שיטות קונבנציונאליות להקלת הכאב

ההתייחסות לכאב בכלל ולכאבי לידה בפרט הינה אישית ותלוית תרבות. בנוסף היא נתונה גם לנטיות אופנתיות. חיפוש אחר דרכים להתמודד עם כאבי לידה מאתגר בעשורים האחרונים הן את הרפואה הקונבנציונאלית והן את הרפואה המשלימה.

 

כאב, במרבית המקרים, מעיד על בעיה כלשהי בגופנו. זהו איתות השולח מקור הכאב למוח בכדי שזה האחרון יעביר לגוף הוראה לעזור לרקמה.כאבי לידה, שלא כמו כאבים אחרים, נובעים מהתכווצויות הרחם (צירי לידה). מטרת התכווצויות הרחם לגרום לשינוי במצבו של צוואר הרחם - פתיחתו, מחיקתו וסיוע לעובר בדרכו בתעלת הלידה החוצה. חשוב לזכור כי כאב לידה הינו כאב חיובי המביא לתוצאה חיובית.כיום יכולות היולדות במרכזים רפואיים ליהנות ממגוון שיטות להקלת כאבי לידה בכל שלבי הלידה. למעשה ניתן לחלק את השיטות להקלת כאב לשני סוגים:• שיטות הרפואה הקונבנציונאלית (אלחוש אפידוראלי, אלחוש משולב ספינל-אפידורל, פטידין - טשטוש, גז צחוק). • שיטות אלטרנטיביות (שיאצו, דיקור, עיסוי בשמנים ועוד).

 

המונח " אלחוש אפידורלי" משקף החדרת חומר משכך כאב לחלל האפידורלי, הנמצא סביב עמוד השידרה. ההזרקה מבוצעת ע"י רופא מרדים והשפעתה תלויה רק בחומר המוזרק. חשוב לציין כי לא ניתן להשוות בין ה"אפידורל" של שנות השמונים והתשעים של המאה שעברה לבין האפידורל שניתן כיום (2008). השונות באה לידי ביטוי הן בצורת ביצוע הפעולה והן בחומר המוזרק. זוהי גם הסיבה שהמידע הזמין כיום באינטרנט לגבי אפידורל, לרוב אינו רלוונטי וחלקי ביותר. האפידורל ניכנס לשימוש לצורך טיפול בכאבי לידה לפני כשני עשורים. בתחילה השתמשו בו רק במצבים מורכבים ומסובכים. נכון להיום, הפך השימוש באפידורל לשכיח מאוד.החומר המוזרק משפיע על פלג הגוף התחתון מבחינה תחושתית ומקל באופן משמעותי את הכאב. בניגוד למקובל, האפידורל המודרני משפיע רק על עוצמת הכאב, ללא השפעה כמעט על הכח השרירי של הגפיים התחתונות. לכן המחשבה המקובלת, כי האלחוש האפידורלי אינו מאפשר הנעת הרגליים, היא מוטעית! באופן אידיאלי, יולדת עם אפידורל יכולה להתהלך סביב המיטה ללא קושי.

 

לאחר שהיולדת מבקשת אפידורל מצוות חדר הלידה, מגיע רופא מרדים לביצוע התהליך. כאמור, התהליך יכול להתבצע בכל שלבי הלידה ולכן אין צורך לחכות לשלב מסוים בלידה.ניתן לבצע את הזריקה בגב, כאשר היולדת יושבת או שוכבת על צידה. בתחילה מזריקיםן זריקת הרדמה מקומית בעור, לצורך הקלה על הכאב שבהחדרת מחט האפידורל.צוות הרופאים המרדימים של חדר הניתוח מודע לכך שהיולדת סובלת מצירים. מתן האפידורל לא יתבצע בזמן ציר אלא רק לאחר חלוף הכאבים. במרכז הרפואי רמב"ם הצבנו לעצמנו כמטרה, לאפשר מתן אלחוש אפידורלי לכל יולדת המעוניינת בכך, בתוך כחצי שעה מהבקשה. בפעולה עצמה, לאחר הרדמה מקומית כאמור, מגיעים עם מוליך לחלל האפידורלי ומכניסים לתוכו צינור דק מאוד שדרכו מוזלף חומר האלחוש. כ- 20 דקות לאחר ההזרקה הראשונית מורגשת הקלה משמעותית בכאב. בהמשך מוזלף החומר דרך הצינור לחלל האפידורלי בטפטוף איטי עד ללידה. בשנים האחרונות התפתחה טכניקה המאפשרת ליולדת עצמה להחליט מידי פעם על מתן תוספות באפידורל, בהתאם לרצונה ולהרגשתה. כך, אם המינון הנבחר אינו מספיק, אין צורך לחכות למרדים. היולדת יכולה להוסיף בעצמה את תרופת האלחוש, בלחיצת כפתור בלבד. במקרה הצורך, כמו במעבר מלידה רגילה לניתוח קיסרי, ממשיכים להשתמש באלחוש האפידורלי להקלה על הכאב בעת הניתוח. כיום קיימות מעט מאוד התוויות נגד לביצוע האפידורל והן כוללות בעיקר בעיות קרישה של היולדת או מצבים בהם היולדת נוטלת חומרים נוגדי קרישה.

אלחוש משולב ספינל – אפידורל

מדובר בטכניקה שהתפתחה בשנים האחרונות, המשלבת אלחוש לחלל הספינלי ולחלל האפידורלי. היתרון הגדול בשיטה זו הוא החיבור בין מהירות ההשפעה של האלחוש הספינלי יחד עם יתרונות האלחוש האפידורלי. כיום משתמשים בחדר לידה בטכניקה זו במצבים בודדים בלבד, הכוללים כאב עז בלתי נסבל של היולדת או כאשר האלחוש ניתן ממש לפני הלידה. בעתיד צפוי שההתוויות לשימוש תהיינה רחבות יותר.

זוהי תרופה לשיכוך כאב הניתנת דרך הוריד. "פטידין" הוא החומר היחיד שהיה נהוג לשימוש לפני האלחוש האפידורלי. הפטידין מקל על הכאב אך אינו מבטל אותו לחלוטין, וכתופעת לוואי הוא גורם לטשטוש היולדת. הפטידין גם עובר את השלייה, גורם ל"טשטוש" העובר ולכן יש גם הגבלה בשימושו.

 

ניטרוס אוקסיד– (גז הצחוק)

גז ה"ניטרוס אוקסיד" ידוע יותר בשפה העממית כ"גז צחוק", והוא חומר אלחוש הניתן ליולדת באמצעות מסיכה.אחד מיתרונותיו הוא שהיולדת שואפת את החומר לפי דרישתה. בנוסף, החומר מתפנה מהגוף מהר וכמעט ולא עובר את השליה. ניתן להשתמש בגז לאורך כל שלבי הלידה בלי הגבלה. אגב, בחדר הלידה ברמב"ם קיים גז ניטרוס אוקסיד בכל חדר.