הכל על הקול

תאריך פרסום: 01/12/2013 | מאת:רמב"ם

למה מצטרדים, למה מאבדים את הקול, למה הקול נעשה אוורירי או מחוספס, ואילו פתרונות מתקדמים מציעה רפואת האף־אוזן־גרון לסוגיה התקשורתית הזאת

גלי קול

מאת: אראלה טהרלב בן־שחר


נכון, אפשר להסתייג ממנה ולמצוא בה חסרונות, אבל אין ספק שאחד היתרונות של הקידמה הטכנולוגית הוא שהיא מאפשרת למקלדת לעבוד - ולקול לנוח. בעבר, כדי לתקשר בזמן אמת, נאלצנו להשתמש בקול. כיום אנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות מסרונים, בטוויטר, בווטס־אפ, סטטוסים בפייסבוק, לייקים ואימיילים. ועם זאת, עדיין אין תחליף לקול האנושי - זה שמאפשר להבין לא רק מה אתם אומרים אלא גם באיזה טון ובאיזו דיקציה; זה שמסגיר את זהותם של קרובנו בשבריר שנייה גם כשאיננו רואים אותם; זה שיכול לזמזם ולשיר ולצעוק וללחוש.
אלא שלא לכולם הוא מאפשר את זה. אנשים רבים סובלים ממגוון רחב של בעיות קול, החל בקול חלש, דרך קול שאינו משקף את המגדר שלהם, ועד לצרידות שיכולה להגיע לכדי מה שקרוי בלשון העם "אובדן קול".
"בעיות קול יכולות להתבטא בכמה דרכים", מסביר ד"ר יקי כהן, מנהל מכון השמיעה והדיבור בקריה הרפואית רמב"ם. "הן יכולות לבוא לידי ביטוי בעוצמת הקול (בדרך כלל חלשה מדי), בתדר הקול (נמוך או גבוה) ובאיכות הקול (קול אוורירי, לחוץ ומאומץ או קול צרוד ומחוספס).
כדי להבין את הסיבות לבעיות קול צריך להבין איך אנחנו מפיקים קול בדרך כלל. הקול מופק באמצעות מעבר אוויר מהריאות לכיוון הפה, בין מיתרי הקול. בזמן שאנו מפיקים את הקול אנו 'סוגרים' את מיתרי הקול, וכך האוויר יוצר רטט שמתורגם לקול. בעיות רפואיות שונות, כמו גידולים שפירים (יבלות, פוליפים או ציסטות), גידולים ממאירים, שיתוק במיתרי הקול, דלקות נגיפיות או חיידקיות, ואפילו מאכלים מסוימים, שתייה ועישון, עשויות להקשות על סגירת המיתרים ולהפריע לגל הרטט, וכך לגרום לבעיה בהפקת הקול".
הסיבות אפוא מגוונות ושונות זו מזו במידת החומרה שלהן. לכן, אם הופיעו אצלכם לאחרונה בעיות קול חדשות והן נמשכות יותר משבועיים, כדאי לבקר אצל רופא אף־אוזן־גרון. כדי לדעת מה "שומעים" בקולכם, אפשר לבצע בדיקה שבמהלכה מחדיר הרופא סיב אופטי משוכלל לתוך הגרון דרך האף, ובאמצעותו הוא מסתכל על מיתרי הקול ורואה אם יש בהם גידולים, יבלות, שטפי דם וכו'.

זהו, הלך לי הקול
ככלל, מיתרי הקול שלנו די מפונקים ולא אוהבים שמנצלים אותם יתר על המידה, לכן לא מעט מהפרעות הקול מתפתחות אצל אנשים שאינם מספקים למיתרי הקול תנאים אידאליים, כמו למשל במקרים הבאים:

זמרי אופרה, חזנים, שחקנים, קריינים
הם עושים שימוש מרובה במיתרי הקול, שלא פעם שוחק את המיתרים ומתיש אותם.
התסמינים: צרידות, עייפות קולית (אחרי זמן מה מרגישים מאמץ או קושי להפיק קול) וכן בעיות לעבור מקול נמוך לגבוה ולהפך.
הבעיה: שימוש יתר הגורם לנפיחויות שמתבטאות בבצקות ובשטפי דם.
הפתרון: טיפול תרופתי הכולל סטרואידים וסותרי חומצה ומנוחה קולית.

מורים, מרצים, עורכי דין, פוליטיקאים וסוכני מכירות
אנשי המגזרים המקצועיים האלה אינם מתפרנסים אמנם מיפי קולם, ועם זאת הם נאלצים לעשות בו שימוש מרובה. גם אצלם שימוש היתר עולה על היכולת של המיתרים וגורם לבעיות.
התסמינים: גם כאן הבעיות מתבטאות לרוב בצרידות ובעייפות קולית. התלונה השכיחה של הציבור הזה היא: 'בסוף היום אני מרגיש שלא נשאר לי קול'.
הבעיה: יבלות או פוליפים במיתרי הקול, ולעתים גם בצקות ושטפי דם.
הפתרון: טיפול תרופתי הכולל סטרואידים וסותרי חומצה ומנוחה קולית. כאן נהוג להוסיף גם טיפול אצל קלינאי תקשורת כדי ללמוד כיצד להפיק קול בלי לאמץ כל כך את המיתרים.

ילדים
ילדים עלולים להרים את קולם ולאמץ את מיתרי הקול שלהם יתר על המידה. הסיבות השכיחות לקולניות של ילדים היא חיקוי של מבוגר קרוב אליהם (גננת או הורה) או תחושה שקולם אינו נשמע ושלא מקשיבים להם.
התסמינים: הילד מתלונן על צרידות, וההורים בדרך כלל מוסיפים שכשהוא מדבר אפשר לראות שהוורידים בצווארו בולטים.
הבעיה: יבלות קטנות בחלק הקדמי של המיתרים.
הפתרון: לילדים לא נותנים טיפול תרופתי אלא מסתפקים בהדרכה אצל קלינאי תקשורת המלמד אותם איך להשתמש נכון במיתרי הקול. לעתים מוסיפים לכך גם המלצות לשינוי סביבתי שיהפוך את הסביבה לשקטה יותר או קשובה יותר לילד.

מעשנים
עשן הסיגריות המגיע לגרון מכיל מאות חומרים כימיים שיכולים לפגוע בגרון ובמיתרי הקול.
התסמינים: קול שהולך ונעשה נמוך (אצל נשים נתפס כקול גברי), ואחר כך מקבל גם גוון חריף של צרידות.
הבעיות השכיחות: בצקות, דלקת וגידולים.
הפתרון: כל מעשן צרוד מחויב לעבור בדיקה, היות שהעישון עלול לגרום למגוון רחב של נזקים ומוטב להקדים לאבחן מהו סוג הנזק שיצר העישון למיתרים. אם הבדיקה מעלה שהעישון גרם רק לבצקת קלה במיתרי הקול, הפתרון יסתכם בהפסקת העישון. אם הבצקת חמורה ואף גורמת לחסימה של דרכי האוויר, יש ללוות זאת בניתוח לשאיבת הבצקת. אם יש תהליכים גידוליים, יש לטפל בהתאם (ראו בהמשך).

סליחה, לא שומעים אותך
אבל כמו בשאר ענייני הבריאות, לא תמיד הנזק הוא "עונש" על כך שלא הקפדנו בכבודו של הקול. זיקנה, מצבים מסוימים ומחלות שאינן בשליטת האדם יכולים גם הם לגרום לבעיות קול שונות. איך הם מתבטאים ומה עושים?

ריפלוקס
בריפלוקס (החזר קיבתי ושטי) תוכן הקיבה עולה וגורם לחומציות בוושט ובגרון. הסביבה החומצית פוגעת במיתרי הקול.
התסמינים: הריפלוקס מתבטא לא פעם בנטייה לכחכח, בתלונות על ליחה, גוש תקוע בגרון, צריבה בגרון, בתחושה של קוצר נשימה בזמן הכנסת אוויר פנימה ולפעמים יכול לבוא לידי ביטוי גם בצרידות.
הבעיה: תוכן הקיבה חוזר ועולה דרך הוושט ומגיע לגרון.
הפתרון: הטיפול מתמקד בהפחתת החומציות בוושט על ידי טיפול תרופתי סותר חומצה (נגד הצרבת) ומעבר לתזונה נטולת מזונות חמוצים, חריפים ומשקאות מוגזים.

גיל מתקדם
כן, הגיל פוגע גם במיתרי הקול וגורם לכך שהם נחלשים ורקמתם מידלדלת.
התסמינים: קול אוורירי.
הבעיה: במקרים קיצוניים החולשה עלולה להביא לבעיה קשה בסגירה של המיתרים ועקב כך לקול לא מובן, אי יכולת לדבר בטלפון וקשיי בליעה (הקדמת קנה לוושט בעיקר בשתייה).
הפתרון: הליך חדשני המאפשר למלא את המיתרים בחומרים מהגוף עצמו, כמו שומן, או בחומרים סינתטיים. בהליך זה המנתח מכניס לגרון סיב אופטי ומחט מיוחדת שדרכה מוזרק חומר המילוי. באופן זה האזורים שבהם נוצר החסר הרקמתי עוברים עיבוי, ממש בדומה לדרך שבא מזריקים חומרי מילוי להעלמת קמטים בפנים. עיבוי המיתר עוזר בסגירת המיתרים ובהגברת גל הרטט המופק. מדובר בהליך פשוט ובטוח שאינו מחייב אשפוז או הרדמה כללית, ואחוזי ההצלחה שלו גבוהים.

ניתוחים בבלוטת המגן, בעמוד השדרה הצווארי ובלב
ניתוחים באזור הצוואר עלולים לפגוע בעצב שמוביל אל מיתרי הקול. הניתוחים שמסכנים את מיתרי הקול הם ניתוחים בבלוטת המגן, ניתוחים בעמוד השדרה הצווארי וניתוחי לב.
התסמינים: חוויה של שינוי דרמטי בקול (לאחר הניתוח) המתבטאת בכך שהקול נחלש, נעשה אוורירי או צרוד. השינוי בקול מלווה בדרך כלל גם בבעיות בבליעה.
הבעיה: שיתוק במיתרי הקול.
הפתרון: בניתוח חדשני אפשר להכניס שתל שמייצב את המיתר המשותק ומאפשר למיתר הקול השני להביא לסגירת המיתרים לבדו. הניתוח נערך בהרדמה מקומית, ובמהלכו המנתח נכנס דרך חתך בעור לחלק הפנימי של המיתרים. המנתח מוצא את הנקודה האידיאלית לקבע את המיתר המשותק כדי שיהיה אפשר להפיק קול, ומייצב אותו בעזרת שתל מחומר בשם "גורטקס".

גידולים שפירים
במיתרי הקול עלולים להופיע גם גידולים שפירים כמו יבלות, פוליפים וציסטות.
התסמין: צרידות.
הבעיה: נגעים אלה מפריעים לסגירה של המיתרים ועקב כך קיימת "בריחה" של אוויר במרווח שנוצר, והקול נשמע אוורירי וחלש. בנוסף נפגעת הפקת גל הרטט החיונית כל כך לאיכות הקול.
הפתרון: לעתים אפשר לפתור את הבעיה באמצעות טיפול של קלינאית תקשורת או בתרופות. במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו יעיל, הגידול מוסר באמצעות ניתוח מיקרוכירורגי בהרדמה כללית. בעזרת מיקרוסקופ ומכשירי ניתוח זעירים מופרד הנגע בעדינות ממיתר הקול התקין ומוסר בשלמותו.

גידולים סרטניים
התסמין: צרידות, מחנק ולעתים כאב שמקרין לאוזן.
הבעיה: גידול סרטני על מיתרי הקול מפריע לרטט של המיתר. כשהגידול גדול הוא משתק את המיתר ועלול לגרום לחסימת דרכי האוויר עקב אפקט המסה שלו.
הפתרון: בשלבים ההתחלתיים אפשר להסיר את הגידול באמצעות ניתוח לייזר. בשלבים מתקדמים יותר יש להוסיף לטיפול גם קרינה וכימותרפיה או ניתוח גדול יותר