70 שנה לרמב"ם - פרק רביעי: שנים של קידמה 2008 - 1991

תאריך פרסום: 01/11/2008

העשור השביעי, שבסופו הפך המרכז הרפואי רמב"ם, ממוסד רפואי בריטי מיושן לאחד ממרכזי הרפואה הגדולים והמובילים בישראל, עמד לקראת סיומו בסימן "חזון אדם" – התוכנית הגדולה לריכוז ארבעה מוסדות רפואה בקמפוס אחד: ביה"ח רמב"ם, הפקולטה לרפואה של הטכניון, מכון רפפורט למחקר מדעי והחממה הביוטכנולוגית. במהלכו יצאו מרמב"ם כמה מההישגים הרפואיים המרשימים בתחום הרפואה בישראל ובעולם כולו והייתה גם מלחמה אחת, שהותירה אחריה הרבה מסקנות וגאוות צוות שלא תיעלם במהרה

70 שנה לרמב"ם - פרק רביעי: שנים של קידמה 2008 - 199170 שנה לרמב"ם - פרק רביעי: שנים של קידמה 2008 - 1991
מאת: טל ברק
רקע היסטורי: ד"ר צבי בן ישי ונורית נאה
רמב"ם החל מתאים עצמו למאה ה-21, לציפיות המאושפזים והמבקרים ובעיקר, החל מתכונן לקפיצת המדרגה הבאה שלו – מימוש "חזון אדם", אשר יהפוך את ביה"ח לאחד ממוסדות הרפואה המתקדמים בארץ ובעולם, המתוכנן ומותאם לעשרות השנים הבאות.
1994
פרופ' יעקב רואו מגיע לרמב"םפרופ' יעקב רואו, מבכירי הרופאים בעולם בתחום השתלות מח עצם, עולה עם משפחתו מניו-יורק לישראל ונקלט ברמב"ם. מאז שפתח ברמב"ם את המכון להמטולוגיה והשתלות מח עצם ועד היום, בוצעו כבר למעלה מ-1500 השתלות.

1995
פרופ' קרל סקורצקי עולה ארצה 
פרופ' קרל סקורצקי עולה ארצהפרופ' קרל סקורצקי, שהתפרסם בעולם בזכות מחקריו בנפרולוגיה , גנטיקה וביולוגיה מולקולרית, עולה ארצה ובוחר ברמב"ם כמרכז פעילותו העתידית. פרופ' סקורצקי הוא זה שגילה למעשה את ה"גן" של הכוהנים, המוכיח כי מוצאם של מרבית היהודים ה"כוהנים" מאדם זכר אחד. פרופ' סקורצקי מתמנה למנהל המחלקה לנפרולוגיה ולפרופ' לרפואה וביולוגיה מולקולרית וגנטיקה של האדם. מאוחר יותר הוא מתמנה לראש מכון רפפורט למחקר בטכניון וב-2005 למנהל מינהל הרפואה ופיתוח המחקר הרפואי ברמב"ם.
 
1998
פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור ותאי גזע עובריים בנובמבר 1998 פרסם העיתון היוקרתי Science, על בידודם של תאי גזע עובריים אנושיים, לראשונה בעולם, פרי מחקרם המשותף של פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור, כיום מנהל מערך נשים ויולדות ברמב"ם ופרופ' ג'יימס תומסון מאוניברסיטת ויסקונסין.פרופ' איצקוביץ'-אלדור הופיע בפני ועדת הסנאט האמריקאית, שדנה בדבר השימוש בתאי גזע עובריים והפקתם בארה"ב ובעקבות זאת, זכו מעבדות רמב"ם והטכניון להכרה בינלאומית, כאשר נכללו בין רשימת המוסדות שפרסם ה-NIH, העומדים בקריטריונים המחמירים לאספקת תאי גזע לצורכי מחקר במימון אמריקאי.

בנובמבר 1998 פרסם העיתון היוקרתי Science, על בידודם של תאי גזע עובריים אנושיים, לראשונה בעולם, פרי מחקרם המשותף של פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור, כיום מנהל מערך נשים ויולדות ברמב"ם ופרופ' ג'יימס תומסון מאוניברסיטת ויסקונסין.
פרופ' איצקוביץ'-אלדור הופיע בפני ועדת הסנאט האמריקאית, שדנה בדבר השימוש בתאי גזע עובריים והפקתם בארה"ב ובעקבות זאת, זכו מעבדות רמב"ם והטכניון להכרה בינלאומית, כאשר נכללו בין רשימת המוסדות שפרסם ה-NIH, העומדים בקריטריונים המחמירים לאספקת תאי גזע לצורכי מחקר במימון אמריקאי.

מרים השרוני - סיומה של תקופה 
בחורף 1998 פרשה מרים השרוני מתפקידה כמנהלת הסיעוד של המרכז הרפואי. בתקופתה (1985-1998), החל השינוי הגדול והמואץ בתפקידה של האחות בביה"ח, שהציב אותה כשותפה מרכזית בעשייה הרפואית הכוללת. את מרים השרוני החליפה ד"ר חנה אדמי, שלקחה על עצמה להמשיך ולפתח את חזון הסיעוד ברמב"ם: "להיות בית חולים מוביל במתן שרותי סיעוד איכותיים ובטוחים למען רווחתם ובריאותם של תושבי הצפון בחברה הישראלית".

צינתור ותותב (Stent) בעורקי התרדמה
 
ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית בראשותו של פרופ' רפי ביאר, לימים מנהל ביה"ח, הוחל בטיפול בעורקי תרדמה (צוואר) חסומים ע"י צנתור והכנסת תותב (Stent) לעורק. השירות החל בשיתוף עם מנהל המחלקה לכירורגיה כלי דם פרופ' אהרון הופמן ומנהלת המחלקה לדימות רפואי ד"ר אהובה אנגל.

2000
ניתוח ראשון לבניית עצם
ניתוח להארכת אצבע האמה של פועל בנין שנכרתה בתאונה ובנייה מחדש של עצם האמה, נערך לראשונה ע"י ד"ר אלכסנדר לרנר, ממחלקה אורתופדית א' בראשותו של פרופ' מכאל סודרי.

2001
מייצרים תאי לב 
פרופ' ליאור גפשטין, מהמחלקה הקרדיולוגית נחשף לראשונה בפרסום מדעי, כראשון בעולם אשר ייצר תאי לב שמקורם בתאי גזע ואשר הוכיח לראשונה כי ניתן להשתמש בהם כדי לרפא רקמת לב פגועה. זו הייתה פריצת דרך משמעותית" אמר פרופ' גפשטיין, "עבודה ראשונה שפורסמה בעולם, שבוצעה במעבדתי על ידי ד"ר יצחק קהת בשיתוף עם מעבדתו של פרופ' איצקוביץ-אלדור והראתה שניתן ליצור במעבדה תאי לב מתאי גזע אנושיים". 

טיפול חדשני בדימום תוך גולגלתי 
בדצמבר 2001 הובא לביה"ח חייל אשר נפצע קשה מאוד בראשו וסבל מדימום תוך גולגלתי חריף. צוות הרופאים שטיפל בו: פרופ' מנשה זערור, דר' ירון בר לביא ופרופ' בנימין ברנר, הציעו כמוצא אחרון, להשתמש בפעם הראשונה בעולם, בתרופה ,"NOVO SEVEN" אשר עד כה הייתה מיועדת לעצור דימומים פנימיים בחולי המופיליה. הדימום נעצר במהירות ולאחר 27 שעות נותק הפצוע ממכשיר ההנשמה ובהמשך, שוחרר במצב טוב מביה"ח. מאז, כתוצאה ישירה של הממצא ברמב"ם, טופלו כ-3000 פצועים אמריקאים במלחמת עיראק בחומר הזה.
 
2003
הצלחה בטיפול בהפלות חוזרות
ביוני 2003 פורסם לראשונה על הצלחה בטיפול ב'קלקסן' בנשים הסובלות מהפלות חוזרות, פרי עבודתו של פרופ' בני ברנר, מנהל היחידה לקרישת הדם במכון ההמטולוגי וקבוצתו. 80% מהנשים אשר טופלו, סיימו את ההיריון וילדו תינוקות במשקל תקין.

2005
פרופ' משה רוח יוצא לגמלאות 
בשנה זו, בתום כ-19 שנות ניהול, יצא פרופ' משה רוח לגמלאות. בתקופת כהונתו ידע ביה"ח תנופת פיתוח ללא תקדים, הן בגיוס מנהיגים בתחומי הרפואה והן בפיתוח תחומים חדשים ותשתיות. יחד פרש גם יד ימינו של פרופ' רוח, ד"ר צבי בן ישי ("בוקי"), ששימש בין היתר גם כסגן מנהל, דובר ו"שר החוץ" של ביה"ח במשך 25 שנים . את מקומו נבחר למלא פרופ' רפי ביאר, עליו הוטלה המשימה למימוש "חזון אדם".(קראו בהרחבה בטור האישי עם פרופ' רוח בעמ' זה)

2006
מלחמת לבנון השנייה
ב- 12 ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה והציבה את רמב"ם, בפעם הראשונה בתולדותיו, כאתר המופגז ללא הרף, המטפל בנפגעים אזרחיים, בנוסף לתפקידו בטיפול בחיילים נפגעי הקרבות. למרות המצב, המשיכו אזרחי חיפה וצפון הארץ להגיע בהמוניהם לבית החולים, שהמשיך לספק שירותים רפואיים "רגילים" לכל מי שנזקק לטיפול. 7,000 איש פנו לחדר המיון, 26 אלף איש הגיעו למרפאות החוץ, 200 נשים ילדו במרתף ביה"ח שהוסב בין לילה לחדרי לידה וקרוב לאלף ניתוחים "רגילים" התקיימו תחת הפצצות ואזעקות. 
"אני גאה בעובדים וגאה להיות אחד מהם", סיכם פרופ' רפי ביאר את חודשי יולי-אוגוסט 2006, "אני מקווה שלא ישובו עוד ימים כאלה, אבל יודע שנעמוד גם בעתיד בכל משימה".
 
2008 
בית החולים לעיתות חירום
מלחמת לבנון השנייה העלתה בעוצמה את הדחיפות בהקמת בית חולים תת קרקעי ממוגן. הוחלט להקים את החניון הגדול, המתוכנן בתכנית האב של ביה"ח, כך שבעת מלחמה תתאפשר הפיכתו המיידית לבי"ח חירום בו יוכלו להתאשפז 700 חולים ופצועים, שיהיו מוגנים בפני טילים ונשק בלתי קונבנציונאלי. משפחת עופר תרמה לביצוע הפרויקט 25 מיליון דולר וב-18 במאי 2008, נערך טכס הנחת אבן הפינה ותחילת העבודות.במקביל, החלו גם העבודות למיגון המחלקה לרפואה דחופה וחדרי המיון, בתרומת הסוכנות היהודית וחב' IDB; בניית "ביה"ח רות רפפורט לילדים", תרומת משפחת רפפורט; ובית החולים התת קרקעי לשעת חירום, תרומת משפחת סמי עופר. כמו כן, הוחל תכנונו של "מרכז יוסף פישמן לסרטן", תרומת יוסף פישמן ז"ל.


טור אישי - פרופסור משה רוח
 
פרופסור משה רוח
"התקופה המשמעותית בחיי"
 
פרופ' משה רוח, שהיה מנהל המרכז הרפואי רמב"ם במשך כמעט 19 שנים, נולד בסופיה שבבולגריה ובמאי 1949 עלה עם הוריו ארצה. 
הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית וסטאז' עשה בביה"ח תל השומר.
ב- 1966 החל את שירותו בצה"ל, שנמשך 21 שנים, בתפקידי מטה ופיקוד בחיל הרפואה. במהלכם התמחה ברפואה פנימית, ובמלחמת יום הכיפורים שימש קצין רפואה חטיבתי. "האבידות היו קשות וכואבות, וצלקות נותרו ברבים מאתנו. לקחי המלחמה היו נר לרגלי בתפקידי הבאים". 

ב-1980 הגיע לקמבודיה בראש משלחת סיוע רפואית. "דרך המפגש עם הפליטים ובעיקר עם צעירי "הקמר רוז'", הבנתי כי ההיגד "טוב האדם מנעוריו" אינו מובן מאליו..."
במלחמת של"ג, כסגן קצין רפואה ראשי, התוודע לראשונה לרמב"ם. "לא ידעתי כי לא ירחק היום והגורל יחבר אותי לבי"ח נהדר זה". ב- 1983 התמנה לקצין רפואה ראשי, תפקיד אותו מילא 4 שנים. בין לבין, השתלם בראומטולוגיה וברפואה פנימית וזכה להכרה במומחיות במנהל רפואי.

בספטמבר 1986 נבחר פרופ' רוח למנהל המרכז הרפואי רמב"ם. "פעילותי התמקדה במספר מישורים: האחד – גיבוש ושיפור התשתית האנושית; איתור המצוינים מבין העובדים ושיפור כוח המשיכה של ביה"ח למצוינים מבחוץ. השנייה – קידום התשתיות והצטיידות בטכנולוגיות מתקדמות. והשלישי – קידום אג'נדה משותפת לרמב"ם, הפקולטה לרפואה בטכניון ומכון המחקר ע"ש רפפורט, שבמרכזה השאיפה לקידום הרפואה והבריאות, באמצעות "חזון אדם". 
"בשנים האחרונות לעבודתי, חברו אלינו איתן ורטהיימר ורעייתו אריאלה; למימוש "חזון אדם", שתמציתו - קידום המשולש של מחקר, חינוך רפואי ורפואה מעולה עם התעשייה הביו-טכנולוגית, לניצול החשיבה והיצירה המדעית, לפיתוח פתרונות ישימים לקידום הבריאות ואיכות החיים של האדם". 
במקביל לפעילותו ברמב"ם, תרם פרופ' רוח גם במישור הלאומי לתוכנית ההבראה של מד"א, ועמד בראש הוועדה שהביאה להקמת יחידות ומרכזי טראומה בישראל.

בחודש אוקטובר 2005, עזב פרופ' רוח את רמב"ם:"זו הייתה התקופה הארוכה והמשמעותית ביותר בחיי", אומר היום פרופ' רוח. הוא מתגורר כיום בת"א עם רעייתו מאז 1963 דינה (סלוצקי), להם שלוש בנות ושמונה נכדים.