כתבות

גזים – הסיבות לתופעה ועצות למניעתה

הקריה הרפואית רמב"ם
פורסם:

כל אחד מאיתנו, נשים וגברים כאחד, פולטים בממוצע כליטר גז ליום בצורת נפיחות. למזלנו, רובן נטולות ריח. למרות שלא מדובר בתופעה מסכנת חיים, היא עלולה לפגוע באיכות החיים ואנשים רבים מוטרדים ממנה. מניעתה מצריכה בראש ובראשונה סבלנות, התמדה והכרה עצמית

נכתב במקור ע"י ד"ר ישי לכטר. עודכן באוגוסט 2025 ע"י ד"ר אדוארד קויפמן

גזים – הסיבות לתופעה ועצות למניעתהגזים – הסיבות לתופעה ועצות למניעתה

מי פלט..?

מדוע התרבות האנושית מתייחסת לקולות העולים ממערכת העיכול כמו משהו שיש להתבייש בו, זו כבר שאלה לסוציולוגים. אבל אין ספק, שאם זה לא היה מביך, אפשר היה להתייחס לגזים כמו להתעטשות, כי פרט לאי-נוחות אין בתופעה זו סיכון חיים. לכן, יש מי שמתעלמים ממנה וממשיכים הלאה. אבל עבור רוב האנשים הסובלים מהבעיה, הגזים הם בעיה חברתית קשה, המלווה באי נעימות וסבל יומיומי. רק לשם הדוגמא נציין, שאדם הסובל ממתקפת גזים בגוף יכול לשחרר כ-150 נפיחות ליום. עם קצת תשומת לב, התמדה והקפדה על המזונות שנאכלים, ניתן להקל ולסייע במרבית המקרים, ואין צורך לחיות עם הבעיה - הפתרון נמצא בהישג ידו של כל אחד מאיתנו.

גזים – איך הם נוצרים

נהוג להבדיל בין שלוש תופעות שונות של גזים. האחת מתרחשת בחלק העליון של הגוף ומכונה 'גיהוקים' או 'שיהוקים' (גרפסים). השנייה, המתרחשת באזור הבטן, נקראת 'תחושת נפיחות' (באנגלית: Bloating) – כלומר, הרגשת לחץ הנגרמת מגז כלוא. השלישית, שהיא הבעייתית מכולן, מתרחשת בחלק התחתון ונקראת 'נפיחות' – כאשר כאן הכוונה היא לפעולת שחרור ה גזים עצמה.

תלונות על התופעה הן שכיחות למדי, אך למעשה העברת גזים היא תופעה נורמלית לחלוטין, כל עוד תדירותה אינה גבוהה והדבר אינו מפריע בצורה קיצונית לסובל מהתופעה או לסביבתו.

ישנן שתי סיבות מרכזיות להיווצרות גזים במערכת העיכול.

הסיבה הראשונה היא בליעת אוויר ("אירופגיה"). רובנו בולעים בין 1-3 ליטרים של אוויר ביום. אם אוויר זה אינו נפלט חזרה דרך הפה כגיהוק, הוא ממשיך לנוע במערכת העיכול. בממוצע, כאחד ליטר מהאוויר הזה נפלט מחלקו התחתון של הגוף, בכ-10 עד 15 פליטות ביום.

הסיבה השנייה היא פירוק מזון על ידי חיידקים. רכיבי מזון מסוימים, בעיקר פחמימות מורכבות, אינם מתפרקים במלואם במעי הדק וממשיכים למעי הגס. שם, חיידקים מפרקים אותם בתהליך תסיסה שתוצרי הלוואי שלו הם גזים כמו מימן, פחמן דו-חמצני ומתאן. פעולת פליטת הגזים הללו נקראת באנגלית Flatulence.

לגבי ריח הגזים: רובם המוחלט של הגזים (מעל 99%) הם חסרי ריח. הריח הלא נעים נגרם מכמות מזערית של גזים המכילים גופרית, אותם משחררים החיידקים במעי הגס. אגב, נשים וגברים פולטים גז בכמויות דומות.

הרגלים כמו עישון, לעיסת מסטיק ושתיית משקאות מוגזים גורמים לבליעת אוויר מוגברת, ולכן עלולים להגדיל את כמות פליטות הגז, אך לרוב אין להם השפעה על ריח הגזים הנפלטים.

טיפול וגישה

לפני שניגשים לטיפול בתופעה יש צורך, קודם כל, לשלול את האפשרות שהתסמינים של הצטברות הגזים נובעים ממצבי חולי אחרים, רציניים יותר, כגון: הצטברות חריגה של נוזלים בבטן (ASCITES), מחלה דלקתית של המעי או אפילו אפשרות של סרטן המעי, במיוחד אצל אנשים מעל גיל 50 ואצל בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן

במערכת העיכול.


ברגע שנשללה האפשרות להימצאות מחלות קשות יותר, אפשר להוריד את הסבל הנגרם מגזים בצורה הדרגתית ובטוחה, ובדרך כלל בצורה יעילה.הדבר החשוב ביותר לפני ניסיון טיפולי בתופעה הוא ההבנה כי מדובר בתופעה טבעית. הניסיונות למנוע אותה לחלוטין לא הצליחו עד כה וגם כל הטיפולים המודרניים ביותר אינם יכולים להעלים לחלוטין את כל הגזים מהמעיים.

יחד עם זאת, ישנם טיפים וגם תרופות שיכולים לסייע. לדוגמה, תכשירים המבוססים על החומר הפעיל סימתיקון (simethicon) הנמכרים תחת שמות מותג כמו גזיםX , פועלים להקלה על תחושת הלחץ על ידי פירוק בועות גז, בעוד שתכשירים כמו קולפרמין (colpermin), המבוססים על שמן מנטה, מסייעים בהרפיית שרירי המעי והקלה על התכווצויות וכאב.

הגישה הטיפולית בתופעת הגזים נאמנה לרוח משנתו של הרמב"ם ומדגישה את המניעה. לצורך כך דרושה סבלנות, התמדה והכרה עצמית, שנובעת מהתבוננות ומהתרשמות מן התגובות האישיות שלנו. אלו הם יסודות ההצלחה, במגבלת מידור הגזים לכמות שאינה מציקה יתר על המידה, ובכל הנוגע לתופעה זו - הכל עניין של מידות.

מעבר לאי הנעימות החברתית, יש לשים לב לעובדה שהגזים יכולים להיות בעצם תסמין, תשדורת של מערכת העיכול לדווח לנו שמזון זה או אחר אינו מתאים לנו. חוסר התייחסות למקורות היווצרות הגזים יכול להביא להתפתחות של בעיות מורכבות יותר, כגון החמרה של אי-סבילות למזון, חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי (דיסביוזיס) או בעיות ספיגה.

טיפים למניעת גזים

  • נסו לזהות אילו מאכלים משפיעים עליכם לרעה. (ראו מסגרת נפרדת על המאכלים השכיחים הגורמים לגזים).
  • המעיטו במאכלים מטוגנים ושומניים
  • המעיטו זמנית באכילת מאכלים עתירי סובין. המשתמשים בסובין כתוסף מזון יכולים להפסיק את השימוש בו ולאחר מכן לחזור לשימוש בהדרגתיות במשך מספר שבועות. יש לשתות סובין כתוסף מזון, תמיד עם כוס גדולה של מים ולהשתדל לשתות עוד כמות רבה של מים במשך היום.
  • הפחיתו בצריכת מאכלים חלביים. נסו מאכלים חלביים עם כמות מועטה יחסית של לקטוז, כגון יוגורט. בכל מקרה, השתדלו שצריכת חלב תהיה בכמות קטנה, גם כשהיא נצרכת יחד עם מאכלים אחרים.
  • נסו תוספים המכילים אנזימי עיכול, המסייעים בפירוק רכיבי מזון בעייתיים. לדוגמה, אנזים בשם אלפא-גלקטוזידאז מסייע בפירוק הסוכרים המורכבים בקטניות ובירקות הגורמים לגזים. כדי שיהיו יעילים, יש ליטול תוספים כאלה יחד עם הנגיסה הראשונה בארוחה.
  • נסו לאכול ארוחות קטנות. במקום 2-3ארוחות גדולות, אכלו 4-6 ארוחות קטנות ביום.
  • אכלו לאט ולעסו היטב, ובלעו מעט מזון בכל פעם.
  • הימנעו ממסטיקים ומסוכריות קשות - אלו עשויים לגרום לבליעת אוויר.
  • אל תאכלו כשאתם טרודים, מתוחים או ממהרים.
  • אל תעשנו! עישון גורם להגברת בליעת אוויר.
  • נסו לשתות תה עם נענע או עם מנטה. שמן המנטה מרפה שרירים חלקים (בלתי רצוניים) של מערכת העיכול. תה חם עם נענע יכול להקל עליכם את תחושת הגזים ואת הכאבים המתלווים אליהם.
  • נסו כמוסות של שמן מנטה. עם המלצה זו יש גם אזהרה: מנטה על סוגיה יכולה להגביר את תחושת הצרבת.
  • נסו מוצרים שבהם 'סימתיקון'. זהו תכשיר הפועל באופן פיזיקלי במערכת העיכול ומסייע לפרק בועות גז כלואות, מה שמקל על שחרורן. מוצרים אלו נמכרים ללא מרשם רופא וניתן לרכוש אותם בבתי המרקחת ובחנויות למאכלים טבעיים.
  • הימנעו מלדבר בשעת הארוחה, כך תוכלו להפחית את כמות האוויר אותה אתם בולעים בזמן האכילה.
  • הימנעות משתיית משקאות מוגזים יכולה לסייע בהפחתת הגזים.
  • נסו לכלול פעילות גופנית מתונה בשגרה שלכם. הליכה של 20-30 דקות לאחר ארוחה יכולה לעורר את תנועתיות המעיים ולסייע לשחרור טבעי של גזים כלואים.

לבריאות!

מאכלים הגורמים לגזים

להלן רשימת המזונות היותר שכיחים כגורמי גזים. אך חשוב לזכור, שבכל הקשור לגזים מדובר ברגישות אישית. כמות הגזים הנוצרים ע"י מזון מסוים משתנה מאדם לאדם ויש מי שיהיה רגיש למזון מסוים ואילו על אדם אחר הוא לא ישפיע כלל. לכן, עדיף לזהות את המאכלים הבעייתיים רק בדרך של ניסוי וטעייה.

חלב ומוצריו

חלב, גבינות, שמנת, גלידות

ירקות

בצל, שום, ברוקולי, צנון, כרובית, כרוב רגיל וכרוב כבוש, קולרבי, נבטים, ארטישוק, אספרגוס

קטניות

אפונה, רוב סוגי השעועית במיוחד היבשה, חומוס, עדשים, סויה מיובשת

 

לחם מחיטה מלאה, סובין

פירות

תפוחים, אגסים, מנגו, אבטיח, פירות אבן (שזיפים, משמשים, אפרסקים) ובעיקר פירות יבשים (שהסוכר בהם מרוכז מאוד)

משקאות

בירה ומשקאות עתירי חלב וסוכר (כמו מילקשייק)

אחרים

תרופות (בעיקר אנטיביוטיקה), סוכרים אלכוהוליים,כגון: מלטיטול, קסיליטול, סורביטול וכד'.