סיפור כיסוי

מאת: אתי דור

חג החנוכה לפני 33 שנה היה אירוע מכונן בחייו של אילן זכאי, אז ילד טברייני שובב בן שלוש. בעוד אמו טיגנה לביבות בסיר שמן עמוק הוא טיפס על שרפרף ושלח ידו לסיר. הסיר התהפך עליו עם השמן הרותח. זכאי נכווה קשות בפניו ובצווארו. "אני לא זוכר כלום", הוא מספר. "הוריי סיפרו לי שלא בכיתי כלל ולא איבדתי את ההכרה. אמא שלי נכנסה להלם. היא חשבה שנפטרתי מהעולם והתחילה להתאבל. אבא שלי התעשת מהר ולקח אותי עם שכנים לבית החולים פורייה ומשם הועברתי לבית החולים רמב"ם".

במשך ארבעת חודשי האשפוז הוא עבר לא מעט ניתוחים. לאחר ששוחרר התבקש לחזור לטיפולי מעקב. במקביל להתמודדות עם הפן הרפואי של הכוויות, נאלץ הילד להתמודד עם הקשיים החברתיים שנוצרו סביב הצלקות שניכרו בפניו. "היה לי קושי לצאת מהבית כיוון שפחדתי שיסתכלו עלי", הוא מספר. "אמא שלי עודדה אותי לצאת ולא להיות מסוגר, אבל זה היה קשה. הילדים בבית הספר היסודי לא חסו עלי והיו שהציקו ודאגו להזכיר לי את הטראומה שעברתי. הוצמדו לי כינויי גנאי שונים וספגתי השפלות כמו 'אמא שלך שכחה אותך בטוסטר'. אני זוכר את עצמי כילד בודד. העדפתי להסתגר בתוך עצמי וזה ליווה אותי בהמשך חיי גם בתיכון".

היום אילן סוגר מעגל. הילד הבודד והדחוי הפך למאפר מקצועי בתחום הבידור, ולא זאת בלבד שהוא מאפר את פניו בהצלחה כך שבקושי ניכרים שרידי הכווייה - הוא מעביר סדנאות איפור במחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם. במסגרת הסדנאות הוא מדריך ומלמד את טכניקות האיפור לאנשים שנכוו. "אני עושה את זה בתחושה פנימית של שליחות", הוא אומר. "אני שמח בפרט כשאני מצליח לעזור להם להתגבר על חוסר הביטחון ולהעז לצאת מהבית ללא רגשי נחיתות".

המבטים כבר לא ננעצים
אלא שעד שגילה את נפלאות האיפור המקצועי עברו עליו ימים לא קלים. "היה לי קשה עם הצלקות וכל הזמן חיפשתי פתרונות פלסטיים לטשטש אותן", הוא מודה. באחת הביקורות שערך אצל הרופא שטיפל בו מאז ילדותו פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בקריה הרפואית רמב"ם, הוא שאל אותו אם יש איזשהו חידוש בתחום הפלסטיקה. הרופא חשב מעט והחל לדבר על איפור שמכסה צלקות. אילן החליט להרים את הכפפה. "במהלך הניסיונות לאפר את עצמי הבנתי ששימוש באיפור באופן רגיל לא יוביל אותי לתוצאות ושעלי ללמוד איפור באופן מקצועי".
וכך היה. הוא למד איפור מקצועי ולא הפסיק לבחון את עצמו באמצעות החיישנים שפיתח כדי לזהות תגובות של אנשים. כשחש שאנשים כבר אינם נועצים בו את מבטם, הוא הבין שמצא את דרך הטשטוש האולטימטיבית. "זה חיזק את הביטחון העצמי שלי ואיפשר לי לצאת מהבית ללא הפחד מנעיצות מבטים".
מה התגובות של אנשים לכך שאתה מאופר?
"מרביתם לא שמים לב כלל, אלא אם הם מתקרבים אלי ומסתכלים ממש מקרוב, כך שזה די לא מורגש".

שחזור תווי פנים
באחת הפגישות עם פרופ' אולמן התרשם האחרון מטכניקת האיפור שלו ושאל אותו אם היה רוצה לסייע למטופלים אחרים שעברו את אותן החוויות. אילן נענה בחיוב.

בסוף שנת 2010 נפתחה הסדנה הראשונה לאיפור במחלקת הכוויות ברמב"ם. מאז נערכו עוד ארבע סדנאות ובהן השתתפו גברים ונשים.

אחת המשתתפות היא עירית, שנכוותה בגופה ובפניה לפני כשלוש שנים לאחר שהתרחש פיצוץ גדול כשתדלקה את מכוניתה בתחנת דלק. "חלק מתהליך השיקום שלי היה המפגש עם אילן, שאיפר אותי פעם אחת באופן פרטני ופעם אחת בסדנה מול שאר המשתתפים", היא מספרת. "פיזית קשה לי להתאפר בגלל הכוויות ולכן הבת שלי, שנכחה בסדנה האישית, היא זאת שמאפרת אותי. לרוב אני מתאפרת כשאני צריכה לצאת לאירועים וההרגשה לאחר מכן נהדרת. כשאנשים רואים אותי אחרי איפור הם מחמיאים לי ומציינים שאני נראית טוב יותר מהפעם הקודמת שהם ראו אותי. אני חיה את הצלקות ולכן זה עושה לי טוב לקבל תגובות מעודדות"
.
עירית אינה היחידה שמרוצה. "בסדנה השתתפה נערה בת 14 שנכוותה בפיגוע בידיים, ברגליים ובבטן", מספר אילן. "כתוצאה מהפגיעה היא נאלצה ללכת עם כפפות לחץ. בסדנה לימדתי אותה איך לאפר את היד כך שתוכל להסיר את הכפפות, וזה אכן הצליח. אמא שלה מאוד התפלאה ושמחה שהאיפור גרם לה להסיר את הכפפות. במקרה אחר הייתה בחורה צעירה שנכוותה בפנים עד כדי כך שתווי פניה נמחקו והיא הייתה חסרת הבעה. באמצעות איפור שחזרתי לה את תווי פניה, בניתי לה שפתיים ועצמות לחיים ושיפרתי את המראה שלה. מקרים כאלה גורמים לי להרגיש שאני מצליח לחולל שינוי בחיי אנשים ולתרום להם, ותחושת הסיפוק גדולה מאוד. בסדנאות אני מוכיח שאפשר לחיות עם הצלקות".

השגחה פרטית
אך גם הוא יודע כיום שלמרות העובדה שהוא יכול לטשטש את הצלקות שבפניו באמצעות איפור, סוד הצלחתו טמון בהשלמה הפנימית עם מצבו. "אני לא מכיר את עצמי בלי הצלקות שיש לי", הוא מסביר. "אני זוכר שבשלב מסוים בחיים ביקרתי אצל רופא והתעניינתי בחידושים פלסטיים כיוון שרציתי לעבור ניתוח. סיפרתי לו שאני חושש שלא אהיה בזוגיות בגלל הצלקות, והוא אמר לי משפט שנשאר חקוק אצלי עד היום: 'מי שירצה אותך יקבל אותך כמו שאתה'. האמירה הזאת מהדהדת בתוכי עד היום. האיפור מהווה עבורי כיום רק אמצעי כיסוי. אני מרגיש די בטוח ללכת גם בלעדיו. כיום אני שלם עם עצמי. אם בעבר פחדתי שלא אתחתן ושלא אהיה בזוגיות, היום הפחד הזה התפוגג. אני נמצא בזוגיות מאושרת. אני עובד ומתפתח במקצוע שלי. אני שמח בחלקי. גם נקודת המבט שלי על המקרה שאירע לי השתנתה. בעבר היו לי שאלות כמו למה זה קרה לי? למה דווקא אני? היום אני מאמין וגם יודע שהמקרה הזה שהיה בהשגחה פרטית של בורא עולם הוביל אותי למה שאני היום. כיום אני צינור שמעביר ידע וכלים לאנשים אחרים שצריכים עזרה. זה מה שמחזק ומשמח אותי".

מה החלום שלך?
"להתפתח בקריירה המקצועית שלי עד שאגיע להוליווד, ולהמשיך לעזור לאנשים שחוו כוויות".


כריתה, השתלת עור ו...איפור
"יחידת הכוויות ברמב"ם היא חלק בלתי נפרד מהמחלקה לכירורגיה פלסטית", מסביר פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בקריה הרפואית רמב"ם. "היחידה הוקמה ב־1999 אך גם לפני כן טיפלה המחלקה במספר רב של כוויות בעתות שלום, ויותר מכך בעתות מלחמה. ההתמודדות הקשה ביותר עם מספר הכוויות הרב ביותר הייתה במלחמת יום הכיפורים".

כמה מטופלים מגיעים ליחידה מדי שנה?
"כיום היחידה מטפלת בכ־200 נפגעי כווייה בשנה, ילדים ומבוגרים. מטופלים הסובלים מכוויות נרחבות ואלה הזקוקים גם להנשמה מתקבלים למחלקות לטיפול נמרץ, ילדים או מבוגרים על פי גילם, כדי לייצב את מצבם. בהמשך המבוגרים עוברים למחלקה לכירורגיה פלסטית, והילדים למחלקה לכירורגיית ילדים".

כיצד מטפלים בפצעי כוויות?
"בעיקרון הטיפול בפצעי כווייה עמוקה (מדרגה שלישית) הוא כריתת העור הכווי והחלפתו בעור שנלקח משטחים בריאים ומושתל על האזורים הפגועים. במקרים שבהם הכווייה נרחבת ביותר נעזרים באופן זמני בבנק העור, המספק עור שנתרם על ידי אנשים שתורמים את איבריהם הפנימיים ואת החלק השטחי של עורם. אולם גם לאחר קליטת העור המושתל נותרות צלקות.

למרות התקדמות הרפואה, טרם נמצא הפתרון הרפואי שיעלים את הצלקות המכוערות הנותרות אחרי כווייה מדרגה שלישית שעברה השתלה. אפשר לעתים להקטין את שטחי הצלקת על ידי החדרה של מותחן רקמות הגורם לעודף של עור בריא היכול להחליף את העור המצולק, אולם פתרון זה אפשרי רק לאזורי צלקות מצומצמים יחסית, שיש בקרבתם די עור בריא. גם תיקונים שונים שמבוצעים בצלקות עצמן, כדי לשטחן ולהבהירן, מותירים אחריהם את הצלקות הבסיסיות. לתוך הנישה הזאת נכנס האיפור. ברור שאיפור סטנדרטי אינו יכול להעלים בצורה טובה את המרקם הבלתי אחיד של הצלקות ואת צבען השונה מהסביבה. יש צורך בשימוש בחומרי איפור מיוחדים בעלי יכולת עמידה גם בפני מזג האוויר, ולאורך כל שעות היום. חשובה הטכניקה של האיפור, כמו גם התאמת הצבעים המושלמת".

מניסיונכם, האם סדנאות האיפור של אילן זכאי תורמות למטופלים?
"הן תורמות מאוד. צלקות המצויות באזורים הגלויים, כל עוד אינן מאופרות, גורמות לרגשי נחיתות קשים ולהרחקה ממעגל העבודה ומהמעגל החברתי, וזאת הוכח בעבודות רבות. הסתרה יעילה וטובה של הפגמים גורמת לאנשים אלה לקבל את עצמם מחדש, באופן המאפשר את קבלתם בחברה ובעבודה בצורה הטבעית ביותר, ובכך לממש את עצמם ואת כישוריהם".