אותיות קטנות, בריאות גדולה

תאריך פרסום: 01/07/2015

​רוצים לשמור על הבריאות ועל המשקל? קראו היטב את האותיות הקטנות שעל תווית המזון. 10 טיפים שיעזרו לכם לפענח אותה​

אותיות קטנות, בריאות גדולהאותיות קטנות, בריאות גדולה

מאת: שרי שיין

​חוק סימון תזונתי מחייב את היצרן להכניס מידע רב על תווית המזון, והיא משמשת למעשה כתעודת הזהות של מה שאתם עומדים להכניס לגופכם. התווית כוללת פרטים רבים כמו שם המוצר (שיכול יכול להיות שיווקי. לדוגמה: "הצהובה הטובה" - האם היא באמת טובה?), שם המזון (מתאר את המזון באופן ישיר), רכיבים (חומרים שמהם המוצר מיוצר - חומרי מוצא בסיסיים ותוספות), משקל, סימון תזונתי הכולל ערך קלורי (ל־100 גרם או ל-100 מ"ל), תכולת חלבונים, שומנים פחמימות ונתרן, תאריך ייצור או תפוגה, יצרן, יבואן, הוראות אחסון.
כינויים כמו "דל כולסטרול" או "עשיר בסיבים תזונתיים" מחייבים את היצרן להכניס ערכים אלה לטבלת רכיבי התזונה. אם תקפידו לקרוא היטב את התווית ותבינו מה מסתתר מאחורי האותיות הקטנות, תשיגו שליטה טובה יותר על בריאותכם ועל משקלכם. אז איך קוראים את התווית?


1. בראש הרשימה

הרכיבים רשומים בסדר יורד לפי המשקל שלהם במוצר. המרכיב שהכמות שלו הגבוהה ביותר יופיע ראשון, והמרכיב שהכמות שלו הקטנה ביותר - אחרון. יש מוצרים שלא הייתם מעלים על דעתכם שהרכיב הראשון שלהם ברשימה הוא סוכר, כמו למשל רוטב טריאקי.


2. קצר יותר, בריא יותר

ככל שרשימת הרכיבים קצרה יותר, כך המוצר מעובד פחות וטבעי יותר.


3. 100% פרי

סוכרתיים או דואגים למשקלכם? אם תקראו את התווית מאחורי ריבה שרשום עליה למשל "100% פרי ללא תוספת סוכר", תגלו במקרים רבים שלמעשה מדובר בריבה עם כמות סוכר (שאמנם הגיעה מהפרי) וכמות קלוריות דומה לזו שבריבה רגילה המכילה 60% פרי.


4. הנתרן החמקן

ידוע שקיים קשר בין צריכת מלח עודפת למחלות. הכמות היומית המומלצת למבוגר בריא היא כ־2,400 מ"ג נתרן, השווה לכפית מלח אחת. אל תחפשו את הנתרן רק במזונות מלוחים. הוא נוכח גם במזונות שלא הייתם מצפים לפגוש בו, כמו דגנים ומוצרים מתוקים. הקורנפלקס הכי פשוט מכיל 530 מ"ג נתרן ל־100 גרם, פרוסת עוגה קנויה יכולה להכיל 80־100 מ"ג נתרן, ויחידה של חטיף אנרגיה יכולה להכיל 60־90 מ"ג נתרן.


5. "קל", "לייט" ו"מופחת קלוריות"

המשמעות של ההגדרות האלה היא שכמות הקלוריות קטנה בכ־1/3 מהמוצר המקורי. קראו היטב את התווית. בעולם הלחמים הקלים, למשל, תמצאו כאלה שמכילים 70 קלוריות לפרוסה בלחם המקורי, וכאלה שמכילים 150 קלוריות לפרוסה. מי שרוצה להפחית במשקל כדאי שלא יסתפק בתווית "לחם קל". ברוב המקרים יצרני הלחמים הדלים יותר בקלוריות מציינים בגדול את הערך הקלורי לפרוסה על גבי האריזה.


6. הקלוריות מאחורי ה"דיאט"

ההגדרה הקלורית מאוד ברורה כאן. משקאות קלים יכילו עד 20 קלוריות ל־100 מ"ל, ומוצרי חלב ניגר ומוצרים אחרים יכילו עד 40 קלוריות ל־100 מ"ל או ל־100 גרם בהתאמה.


7. "ללא סוכר" – האומנם?

על מדף המוצרים "ללא סוכר" תמצאו לא פעם מוצרים שהמרכיב הראשון שלהם הוא סירופ תירס, שהוא למעשה סוכר לכל דבר.



8. בין "נטול" ל"ללא"

"נטול" משמעו שהרכיב הוצא מהמוצר בתהליך הייצור (למשל, קפה "נטול קפאין"). "ללא" משמעו שהחומר מטבעו לא היה במוצר (למשל, "ללא גלוטן)". לחולי צליאק בחלקם לדוגמה אסור להתקרב אפילו לסכין שנגעה בגלוטן.



9. מאחורי ה־E

רכיבים כמו חומרי טעם, צבעי מאכל, חומרים מעכבי חמצון, חומרי קרישה וחומרים משמרים צריכים להופיע לפחות בשם הקבוצתי שלהם (פרט לאלה המחויבים בחוק להופיע בשמם או בכינוים). רובם מאופיינים בקוד המספרי המתחיל באות E.



10. שומן מוקשה חלקית? לא תודה

שומן מוקשה או מוקשה חלקית הוא שומן שברוב המקרים עבר תהליך כימי והוא משפר את מרקם המזון וטעמו ושומר עליהם. עדיף שהמוצר יכיל כמה שפחות שומן רווי. היצרנים אגב לא חייבים לציין את סוג השומן אלא רק את כמותו הכללית.



ייעוץ מקצועי:

רונית פרידמן
רונית פרידמן
סגנית מנהלת המחלקה לתזונה קלינית
הקריה הרפואית רמב"ם
רונית פרידמן, סגנית מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, הקריה הרפואית רמב"ם