"אוסטיאוארתריטיס" - המחלה הניוונית של המפרקים

תאריך פרסום: 01/04/2006

במחלות מפרקים אפשר לטפל. אין סיבה להרים ידיים ולהמשיך לסבול מכאבים. אפשרויות הטיפול הרבות, מפיזיותרפיה פשוטה ועד ניתוח החלפת מפרק, יכולות להקל על הסימפטומים ולשפר את המצב

בישראל מבוצעים מדי שנה כ-5,000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך וברךבישראל מבוצעים מדי שנה כ-5,000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך
הטיפול התרופתי נדרש במקרה של כאבים בלתי נסבלים. תרופות די טובות ועם מעט תופעות לוואי הינם ממשפחת הפראצטמול . בדרגות כאב ניכרות יותר, ניתן להיעזר בתרופות יותר חזקות. תרופות נגד דלקת גורמות לעיכוב של פקטורים גורמי דלקת, האחראים גם על הגנת הקיבה ולכן יתכנו דימומים במערכת העיכול. זריקות של קורטיזון לתוך המפרק יכולות להקל, אך לתקופות לא צפויות. מבין הטיפולים השמרניים החדשים ניתן לציין את תוספי המזון המכילים 'כונדרואיטין' ו'גלוקוזמין'. היתרון שלא מדובר בתרופה, כך שאין בד"כ תופעות לוואי. החיסרון הינו שאמצעי זה אינו עוזר בשלבים מתקדמים של המ חלה. לאחרונה נוספו זריקות של חומר צמיג להגברת השימון בתוך המפרק, העשוי מתרכיז כרבולת של תרנגולת (היאילורונט). חלק מהחולים דיווחו על ירידה בדרגת הכאב ודרגת הנוקשות. טיפול ניתוחי הינו מוצדק רק אם הטיפולים השמרנים לא הועילו.

מבין הטיפולים השכיחים: - הינה בין ההתפתחויות החשובות ביותר ברפואה מאז הוכנסה לשימוש באופן גורף ב- 1962. ארגונים שונים בעולם, בהם, ארגון הבריאות המלכותי הבריטי, קבעו כי ניתוח להחלפת מפרק הוא אחד מארבעת הניתוחים התורמים ביותר לשיפור איכות חייו של המטופל.ההוראה לניתוח קיימת במצבים של הרס המפרק, המלווה בכאבים חזקים עם ליקוי חמור בתפקוד. בעקבות ההתקדמות הרבה שחלה בחומרים שמרכיבים את המשתלים המלאכותיים, הצלחת הניתוח כיום תלויה בעיקר בטכניקה הכירורגית של הרופא המנתח.כיום ניתן להחליף את מרבית המפרקים בגוף. המפרקים המלאכותיים השכיחים והמוצלחים הינם של הירך והברך.

התוצאות של החלפת מפרקים אילו מעודדות ונותנות 90% הצלחה למשך 10 שנים. סיבוכים אפשריים הינם זיהום (1%), פקקת וורידים (1%) ותסחיף ריאתי (פחות מ- 1%). סיבוכים מאוחרים הינם שחיקה של הפוליאתילן המרכיב את המפרק והתרופפות של רכיבי המשתל. בדגמים החדישים של משתלים מלאכותיים, הרכיבים עשויים מחומרים משופרים, כגון מתכות עמידות יותר וחומרים קרמיים. בישראל מבוצעים מידי שנה רק כ-5,000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך. מספר זה נמוך בכמחצית לעומת מדינות מערביות אחרות, יחסית לגודל האוכלוסייה. המספר הנמוך, שמקורו נעוץ בעיקר בחוסר מודעות של האוכלוסייה לאפשרות של ניתוח החלפת מפרק, גוזר על רבים מגבלות בתפקוד היום יומי ונכויות, שהיו יכולות להיפתר.
 
הטיפול התרופתי נדרש במקרה של כאבים בלתי נסבלים. תרופות די טובות ועם מעט תופעות לוואי הינם ממשפחת הפראצטמול . בדרגות כאב ניכרות יותר, ניתן להיעזר בתרופות יותר חזקות. תרופות נגד דלקת גורמות לעיכוב של פקטורים גורמי דלקת, האחראים גם על הגנת הקיבה ולכן יתכנו דימומים במערכת העיכול. זריקות של קורטיזון לתוך המפרק יכולות להקל, אך לתקופות לא צפויות. מבין הטיפולים השמרניים החדשים ניתן לציין את תוספי המזון המכילים 'כונדרואיטין' ו'גלוקוזמין'. היתרון שלא מדובר בתרופה, כך שאין בד"כ תופעות לוואי. החיסרון הינו שאמצעי זה אינו עוזר בשלבים מתקדמים של המ חלה.

לאחרונה נוספו זריקות של חומר צמיג להגברת השימון בתוך המפרק, העשוי מתרכיז כרבולת של תרנגולת (היאילורונט). חלק מהחולים דיווחו על ירידה בדרגת הכאב ודרגת הנוקשות. טיפול ניתוחי הינו מוצדק רק אם הטיפולים השמרנים לא הועילו. מבין הטיפולים השכיחים: - הינה בין ההתפתחויות החשובות ביותר ברפואה מאז הוכנסה לשימוש באופן גורף ב- 1962. ארגונים שונים בעולם, בהם, ארגון הבריאות המלכותי הבריטי, קבעו כי ניתוח להחלפת מפרק הוא אחד מארבעת הניתוחים התורמים ביותר לשיפור איכות חייו של המטופל.ההוראה לניתוח קיימת במצבים של הרס המפרק, המלווה בכאבים חזקים עם ליקוי חמור בתפקוד. בעקבות ההתקדמות הרבה שחלה בחומרים שמרכיבים את המשתלים המלאכותיים, הצלחת הניתוח כיום תלויה בעיקר בטכניקה הכירורגית של הרופא המנתח.כיום ניתן להחליף את מרבית המפרקים בגוף.

המפרקים המלאכותיים השכיחים והמוצלחים הינם של הירך והברך. התוצאות של החלפת מפרקים אילו מעודדות ונותנות 90% הצלחה למשך 10 שנים. סיבוכים אפשריים הינם זיהום (1%), פקקת וורידים (1%) ותסחיף ריאתי (פחות מ- 1%). סיבוכים מאוחרים הינם שחיקה של הפוליאתילן המרכיב את המפרק והתרופפות של רכיבי המשתל. בדגמים החדישים של משתלים מלאכותיים, הרכיבים עשויים מחומרים משופרים, כגון מתכות עמידות יותר וחומרים קרמיים. בישראל מבוצעים מידי שנה רק כ-5,000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך. מספר זה נמוך בכמחצית לעומת מדינות מערביות אחרות, יחסית לגודל האוכלוסייה. המספר הנמוך, שמקורו נעוץ בעיקר בחוסר מודעות של האוכלוסייה לאפשרות של ניתוח החלפת מפרק, גוזר על רבים מגבלות בתפקוד היום יומי ונכויות, שהיו יכולות להיפתר.
 
 
מאת: פרופ' מיכאל סודרי, מנהל המערך האורתופדי ומחלקת אורתופדיה א', הקריה הרפואית רמב"ם
 
בין מחלות המפרקים התוקפות את גוף האדם, המחלה הניוונית הינה השכיחה ביותר. זאת מחלה הפוגעת במפרקי הגוף המתנועעים וגורמת להרס ושחיקה של הסחוס המפרקי. מתחת לגיל 45, שכיחות המחלה הניוונית שווה למדי בין שני המינים, אולם לאחר גיל 50 היא נפוצה יותר אצל נשים, במיוחד במפרקי הידיים והברכיים. היא פוגעת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, כשאצל יותר ממחצית בני ה- 65 ומעלה יש עדויות לנוכחותה. עם התקדמות המחלה הם יסבלו מכאבים, התפקוד בחיי היום יום יפגע עד כדי קושי בביצוע פעולות פשוטות, כמו עלייה במדרגות. בארצות הברית למשל, מחלות הקשורות למפרקים הן הגורם המוביל לחוסר תפקוד ונכות. לא בכדי, ארגון הבריאות העולמי והאו"ם הכריזו על העשור זה, כעשור שיוקדש לשיפור איכות חייהם של הסובלים ממחלות הקשורות למפרקים.
 
מהות והרכב סחוס מפרקי 
המפרק הוא נקודת המפגש בה מתחברות שתי עצמות (או יותר). בקצה של כל עצם המרכיבה את המפרק נמצא הסחוס. הסחוס המצפה את קצות העצם במפרק בנוי מסיבי קולגן, פרוטאוגליקנים ותאי סחוס, אך ברובו מורכב ממים (70%). תפקיד הסחוס הינו לאפשר תנועה חלקה בין שני חלקי העצם במפרק ובלימת זעזועים. בתהליך ניווני הסחוס מאבד מגמישותו ונשחק.
 
גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לחלות
כאמור, זאת מחלה של הגיל המבוגר, מעבר לגיל 40. גורמי סיכון נוספים הינם מין נקבי (נשים נפגעות ממנה יותר מגברים), רקע משפחתי, עודף משקל, מחלות מפרקים וחבלות. המפרקים שנפגעים בשכיחות גבוהה הינם בעיקר מפרקים נושאי משקל כמו הברכיים והירכיים.
 
תסמינים קליניים
 התלונה הכי שכיחה הינה כאב. במפרק נושא משקל (כמו הברכיים), אופייני שהכאב מתגבר בעמידה או בהליכה. הכאב הוא מחזורי. תסמינים אחרים הינם נוקשות בוקר, נפיחות, אובדן טווח תנועה וחום מקומי קל. עם התקדמות המחלה יתכנו חריקות. בפגיעה של סחוס הברך במדור הפיקה, התסמין העיקרי הוא כאב בעליה/ירידה במדרגות. עם הזמן, ייתכן עיוות בציר המפרק עם האצה של התהליך הניווני עקב עומסים מוגזמים על הסחוס.
 
אבחון
 
צילום רנטגן הוא האמצעי הטוב ביותר לאבחון תהליך ניווני. לרוב אין צורך ב CT אוMRI

הטיפול
אמנם, כל דרכי הטיפול הקיימות כיום אינן מרפאות את המחלה ואינן יכולות ליצור מחדש את הסחוס. עם זאת, יש בהחלט מה לעשות - ניתן להקל על הסימפטומים ויש דרכים לשפר את ההרגשה האישית וחיי היום יום. 

טיפול שמרני
 
הטיפול הינו בעיקרו הנדסי, כשהמטרה העיקרית הינה הקלה בעומסים על המפרקים: הורדת משקל עודף, הימנעות מלשאת חפצים כבדים, שימוש בעזרי הליכה, שימוש בבולמי זעזועים וחיזוק שרירים. כמו כן, במפרקים נושאי משקל, רצויה הימנעות מהליכה או עמידה ממושכת עד חלוף ההתקף. רצוי לשבת במושב מוגבה עם משענת המאפשר מעבר קל מישיבה לקימה וההפך.
פיזיותרפיה
הפיזיותרפיה הינה נדבך חשוב ביותר גם בטיפול וגם במניעה. הדבר כולל בעיקר שמירה על חוזק שרירים תקין לשליטה מיטבית על תפעול הגפה. שרי רים טובים גורמים לשיפור יציבה, קואורדינציה ופיזור עומסים באופן מאוזן בתוך המפרק. חשובים גם תרגילים להגדלת טווחי תנועה ותרגילים לשמירה על גמישות שרירים. לפעמים, מומלץ חימום מקומי. אך אם הרכיב הדלקתי במפרק הינו הדומיננטי רצוי טיפול מקומי בקרח.

 
הטיפול התרופתי
הטיפול התרופתי נדרש במקרה של כאבים בלתי נסבלים. תרופות די טובות ועם מעט תופעות לוואי הינם ממשפחת הפראצטמול . בדרגות כאב ניכרות יותר, ניתן להיעזר בתרופות יותר חזקות. תרופות נגד דלקת גורמות לעיכוב של פקטורים גורמי דלקת, האחראים גם על הגנת הקיבה ולכן יתכנו דימומים במערכת העיכול. זריקות של קורטיזון לתוך המפרק יכולות להקל, אך לתקופות לא צפויות. מבין הטיפולים השמרניים החדשים ניתן לציין את תוספי המזון המכילים 'כונדרואיטין' ו'גלוקוזמין'. היתרון שלא מדובר בתרופה, כך שאין בד"כ תופעות לוואי. החיסרון הינו שאמצעי זה אינו עוזר בשלבים מתקדמים של המ חלה. לאחרונה נוספו זריקות של חומר צמיג להגברת השימון בתוך המפרק, העשוי מתרכיז כרבולת של תרנגולת (היאילורונט). חלק מהחולים דיווחו על  ירידה בדרגת הכאב ודרגת הנוקשות. 

טיפול ניתוחי
טיפול ניתוחי הינו מוצדק רק אם הטיפולים השמרנים לא הועילו. מבין הטיפולים השכיחים:ארתרוסקופיה - מבוצעת בד"כ באופן אמבולטורי (טיפול יום). מחדירים צינורית אופטית בקוטר של 5 מ"מ לתוך המפרק. הצינורית מחוברת לטלוויזיה במעגל סגור וניתן לצפות בתוך המפרק ולהעריך את מידת הנזק. ניתן לבצע שטיפה והרחקה של רסיסי סחוס חופשיים. ההשפעה הינה טובה ב 75% מהמקרים, אך לא לזמן רב. 

ניתוח לתיקון עיוותי ציר (כמו HTO בברך) - עוזר לפזר עומסים בצורה שווה בין כל חלקי המפרק וע"י כך שומר משחיקה נוספת. ההוראה לביצוע הניתוח הינה במקרה של עיוות ציר ניכר ובגיל יחסית צעיר.
 החלפת מפרק - הינה בין ההתפתחויות החשובות ביותר ברפואה מאז הוכנסה לשימוש באופן גורף ב- 1962. ארגונים שונים בעולם, בהם, ארגון הבריאות המלכותי הבריטי, קבעו כי ניתוח להחלפת מפרק הוא אחד מארבעת הניתוחים התורמים ביותר לשיפור איכות חייו של המטופל.
ההוראה לניתוח קיימת במצבים של הרס המפרק, המלווה בכאבים חזקים עם ליקוי חמור בתפקוד. בעקבות ההתקדמות הרבה שחלה בחומרים שמרכיבים את המשתלים המלאכותיים, הצלחת הניתוח כיום תלויה בעיקר בטכניקה הכירורגית של הרופא המנתח.

כיום ניתן להחליף את מרבית המפרקים בגוף. המפרקים המלאכותיים השכיחים והמוצלחים הינם של הירך והברך. התוצאות של החלפת מפרקים אילו מעודדות ונותנות 90% הצלחה למשך 10 שנים. סיבוכים אפשריים הינם זיהום (1%), פקקת וורידים (1%) ותסחיף ריאתי (פחות מ- 1%). סיבוכים מאוחרים הינם שחיקה של הפוליאתילן המרכיב את המפרק והתרופפות של רכיבי המשתל. בדגמים החדישים של משתלים מלאכותיים, הרכיבים עשויים מחומרים משופרים, כגון מתכות עמידות יותר וחומרים קרמיים. 

בישראל מבוצעים מידי שנה רק כ-5,000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך וברך. מספר זה נמוך בכמחצית לעומת מדינות מערביות אחרות, יחסית לגודל האוכלוסייה. המספר הנמוך, שמקורו נעוץ בעיקר בחוסר מודעות של האוכלוסייה לאפשרות של ניתוח החלפת מפרק, גוזר על רבים מגבלות בתפקוד היום יומי ונכויות, שהיו יכולות להיפתר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למערך האורתופדי בבית החולים רמב"ם.