, כמו הודו, נפאל, תאילנד, מדינות מרכז אמריקה ודרומה וגם יבשת אפריקה, לכל היתקלות באוכל מקומי, בקוף, ביתוש או בזבוב יש פוטנציאל נפיץ להידבקות במחלות שונות ומשונות, שחלקן אף מסכנות חיים. אבל זה לא אומר שעדיף להישאר בבית עם התה והלימון והספרים הישנים. "טיול בעולם, כולל בעולם השלישי, בטוח כיום מאי פעם, ובאמצעות הקפדה על חיסונים ועל התנהגות נכונה אפשר להימנע מרוב הצרות", מסביר ד"ר עמי נויברגר, רופא ביחידה למחלות זיהומיות ובמחלקה פנימית ב', שמנהל את מרפאת המטיילים החדשה בקריה הרפואית רמב"ם. "רוב מקרי המוות של מטיילים קשורים לתאונות דרכים ולא למחלות. הרבה יותר מסוכן לטייל על אופנוע ללא קסדה בכבישים המסוכנים בעולם לאחר שימוש בסמים שונים ומשונים".
המרפאה מיועדת למי שנוסע לטייל וזקוק לחיסונים ולעצות. האם כדאי לנסוע בגיל 70 לגלפאגוס? (בטח) האם אפשר לקחת ילד חולה במחלה ספציפית לטיול בר מצווה באפריקה? (צריך לחשוב) או האם אשה בהיריון יכולה ליטול טיפול מונע למלריה? (תלוי). "כל טיול שונה מעט. המדינות שונות זו מזו, ובתוך מדינות מסוימות, כמו למשל הודו, יש הבדלים אדירים בין האזורים. סגנון הטיול משנה מאוד. הסיכון למטייל שונה כשמדובר בטרק בהרים, בשהות עם משפחה מקומית בכפר או בשהייה במלון ממוזג בעיר גדולה", מסביר ד"ר נויברגר. "אנו בוחנים כל מקרה לגופו - מה מצבו הבריאותי של המטייל, לכמה זמן הוא מעוניין לנסוע, ממה מומלץ שיימנע וממה עליו להיזהר במיוחד, אילו חיסונים נדרשים והאם בכלל מותר לו לקחת את החיסונים מבחינה בריאותית. המרפאה נותנת מענה גם למטיילים שחוזרים לארץ עם מחלות טרופיות או מחלות שקשורות לאזור ספציפי שבו טיילו. יש להם אפשרות להתייעץ עם רופא שעבד במקומות כאלה ומכיר את המחלות שבהן מדובר. ניסיון זה לא נרכש בעבודה בארץ".
לטובת מי שמתעתד לקשט את הדרכון שלו בקרוב בחותמת של אחד מהיעדים הפופולריים בקרב מטיילים ישראלים, ד"ר נויברגר ממפה את האזורים המועדים לפורענות וסוקר את המחלות המקומיות שכדאי שתדעו לזהות.

ד"ר עמי נויברגר: "כל טיול הוא אחר. המדינות שונות זו מזו, ובתוך מדינות מסוימות, כמו למשל הודו, יש הבדלים אדירים בין אזורים שונים. גם סגנון הטיול משנה מאוד. הסיכון למטייל שונה כשמדובר בטרק בהרים, בשהות עם משפחה מקומית בכפר או בשהייה במלון ממוזג בעיר גדולה"

תאילנד
קדחת דנגי, מלריה ומחלות מין
בעונה הגשומה (סביב אוקטובר) יש הרבה יותר יתושים ואנחנו רואים מטיילים רבים שנדבקים בקדחת דנגי(Dengue Fever). המחלה נגרמת על ידי נגיף המועבר למטייל חסר המזל על ידי יתושים. המחלה מתבטאת בחום ובכאבי גוף קשים, ומכאן כינויה "קדחת שוברת עצמות" (break bone fever), ובמקרים נדירים יכולה גם להוביל למוות. אין למחלה טיפול יעיל, החיסון עדיין בשלבי מחקר, ולכן המניעה מתמקדת בעיקר במנה בהגנה מעקיצות יתושים.

באזורים מסוימים בתאילנד עדיין קיימת מחלת המלריה ולכן חשוב לברר מהו היעד המדויק. יש הבדל בין שהות של שבוע על חוף הים באיי תאילנד ובין טרק בג'ונגל במשך כמה שבועות. אם היעד בסיכון גבוה, יומלץ על טיפול מונע במלריה, ובטיול בסיכון נמוך אפשר להסתפק בהסבר על המחלה ובלקיחת טיפול רק במקרה של מחלה מאובחנת.

סוגיה לא נעימה אך רלוונטית למרפאות המטיילים היא הזנות, הנפוצה מאוד בתאילנד. יש תיירים שצורכים שירותי מין, בעיקר בבנגקוק, ויש כאלה שאפילו נוסעים לשם כך. מעבר לוויכוח המוסרי, גם נושא ההידבקות במחלות מין, כולל איידס, חשוב לדיון עם חלק מהמטיילים לתאילנד. אזהרה קצרה וברורה למטיילים של "אחרי צבא" מונעת לפעמים צרות מאוחרות.

ד"ר עמי נויברגר: "המרפאה נותנת מענה גם למטיילים שחוזרים לארץ עם מחלות טרופיות או מחלות שקשורות לאזור ספציפי שבו טיילו. יש להם אפשרות להתייעץ עם רופא שעבד במקומות כאלה ומכיר את המחלות שבהן מדובר"

הודו ונפאל
שלשול מטיילים, טיפוס בטן וכלבת
הן הודו והן נפאל סובלות מתשתיות ביוב רעועות ביותר במקרה הטוב, ובשתי המדינות לא נהוג להשתמש בנייר טואלט. מסיבות אלה הסיכוי של מטייל לחלות ב"שלשול המטיילים" הידוע לשמצה (Traveler's Diarrhea) גבוה ביותר. בחלק מהמקרים מדובר במחלה שחולפת מאליה, אך לעתים מדובר בכמה ימים מאוד לא נעימים שיכולים להרוס טיול מתוכנן. במקרים קיצוניים יש צורך גם באשפוז לצורך טיפול בנוזלים תוך־ורידיים או באנטיביוטיקה.
גם מחלת טיפוס הבטן נפוצה במדינות האלה מאותן הסיבות. המחלה נגרמת על ידי חיידק הסלמונלה ויכולה להיות קטלנית ללא טיפול אנטיביוטי מתאים. החיסון הניתן כדי למנוע את המחלה יעיל באופן חלקי, כך שכל המטיילים לארצות אלה נמצאים בסיכון.
כמו כן, בכל העולם השלישי יש סכנה להידבקות בכלבת. בהודו ובנפאל, מלבד נשיכות כלבים, שאינן נדירות, יש לא מעט מקרי נשיכה של קופים. הקופים מקודשים על פי ההינדואיזם, ולעתים נראה שהם מודעים לכך.


הודו -"שלשול המטיילים" הוא חבר לא רצוי לטיול העלול להופיע כאן.


אפריקה
מלריה ומחלת השינה האפריקאית
הסכנה הגדולה באפריקה שמתחת לסהרה (Sub Saharan Africa) היא מחלת המלריה. המחלה לא נעימה במקרה הטוב, ובמקרה הרע יכולה להסתיים בסיבוכים קשים ובמוות. הסיכון של מטייל להידבק במלריה באפריקה גדול לאין ערוך מבכל מקום אחר בעולם. למטיילים, בעיקר לצעירים שבהם, יש נטייה לזלזל באופן כללי בכללי הזהירות ולא לפנות לטיפול רפואי גם כשמופיעים הסימנים הראשונים (חום וצמרמורת). למחלה יש טיפול יעיל, ויש גם טיפול מונע יעיל, כך שמקרי המוות ממלריה בפירוש מיותרים וניתנים למניעה. בארץ נפטרו בשנים האחרונות שני חולים ממלריה שבה נדבקו באפריקה.
יש מחלות רבות אחרות הנפוצות באפריקה, ומדי פעם יש גם התפרצויות של מגפות חדשות כמו האבולה. מעבר לכך יש קושי גדול במציאת טיפול רפואי באיכות סבירה ובתנאים היגייניים סבירים. גם אחוז גבוה מהתרופות הנמכרות ביבשת מזויף או מיוצר ללא פיקוח.


אפריקה - הסיכוי להידבק במלריה הוא הגבוה בעולם כאן.

מרכז אמריקה ודרומה
מלריה, זיקה, קדחת dengue, ונגיף ה־Chikungunya
במרכז אמריקה ובדרומה קיימות רוב המחלות שהוזכרו עד כה, כולל מלריה, קדחת דנגי וטיפוס הבטן, ולכן ההיערכות מראש היא כפי שצוין למעלה. יש מדינות "מסודרות" יותר, עם אקלים פחות טרופי (למשל אורוגוואי, ארגנטינה וצ'ילה), שבהן הסיכון לחלות במחלות "אקזוטיות" נמוך הרבה יותר.
לאחרונה עלה לכותרות נגיף הזיקה (Zika) שנפוץ מאוד בכל מרכז אמריקה וברוב המדינות בדרומה. הנגיף אמנם גורם למחלה קלה בדרך כלל, אך יש עדויות הולכות ומצטברות על נזק מוחי לעוברים שנולדים לאימהות שנדבקו בזמן ההיריון. מכיוון שהמחלה מועברת גם על ידי יחסי מין יש המלצה להימנע במידת האפשר מטיול באזורים אלה בזמן היריון, ולגבי הגברים – להימנע מקיום יחסי מין לא מוגנים אם ישנה אפשרות לחשיפה למחלה.
עוד "שחקן חדש" באזור הוא נגיף ה־Chikungunya. הוא מועבר על ידי עקיצת יתושים וגורם לחום, ובעיקר לדלקת מפרקים קשה, שבמקרים רבים נמשכת גם שבועות וחודשים לאחר הטיול.
סכנה משמעותית נוספת למטיילים בג'ונגל הטרופי של האמזונס ושלוחותיו היא מגע עם חיות ארסיות המצויות באזור בשפע (נחשים, עקרבים, עכבישים ועוד).


במרכז אמריקה ובדרומה יש להיזהר ממלריה, קדחת דנגי וטיפוס הבטן. נגיף הזיקה מסוכן לנשים בהריון


אז איך לחזור הביתה בשלום?

• לחלק מהמחלות יש חיסון יעיל ובטוח (לדוגמה הפטיטיס A, הפטיטיס B וכלבת). חיסון לקדחת צהובה (Yellow Fever) מהווה תנאי כניסה למדינות רבות ביבשת אמריקה ובאפריקה.
  
• מחלות אחרות ניתן למנוע על ידי אמצעים פשוטים כמו לבישת בגדים ארוכים, שימוש בתכשירים דוחי יתושים ולעתים גם שינה תחת כילה באזורי ג'ונגל. כל אלה יכולים להפחית מאוד את הסיכון לחלות במלריה, בקדחת דנגי ובמחלות נוספות.
  
• נשים בהריון – זה לא הזמן לנסוע לדרום אמריקה.
  
• המלריה, כנראה מחלת המטיילים המסוכנת ביותר, ניתנת למניעה על ידי נטילת תרופות מתאימות באזורים שבהם הסיכון לחלות במחלה גבוה במיוחד (למשל באפריקה). באזורים אחרים אפשר להסתפק באבחון ובטיפול מהירים בזמן שמופיעים הסימנים הראשונים למחלה (בדרך כלל חום וצמרמורת).
  
• כדאי מאוד לעבור במרפאת המטיילים לפני הנסיעה, וחשוב להביא בחשבון שככל שיעד הטיול אקזוטי יותר, כך עולה חשיבות המידע לגביו וההיערכות הרפואית בהתאם.
  

לקביעת תור לייעוץ רפואי ולמתן חיסונים מותאמים אישית
עבור יעד הנסיעה:
התקשרו למרפאת חיסונים למטיילים: 04-7772360
ונחזור אליכם בהקדם לתיאום תו​ר


ייעוץ רפואי: ד"ר עמי נויברגר,, רופא ביחידה למחלות זיהומיות ובמחלקה פנימית ב', מנהל מרפאת חיסונים למטיילים, הקריה הרפואית רמב"ם