זמן אספירין

תאריך פרסום: 01/01/2010

איך הפך האספירין מתרופה משככת כאבים לתרופה המונעת אירועי לב ושבץ מוחי? מה כבר ידע עליה היפוקרטס ולמה היא זכתה לטוס לירח? גלגולה של אחת התרופות הכי נמכרות בהיסטוריה​

אספרין
מאת: אראלה טהרלב בן־שחר
אין ספק שבתולדות הפרמקולוגיה המודרנית יימצא מקום של כבוד לאספירין כתרופה ששינתה את ייעודה הראשוני מתרופה לשיכוך כאבים לתרופה מצילת חיים. אם בעבר נהגו לשאול "לקחת אספירין?" למי שהתלונן על כאב ראש או על כאב שיניים, היום כשאומרים אספירין האסוציאציה הראשונה היא תרופה שיכולה למנוע אירועי לב ושבץ מוחי. 
איך בדיוק התרחש התהליך הזה? האם בצדק קיבלה התרופה את מעמדה החדש? האם כל אחד יכול ליהנות מיתרונותיה המניעתיים? על שאלות אלה ואחרות יענו פרופ' נורברטו קריבוי, מנהל המכון לפרמקולוגיה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם ויו"ר האיגוד הפרמקולוגי הקליני הישראלי , וד"ר זאהר עזאם, סגן יו"ר האגף הפנימי ומנהל מחלקת פנימית ב' ברמב"ם.

בעקבות הערבה הבוכייה
 
לדברי פרופ' קריבוי, האספירין נמצא איתנו מזמן. החומר הפעיל שבו, המכונה חומצה סליצילית, מופק מעלי עץ הערבה הבוכייה. כבר בכתבי היפוקרטס היווני שחי במאה החמישית לפני הספירה נזכר השימוש בחומצה זו. אלא שריכוז החומר בעלי העץ נמוך, וצריך היה לשתות ליטרים של חליטות ערבה בוכייה כדי להגיע לאפקט שיש לכדור אספירין אחד, מה שכמובן פגם ביעילות החומר. 
ב־1853 הצליח הכימאי הצרפתי, שארל פרדריק גרהרדט, לייצר לראשונה חומצה סליצילית בתנאי מעבדה. כמה עשרות שנים אחר כך, ב־1897, הופקה בגרמניה צורה תעשייתית של החומצה. לפי השמועה, פליקס הופמן, כימאי שעבד עבור חברת התרופות "באייר", רקח מהחומצה תרופה כדי להקל על כאבי דלקת המפרקים שאביו סבל מהם. 
ואכן, הבן המסור הצליח להקל בצורה דרמטית לא רק על כאבי אביו אלא על כאביהם של אנשים רבים. בתוך זמן קצר התברר שהתרופה יעילה לא רק בהקלת כאבי דלקת מפרקים אלא גם נגד כאבים נוספים, דלקות וחום גבוה.
אספירין בירח 
בדיוק כשהפציעה המאה ה־20, הפציעה איתה גם אבקת האספירין, שחולקה לרופאים כדי שיספקו אותה למטופליהם. 15 שנה אחר כך, ב־1915, האבקה שינתה צורתה לגלולה, ובתוך זמן קצר הפכה למלכה הבלתי מוכתרת של התרופות לשיכוך כאבים. היא אושרה לקנייה ללא מרשם רופא, רשמה שיאי מכירות, ומצאה את מקומה בארון התרופות הביתי. 
אלא שאז התחילה תקופת השפל שלה. מעקב אחר מתן התרופה גילה שמתן כמויות גבוהות שלה יכול לגרום לתופעות לוואי, כמו: דימום, כיב פפטי, נזק לכליות והפרעות שמיעה. בו זמנית יצאו לשוק תרופות חדשות ומבטיחות נגד כאבים וחום. 
ב־1948 הבחין ד"ר לורנס קרייבן, רופא משפחה אמריקאי, בעובדה מדהימה: כל מטופליו שהשתמשו במסטיק ספוג אספירין (מצרך שהיה אז בנמצא), סבלו לעתים מדימומים, אך לקו הרבה פחות מאחרים בהתקפי לב. הקהילה המדעית לא העריכה את התצפית העצמאית של רופא המשפחה, והאספירין נאלץ לחכות לימים טובים יותר.
הימים האלה הגיעו בסוף שנות ה־60. אז, לדברי פרופ' קריבוי, התחילו להגיע מאנגליה וממקומות אחרים בעולם דיווחים שלפיהם האספירין משתק את פעילות הטרומבוציטים/טסיות, האחראים לתחילת תהליך קרישת הדם. זה קרה במקביל להבנה ההולכת וגדלה בעולם הרפואי על האופן שבו נסתמים כלי דם עורקיים וגורמים להתקפי לב או לשטפי דם במוח. ההבנה שהעורקים נסתמים בין היתר בשל הידבקות הטסיות (בשפה הרפואית: איגור טסיות), הבהירה איך יכול האספירין למנוע התקפי לב. 
ב־1969 זכה האספירין להרחיב את גבולות הפופולריות שלו מחוץ לכדור הארץ כשנבחר לטוס לירח יחד עם האסטרונאוטים בחללית אפולו.


מי, כמה, מתי ולמה?
»מי צריך לקחת אספירין?
כל מי שנמצא באוכלוסיית הסיכון. זה כולל אנשים שכבר הייתה להם עדות לטרשת עורקים, כמו התקף לב או
שבץ מוחי. מבין אלה שלא היה להם שבץ מוחי, נמצאים בסיכון אנשים שיש להם סיפור משפחתי של התקפי לב,
סוכרתיים, סובלים מעודף משקל, מעשנים, בעלי כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם. סולם פרמינגהם מאפשר לרופאים
לשקלל את הסיכון ולהעמיד אותו מול הסיכון לדימומים וכך להחליט אם להמליץ על נטילת אספירין.
»האם כל מי שמעל גיל 55 צריך ליטול אספירין?
לא. הגיל לבדו איננו אינדיקציה, אבל 50% מהאוכלוסייה מעל גיל 55 נמצאים באוכלוסיית הסיכון.
מהו הגיל שבו צריך להתחיל לשקול לקחת אספירין?
בממוצע גברים נכנסים לאוכלוסיית הסיכון כבר אחרי גיל 45, ואילו נשים רק אחרי גיל 55.
»כמה אספירין צריך לקחת?
100 מ"ג ליום מספיקים בדרך כלל. לאנשים שעברו אירועים מוחיים נהוג להמליץ על נטילת 325 מ"ג ליום, שנמצאו
יעילים נגד חזרה של השבץ. עם זאת, מחקרים שהשוו בין מינונים שונים הראו שמינונים גבוהים יותר מ־325 מ"ג
אינם עדיפים בשום צורה על המינונים הנמוכים יותר.
»למי אסור לקחת אספירין?
לילדים צעירים מגיל 13 האספירין עשוי לגרום לתסמונת ריי, שהיא מחלה התוקפת ילדים בצורה קשה ועלולה
להיות מסוכנת. גם למי שיש לו נטייה לדימומים, אולקוס, או מי שנוטל קומדין צריך לקבל ייעוץ מקצועי לפני נטילת
התרופה.


פחות התקפי לב
הקשר בין נטילת האספירין ובין אירועי לב ושבץ נבדק בניסוי רחב היקף ב־1989. "22 אלף רופאים התנדבו ליטול אספירין מדי יום במשך תקופה ארוכה", מספר ד"ר עזאם. "המחקר השווה בין כמות התקפי הלב שאירעו בקבוצה זו לכמות שאירעה אצל קבוצת הבקרה, שבה הייתה כמות דומה של רופאים שלא נטלו אספירין. המחקר הגדול, שתוצאותיו התפרסמו בעיתון המדעי המכובד "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" (New England Journal of Medicine), הראה באופן חד־משמעי שאספירין מפחית את הסיכון להתקפי לב ולשבץ". 
מאותו רגע חל מפנה בקריירה של התרופה והיא הפכה מתרופה לא כל כך מוצלחת לכאבי ראש לתרופת פלא המסוגלת להפחית את הסיכון לאירועים קרדיו־וסקולריים.
מאז שנות ה־80 נערכו מחקרים נוספים שחיזקו את הביטחון בהשפעת האספירין על מחלות קרדיו־וסקולריות. המחקרים ניסו להגדיר בדיוק איזו אוכלוסיה צריכה ליטול אספירין ולבדוק עלות מול תועלת.חלקם עסקו בשאלה אם האספירין מקטין סיכויים להתקף לב/שבץ מוחי גם אצל מי שכבר לקה באלה. "הוכח באופן חד־משמעי שהאספירין יעיל מאוד במה שמכונה בשם 'מניעה שניונית'.
למעשה הוא יעיל יותר בהפחתת הסיכון להישנות התקף לב (25%), אבל גם היעילות שלו בהפחתת אירוע חוזר של שבץ מוחי משמעותית - 15%", מסביר ד"ר עזאם. "עבודה נוספת שנעשתה נוגעת לשאלה אם האספירין נחוץ גם לאנשים שטופלו בטיפולים אחרים. למשל: חולים שמטופלים בתרופות המורידות את רמת השומן בדם, או חולים שטופלו על ידי צנתורים. השאלה הייתה אם הטיפולים האלה מחליפים או משלימים את האספירין, והתשובה, שהתפרסמה בהרבה עבודות מחקריות, הייתה חד־משמעית: האספירין הוא אבן פינה בטיפול בחולים אלה ושילובו עם טיפולים אלה מפחית בהרבה את הסיכון להישנות האירועים".
האישה והתרופה 
ומה בנוגע לנקודה הפמיניסטית? שנים ארוכות קופח מעמד הנשים במחקרי הלב בכלל והאספירין בפרט, מכיוון שבעיית התקפי הלב נתפסה בטעות כנחלתו של המין החזק. כדי לפצות את הנשים על ההטיה הזאת בוצע מחקר מיוחד שבדק את השפעת האספירין על נשים. ד"ר עזאם: "התוצאות, שהתפרסמו ב־2002 בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine, הוכיחו שיש טעם בהתייחסות מיוחדת לנשים, מכיוון שאצלן האספירין משפיע בדרך שונה. אצל נשים הסיכון להתקף לב לא פחת בהרבה עקב נטילת אספירין. לעומת זאת, הסיכון לשבץ אצל נשים מעל גיל 55 שנטלו את התרופה פחת ב־15%".
אך האם יתרונות האספירין עולים על הסיכון לתופעות לוואי, שהידועה ביניהן היא דימום במערכת העיכול? גם שאלה זאת נבדקה לאחרונה במחקר איכותי. ד"ר עזאם: "המחקר סקר עשרות מחקרים שבדקו את הנושא. התוצאות התפרסמו ב־2009 בכתב העת הרפואי Annals of Internal Medicine והראו שאצל אנשים בסיכון להתקפי לב/שבץ התועלת שבאספירין גדולה על הסיכון".
אספירין הוא אחת התרופות הנמכרות בעולם, אך עדיין לא בטוח שהפוטנציאל שלו מוצה. לאחרונה החל להצטבר חומר ולפיו ייתכן שיש לו מעורבות במניעת סרטן שד, סרטן מעי ופרקינסון. ד"ר עזאם ופרופ' קריבוי זהירים יותר בנקודה זאת: "כדאי להצטייד בסבלנות עד שיהיה גוף ידע גדול יותר שיראה אם הדבר אכן נכון". 
ייעוץ רפואי:

פרופ' נורברטו קריבוי
פרופ' נורברטו קריבוי, מנהל המכון לפרמקולוגיה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם, ויו"ר האיגוד הפרמקולוגי הקליני הישראלי


ד"ר זאהר עזאם
ד"ר זאהר עזאם, סגן יו"ר האגף הפנימי ומנהל מחלקה פנימית ב' בקריה הרפואית רמב"ם