סרטני מערכת המין הנשית

1. ניתוחי: כריתת הגידול בניתוח 
2. קרינתי: שימוש בקרינת רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים ממאירים 
3. כימי: שימוש בתרופות על מנת להרוג תאי גידול.

הגישה הניתוחית היא השכיחה ביותר לטיפול בסרטן העריה. הגידול יסולק באחת השיטות הבאות: 

• ניתוח לייזר – שימוש בקרן אור צרה לסילוק תאי גידול 
• כריתת עור העריה – כריתת עור העריה המעורב בגידול בלבד 
• כריתת עריה חלקית – כריתת חלק מהעריה 
• כריתת עריה פשוטה – כריתת את העריה כולה ללא בלוטות לימפה 
• כריתת עריה רדיקאלית – כריתת העריה כולה ובלוטות הלימפה סביבה 
• אם הגידול התפשט מעבר לגבולות העריה והאברים הגניקולוגיים האחרים, צריך לעיתים לכרות את חלקו התחתון של המעי הגס או של שלפוחית השתן יחד עם העריה, הנרתיק, צוואר הרחם והרחם (ניתוח הנקרא אקסאנטרציה אגנית). 
• לעיתים יש צורך בהשתלת עור מאזור אחר בגוף ובכירורגיה פלסטית, על מנת לצור עריה או נרתיק חדשים לאחר הניתוחים הללו.
  טיפול קרינתי משתמש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים סרטניים ולצמק גידולים. הקרינה יכולה להיות חיצונית, ממכשיר חיצוני (מאיץ קווי), או פנימית (ברכיתרפיה), כאשר מקור רדיואקטיבי מוחדר באמצעות צינורות פלסטיק לאזור בו מצויים תאי הגידול, לזמן קצר. טיפול קרינתי עשוי להיות יעיל בפני עצמו או כהשלמה לטיפול הניתוחי.
   
  טיפול כימי (כימותרפיה) מתבסס על תרופות המשמשות להרס תאי גידול. התרופות ניתנות דרך הפה או דרך הווריד או השריר (בעירוי או בזריקה). כימותרפיה קרויה טיפול סיסטמי (מערכתי) משום שהתרופה נכנסת לזרם הדם, עוברת דרך הגוף כולו וכך יכולה להרוג תאי גידול בכל מערכות הגוף.

• וירוס הפפילומה- זיהום צוואר הרחם בוירוס (human papillomavirus (HPV, הינו הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם.
• נשים שאינן נמצאות במעקב רפואי סדיר ומבצעות בדיקות פאפ.
• מספר רב של לידות
• בני זוג מרובים ליחסי מין
• קיום יחסי מין בגיל צעיר 
• עישון 
• חוסר ויטמין A ו C בתזונה 
• שימוש בגלולות
• מערכת חיסונית חלשה
  

גילוי מוקדם
סרטן צוואר הרחם בשלביו המוקדמים אינו גורם לסימנים או תסמינים. על מנת לזהותו מוקדם, יש להקפיד על בדיקה גינקולוגית שגרתית כל שנה, כולל משטח צוואר הרחם (PAP) המזהה תאים חריגים בצוואר. סיכויי ההחלמה טובים יותר כאשר המחלה מאובחנת מוקדם.

בישראל מאובחנים כמה מאות של מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם מידי שנה.   גיל האבחון הממוצע הוא 50.

שלבים מוקדמים של סרטן צוואר הרחם בדרך כלל אינם כרוכים בתסמינים וקשה לזהות אותם. הסימנים הראשונים לסרטן צוואר הרחם עשויים להתפתח במשך מספר שנים. מציאת תאים לא תקינים במהלך בדיקות סרטן צוואר הרחם (PAP) סדירות היא הדרך הטובה ביותר להימנע מסרטן צוואר הרחם.

בישראל מומלצת בדיקת פאפ (משטח מצוואר הרחם) בגילאים 25 עד 65 מידי 3 שנים במימון הקופה, או לעיתים קרובות יותר במידה ויש גורמי סיכון (כגון בדיקת פאפ קודמת שהראתה תאים טרום סרטניים)

תסמיני המחלה בשלבים מוקדמים:

• הפרשות נרתיקיות דמיות או בעלות ריח עז
• הפרשה חריגה
• דימום וגינאלי  או כאבלאחר או בזמן יחסי מין
• בזמן הוסת דימום ארוך או כואב מהרגיל

תסמיני המחלה בשלבים מתקדמים יותר:

• קושי או כאבים בזמן מתן שתן. לעיתים מלווה גם בדימום.
• שלשול, כאב או דימום בזמן יציאות
• עייפות, איבוד משקל ותיאבון
• הרגשת חולי באופן כללי
• כאבים בגב ובאגן

• משטח צוואר הרחם (PAP): איסוף תאים מצוואר הרחם והנרתיק באמצעות מטוש, מברשת או מקלון עץ. התאים נבדקים תחת מיקרוסקופ. תאים חריגים (טרום-ממאירים) ברקמת הצוואר מזוהים בד"כ במשטח צוואר 
• קולפוסקופיה: רקמת הנרתיק והצוואר נבדקים תחת מכשיר אופטי מואר הנקרא קולפוסקופ גרידת תעלת הצוואר: מכשיר דמוי כפית משמש לאיסוף תאים מתוך תעלת הצוואר. התאים נבדקים תחת מיקרוסקופ. פעולה זו מבוצעת לעיתים בזמן הקולפוסקופיה 
• ביופסיה: אם נמצאים תאים חריגים במשטח צוואר, עשוי הרופא המטפל לקחת ביופסיה. דגימת רקמה נלקחת מהצוואר לבדיקה תחת מיקרוסופ. ניתן בד"כ לבצע את הפעולה במרפאה. במקרים מסוימים תופנה האישה לבי"ח או מרפאת מומחים ללקיחת דגימה גדולה יותר של רקמה (cone biopsy)

גורמים משפיעים על הטיפול וההחלמה:
סיכויי ההחלמה ואפשרויות הטיפול, תלויים בשלב בו מתגלה הגידול והאם נשאר רק בצוואר הרחם או התפשט גם לאיברים אחרים בגוף ולבלוטות הלימפה.

מניעה:

1. חיסון HPV - מאושר לילדים ומבוגרים בגילאי 9 עד 45 ומגן מפני התפתחות סרטן צוואר הרחם וסרטנים נוספים (כגון הלוע, לשון, שקדים  ואצל גברים גם סרטן הפין)

2. שימוש בקונדומים במהלך יחסי מין

3. הגבלת מספר השותפים המיניים

4 . הפסקת עישון

חשוב לזכור: דרך הטיפול הטובה ביותר היא מניעה ולכן הטוב ביותר הוא לקפיד על מעקב סדיר ובדיקות פאפ אצל הגניקולוג יחד עם  אורח חיים בריא, מוגן ושמור.

סרטן הלדן (סרטן הנרתיק), סוג נדיר של סרטן בנשים, הינו מחלה בה תאים ממאירים (סרטניים) מופיעים ברקמות הלדן. הלדן הינו המעבר בין הרחם לחוץ, דרכו עובר דם הווסת בעת המחזור החודשי והתינוק בשעת הלידה. הוא קרוי גם תעלת הלידה. הלדן מחבר את צוואר הרחם (פתח הרחם) אל העריה (קפלי העור סביב פתח הנרתיק).
קיימים שני סוגי ממאירויות בלדן: סרטן תאים קשקשיים (SCC) וסרטן בלוטי. סרטן קשקשי מופיע בד"כ בנשים מבוגרות בגילאים 60-80. סרטן בלוטי מופיע בנשים צעירות יותר בגילאים 12-30.
נשים צעירות שאמותיהן נטלו DES (דיאתילסטילבסטרול) בצעירותן הן בסיכון מוגבר להופעת סרטן בלוטי של הלדן. תרופה זו ניתנה לנשים הרות בשנים 1945-1970 כ"תמיכה" בהריון, על מנת למנוע הפלות.
יש לפנות לרופא המטפל אם מופיעות אחת התלונות הבאות: 

• דמם לדני או הפרשה ללא קשר לווסת 
• כאב או קושי במתן שתן 
• כאב אגני או כאב בקיום יחסי מין

יש לזכור כי גם לנשים שעברו כריתת רחם, קיים סיכון לפתח סרטן הלדן.
במצב זה יבצע הרופא מספר בדיקות על מנת לאבחן סרטן. הבדיקה תתחיל בד"כ בבדיקה גניקולוגית רגילה. הוא ימשש ויבדוק האם קיימים גושים חשודים. בהמשך הוא יבצע משטח מצוואר הרחם והנרתיק (PAP). באמצעות מטוש, מברשת או מקלון עץ הוא יאסוף תאים מהלדן וצוואר הרחם וישלח אותם לבדיקה תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו אינה כרוכה בכאב.
אם מתגלים תאים חריגים, ייקח הרופא דגימת רקמה מהנרתיק (ביופסיה) וישלח אותה לבדיקה מיקרוסקופית, על מנת לזהות תאים ממאירים. ייתכן ויבצע בדיקת אולטרסאונד של שאר אברי האגן, או צילום חזה, כדי לוודא שהגידול לא התפשט לאברים אחרים.
סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) ואפשרויות הטיפול תלויים בשלב בו מתגלה הגידול (האם הוא מוגבל ללדן או האם התפשט לאזורים אחרים) ובמצב בריאותה הכולל של החולה.

• טיפול בלייזר משתמש בקרן אור צרה על מנת להרוג תאי גידול. ניתן לטפל בו בגידולים בשלב 0 
• כריתה מקומית נרחבת מסלקת את הגידול ואת הרקמה הבריאה סביבו. לעיתים תזדקק החולה להשתלת עור מחלקה אחר בגוף על מנת לתקן את הנרתיק לאחר כריתת הגידול
• כריתה מלאה של הנרתיק. לעיתים כאשר הגידול התפשט אל מחוץ ללדן, משלבים כריתת נרתיק עם כריתה של הרחם, השחלות והחצוצרות (כריתת רחם רדיקאלית) ובלוטות לימפה אגניות 
• אם הגידול התפשט מעבר לגבולות הלדן והאברים הגניקולוגיים האחרים, צריך לעיתים לכרות את חלקו התחתון של המעי הגס או של שלפוחית השתן יחד עם הנרתיק, צוואר הרחם והרחם (ניתוח הנקרא אקסאנטרציה אגנית). לעיתים יש צורך בהשתלת עור מאזור אחר בגוף ובכירורגיה פלסטית על מנת ליצור נרתיק חדש לאחר הניתוחים הללו.
  טיפול קרינתי משתמש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים סרטניים ולצמק גידולים. הקרינה יכולה להיות חיצונית, ממכשיר חיצוני (מאיץ קווי), או פנימית (ברכיתרפיה), כאשר מקור רדיואקטיבי מוחדר באמצעות צינורות פלסטיק לאזור בו מצויים תאי הגידול, לזמן קצר. טיפול קרינתי עשוי להיות יעיל בפני עצמו או כהשלמה לטיפול הניתוחי.