השערות אינן חיות לנצח. לאדם ממוצע יש פחות או יותר כ-100 אלף זקיקי שיער על הקרקפת. אך כל אחד מאיתנו, גברים ונשים כאחד, מאבד כ-100 שערות ביממה. אצל בני האדם הנשירה היא אקראית, בניגוד לחיות מסוימות בטבע שיש להן נשירה עונתית - בקיץ השיער שלהן נושר, כדי לעזור להם להתמודד עם החום ובחורף לקראת הימים הקרים, נעצרת הנשירה והשיער אף מתעבה. אצל האדם המנגנון הזה התנוון ולכן אנו נשארים עם שיער לאורך כל ימות השנה. אך עדיין נשאר בנו, במיוחד אצל הנשים, איזשהו שריד לנשירה העונתית של אבותינו הקדמונים, הגורם להתגברות הנשירה בעונות המעבר, כמו בסתיו ובאביב.
מנגנון מאוד מתוחכם מעביר לשערה אותות (סיגנלים) לנשור ואותות לגדול מחדש. כל שנה עד שלוש שנים מקבל זקיק השערה אות המורה לו לנשור, שלאחריו הוא נכנס לתהליך שבו הוא מתחיל להתנוון. לאחר ששני השליש התחתונים של הזקיק מתנוונים, השערה עצמה, שאיננה מורכבת מתאים אלא רק מחלבון, נושרת. אח"כ, במשך שלושת החודשים הבאים, היא מתאוששת לאט ונבנית מחדש. למרות שכבר ידוע על הרבה גורמים פיזיולוגיים המשפיעים על זקיק השערה לנשור או לצמוח, המנגנון הזה טרם הוברר במלואו.
"זה אחד הדברים המתוחכמים בטבע והרבה חוקרים, כולל אצלנו ברמב"ם, מחפשים את התשובה לשאלה - מי נותן את האות המורה לשערה לנשור ואחר כך לגדול מחדש", אומר פרופ' ברגמן. "מכיוון, שחוסר שיער היא בעיה אנושית כאובה, שיש לה אפקט אסתטי, חברתי ופסיכולוגי מאוד חזק בחברה שלנו, קיים לחץ על חברות התרופות לספק פתרונות, ואין ספק שלמי שימצא אותם מובטח גם תגמול מכובד".
התרופות והתכשירים שיכולים לעזור
להלן סקירה של התרופות והתכשירים הנפוצים בשוק, שהוכחו במחקרים מבוקרים כיעילים נגד התקרחות או שיעור יתר:
פרופסיהתרופה חדשה, שהתחילה את דרכה תחת שם אחר כתרופה כנגד הגדלת בלוטת הערמונית (פרוסטטה). התרופה עובדת על קולטנים להורמון הזכרי, ע"י כך שהיא מעכבת אנזים מסוים וחוסמת את השפעת ההורמון הזכרי על זקיקי השיער. אין לה תופעות לוואי יוצאות דופן ולא הוכח שום נזק לטווח הארוך. יש לקחת כדור אחד ליום למשך כל החיים וחשוב לציין, שברגע שמפסיקים לקחת את התרופה המצב עלול לחזור לקדמותו.
מינוקסידילתרופה שהתחילה את דרכה כתרופה נגד לחץ דם ואז גילו שתופעת הלוואי שלה היא הצמחת שערות. לצורך השימוש הפכו אותה לתמיסה שניתן למרוח והיא יכולה לעכב נשירה ולעתים להצמיח שערות היכן שמורחים אותה. איך היא עושה זאת עדיין לא יודעים, מעריכים שהיא כנראה מרחיבה את כלי הדם באזור. הבעיה איתה, שהיא יכולה להצמיח שערות גם במקומות לא רצויים, כמו המצח לדוגמא, לכן היא ניתנת במינון של 5% לגברים ו-2% לנשים. גם כאן, לאחר הפסקת השימוש המצב עלול לחזור לקדמותו.
ואניקהתרופה שגורמת לנשירת שיער ועוזרת בעיקר לנשים הסובלות משיעור יתר, כמו הקטנת שפם וכד'. התרופה מעכבת אנזים מסוים שמשתתף בתהליך הביוכימי של נשירת השיער והיא נכנסה רק בחודשים האחרונים לשוק. היא מגיעה בצורת משחה, עדיין יקרה ונדרש עבורה מרשם רופא.
מה יודעים כיום על הסיבות להתקרחות
?פרופ' ברגמן: "ברור לכל העוסקים בתחום, שהשפעות הורמונאליות משחקות כאן תפקיד מרכזי. אצל גברים למשל, הטסטוסטרון (ההורמון הזכרי) משפיע על זקיק השערה – הוא זה שגורם מחד לשיעור יתר בגוף אצל גברים ומאידך לשיעור עדין אצל נשים. גם לנשים יש טסטוסטרון אך הרבה פחות מאשר בגברים, לכן הנשירה אצלן הרבה פחות בולטת. גם להורמונים הנשיים יש השפעה על הצמיחה והנשירה של השערות. בהיריון למשל, מפסיקה נשירת השיער ולאחריו היא מופיעה שוב בצורה מאסיבית.
"אצל הגברים והנשים יש גם נשירה שמקורה גנטי. גם חסר בברזל יכול להשפיע על נשירת השיער, כמו גם בעיות בבלוטת התריס, מצבי מתח חריף, כמו לאחר תאונת דרכים ויש עוד מגוון של גורמים פיזיולוגיים, המשפיעים על האותות שהשערות מקבלות.
"פרט לסיבות להתקרחויות שמניתי, יש גם התקרחויות דלקתיות או זיהומיות, הנגרמות ע"י חיידקים או פטריות. קיימות התקרחויות כתוצאה ממחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון מגיבה נגד רקמות הגוף כאילו הן רקמות זרות, כשבמקרה שלנו מערכת החיסון פועלת נגד זקיק השיער. אחת מהמחלות האוטואימוניות היותר שכיחה וקשורה בהתקרחות נקראת "אלופציה אראטה" (Alopecia areata). המחלה גורמת לנשירת השערות בפתאומיות במוקדים שונים בקרקפת, הנראים כמו מטבעות של חסר שיער, או אף לנשירת שיער מלאה שלעיתים לא מתאוששת אף פעם. עפ"י הערכה כ-1% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה הזו פעם או יותר בחיים. המחלה איננה מסוכנת כשלעצמה אך היא מלווה בנזק פסיכולוגי-חברתי משמעותי, עקב הבעיה הקוסמטית הנלווית לה. בנוסף, ידוע כיום על לפחות 100 מחלות מוכרות, הקשורות בהתקרחות גנטית".
"אם האבא קירח, הסבא קירח אז גם אתה תהיה קירח"
– עד כמה זה נכון?
"התורשתיות, בהחלט משחקת כאן תפקיד. ניתן לנסות לנבא זאת מתמטית אבל לא בצורה מדויקת, מאחר ומשתתפים פה מספר גנים ולא תמיד כולם מוכרים לנו. צריך לזכור שגם האימא מורישה ויש לבדוק גם אותה. אם לדוגמא, לאימא יש דלדול שיער בדיוק באותם אזורים שבהם גם האבא קירח בצורה ניכרת, אז קיים סיכוי די גבוה שגם הבן יקריח. בד"כ, מדובר באזורים המועדים להתקרחות אצל גברים, שהם קידמת ומרכז הקרקפת".
קיים הבדל בין ההתקרחות הגברית לזו אצל הנשים?
"לכל אחד מאיתנו יש שערות בכל מקום בגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, גם אצל נשים וגם אצל גברים, אך אצל נשים השערות יותר עדינות. בהתקרחות הגברית השערות לא לגמרי נעלמות, הן הופכות לשערות עדינות, כמו שיש לנשים. אין אצל גברים איבוד שיער בצידי הקרקפת. השורשים שרגישים להורמון הזכרי מבחינה גנטית נמצאים רק במרכז הקרקפת.
"גם נשים סובלות מהתקרחות אבל הן לא מתקרחות לגמרי, אלא מידלדל להן השיער באזורים בהם לגברים יש קרחת. התקרחות נשית מתרחשת באופן אחיד על פני החלק העליון של הקרקפת וגורמת להידלדלות בכמות השיער ולמראה שיער דליל, אך לרוב לא ייווצרו אצלן אזורים בהם אין שיער כלל".
פרופ' ראובן ברגמן
יליד ישראל, בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל-אביב. התמחה ברפואת עור ברמב"ם והשתלם בפתולוגיה של העור במרכז הרפואי של ניו-יורק, בלמפומות של העור במרכז הרפואי 'מאיו' ((Mayo בארה"ב, ובאיתור מוקדם של מלנומות, במרכז האוניברסטאי של סידני, אוסטרליה. פרופ' ברגמן נשוי ואב ל-2 ילדים ומתגורר בחיפה.
עד כמה הטיפולים נגד התקרחות המתפרסמים בעיתונות ובאינטרנט מחזיקים מים?
"לגבי רוב התכשירים שנמצאים בשוק אין הוכחה מדעית. יש הרבה תכשירים שלא עוברים רישוי רפואי אלא רק רישוי קוסמטי ויש הבדל עצום בין השניים. רישוי קוסמטי לא צריך לעבור מחקרים מדעיים מבוקרים ולכן החברות הללו יכולות לטעון מה שהן רוצות מבלי שיהיה לזה גיבוי מדעי.
"אך קיימים מספר תכשירים שנעשו עליהם עבודות מבוקרות, חלקם ניתנים במרשם רופא כמו "פרופסיה" וחלקם ללא מרשם כמו "מינוקסידיל" (ראו מסגרת). השניים הללו לדוגמא, כן הוכח שהם עוזרים. הם אמנם לא מצמיחים שיער למה שהיה, אך יש להם יכולת לעצור נשירה כל עוד לוקחים או מורחים אותם בקביעות. באחוזים קטנים יותר הם גם יכולים להצמיח שיער".
ומה בנוגע לטיפולים בקרני לייזר?
"אני לא רואה סיבה שזה יעזור במשהו להתקרחות. כן משתמשים בלייזר להשרת שיער ובהצלחה. התכשירים שהזכרתי לעיל, אלו הדברים שהוכחו, אך זה עדיין רחוק מהתרופה שהיינו רוצים, כזו שנמרח על הקרקפת והכל יצמח שם מחדש".
השתלת שיער
בהשתלת שיער מנצלים את העובדה שהשערות בצידי הקרקפת חסינות מפני השפעת ההורמונים והן חיות כל החיים. לכן מעבירים אותן יחד עם פיסות עור לאזורים הרגישים, כלומר למרכז הקרקפת, והן כבר מעבירות את החסינות שלהן לאזורים המתקרחים.
פרופ' ברגמן: "הידע והטכניקות התפתחו והשתפרו מאוד בשנים האחרונות, כך שניתן היום להשתיל זקיקי שיער בודדים. אבל, יש גבול עד כמה ניתן לקחת שיער מאזור מסוים, כי האזור הזה בסופו של דבר גם יידלדל, ויש גם גבול לשטח שניתן לכסות, בתלות בגודל הקרחת, כמובן. "ברור שצפיפות השיער המושתל לא תהיה כמו הצפיפות המקורית, אבל מבחינה אסתטית מתקבל שיפור ניכר. בשנים האחרונות ניתן לעשות השתלה גם לאזורי צלקת ולהתקרחויות דלקתיות, שאנו מצליחים לרסן אותן עם טיפול רפואי והמחלה מפסיקה להיות פעילה. לעתים קרובות, יש צורך לחזור על השתלת השיער במעין מרדף אחר האזורים המתקרחים. ככלל, במקום בו הושתל שיער הוא לא ינשור יותר אף פעם".
אמת או מיתוס?
חבישת כובע גורמת לנשירת שיער...
פרופ' ברגמן: "לא נכון ואפילו נהפוך הוא - יש כאלה הטוענים שהשמש מגבירה נשירת שיער. לכן אם כבר אז זה יכול רק לעזור ולא להזיק".
סירוק השיער במסרק מחליש את השיער...
"לא, זה לא מחליש את השיער, אבל למי שיש שיער מתולתל ומשתמש במסרק צפוף או במברשת, תולש גם שערות שלא אמורות לנשור. לכן, אלה שיש להם שיער מקורזל צריכים מאוד להיזהר ולהשתמש במסרקים רחבים ולא למשוך את השערות. כך לדוגמא, עלולות להיווצר קרחות למי שמושך את השיער אחורה בחוזקה רבה".
חפיפת שיער יומיומית מחלישה את השיער...
"השורשים של השיער נמצאים עמוק בקרקפת, כמו עץ שהשורשים שלו עמוק באדמה. אבל בניגוד לעץ, כל השיער שמעל הקרקפת הוא חלבון מת. לכן, חפיפה עם שמפו יכולה אולי להחליש את המבנה החלבוני של השיער ולהפוך אותו לשביר יותר, אבל לרוב לא תשפיע על הצמיחה או הנשירה באופן מהותי".
זיעה מרובה בקרקפת גורמת לנשירת שיער...
"לא, אין שום קשר בין זיעה לשורשי השיער".
גילוח השיער או תספורת קצרה מחזקת את השיער...
"לא... ממש לא!"
ייבוש שיער במייבש שיער גורם להתקרחות...
"ייבוש שיער יכול להשפיע רק על המבנה החלבוני. ייבוש יתר עם עודף חום יכול לשבור כל מיני קשרים בשיער, אך אחרי כמה חודשים החלק הלא טוב ינשור ויצמח מחדש. בכל מקרה, ייבוש מוגזם לא טוב".
שמפו עשיר בחלבון עוזר כנגד התקרחות...
"השמפו עם מרכך (לא חלבון) יכול לשפר את השיער ולהוסיף לו ברק. כתוצאה משימוש בשמפו ובמרכך, השיער נוטה להיפתח ולהיראות עשיר יותר. "קיימים סוגי שמפו רפואיים, נגד קשקשים לדוגמא, המקטינים גם את הדלקת בקרקפת וזה רק לטובה".
אסיפת השיער לקוקו מחלישה את השיער...
"קוקו לא. אבל אם מתבצעת משיכה מעל ליכולת השורש להימתח, זה עלול להביא להתקרחות בלתי הפיכה. בכלל, לא מומלץ להפעיל כוח רב מידי על השיער כי הוא נתלש".
התקרחות יכולה להיגרם מלחץ נפשי...
"אין לכך הוכחה מדעית.... אבל מאידך, ההיבט הנפשי, בכל הקשור לשיער, בהחלט משפיע על אנשים, בגלל היחס של החברה לנושא של ההתקרחות. אבל זה תלוי, קודם כל, במבנה הנפשי של האדם".