חדשות רמב"ם

מורה נבוכים: כל מה שרציתם לדעת על הבעיה הרפואית שתוקפת מורים וגננות

הקריה הרפואית רמב'ם
פורסם:

לוח וגיר הם אולי החפצים המזוהים ביותר עם ארגז הכלים של המורים בכיתות. עבור הגננות יהיו אלה הטושים והבריסטולים, אבל לצוותים החינוכיים שמלווים את תלמידי ישראל בבתי הספר, התיכונים ובגני הילדים, יש כלי נוסף ומשמעותי במיוחד - הקול שלהם.

בתמונה: ד"ר נדים חבשי מרמב"ם מבצע בדיקה למיתרי הקול. צילום: הקריה הרפואית רמב"ם.בתמונה: ד"ר נדים חבשי מרמב"ם מבצע בדיקה למיתרי הקול. צילום: הקריה הרפואית רמב"ם.

למרות החשיבות הגדולה שיש לקול עבור העוסקים במקצועות ההוראה והחינוך, נראה כי רבים מהם לא יודעים איך להתאים אותו לצרכיהם, לתנאי העבודה, או לשמור עליו לאורך זמן.
אז איך נמנעים מבעיות בקול? מה הם סימני האזהרה שצריך להתייחס אליהם ברצינות? איך מטפלים בכלי שבלעדיו פשוט אי אפשר לעבוד בתחום החינוך, ואילו סכנות אורבות דווקא בחדר המורים? מומחי רמב"ם עושים סדר. השיעור מתחיל.

מאת: ד"ר נדים חבשי, רופא מומחה  א.א.ג ניתוחי ראש צוואר; מומחה בהפרעות קול ובליעה וגידולי בית הבליעה, רמב"ם; סיגלית גבאי, קלינאית תקשורת שירות קלינאי התקשורת, רמב״ם

הכל על הקול

מורים ושאר קבוצות באוכלוסייה המשתמשות בקולן ככלי מרכזי בעבודה, סובלים לעיתים קרובות מבעיות קול. הסיבה הינה ברורה, תחום עיסוק שלהם מחייב אותם בשימוש יומיומי בקול לשעות ארוכות למשך שנים ולכן לאורך זמן עלולות להיווצר פגיעות ישירות במיתרי הקול.
לפי מחקרים, כשישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית יפתחו בעיות קול, אך כשמתמקדים באוכלוסיית העוסקים בהוראה, המספרים עולים לכ-12-20%,  עליה של פי 2-3. 
נתונים אחרים מעידים על כך שכ-20-30% מסך ימי המחלה של מורים מנוצלים על רקע של בעיות קול, ולא קשה להבין למה. 
המורים, הגננות, הסייעות וחבריהם למקצוע, עושים שימוש רב, ממושך ואינטנסיבי בקולם. לאורך זמן, עקב שחיקה, שימוש שגוי במערכת הפקת הקול, הגיל ונסיבות נוספות, איכות הקול מתדרדרת, לצד התפתחות פגיעות ישירות במיתרי הקול והתפתחות הפרעות קול.

 איך נוצר קול?

הקול נוצר בריאות. הריאות שלנו הן מנוע שדוחף את האוויר לכיוון מיתרי הקול, שמשמשים כסוג של הגה ומכוונים את האוויר כדי לייצר את הקול.
הגוון של הקול והארטיקולציה (הדיבור) מתבצעים בזמן הזה, כאשר האוויר עובר דרך הגרון, בסיס לשון, הלשון, החיך ואפילו באף.
כלומר מעבר האוויר דרך כל אלה יכול להשפיע על הקול, כך שאם יש באזורים הללו בעיות, הדבר יבוא לידי ביטוי בקולנו. ניצול מיטבי של כול המערכות הללו יסייע בהפקת קול באיכות טובה. ובהגייה נכונה.

מה הן הפרעות קול?

הפרעות קול יכולות להופיע לאחר שיבוש באחת או יותר מתכונות הקול : הראשונה – גובה הטון (PITCH), הפיץ' בלעז, השניה – עוצמת הקול (LOUDNESS ) , והשלישית- איכות הצליל (Quality of sound ).
אנשים שסובלים למשל מיובש בגרון, חולי סכרת או כאלו שנוטלים תרופות שמייבשות את חלל הפה, יכולים לגרום להפרעות באיכות הקול כיוון שחלק חשוב ממערכת התהודה היא הלחות שמתאפשרת בזכות בלוטות הרוק שקיימות במערכת העיכול העליונה ומפרישות כמעט ליטר וחצי של רוק ביום.
כל הפרעה באחד מהפרמטרים האלה יכול לשבש את היכולת להפיק קול ולהקשות על העברת המסר בזמן הדיבור.

סימני אזהרה לבעיות קול

ישנם מספר סימני אזהרה המחייבים בירור של רופא אף אוזן וגרון.
הדבר החשוב ביותר הוא צרידות. הכוונה לצרידות שנמשכת כשבועיים, או שבוע במקרה של מעשנים.
סימנים נוספים שצריך להתייחס אליהם הם חוסר יציבות של איכות הקול בזמן דיבור, כאבי גרון, יובש ותלונות על עייפות קולית (לא יכולים לדבר בסוף היום), ירידה באיכות הקול (משתנה לאורך היום),  הצורך לכחכח בעקבות תחושת יובש, ואפילו תלונות על כאבי צוואר וראש עקב שימוש לא נכון במיתרי הקול.
במידה וחווים אחד מהסימפטומים או יותר, מומלץ להגיע לבירור אצל רופא אאג, רצוי לרינגולוג (מומחה להפרעות קול). טיפול מוקדם ימנע סיבוכים מיותרים.

אילו הפרעות קול קיימות?

כאמור, אוכלוסיית משתמשי הקול מועדת לפתח הפרעות ובעיות קול. על פי מחקרים, בקרב מורים ודומיהם, שכיחות הסיכוי לכך גבוהה ביותר במהלך חמשת השנים הראשונות לעבודה, ועולה שוב לאחר 15 שנים. בקרב מורות מחנכות, הנטייה לבעיות קול, גדולה יותר.
הסיבה ברורה, והדבר נובע מהשימוש התכוף והמצטבר בקול גם באופן יומיומי וגם לאורך שנים.
כאשר מדברים על הפרעות באיכות הקול, למשל צרידות שהיא ההפרעה השכיחה ביותר, נראה שהן מתפתחות לרוב עקב שימוש לא נכון במנגנון של הפצת הקול, למשל סגירה לא נכונה של מיתרי הקול, או כיווץ יתר של שרירי הגרון שאחראיים על התנועה של מיתרי הקול.
ישנן גם בעיות אורגניות כמו יבלות, פוליפים או ציסטות שמתפתחות על מיתרי הקול.
מחלה נוספת שנפוצה בקרב המורים, היא מחלה שנקראת Muscle tension dysphonia (MTD , שמתפתחת כאשר   המורים מנסים להתגבר על רעש בחלל הכיתה ולא מתאימים את עוצמת הקול ליכולת שלהם, למשל מרימים את הקול מעבר לנטייה הטבעית שלהם כדי להתגבר על צעקות בכיתה.
לאורך זמן ההתנהלות הזו יכולה לגרום לבעיות ולצרידות, התפתחות של הצטלקות במיתרי הקול, ואף לנזק בלתי הפיך.
טון הדיבור הוא עניין נוסף שצריך להתייחס אליו. נשים וגברים משתמשים בתדר שונה, באופן טבעי, כאשר נשים מדברות בטון גבוה יותר. הטון גם משתנה מגיל לגיל. כשלא מתאימים את הטון למגדר או לגיל זה גורם לנזק במיתרי הקול.
נקודה נוספת היא היכולת הטבעית שצריכה להילקח בחשבון – באקדמיה למוזיקה,  כאשר לומדים שירה, נדרשים לבצע בדיקות של מיתרי הקול לפני תחילת הלימודים ובמהלכם, מידי שנה. זו למעשה בדיקת כשירות למקצוע.
במערכת החינוך אין חובה כזו. אמנם, בשנים האחרונות ישנה בקשה לבדיקה מורים ומורות חדשים הנקלטים במערכת, אך אין הקפדה על סוג הבדיקה, וביצועה על ידי הרופא המתאים, למרות שמדובר בכלי הכרחי למקצוע.
חשוב להבין  - יש כאלה שעוסקים במקצוע, למרות שיש להם נטייה לפתח בעיות במיתרי הקול והם מראים סימנים לכך כבר בתחילת הדרך. בדיקה נכונה, על ידי לרנגולוג עם ציוד רפואי מותאם, יכולה לסייע באבחון המגבלות הללו, מוקדם ככל האפשר, ולהבין כיצד ניתן להתמודד איתן מבלי לפתח בעיות קול בהמשך.
בהקשר הזה, מורים, כמו כל בן אדם, מתבגרים ונחלשים עם הזמן באופן טבעי. מורים ותיקים יותר חשופים יותר לפגיעה, ולכן אחרי 15 שנים במקצוע, אנו רואים עליה חוזרת בבעיות קול. חשוב להיבדק באופן קבוע, כטיפול מונע.

איך מטפלים בבעיות קול?

מרבית המורים לא מודעים לבעיה שיש להם בקול. רובם חושבים שמדובר בתופעה חולפת, שתעבור מעצמה, או מעדיפים לא לקחת יום מחלה ולשבש את שגרת יום הלימודים לתלמידים, כדי ללכת להיבדק.
הם סוחבים את הפציעות, לעיתים אפילו במשך שנה, עד שמגיע החופש הגדול, ואז מגיעים להיבדק כאשר הפגיעה כבר מתפתחת משמעותית. למעשה, בתקופת הקיץ ישנה עליה גדולה בכמות הבדיקות במרפאות השונות, בדיוק מהסיבה הזו.
במהלך השנה, יהיו כאלה שיאמצו שימוש במכשירי הגברה, כמו מיקרופון מדונה, כדי להתגבר על בעיות הקול שהם מרגישים, אך מדובר בפתרון זמני בלבד שלא רק שלא פותר את הבעיה, אלא אף תורם להחמרתה, כיוון שבינתיים הטיפול בבעיה מוזנח. 
ככלל, תמיד קל יותר לטפל בבעיות ובפציעות של מיתרי הקול, עם התפתחותן, אז הסיכויים להצלחת הטיפול והימנעות מהדרדרות המצב והגעה לניתוח, גבוהים יותר. קול של מורים, לשם המחשה, משהו שכולנו מכירים, הוא עניין פתולוגי שנוצר עקב שימוש לא נכון בקול לאורך שנים.  
בבדיקת רופא אא"ג, רצוי לרנגולוג, המתמחה בבעיות קול, מתבצעת בדיקת לרנגוסקופיה – בחינת מבנה של מיתרי הקול באמצעי מונחה מצלמה. ישנן כמה אפשריות לביצונ הבדיקה: בעזרת צינור סיב אופטי גמיש שמוחדר דרך האף, ומשם לגרון ובדיקת מיתרי הקול, או באמצעות מוט קשיח דרך הפה, אף הוא מצויד במצלמה זעירה. לפעמים עושים שימוש משולב בין הכלים. 
במהלך הבירור בוחנים את פעולת מיתרי הקול בזמן אמת ובמנוחה, וכן סגירה או פתיחה של מיתרי הקול, איתור ממצאי בעיות אורגניות, כגון ציסטות וכדומה, ולפי הממצאים מחליטים על טיפול.
טיפול תרופתי או אנטיביוטי, המשמש לטיפול בדלקת, בצקת או דימום. לעיתים יומלץ על מתן סטרואידים או טיפול להורדת חומציות הקיבה, העלאת רמת הלחות בגרון ועוד. 
קו שני הוא טיפול קלינאית תקשורת לאלו שעושים שימוש לא תקין בקולם. מרבית המורים שמעו על קלינאית תקשורת, אך מעולם לא פגשו אחת.
מפגש עם קלינאית תקשורת מומלץ כחלק מטיפול או אף כטיפול מונע וטחפול באיכות הקול, כשגרת היגיינת הקול. הטיפול מלמד איך לדבר נכון, לשמור על איזון ותזמון של מערכת הפקת הקול.
מדובר באספקט טיפולי חשוב מאין כמוהו, המותאם אישית לכל אחד על פי מאפייניו, צרכיו ויכולותיו האישיות. מול זה, ולאחר אבחון הקלינאית, תבנה תכנית טיפול שמטרתה שימוש נכון ונוח בקול עם דגש על תרגילי נשימה, הפקה של הקול ושימוש נכון בחללי התהודה ומיגור הרגלים רעים ומזיקים לקול.
הקו השלישי לטיפול, הוא טיפול ניתוחי לבעיות כגון פוליפים, ציסטה, נגע חשוד ועוד. ניתוחים אלו מבוצעים תחת הרדמה כללית.

הכל על הקול>>

טיפים וכללים לשמירת הקול

כדי להימנע מהתפתחות בעיות קול ופגיעה אפשרית בבריאות ובפרנסה, ישנם כמה טיפים שימושיים שאפשר לאמץ:

  1. שמירה על אורח חיים בריא והימנעות מעישון
  2. הימנעות ממאכלים ומשקאות מסוימים שעלולים לייבש את חלל הפה ולגרום לחומציות יתר של הקיבה, שעולה לגרון ופוגעת בקול. למשל אוכל חריף, מטוגן או שומני, כזה שיש בו הרבה בצל ושום, לצרוך פחות אלכוהול ומשקאות מוגזים. גם הפסקות בחדר המורים מגיעות עם מגבלות, כאשר מומלץ לצרוך קפה ושוקולד כמה שפחות.
    מאידך, מומלץ לשתות מים כמה שיותר. ולאורך כל היום, גם אם לא צמאים. ההמלצה עבור מורים היא לשתות יותר מ-12 כוסות מים ביום. אם יש צורך בקפה, אז לאזן עם שתי כוסות מים על כל כוס קפה. המים עוזרים לשמור על לחות חלל הפה ולשמור על הקול.
  3. הקפדה על מנוחה לקול בכל פרק זמן קבוע, בין השיעורים. לא מומלץ להגיע למצב שבו אין מנוחה לקול במשך שעות. להתאים את הפסקות הקול לסדר היום. רצוי בכל שעה, לתת מנוחה קולית של כרבע שעה.
    גם כאשר מגיעים הביתה, אחרי יום העבודה, לא לאמץ את הקול, לא לצעוק או להרים את הקול, ולדבר בטון טבעי כמה שיותר.
  4. שמירה על טון ועוצמה המתאימים לקולנו. לא לאמץ קול שאינו טבעי לנו, לא לצעוק או ללחוש. לחישה מאמצת את הקול יותר מהכל, וגורמת לנזק לאורך זמן. מומלץ לשמור על גובה טון שאיתו אנחנו מרגישים בנוח.
    בנוסף, יש להתאים את עוצמת הקול לגודל הכיתה. כיתה גדולה ניתן לעשות שימוש במיקרופון מדונה, או לצעוד לאורך הכיתה במנלך השיעור, אך להשתדל לדבר פחות בזמן הפעולה עצמה.  
  5. לנשום. לייצר הפסקות מדודות בין חלקי הדיבור. להשתמש במשפטים קצרים ולהקפיד לנשום ביניהם. אם אחרי משפט ארוך אין אוויר, כנראה שעושים משהו בצורה לא טובה. צריך לעצור, לנשום, ולהמשיך.
    בזמן השהות בכיתה, יש להקפיד על יציבה נכונה, סתסייע בנשימה נכונה. שרירים רפויים באזור הכתפיים. רגליים בקו ישר עם המותניים והראש. 
  6. הקפדה על שאיפת אוויר צח והימנעות או מינון השימוש במזגן. מומלץ בהפסקות לקחת כמה דקות טובות של נשימות אוויר צח, לפתוח חלון לצד השימוש במזגן או להימנע ממנו, במידת. אפשר. המזגן מייבש את האוויר וכשאנחנו נושמים אוויר קר, חלל הפה שלנו מתייבש, מה שמוביל לפגיעה במיתרי הקול. בהקשר הזה, טוב להחזיק בקבוק מים בכיתה וללגום לגימות קטנות.
  7. מרגישים לא טוב? לא להתעקש להגיע לכיתה. מומלץ לנוח ולתת לגוף להחלים, כדי למנוע סיבוכים. דיבור בזמן מחלה ויראלית, כשמצוננים או משתעלים, מאמץ את מיתרי הקול מאוד ופוגע בהם.
  8. הקפדה על בדיקות מעקב לכל הפחות אחת לשנה, גם אצל רופא וגם אצל קלינאית תקשורת. עבור מעשנים, מומלץ להגיע בתדירות גבוהה יותר של אחת לחצי שנה, גם ללא תלונה, אלא כטיפול מונע.  אפשר לנצל את תקופת החופש הגדול והחגים לביצוע הבדיקות.
  9. שינה טובה חשובה מאוד. מומלץ להקפיד על לפחות 6-7 שעות שינה ומנוחה. 
  10. לקחת בחשבון שלחץ נפשי משפיע מאוד על בריאות הקול, ועל הבריאות בכלל. כאשר נמצאים במעקב של אנשי המקצוע, מקבלים תרגילים וטיפים לנשימה נכונה והרגעה.

הנה שניים לדוגמא: כעת בקיץ, בזמן שמבלים בבריכה, אפשר להכניס את הראש מתחת למים ולנשוף אוויר, לעשות בועות.

תרגיל נוסף ומשמעותי ומוכר הוא טכניקת 4-7-8. שאיפת אוויר במשך 4 שניות, החזקת האוויר במשך שבע שניות, ושחרור איטי במשך שמונה שניות. התרגיל הזה מוריד מתח משרירי הקול והצוואר.

כך תשמרו על הקול ותמנעו מבעיות וסיבוכים>>