נחירות – הסיבות ודרכי הטיפול בתופעה

תאריך פרסום: 01/02/2009

הנחירות הן תופעה גברית מובהקת. אך מעבר למטרד שיוצרת התופעה, נחירות הן גם הסמן הראשון למחלה מסוכנת הנקראת 'דום נשימה בשינה'. מדוע נוחרים הגברים ומהן האפשרויות לטפל בבעיה?

נחירות – הסיבות ודרכי הטיפול בתופעהנחירות – הסיבות ודרכי הטיפול בתופעה
מאת: טל ברק  עם פרופ' גיורא פילר, סגן מנהל מחלקת ילדים א' ומנהל המרפאה להפרעות שינה, הקריה הרפואית רמב"ם 

בניגוד למה שמקובל לחשוב, לנחירות אין קשר ישיר לסינוסים או לאף. הנחירות נוצרות בלוע ויוצאות ממנו. על פי ההגדרה היבשה, נחירות הן רעש נשימתי, הנוצר בד"כ בזמן הכנסת האוויר ונובע מרטט של רקמות רכות בלוע. 
הנחירות הן תופעה גברית מובהקת. "רוב הגברים נוחרים" אומר בנחרצות פרופ' גיורא פילר, סגן מנהל מחלקת ילדים א' ומנהל המרפאה להפרעות שינה, הקריה הרפואית רמב"ם. על פי ההערכות, בממוצע כ--60% מהגברים נוחרים בזמן השינה והתופעה מתגברת ככל שמתבגרים ומזדקנים. כלומר, בסביבות גיל ה-20, נמצא כי רק כ-10% מהגברים נוחרים, אך בגילאי 50 עד 60 מדובר כבר על כ-70% מהגברים שנחירותיהם יוצרות בעיה לבנות זוגם ומפריעות להן להירדם.  "אצל שני המינים ככל שעולה הגיל נוחרים יותר", אומר פרופ' פילר.
"אצל נשים יש קפיצה משמעותית בנחירות אחרי גיל המעבר. אך עד גיל המעבר נחירות אצל נשים הן תופעה הרבה פחות שכיחה יחסית לגברים".
 
מדוע נוחרים הגברים?
 "אם אמרנו שהנחירה היא רטט של רקמות רכות בלוע, אז ראשית, לגברים יש יותר רקמות רכות מאשר לנשים", מסביר פרופ' פילר. "כשאומרים רקמות רכות מתכוונים בעצם לשומן.  השומן הגברי מתרכז באמצע הגוף - בצוואר ובבטן. השומן הנשי, לעומת זאת, מתפרש לצדדים – לירכיים ולאגן. 
"הסיבה השנייה שגורמת לגברים לנחור יותר מנשים קשורה להורמון הגברי, ה'טסטוסטרון'. הרטט שגורם לנחירות נובע גם מחולשה של השרירים והטסטוסטרון מחליש את השרירים של דרכי הנשימה העליונות. לעומת זאת, 'אסטרוגן' ו'פרוגסטרון', שהם הורמונים נשיים - מחזקים אותם. מכיוון, שבגיל המעבר יש אצל נשים ירידה בייצור ההורמונים הנשיים, הן מתחילות לנחור בגיל המעבר".
אגב, אצל ילדים אין הבדל בין המינים מבחינת הנחירות. ילדים נוחרים כשיש להם שקדים מוגדלים או שקד שלישי מוגדל ומדובר בתופעה ממנה סובלים כ- 10%-15% מהילדים. ברור וידוע לכולם שנחירות הן רעש מטריד, הפוגע באיכות החיים ומפריע לבני הזוג ולעיתים לכל בני הבית. הרעש של הנוחר גורם לבני הזוג לנדודי שינה, שהיא בעיה בפני עצמה, העלולה לפגוע בתפקוד היום-יומי של בני הזוג ויש לה השלכות לגבי רמת העייפות, העירנות והריכוז שלהם.    
אולם, נחירות הן לא רק בעיה הקשורה לאיכות חייהם של בני הזוג של הנוחרים. 
פרופ' פילר: "הסיבה העיקרית בגללה מוגדרת הנחירה כבעיה רפואית היא שנחירות עלולות להיות סמן ראשון של תופעה אחרת הנקראת "דום נשימה בשינה". חולים הסובלים מדום נשימה בשינה נוחרים. לא כל מי שנוחר יש לו דום נשימה בשינה, אבל כמעט כל מי שסובל מדום נשימה בשינה – נוחר. לכן, כל מי שנוחר וגם סובל מעייפות קיים חשד גבוה מאוד שיש לו דום נשימה חסימתי בשינה". 
דום נשימה בשינה זו מחלה מסוכנת, שבה מפסיקים לנשום לסירוגין במהלך שנת הלילה, לא מצליחים להכניס אוויר ומתחילים להיחנק. אמנם נכון שהסובלים מהתופעה מתעוררים מיד לאחר שהם מפסיקים לנשום ומחדשים את הנשימה, אך האירועים החוזרים ונשנים של חנק והתעוררות, גורמים לעייפות קשה ויותר מכך - לשינויים תכופים ברמת החמצן בדם (ירידות ועליות ברמת החמצן), הגורמים למצב דלקתי בגוף, שסופו עלול להיות התקפי לב, שבץ מוחי ואף מוות. "לכן, אומר פרופ' פילר, חשוב מאד שכל אדם שנוחר וסובל מעייפות יעבור בדיקה כדי לברר אם הוא סובל מדום נשימה בשינה. ואגב, אין קשר בין עוצמת הנחירות לחומרת המחלה. אדם יכול לסבול מדום נשימה בשינה ולנחור חלש, ומנגד יכול אדם לנחור בדציבלים גבוהים ולא לסבול מהמחלה".
 

אפשרויות הטיפול בנחירות
קיימות שלוש קבוצות של טיפולים לאנשים הסובלים מנחירות:
 
1. טיפולים התנהגותיים 
ע"י שינוי עצמי של כמה הרגלים התנהגותיים, ניתן להפחית את הנחירות וגם, במידה מסוימת, את תופעת דום הנשימה בשינה. 
א. לרדת במשקל – עודף משקל הוא הסיבה העיקרית לנחירות ולדום נשימה בשינה. השומן שוקע, בין השאר בלוע ומתפתח לרקמות רכות, שרוטטות וגורמות לנחירות. אנשים רזים נוחרים פחות מאנשים שמנים, וכבר הוכח באופן ברור, בולט ומוחלט, שהאנשים היורדים במשקל נוחרים פחות. הדבר נכון בעיקר לגבי גברים אך גם לגבי לנשים. בחולים הסובלים מעודף משקל חולני מומלץ ניתוח להפחתת משקל.
ב. לא לשתות אלכוהול לפני השינה – אלכוהול מחליש את דרכי הנשימה העליונות, גורם להן להיות רפויות יותר ואז הן נוטות יותר לרטוט. כאשר דרכי הנשימה העליונות רק רוטטות, הדבר מתבטא בנחירות. אם הן לגמרי קורסות, זה כבר הופך לדום נשימה בשינה. 
ג. להימנע מתרופות שגורמות לנחירות – תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו "ווליום" למשל, מחלישות אף הן את דרכי הנשימה העליונות וגורמות לנחירות.  
ד. לא לישון על הגב – נחירות, כמו גם דום נשימה בשינה, קורות יותר כאשר ישנים על הגב. ניתן ללמוד לא לישון על הגב. אלה המתקשים להתרגל לכך לבד, יכולים להיעזר בחגורה מיוחדת עם כדורית בולטת באזור הגב, הגורמת לאי נוחות בשכיבה על הגב ומאלצת לשנות את תנוחת השינה.
2. טיפול באמצעות ניתוחים
קיימות שלוש שיטות ניתוחיות למניעת נחירות. כולן מתבססות על כריתת הרקמות הרכות באזור הלוע שרוטטות וגורמות לנחירות, כמו: חיך רך, ענבל, לשונית ארוכה, שקדים בכלל ושקד שלישי בפרט. לא תמיד כורתים את כולם וההחלטה אלו רקמות לכרות מתקבלת רק לאחר שבודקים את אזור הלוע ורואים איזו רקמה עלולה להפריע. 
א. ניתוח באמצעות סכין - שיטה ניתוחית שהייתה נפוצה לפני 20-15 שנה וכיום כבר ממעטים להשתמש בה. "סטטיסטית, ההצלחות של הניתוחים הללו עומדות על 50%-60%" אומר פרופ' פילר. "בחלק מהמקרים הניתוח פשוט לא מצליח, בחלק אחר זה מחזיק מעמד 5 עד 10 שנים. אבל אם זה הצליח – הנחירות נעלמות לגמרי. לא מדובר בסיפור הצלחה ענק, לכן לא הייתי אומר שזו אפשרות טיפולית ראשונה, אבל זו אפשרות". 
ב. כריתה באמצעות לייזר – שיטה שגם כן הייתה נפוצה בעבר וכיום פחות, שבה במקום בסכין חותכים באמצעות קרן לייזר. אחוז החזרה בשיטה הזו דומה לזה של הניתוחים בסכין. 
ג. הקטנת והקשחת רקמות באמצעות גלי רדיו - טיפול יחסית חדשני והכי נפוץ כיום, שבו משדרים גלי רדיו לתוך הרקמות הרכות וגורמים שם לפצע וצלקת. הצלקת מכווצת ומקשה את הרקמה וכך, רקמה שהייתה רופסת וגדולה הופכת להיות קטנה וקשיחה והיא פחות רוטטת. "בעקרון, מדובר בטיפול די טוב שעובד יופי לנחירות", אומר פרופ' פילר, "אך הוא כרוך בכאבים קשים ומצריך לקחת תרופות משככות כאבים כמה ימים אחרי הניתוח. 
הבעיה עם הטיפול הזה, שהוא מחזיק מעמד רק כ-שלוש שנים, מכיוון שאחרי שנה-שנתיים הצלקת נמסה ובעיית הנחירות עלולה לחזור,  ואז יש לחזור על הטיפול".
 
טיפול באמצעות התקנים
קיימים שני סוגים של התקנים:
א. התקן דנטלי לנחירות והפסקות נשימה – מתקן שיושב על השיניים כמו גשר, נשען על השיניים העליונות ודוחף את השיניים התחתונות קצת קדימה וע"י כך, מותח את הרקמות הרופסות של דרכי הנשימה וגורם להן להיות פחות רוטטות ופחות לקרוס. "ההתקן הזה יעיל ועוזר להתגבר על בעיית הנחירות, הוא מאפשר מעבר אוויר טוב וניתן להירדם עם זה, "אומר פרופ' פילר. "החיסרון שלו הוא,  שההתקן הזה נעשה ע"י רופאי שיניים ואיננו מכוסה ע"י הביטוחים הרפואיים הרגילים ומדובר בהוצאה של כ-5,000 ₪". 
ב. התקן סיפאפ (מסכה) -  מדובר במסכה עשויה פלסטיק קשיח, המונחת על אזור האף ומזרימה אוויר בלחץ, שדוחף את הרקמות הרכות ומדביק אותן לדפנות. "זהו טיפול מצויין המיועד לאלה הסובלים מדום נשימה בשינה ולא למי שסובל מנחירות", אומר פרופ' פילר. "אמנם לא נוח לישון עם זה, אך מי שישן עם המסכה לא נוחר ואין לו הפסקות נשימה בשינה".
 

פרופ' גיורא פילר
פרופ' גיורא פילר
יליד צ'כיה, בעל תואר דוקטור לרפואה (MD) ודוקטור למדעים (DSc) של הפקולטה לרפואה בטכניון. התמחה ברפואת ילדים בביה"ח לילדים 'מאייר' (רמב"ם), וברפואת שינה באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.  נשוי ואב לשני בנים.
 
גירוי חשמלי בלשון 
פיתוח חדשני לטיפול נגד נחירות, באמצעות אלקטרודה המושתלת בצוואר, מפעילה את שריר הלשון ומופעלת מרחוק, נמצא כעת בשלבי מחקר מתקדמים והוגשה לוועדת הלסינקי לאישור המחקר. הפיתוח מורכב כאמור, מאלקטרודה זעירה המושתלת בלשון או בעצב שמעצבב את הלשון, ומכשיר קטן המופעל מרחוק. ברגע שהלשון צונחת אחורה ומתחילה לרטוט, המכשיר מעביר לאלקטרודה אות חשמלי, היוצר גירוי שמצמיד ומזיז את הלשון קדימה ואז פוסקות הנחירות. 
הטיפול נמצא כבר בשלב השלישי לקראת ביצוע מחקר קליני. 
את הפיתוח בארץ מובילים פרופ' אריה אוליבן, מנהל מח' פנימית בביה"ח בני ציון, בשיתוף עם פרופ' אבישי גולץ, מנהל מחלקת אף אוזן וגרון במרכז הרפואי רמב"ם וסגנו ד"ר אבירם נצר, ומעבדת השינה ברמב"ם בראשות פרופ' פרץ לביא. 

אין טיפול תרופתי לנחירות
"אין תכשיר טוב נגד נחירות", אומר פרופ' פילר, "יש המון תרופות ותכשירים למיניהם שניסו להשתמש בהם להפסקת נחירות, כמו פרוגסטרון, אספירין, דייאמוקס, חמצן ומדרבני נשימה למיניהם. ניסו גם גרגור של כל מיני שומנים וכן מיני תכשירים צמחוניים, אבל שום דבר מכל התכשירים הללו שנוסו לא ממש עבד.
"יש דברים שעובדים חלקית, בצורה זו או אחרת, אך אי אפשר להשתמש בהם בגלל תופעות לוואי. הפרוגסטרון, לדוגמא, שהוא ההורמון הנשי, כשניסו לתת אותו לגברים נוחרים, הופיעו אצלם תופעות לוואי שהתבטאו בשינויים מיניים. או האספירין למשל, שבעצמי ערכתי עליו מחקר ב-1992, והתברר שיכול לעזור לדום נשימה בשינה אך הוא גורם לתופעות לוואי, כמו כיב בקיבה או חמצת נשימתית. 
"כך גם עם סוגי השמנים למיניהם, שכשמגרגרים אותם הם אכן מתיישבים על הרקמות וקצת מונעים את הרטט והחיכוך שלהם. אך כעבור חצי שעה של שינה השמן נעלם מהרירית ומתחילים שוב לנחור.  "השורה התחתונה - אין טיפול תרופתי לנחירות ולדום נשימה בשינה". 

כיצד תפחיתו את הנחירות
• לרדת במשקל 
• לא לשתות אלכוהול לפני השינה
• לא לישון על הגב 
• לא לקחת תרופות שמדכאות ומחלישות את דרכי הנשימה
• השיטה הנפוצה "לדחוף" את בן/ת הזוג לא עובדת, כי אחרי שמעירים אותם הם נרדמים שוב וחוזרים לנחור.