להגשים את החזון

תאריך פרסום: 01/02/2009

כשלוש שנים מאז שקיבל על עצמו את תפקיד מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' רפי ביאר מסתכל אחורה בסיפוק ומביט קדימה באופטימיות – תכנית 'חזון אדם' כבר נמצאת בעיצומה ומצעידה את רמב"ם אל עבר המאה ה-21. רמב"ם מבחינתו הוא הבית - שלו ושל של כל אחד מאיתנו

להגשים את החזוןלהגשים את החזון
מאת:ב. יעקב עם פרופ' רפי ביאר, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם"
 
כמו שקורה בחלק גדול מהחיים שלנו, גם לתפקיד הזה התגלגלתי בלי תכנון מוקדם", מספר פרופ' רפי ביאר, על המהלך שהביא אותו לפני שלוש שנים לתפקיד מנהל המרכז הרפואי רמב"ם. "מעולם לא הצבתי את ניהול רמב"ם כמטרה בחיי. כל חיי המקצועיים התמקדתי בתחום הקרדיולוגיה וההנדסה הרפואית, ובהמשך גם בניהול הפקולטה לרפואה. למעשה, חברי הטובים למקצוע ולעבודה ברמב"ם שכנעו אותי לקחת על עצמי את האתגר הזה". 
פרופ' ביאר מונה למנהל ביה"ח לאחר שכיהן בשנים האחרונות כדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, וכראש היחידה לקרדיולוגיה פולשנית (צנתורים) ברמב"ם. הוא לא הספיק אפילו לסיים את 100 ימי החסד, כאשר פרצה מלחמת לבנון השנייה והעמידה אותו במבחן, שאף לא אחד מהמנהלים הקודמים של בית החולים "זכה" להתנסות בו: לראשונה בהיסטוריה שלו, עמד ביה"ח תחת הפגזה ונאלץ לתפקד תחת אש. ולמרות שהוא לא היה ממוגן, המשיך רמב"ם להיות המרכז הרפואי שטיפל בחלק ניכר מפצועי המלחמה בצפון - חיילי צה"ל ואזרחים כאחד.   
המלחמה העלתה על פני השטח כמה מהבעיות החריפות של רמב"ם, שלאחריה כבר לא ניתן היה להתעלם מהן, כמו הצורך הדחוף במיגון בית החולים. בדרכה המוזרה, הצליחה המלחמה גם להוות זרז משמעותי לתוכנית 'חזון אדם' - מיזם הפיתוח הענק שיסודותיו הונחו על ידי הנהלת בית החולים, ולו שותפים אריאלה ואיתן ורטהיימר, שאמור להצעיד את רמב"ם אל עבר המאה ה-21 ולהציב אותו בשורה אחת עם בתי החולים המתקדמים בעולם.
'חזון אדם' נכנס תחת שרביטו של פרופ' ביאר לשלב הביצוע. את המהלך הזה ניתן לראות כיום בכל פינה בביה"ח, שכמעט לא נשארה בו אבן שלא הוזזה ממקומה.
"עלות כל הבניינים המתוכננים להיבנות במסגרת חזון אדם עומדת על למעלה ממיליארד שקל, תשתיות בלבד ללא ציוד יקר בתוכן", אומר פרופ' ביאר. "זו המטרה שהצבנו לעצמנו לגייס בתוך חמש שנים. 
"אולם, למרות תמיכה ממשלתית ותרומות נדיבות של ידידים בארץ ובחו"ל, יש לנו עדיין חוסרים בסדר גודל לא קטן ולצרכים רבים, כמו שיפוץ מחלקות, רכישת ציוד רפואי טכנולוגי מתקדם, שלהם לא נמצאו עדיין מקורות מימון. לכן עומד בפנינו עוד אתגר גיוס כספים אדיר".  
אחת הדרכים שנבחרו לכיסוי החוסרים של האתגר האדיר הזה, הוא קמפיין התרמה שנפתח בימים אלו ממש (ראו מסגרת), ובו פונה רמב"ם לציבור האזרחים להרים תרומה למימוש חזון אדם. כדי להבין את חשיבות קמפיין ההתרמה המתוכנן, מספיק להסתכל על תקציב ביה"ח, העומד כיום על כ-900 מיליון ₪ בשנה. הכסף הזה מגיע כמעט ברובו מטיפול בחולים, אותו משלמים לביה"ח הקופות המבטחות, הצבא, חברות הביטוח  וכו'. אולם, התקציב הזה מנוצל רובו ככולו לתפעול שוטף (משכורות, ציוד רפואי שוטף וכד'), והוא לא כולל "תקציב התעצמות", כלומר תקציב להתפתחות ביה"ח (לבינוי מחלקות חדשות או לשיפוצן ולחידוש ציוד רפואי שמתכלה). את זה אמור רמב"ם להשיג בכוחות עצמו מתרומות.
"ברור לכולם שחדר המיון של רמב"ם לדוגמא, שגודלו כיום רק 900 מ"ר, קטן מידי לבי"ח שכזה" מסביר פרופ' ביאר. "על פי הסטנדרטים הנהוגים במדינות המערב, רמב"ם זקוק לחדר מיון של לפחות 3,000 מ"ר, ובמלחמה האחרונה גם התברר, כמה קריטי הוא המצב שחדר המיון כאן לא ממוגן. עלות בניית חדר מיון שכזה היא 60 מיליון ₪, כאשר עיקר המימון, בינתיים, בא מתרומתם של נוחי דנקנר, קבוצת IDB, הסוכנות היהודית וועידת התביעות, ומתקציב שהעמידו לטובת הפרויקט משרד הבריאות ומשרד האוצר. 
"בשנה הבאה אנו חייבים לרכוש שני מאיצים לטיפול קרינתי בחולי סרטן, עלות כל אחד מהם 3.5 מיליון דולר. מדובר בסך הכל בהחלפה של מכשירים ישנים שעבדו כבר 20 שנה. תוסיף לזה את מכשיר ה- MRI החדש שביקשנו לרכוש בשיתוף עם הטכניון שעלותו גם היא 3.5 מיליון דולר, שעבורו אגב, הצלחנו להשיג מימון מקרן וולפסון האנגלית, והנה, כבר 'זרקנו' על השולחן כ-10 מיליון דולר. ומה עם מכשיר ה-CT שאנו חייבים לרכוש ושני חדרי הצנתורים המיושנים שזועקים כבר לשדרוג?" 
- מעבר לסכומים האסטרונומיים הללו, מה יראה לנגד עיניו החולה בסופו של הפרויקט? 
"מעבר למיגון ביה"ח, שדרוג המבנים הקיימים ובניית הקמפוס החדש שיכלול את ביה"ח החדש לילדים, בי"ח רות, תרומת משפחת רפפורט, מרכז לחולי סרטן תרומת יוסף פישמן ז"ל, בי"ח קרדיו-וסקולארי ומגדל תגליות ביו-רפואיות תרומת קרן מורשה. 
"הבשורה מספר אחת לחולים היא ברמת התשתיות הצפויה : החדר בו ישהה החולה, שיהיה נעים, מרווח ומתוכנן להכיל מקסימום שני חולים בחדר, חדרי הניתוח על הציוד הרפואי המתקדם שיותקן בהם ואיכות הטיפול בחולה, כל אלו יהיו ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר כיום. "הבשורה השנייה היא כוח האדם. פיתוח הסגל הרפואי היא מטרה לא פחות חשובה מפיתוח התשתיות. יכול להיות בי"ח הכי מפואר, אך אם אין בו רופאים טובים, מבחינת החולה זה לא שווה כלום. לכן, הצבנו לעצמנו מטרה להביא לכאן את האנשים הכי טובים שאפשר למצוא בתחום הרפואה. להביא מבתי הספר לרפואה את הסטז'רים והמתמחים טובים ביותר, כי הם אלה שיישארו איתנו לטווח ארוך ויקבעו את רמת בי"ח, הרבה מעבר לקדנציה שלי. 
"אבל, זה לא רק להביא לכאן את האנשים הכי טובים, אלא גם לדאוג להם לאפשרויות ולאמצעים לעסוק במחקר, כדי שיוכלו להתפתח ולפתח את הרעיונות שלהם. לצערי, רק בודדים הולכים כיום למחקר, ואת אלו אנו רוצים להביא ולאפשר להם לעשות את זה כאן. 
"כשחולה יגיע לרמב"ם הוא ידע שכאן יש את הרופאים טובים ביותר, ומכאן גם יוצאת לעולם טכנולוגיה רפואית מתקדמת, כדוגמת הטכנולוגיה למיפוי חשמלי של הלב שפותחה ברמב"ם. זה בגדול "חזון אדם" - שילוב ייחודי בעולם של כל הגורמים יחד: טיפול רפואי, מחקר, טכנולוגיה והוראה.
תחום נוסף בו משקיע פרופ' ביאר מאמצים כבירים מאז נכנס לתפקיד, הוא נושא השירות לחולה. "זה דבר שאנו עובדים עליו יומם ולילה", הוא מדגיש. "החולה צריך להרגיש שהוא לא רק מקבל טיפול רפואי טוב, אלא שמדברים אליו בגובה העיניים, שהוא מבין את מה שאומרים לו, שמתייחסים אליו יפה, החל במזכירה, דרך האחות ועד הרופא ומנהל המחלקה. זה תהליך ארוך שצריך להתחיל עוד החינוך הרפואי בביה"ס לרפואה, כשהמטרה היא לשנות את החשיבה של הצוות - שהוא פה בשביל החולים. התקדמנו לא מעט בתחום, אבל יש עוד הרבה מה לשפר".  
'חזון אדם' יקום או ייפול על שני דברים - גיוס תרומות והובלה של יזם בנשמה, יאמרו כל המעורבים בפרויקט ויוסיפו באותה נשימה, שזו גם הסיבה שמינו את פרופ' ביאר לתפקיד. 
כמי שהיה מעורב כממציא ושותף בכמה מיזמים ופיתוחים בינלאומיים בתחום הלב, שהידוע ביניהם הוא פיתוח הסטנט (קפיץ) לצנתורים, התחום העסקי בכלל וגיוס תרומות בפרט, לא זרים לפרופ' ביאר. - סביר להניח שלא היה זה הכסף שמשך אותך לתפקיד – אז מה כן? 
"כשאתה בא לעסוק ברפואה, השיקול הכלכלי אף פעם איננו שיקול. לא הלכתי לעסוק ברפואה מסיבות כלכליות, אלא בגלל שאני אוהב את מה שאני עושה. רמב"ם מבחינתי, הוא אתגר בלתי רגיל שקרוב לליבי. קודם כל, העשייה הרפואית על כל גווניה, החל בטיפול בחולים, המשך בטיפוח הקמפוס כולו כדי להיטיב את התנאים לחולים, וכלה בפיתוח הסגל הרפואי על כל היבטיו, כולל האפשרות לעסוק במחקר ובפיתוח אקדמי, מרמת הסטודנט ועד לרופא הבכיר. זה מה שקסם לי, וזה מה שעשיתי בכל חיי המקצועיים.
- התחום הציבורי לא הרתיע אותך?
"הסכמתי לקחת את התפקיד מתוך ראיה והבנה של כל הקשיים שקיימים במערכת, אבל בעיקר בגלל האיכות והייחודיות של רמב"ם. יש רק מוסדות בודדים כאלה בעולם, שקמפוס אחד משלב את הרפואה על כל גווניה - גם בי"ח גדול ואסטרטגי עם אנשים נהדרים, גם בי"ס לרפואה אקדמי עם סטודנטים שאנחנו מעצבים את אופן החינוך שלהם, גם מכון מחקר וגם האפשרות לפתח את תחום ההנדסה וההיי-טק בישראל סביב רמב"ם". 
- יש רגעים בהם אתה מתגעגע לעשייה הרפואית? 
"אין מה לעשות, בכל שלב בחיים יש דברים שאתה צריך לעשות ולוותר על אחרים. אבל לא עזבתי את שולחן הצנתורים ואני ממשיך לצנתר יום בשבוע, ונהנה בכל פעם שאני מצליח לפתוח עורק ורואה חולה הולך הביתה
– זה סיפוק אדיר ואני לא מוותר עליו. בתחילת דרכי אמרו לי – חכה, ייקח לך שנה-שנתיים ותראה שתפסיק לטפל בחולים. כבר עברו כמעט שלוש שנים ולא נראה לי שזה יקרה".
 
למען העתיד של כולנו
בימים אלו יוצא לדרך קמפיין ההתרמה השנתי של הקריה הרפואית רמב"ם, ובו פונה רמב"ם לציבור האזרחים לעזור ולהרים תרומה למימוש 'חזון אדם' לקידום ופיתוח ביה"ח, בכל סכום שהוא, על פי יכולתו ורצונו של התורם. לתורמים תינתן האפשרות לכוון את תרומתם למטרה וליעד ספציפי –  להקמת מבנה מסוים, למטרות מחקר, לרכישת ציוד רפואי מתקדם וכדומה. 
"הקמפיין הזה תוכנן כבר לפני שנה, כחלק מהאסטרטגיה להפוך את כלל הציבור בארץ ובעולם לשותפים שלנו", מסביר פרופ' ביאר. "אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך להחזיר לקהילה. כל דרך לתרום חזרה לקהילה היא חשובה, אך מבין כל האפשרויות, תרומה לבריאות או לחינוך עומדות בשורה הראשונה. בסופו של דבר, תרומה לרמב"ם זו תרומה לעצמך, לילדים שלך, למשפחה שלך.