לבלבו אגס וגם תפוח

תאריך פרסום: 01/09/2012

אתה מעדיף סטייק עסיסי, את מעדיפה עוגה. אתה משמין בבטן את משמינה באגן ובירכיים. כשאתה עושה דיאטה, מחוגי המשקל זזים במהירות כלפי מטה. כשאת עושה דיאטה, הם זזים להם באיטיות. למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?

לבלבו אגס וגם תפוחלבלבו אגס וגם תפוח

מאת: אתי דור־נחום
את מכירה את הקול הפנימי הזה. הוא שוב לוחש לך שעוגת השוקולד שאכלת עכשיו תעלה לך מחר באכילת ירקות במשך יום שלם, ושגם כך תהיה לך בעיה עם השמלה הצמודה שקנית בעונה שעברה. השנה כנראה לא תוכלי ללבוש אותה, אלא אם כן יקרה נס והאגן והירכיים שלך יצטמצמו להם.
גם בן זוגך שמעדיף עוד המבורגר משחרר מעט את החגורה ונאנח. הכרס העגלגלה שהחלה לבצבץ בשיפולי בטנו לאחרונה מטרידה אותו. אף פעם הוא לא האמין שהיא תגלוש מהג'ינס ושבגיל 40 הוא ירגיש עייף וכבד כאילו היה בן 60. שניכם נאבקים בהשמנה שנחתה עליכם באמצע החיים, אבל כל אחד מכם מתמודד עם זה אחרת. נשים מנוגה וגברים ממאדים, כבר אמרנו?
"ההבדלים בין הגבר לאישה אינם מקריים", מסבירה דנה ויינר, סגנית מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם וחברת ועד בעמותת "עתיד" – עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל. "בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה שגברים משמינים באופן אחד ונשים משמינות באופן אחר".
בעגה המקצועית מכנים את התופעה "תזונה מגדרית". זהו תחום מחקר חדש יחסית שנולד מתחום רחב יותר המכונה "רפואה מגדרית". בשנים האחרונות הולכת ומחלחלת ההבנה בקרב החוקרים שככל הנראה קיים הבדל מהותי בין נשים לבין גברים בכל הנוגע לתחלואה ולדרכי הטיפול בה.
מחלות רבות, כמו למשל מחלות לב, מתנהגות באופן שונה אצל נשים וגברים. נמצא שלא רק השכיחות של מחלות לב אצל נשים שונה, אלא שגם התסמינים, ובהתאם לכך גם הטיפול יהיה שונה. "תרמה לכך הבנה נוספת שיש מחלות שאופייניות יותר לנשים מאשר לגברים, כמו דיכאון, תסמונת המעי הרגיז , אוסטיאופורוזיס, טרשת נפוצה, דלקת פרקים ועוד", אומרת ויינר. "לאור ההבדלים שנמצאו, הוברר שגם התרופות שניתנות לריפוי מחלות משפיעות באופן אחר על גברים ועל נשים. כך למשל, נמצא שהמערכת שאחראית לסילוקן של רוב התרופות מהגוף יעילה הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, נתון שמשפיע על מינון של תרופות רבות".

הגברים יצאו לציד
כידוע, השמנה נחשבת למגפה של המאה ה-21. מדובר באחד התחומים הנחקרים ביותר בעשורים האחרונים, ועם זאת ככל שחוקרים יותר ויודעים יותר, כך המגפה הולכת ומתעצמת. "ההשמנה מעלה סיכון למחלות כרוניות רבות כגון יתר לחץ דם, טרשת עורקים, סוכרת מסוג 2 וסוגים רבים של סרטן", מסבירה ויינר. "ביניהם הנפוצים ביותר: סרטן שד בנשים, סרטן הערמונית בגברים וסרטן מעי הגס בשני המגדרים. אחד הגורמים המגבילים ביותר בטיפול בהשמנה הוא חוסר היכולת לבודד גורם אחד כזה שגורם לה".
התזונה המגדרית מנסה לתת מענה לשאלות כמו: האם גברים ונשים משמינים מדברים שונים? האם דימוי הגוף שלהם שונה? האם גברים מנצלים את אבות המזון באופן שונה מנשים? והאם צריך להתאים תפריט שונה לכל אחד מהם?
"השונות בין גברים לנשים מתחילה בראש ובראשונה בסוג השומן ובפיזורו בגוף", אומרת ויינר. "גברים הם בעלי מסת שומן כללית נמוכה יותר, וכאשר הם סובלים מעודף משקל, הם נוטים יותר להשמנה המוגדרת כהשמנה בטנית, "תפוחית", המתאפיינת בהשמנה באזור הבטן עם שומן הנקרא שומן ויסרלי. לעומת זאת, נשים הסובלות מעודף משקל, נוטות יותר להשמנה אגנית "אגסית", המתבטאת בסוג שומן הנקרא שומן תת עורי. כלומר, אם ניקח גבר ואישה באותו גובה ובאותו משקל נמצא שפיזור השומן, סוגו וכמותו האבסולוטית ביחס למסת שריר, יהיו שונים אצלם באופן ניכר".
נוסף על המיקום של השומן גם גודל תאי השומן ומספרם שונה. באזור הירכיים תאי השומן קטנים ורבים, ואילו באזור הבטן תאי השומן גדולים ומעטים יותר.

למה זה קורה?
"ההסבר האבולוציוני מציע תיאוריה מעניינת. בעבר הגברים היו ציידים ומלקטים והם היו צריכים אנרגיה זמינה כדי לחפש מזון. המקור של אנרגיה זאת נמצא בשומן הוויסרלי, שמתפרק מהר יחסית. לעומת זאת, השומן התת עורי, האופייני יותר לנשים, מתפרק לאט יותר, כך שהוא יוצר מעין מאגר אנרגיה לזמן ממושך. מאגר זה תורגם למזון כשהנשים היו בהיריון או היניקו".
הבדל נוסף קשור להבדל המטבולי המשמעותי בין שני סוגי השומן. "בהשמנה בטנית תאי השומן שמצטברים בבטן מפרישים הורמונים שונים שפעילותם מעלה באופן ניכר את הסיכון למחלות כרוניות כמו טרשת עורקים, מחלות לב, סוכרת מסוג 2 ועוד", מסבירה ויינר. "ידוע שגברים בעלי עודף משקל, בעיקר בגילאים 40־50, הם בעלי סיכון גבוה יותר לתחלואה הקשורה להשמנה".

דימוי גוף בעייתי
לדברי ויינר, השוני בין סוג השומן ופיזורו קשור, בין היתר, גם להורמונים הידועים כמתווכים חשובים במנגנון הרעב והשובע. אחד מהם הוא הלפטין, שמסייע לנשים בגיל הפוריות לשמור על הגזרה ומונע הצטברות של שומן ויסרלי. "השומן התת עורי שמצטבר אצל נשים מפריש את הלפטין, שמעכב את תחושת הרעב במוח, מגביר את ייצור האנרגיה כתוצאה מאכילה ומעכב את הפרשת האינסולין, שגורם לכניסת הסוכר לתוך התאים. בגיל המעבר משתנה התמונה. חלה ירידה בהורמונים לפטין ואסטרוגן ובו זמנית חלה עלייה של ההורמון הגברי טסטוסטרון. זאת הסיבה שההבדלים בין פיזור השומן וסוגו מצטמצמים עם הגיל. נשים בגיל המעבר נוטות יותר להשמנה באזור הבטן ולעליה משמעותית בתחלואה הלבבית".

גברים מוטרדים מהמראה שלהם כמו נשים?
"בשנים האחרונות גם הגברים מוטרדים מהמראה שלהם וממצבם הבריאותי. זה מסביר את ההקפדה שלהם על תזונה בריאה ומאוזנת ועל נכונות לעשות כושר גופני. עם זאת, נשים עדיין עסוקות יותר מגברים בדימוי הגוף שלהן וחוששות יותר מהשמנה. לכן הן סובלות מבעיות אכילה נפוצות כמו אנורקסיה ובולימיה בשיעור גבוה יותר מגברים".

יש הבדל בין סוגי המאכלים שאליהם נמשכים גברים לעומת נשים?
"בדרך כלל נשים יעדיפו לצרוך פחמימות, מתוקים (שוקולד,עוגות, עוגיות, גלידות). לעומתן, גברים יעדיפו ליהנות ממנת חלבון וממאכלים מבושלים (בשרים מסוגים שונים). שוני נוסף הוא באופן צריכת המזון. גברים נוטים לאכול ארוחות גדולות וכמעט ולא מנשנשים. לעומתם, נשים לעיתים מעדיפות לוותר על ארוחות מסודרות, אך מנשנשות במשך כל היום, כך שהן אוכלות לעיתים קרובות יותר ומפזרות את התזונה במהלך היום".

האם יש להתאים לגברים ולנשים דיאטות שונות?
"לשאלה זו טרם נמצאה תשובה חד משמעית. ייתכן וגברים יגיבו טוב יותר לדיאטות דלות שומן ודווקא הנשים יגיבו יותר טוב לדיאטה דלת פחמימות, אך אין לכך הוכחה מחקרית. ההמלצות כיום אינן מפרידות בין גברים ונשים בסוגי הדיאטות, אלא שהן מותאמות באופן אישי להרגלים ולאימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, וחשוב לא פחות - עבודה על דימוי גוף והפחתת מתחים ולחצים. המטרה היא לא הפחתת משקל אלא לגרום לאנשים לעשות שינוי באורח חייהם שבעקבותיו הם יפחיתו במשקלם". אומרת ויינר. "לדאבוננו, כל השיטות המהירות, כמו טיפול תרופתי, שאיבת שומן או ניתוחים לקיצורי קיבה מסוגים מסוימים, לא הוכיחו את עצמן כיעילות בהפחתה במשקל ובהורדת תחלואה הכרוכה בהשמנה, כיוון שהן מטפלות בתסמינים ולא בבעיה. ברגע שהרגלי האכילה משתנים, אפשר לשמור גם על משקל תקין וגם על אורח חיים בריא".
עוד תחום שבו יש הבדל, קשור לקצב הירידה במשקל. נסי להתחיל דיאטה ופעילות גופנית עם בן זוגך, ובתוך זמן לא רב תיווכחי לדעת שבזמן שאת בקושי משילה כמה מאות גרמים, הוא מוריד קילוגרמים. מתסכל. "ההבדל בקצב הירידה במשקל נובע מהבדלים במסת שריר על רקע הורמונלי, מסבירה ויינר. "לגברים יש מסת שריר פעילה יותר מבחינה מטבולית ואין אצלם שינוי דרסטי ברמת הורמוני המין (טסטוסטרון), כפי שקורה אצל נשים בתקופת המעבר, אז חלה ירידה ניכרת באסטרוגן, הגורמת לשינוים ולהאטה בפעילות הכללית המשפיעה על משקל הגוף".


גוונו את התפריט, הפעילו את הגוף
אם חשבתם לקבל המלצות פרטניות לגברים ולנשים לירידה במשקל, טעיתם. "ההמלצות יהיו דומות", אומרת דנה ויינר, "כאשר הדגש בשני המקרים הוא על פעילות יומית מגוונת הכוללת פעילות אירובית (הליכה, ריצה, שחיה, משחקי כדור, ריקודים) ופעילות אנאירובית או פעילות כוח (הרמת משקולות, קיקבוקסינג עם משקולות ועוד), מינימום 45 דקות בכל יום.
מבחינת התזונה יש לבחון כל מקרה לגופו. אין נוסחת פלא או תבנית קבועה, לכן אין המלצות כלליות. חשוב ליצור גיוון בתפריט ולצרוך מזון מכל קבוצות המזון.
למידע נוסף בנושא ניתן לפנות לפורום תזונה קלינית ברמב"ם בקישור הבא:
http://www.doctors.co.il/forum-1040

ייעוץ תזונתי: דנה ויינר, סגנית מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, הקריה הרפואית רמב"ם