המרפאה לממאירויות חלל הצפק - הייפק - HIPEC

המרפאה לממאירויות חלל הצפק - הייפק - HIPEC

המרפאה לממאירויות חלל הצפק - הייפק - HIPEC

במרפאת ממאירויות חלל הצפק מבוצעת הערכה של מטופלים לקראת ניתוח הייפק ומעקב אחר מנותחים. ניתוח הייפק הוא ניתוח בו מבוצע כריתת גרורות מחלל הצפק ולאחריו שטיפת חלל הבטן (צפק) עם כימותרפיה. הציפוי הפנימי של חלל הבטן נקרא צפק (פריטונאום) אשר מהווה אתר להופעת גרורות של ממאירויות בטניות שונות. למעלה מ – 30 שנים מיושמת גישה טיפולית  יחודית לחולים עם סרטן בחלל הבטן הנקראת:
Cytoreductive surgery (CRS) and HIPEC (hyperthermic intraperitoneal chemotherapy)  ובקיצור "הייפק".
ניתוח זה בוצע תחילה בהצלחה במחלות לא שכיחות בחלל הצפק: סרטן התוספתן ומזותליומה ביטנית אולם מזה כעשור מיושמת גישה זו לטיפול במחלות נפוצות יותר כגון סרטן המעי הגס, שחלה וקיבה. 
 
הערכת החולה לקראת ניתוח הייפק מתבססת על מספר קריטריונים:
  1. הערכה של נפח (עומס) המחלה. הערכה זו מבוצעת בעזרת CT  חזה ובטן או PET-CT.
  2. הערכת המצב התפקודי (כלומר תפקוד לבבי וכו')
הצוות הרפואי במרפאה בעת טיפול

פרטי התקשרות עבור ד"ר אביעד הופמן

מספר טלפון של ד"ר אביעד הופמן04-7773997

ד"ר אביעד הופמן

המרפאה לממאירויות חלל הצפק

רוב הממאירויות התוך-בטניות שולחות גרורות באחת משלש דרכים: דרך מערכת הדם, מערכת הלימפה או פיזור ישיר לחלל הצפק (פריטונאום). פיזור ישיר לחלל הצפק מוכר במחלות כגון סרטן התוספתן, מעי גס, שחלה, קיבה ולבלב ומעיד על מחלה מתקדמת. היכולת של כימותרפיה הניתנת דרך הוריד למגר גרורות על פני הצפק מוגבלת ביותר שכן גרורות אלו אינן מוזנות על ידי אספקת דם עשירה כמו גרורות בכבד או בריאות.
לפני יותר משלושים שנים פותחה שיטה לטיפול בגרורות בחלל הצפק הנקראת:
Cytoreductive surgery (CRS) and HIPEC (hyperthermic intraperitoneal chemotherapy)
 
ובקיצור "הייפק". השיטה פותחה במקור עבור שתי מחלות יחסית נדירות: סרטן התוספתן ומזותליומה ביטנית וחוללה מהפך בטיפול בחולים אלו.  מזה למעלה מעשור מיושמת השיטה לטיפול במחלות נוספות, שכיחות יותר, כגון סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה וסרטן השחלה. 
 
בניתוח הייפק (Hipec) מבוצעת כריתה של כל הגרורות מחלל הבטן. זהו תהליך ארוך ומורכב ולעתים נדרש לכרות איברי בטן שונים המעורבים בגידול.  לאחר שלב זה מבוצעת שטיפה של חלל הבטן עם כימותרפיה למשך כשעה עד שעה וחצי בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס. מטרת פרוצדורה זו היא להשמיד את אותם תאי סרטן הנמצאים בחלל הבטן אך שאינם נראים לעין (מחלה מיקרוסקופית). חימום הכימותרפיה מגביר את יעילותה בהשמדת תאי הסרטן. לאחר זאת, מתבצעת סגירה של הבטן והמטופל מתעורר ומועבר להתאוששות. משך ניתוח הייפק ממוצע הינו כ- 8 עד 10 שעות.  
בניגוד לטיפול כימותרפי תוך-ורידי, המינון של כימותרפיה הניתנת ישירות לחלל הבטן גבוה עד פי 20 מהמינון הורידי. השילוב של כריתת הגידול מחלל הבטן ומיד לאחריו, תוך כדי הניתוח, מתן כימותרפיה מחוממת, הוא הדרך המוצלחת ביותר כיום להתמודד עם גרורות בחלל הצפק.
 
לאחר ניתוח הייפק (Hipec) החולה ממשיך במעקב אצל הכירורג והאונקולוג ולעיתים אין צורך בטיפול כימותרפי נוסף.
לצד התועלת הפוטנציאלית שהניתוח מציע באיכות החיים ובשיפור תוחלת החיים יש לזכור כי בשל מורכבות הניתוח והיקפו עלולים להופיע סיבוכים. על מנת לצמצם זאת ככל האפשר, ההערכה הטרום-ניתוחית והניתוח עצמו מתבצעים על ידי צוות מיומן ובקיא בפרוצדורה ייחודית זו.

סוגי ממאירויות חלל הצפק:

פיזור גרורתי (סרטן שניוני של חלל הצפק) :
  • סרטן המעי הגס והרקטום (חלחולת)
  • סרטן התוספתן (אפנדיקס)  pseudomyxoma peritonei
  • סרטן קיבה
  • סרטן שחלה
סרטן ראשוני של חלל הצפק :
  • מזותליומה צפקית
  • סרטן ראשוני של הצפק  Primary peritoneal carcinoma 

 

סרטן המעי הגס והרקטום (חלחולת):
 
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל לאחר סרטן שד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. מעל 3000 אנשים מאובחנים מדי שנה עם סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל.
 
הנדבך העיקרי בטיפול הוא כריתה של הגידול ולעתים נדרש החולה לקבל טיפול כימותרפי משלים. למרות זאת, אצל חלק מהמטופלים תופיע המחלה בשנית, אם בצורה מוגבלת וממוקמת או בצורה מפושטת לאיברים מרוחקים (כלומר, הופעת גרורות).
 
בעבר הלא רחוק נחשבו חולים עם סרטן מעי גס גרורתי לחלל הצפק (שלב 4 של המחלה) כחשוכי מרפא ואילו כיום, בעקבות ניתוח מיוחד זה, ישנה תקוה לתוחלת חיים ארוכה יותר. 
תוצאות הניתוח כפי שמפורסם בספרות העולמית במספר רב של סדרות, עולות לאין שיעור על תוצאות טיפול כימותרפי קונבנציונלי בלבד.
במאמר עמדה של האגודה האמריקאית לממאירויות חלל הצפק משנת 2007 (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17072675 ) הומלץ שכל חולה המאובחן עם  סרטן מעי גס או חלחולת בשלב 4 יעבור הערכה על ידי כירורג-אונקולוג המתמחה בניתוחים מסוג זה בדבר התאמתו לפרוצדורה זו.
 

 
סרטן התוספתן (אפנדיקס)  pseudomyxoma peritonei
 
התוספתן הוא איבר דמוי תולעת באורך מספר סנטימטרים המחובר לצקום (החלק הראשון של המעי הגס (הקולון) ומהווה חלק ממערכת העיכול. אנשים רבים עוברים כריתת תוספתן בשל דלקת חריפה ואין לכך כל השפעה על חייהם בהמשך. 
גידולים בתוספתן הינם נדירים. בערך ב- 1 מתוך 1000 כריתות תוספתן ימצא גידול. אצל חלק מהאנשים התהליך יגרום לכאבי בטן לא ספציפיים, אי נוחות ביטנית, או תפיחות בטנית ולאחר בירור שיכלול בדרך כלל CT  בטן ימצא תהליך תופש מקום שמקורו בתוספתן. ישנם סוגים שונים של גידולי תוספתן ולכל אחד מהם התנהגות ביולוגית שונה המחייבת טיפול שונה.   
מבין גידולי התוספתן קיים מצב הנקרא  (PMP)  pseudomyxoma peritonei שבו הגידול מפריש חומר
מסוג מוצין (ראה תמונה) לחלל הצפק. 
 

 
זהו תהליך איטי אך מתקדם והמוצין זורע וממלא את חלל הצפק במשך שנים. כיוון שהבטן הולכת ותופחת בשל המוצין שהנו דמוי ג'לי, התסמונת נקראת  Jelly belly .
סוג זה של גידול הוא בדרך כלל ברמת התמיינות טובה well-differentiated ואינו שולח גרורות לבלוטות לימפה או לאיברים מעבר לחלל הבטן אך ללא טיפול מתאים ובזמן יגרום לתמותה. היעילות של טיפול כימותרפיה תוך-ורידית פחותה במחלה זו. 
הטיפול העיקרי הוא:   Cytoreduction & HIPEC
הפרוגנוזה לאחר טיפול מוצלח ע"י CRS HIPEC  הינה מצויינת. 

Sugarbaker PH, Ronnett BM et al.  Adv Surg. 1996;30:233
 
 
 
 
Appendiceal mucocele -  זהו מצב בו התוספתן תפוח ומלא במוצין. רק לאחר כריתת התוספתן בניתוח ניתן לדעת האם ישנם תאים ממאירים או לא. מצב זה לעתים מהווה שלב מקדים לפני (PMP).
pseudomyxoma peritonei (PMP) - מחלה שבו מופרש חומר רירי הנקרא מוצין בחלל הבטן. זהו תהליך איטי אך מתקדם עד כדי מילוי כל חלל הבטן במוצין.  
 
 
סרטן קיבה  
  
הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק, הממוקם בין החלק התחתון של צינור הושט לתחילת התרסריון.
ישנם מספר סוגים של סרטן קיבה כגון אדנוקרצינומה, gastrointestinal stromal tumor  Gist, לימפומה וכו'. הטיפול נגזר מסוג הגידול ומהשלב בו הוא נמצא.
הטיפול באדנוקרצינומה של הקיבה בעיקרו כירורגי אך כאמור בהתאם לשלב לעתים תוסף קרינה וכימותרפיה לפני ו/או אחרי הניתוח.
חלק מהחולים עם אדנוקרצינומה של הקיבה מאובחנים עם נוזל תוך-ביטני המכיל תאי סרטן או גרורות בחלל הצפק וזה נחשב שלב 4. חולים אלו מופנים בדרך כלל לטיפול כימותרפי והפרוגנוזה שלהם פחות טובה מחולים ללא גרורות.
בשנים האחרונות מצטברות עדויות לגבי יעילות  Cytoreduction & HIPEC משולב עם כריתת קיבה כטיפול במצב זה (שלב 4). יש לציין כי הספרות העולמית בתחום זה אינה מספקת עדויות חד-משמעיות לגבי יעילות הגישה.
במקרים מסויימים בהם עומס המחלה הגרורתית קטן ביותר והחולה בעל יכולת תפקוד גבוהה (ללא מחלות רקע) ניתן לשקול ניתוח משולב של  Cytoreduction & HIPEC וכריתת קיבה.
                                                             

 
סרטן שחלה
 
השחלות ממקומות באגן האשה, משני צדי הרחם ומשמשות לצורך ייצור הביציות ולהפרשה של הורמונים נשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון). מקורו של הגידול השכיח ביותר הוא במעטפת (אפיתל) של השחלה Epithelial ovarian cancer (EOC) והוא אופייני לנשים מבוגרות בעשור 5-7 לחייהן. גידול זה מתפתח בתוך פרק זמן קצר ולעתים בעת אבחון הגידול, תאי הגידול כבר מפוזרים על פני הצפק. 
הטיפול בסרטן השחלות ממקור אפיתליאלי מבוסס על שילוב בין טפול ניתוחי וטפול כימותרפי המבוסס לרוב על שילוב של שתי תרופות כימותרפיות הניתנות דרך הוריד (טקסול וקרבופלטין).  חולות רבות מגיבות היטב לטיפול כימותרפי אך בהמשך אצל חלקן תופיע הישנות המחלה על רקע עמידות לטיפול.  
בנשים המאובחנות עם סרטן שחלה אפיתליאלי מתקדם (פיגו שלב 3) או סרטן חוזר ( (recurrent, המוגבל לחלל הצפק יש לשקול Cytoreduction & HIPEC .  ניתוח זה שונה מניתוח debulking בכך שישנה שאיפה לכרות את כל רקמת הגידול באופן מלא ולאחר מכן תבוצע שטיפה של חלל הבטן עם כימותרפיה מחוממת.
יש לציין כי טיפול זה עדין נחשב מחקרי (אקספרימנטלי) במחלה זו ויעילותו אינה מוכחת מעל לכל ספק.
 

מזותליומה צפקית
 
מזותליומה ציפקית הינה מחלה נדירה. בארה"ב מדווחים מדי שנה כ - 100-500 מקרים חדשים.
התלונות המאפיינות הן בדרך כלל תחושת מלאות ונפיחות בטנית תוך עליה בהיקף הבטן מלווה באי נוחות וכאבי בטן. בהמשך תופיע ירידה במשקל הגוף ולעתים מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן).
מקור המחלה הוא מתאי חלל הצפק (תאי מזותל) המתרבים באופן לא מבוקר. ישנם מספר סוגים היסטולוגים שונים של המחלה ולכל אחד מהם התנהגות ביולוגית שונה ובהתאם חלקם יותר אגרסיביים מהאחרים. הספקטרום נע בין:
well-differentiated adenomatoid form  ל - poorly differentiated sarcomatoid variant .
המחלה בד"כ תאובחן לאחר CT  בטן וביופסיה של הממצאים הביטניים. ברוב המקרים המחלה מוגבלת לחלל הבטן ואינה שולחת גרורות לבלוטות הלימפה (5-10%) או לאתרים מרוחקים (3-5%).
בחולים נבחרים טיפול הבחירה הינו  Cytoreduction & HIPEC המאפשר תוצאות טובות יותר מאשר כימותרפיה תוך-ורידית בלבד.

Ann Oncol. 2007 May;18(5):827-34. 2006.
A systematic review on the efficacy of cytoreductive surgery combined with perioperative intraperitoneal chemotherapy for diffuse malignancy peritoneal mesothelioma. 
Yan TD, Welch L, Black D, Sugarbaker PH 
 
 
טיפול הייפק – ראיון עם ד"ר אביעד הופמן, בתוכנית "חיים בריאים" של רפי קרסו
 
 
כבשתי את פסגת הקילמנג'רו - סיפורה של ג'ואן מטופלת שעברה ניתוח הייפק
 
קישורים בנושא ממאירויות חלל הצפק והייפק:

 

 
צפק -  קרום דק ושקוף העוטף את דפנות חלל הבטן ואת רובם של האיברים בחלל הבטן. 
לצפק שתי שכבות: פריאטלי – מצפה את החלק הפנימי של דפנות הבטן.
                                  ויסצרלי – מצפה את אברי הבטן השונים.
 
 
_________________________
 
Lesion score (LS)
 
כל גרורה מקבלת ניקוד לפי הגודל:
העדר מחלה = 0;
גידול בקוטר 0 עד 0.5  ס"מ = 1 
גידול בקוטר 0.5 עד 5 ס"מ = 2
גידול בקוטר 5  ס"מ ומעלה או משטח גידולי (מעין מרבד המצפה את הצפק) = 3
 
_________________________
 
 
(peritoneal carcinomatosis index) PCI  
טבלה המאפשרת לחשב את נפח הגידול בחלל הצפק.
מחלקים את הבטן ל 9 אזורים ואת המעי הדק ל 4 אזורים; סה"כ 13 אזורים שונים.  כל אזור יקבל ציון בין 0 ל – 3 לפי הסכימה שלעיל  (Lesion score).
 
 
 
 
_________________________
 
 
Completeness of cytoreduction score (CC)  -
 
בתום הניתוח נקבע ציון ה – CC, כלומר "כמה" גידול נשאר בחלל הבטן:
CC-0 – אין גידול בחלל הבטן
CC-1 - נותרו נגעים עד קוטר של 0.25 ס"מ בחלל הבטן
CC-2 – נותרו נגעים בקוטר 0.25 עד 2.5 ס"מ
CC-3 – נותרו נגעים בקוטר מעל 2.5 ס"מ
 
 
 
 
 
 
 

זימון תורים - כירורגיה כללית

ניתן ליצור עמנו קשר בנושא זימון תורים באמצעות מילוי טופס או שליחת דואר אלקטרוני.

לזימון תור בדרך היעילה והקצרה ביותר לחצו על הכפתור דוא"ל ושלחו אלינו את ההפניה שברשותכם

ניתן גם לבקש שנחזור אליכם בעזרת מילוי טופס יצירת קשר

שימו לב, לאחר קביעת התור תישלח אליכם לטלפון הנייד הודעת SMS בצירוף ההזמנה.

** לקביעת תור לניתוח  אחרי בדיקת רופא ברמב"ם יש לפנות במייל:

[email protected]

ניתוחים אונקולוגים תוך 30 יום!
מידע כללי למבקרים במרפאות
 
צוות בית החולים רמב"ם נמצא כאן עבורכם, לספק לכם רפואה מקצועית, חדשנית, איכותית ובטוחה, המבוססת על ידע מחקרי מתקדם. בכל הליך רפואי עומדים לנגד עינינו צרכי המטופל, תוך מתן כבוד, הקשבה, שקיפות ושיתוף המטופל ומשפחתו בתהליך קבלת ההחלטות.
 
בהגיעכם לתור שנקבע לכם במרפאות בית החולים, אנא הביאו עמכם:
  • הפניה מרופא המשפחה או רופא מומחה.
  • כל מסמך רפואי אחר שבידיכם כולל תוצאות בדיקות וצילומים.
  • התחייבות כספית (טופס 17). במידה ואין ברשותך התחייבות כספית, ניתן לשלם ברוב מרפאות
    בית החולים 150 ₪ עבור בדיקת רופא. יש לברר זאת בעת קביעת התור.
  • תעודה מזהה הכוללת תמונה. מטופל ללא תעודה מזהה לא יתקבל.
ילד מתחת לגיל 18 חייב בליווי הורה או אפוטרופוס. במידה ואין באפשרותכם להגיע נא הודיעו לנו בהקדם האפשרי.
 
בעמוד המידע למטופל ולמבקר ריכזנו עבורכם מידע חשוב אודות כללים, נהלים וחוקים, זכויות וחובות, שירותים ומידע נוסף.
 
 
 

צרו איתנו קשר

שעות פעילות
א-ה 09:00-15:00

פרטי התקשרות:

מידע כללי למבקרים במרפאות
 
צוות בית החולים רמב"ם נמצא כאן עבורכם, לספק לכם רפואה מקצועית, חדשנית, איכותית ובטוחה, המבוססת על ידע מחקרי מתקדם. בכל הליך רפואי עומדים לנגד עינינו צרכי המטופל, תוך מתן כבוד, הקשבה, שקיפות ושיתוף המטופל ומשפחתו בתהליך קבלת ההחלטות.
 
בהגיעכם לתור שנקבע לכם במרפאות בית החולים, אנא הביאו עמכם:
  • הפניה מרופא המשפחה או רופא מומחה.
  • כל מסמך רפואי אחר שבידיכם כולל תוצאות בדיקות וצילומים.
  • התחייבות כספית (טופס 17). במידה ואין ברשותך התחייבות כספית, ניתן לשלם ברוב מרפאות בית החולים 150₪ עבור בדיקת רופא. יש לברר זאת בעת קביעת התור.
  • תעודה מזהה הכוללת תמונה. מטופל ללא תעודה מזהה לא יתקבל.
ילד מתחת לגיל 18 חייב בליווי הורה או אפוטרופוס. במידה ואין באפשרותכם להגיע נא הודיעו לנו בהקדם האפשרי.
 
בעמוד המידע למטופל ולמבקר ריכזנו עבורכם מידע חשוב אודות כללים, נהלים וחוקים, זכויות וחובות, שירותים ומידע נוסף.
 

צרו איתנו קשר

שעות פעילות
א-ה 09:00-15:00

פרטי התקשרות: