לאחר שנים של חששות מטיפול הורמונלי חלופי, יותר ויותר נשים בגיל המעבר מבקשות לקבלו. ד"ר איתן פאר מעודד את המגמה החדשה ומנתץ את המסקנות המפחידות של המחקר האמריקאי הגדול שנערך בנושא.
מאת: אתי דור־נחום
בגיל 48 הרגישה עדנה (שם בדוי) שאיכות החיים שלה ירדה פלאים. גלי חום תקפו אותה חדשות לבקרים, תחושות דכדוך ועצבנות מילאו אותה, וכמה קילוגרמים מיותרים נוספים ריפדו את גופה. עדנה, שהבינה שיש קשר בין התופעות האלה למחזור החודשי שנפסק, פנתה למרפאת גיל המעבר בקריה הרפואית רמב"ם בתקווה לקבל עזרה. גם היא כמו מטופלות אחרות, הביעה בהתחלה הסתייגות מטיפול הורמונלי חלופי ובקשה לדעת מה האמת מאחורי המידע המבלבל בנושא. ד"ר איתן פאר , גינקולוג ורופא בכיר במרפאה, מי שהיה בין המייסדים של האגודה הישראלית לגיל המעבר, הקשיב ללבטיה וענה באריכות לכל שאלותיה.
עדנה איננה המטופלת היחידה המבולבלת מהמידע השונה בנושא. בדומה לה, גם נשים אחרות שהגיעו לגיל המעבר, שמעו על המחקר הגדול של המכון האמריקאי לבריאות האשה (WHI) שפורסם בשנת 2002, שאיים על אמינותו ויעילותו של טיפול הורמונלי לנשים בגיל המעבר . אולם במשך עשר השנים שחלפו מהפירסום התברר שנפלו בעיות מתודולוגיות רבות במחקר ושהממצאים שנמצאו רחוקים מלהתפרש כפי שפורשו.
תזכורת קצרה: ה־WHI היה המחקר הגדול והיוקרתי ביותר שהתקיים בנושא הורמונים חלופיים. הוא כלל 56 מרכזים בארצות הברית והשתתפו בו 16,608 נשים. בזרוע המרכזית שלו טופלו מחצית מהמשתתפות באסטרוגן ופרוגסטרון ואילו המחצית השנייה קבלה תרופת דמה. זרוע נוספת כללה נשים שעברו כריתת רחם וקיבלו רק אסטרוגן.
המחקר שהיה אמור להימשך שמונה שנים, הופסק במאי 2002, כשלוש שנים לפני סיומו המתוכנן, לאחר שתוצאות הביניים הצביעו לכאורה על ממצאים מדאיגים: בניגוד מוחלט למחקרים אפידמיולוגיים קודמים שהצביעו על השפעה מגינה של ההורמונים החלופיים על הלב ועל כלי הדם, נמצא כי הסיכון היחסי להתקפי לב בקרב נוטלות ההורמונים במחקר היה גבוה ב־29% בהשוואה לאלה שלא קיבלו את הטיפול; הסיכון היחסי של מקרי השבץ היה גבוה ב־41%;ובנוסף, הסיכון היחסי של מקרי סרטן השד היה גבוה ב־26%.
המחקר ושברו
אז מה קורה לאישה בגיל המעבר, ומה האמת מאחורי הטיפול ההורמונלי החלופי?
לדברי ד"ר פאר, השחלות של האישה, שתפקידן לייצר את הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון, מסיימות את תפקידן באופן הדרגתי בין גיל 45 ל־56. עבור האישה מדובר בשינוי דרמטי המשפיע על מערכות שונות בגופה שמנסות להתמודד עם השינוי לאחר שהאיזון שלהן הופר. הדבר מתבטא בסימפטומים שונים: השמנה, דיכאון, גלי חום, דפיקות לב מואצות, הפרעות שינה, יובש בעור, יובש בנרתיק, שלפוחית שתן לוחצת, שינויים במצב הרוח, עצבנות, רגישות יתר, דיכאון ועוד. בשלב הבא חלים שינויים בעור, קמטים, הזדקנות, נשירת שיער, ולאחר מכן עלייה בלחץ דם, עלייה בשומני דם, בריחת סידן, התקפי לב, אלצהיימר, ועוד.
כאשר התברר לרופאים שיש קשר בין הירידה בייצור ההורמונים לבין התופעות הללו, שמופיעות בדרגות חומרה שונות בקרב 70־80 אחוז מהנשים, הם החלו לטפל בהן באמצעות טיפול הורמונלי חלופי: הנשים קיבלו הורמוני אסטרוגן ופרוגסטרון כשהמטרה הייתה להחזיר את הגוף לאיזון שהיה קיים בו לפני הופעת סימני גיל המעבר. "האסטרוגן מונע את התסמינים השונים שמופיעים אצל נשים ואילו הפרוגסטרון משמש בעיקר למניעת היווצרות סרטן רירית הרחם", מסביר ד"ר פאר. "למעשה ההורמונים מחקים את פעולת המחזור החודשית של האישה. אנו נותנים את שניהם משום שאם נוטלים אסטרוגן בלבד, הוא יגרום לרירית הרחם לגדול מבלי שהיא תתקלף, כפי שקורה בזמן המחזור החודשי, מה שעלול לגרום להתפתחות תאים סרטניים".
איך זה שהטיפול ההורמונלי החלופי דווקא העלה באותו מחקר גדול את היארעות אירועי הלב?
"הגיל הממוצע של הנשים שמתחילות לקבל טיפול הורמונלי הוא 45־55 , אולם מתברר שהנשים שנבדקו במחקר הגדול לא ייצגו את רוב הנשים שפונות לקבלת טיפול הורמונלי. % 70 מהמשתתפות היו בנות 60 ומעלה ו־% 21 מהן היו בנות 70־80. בנוסף התברר כי לחלק מהמשתתפות היו גורמי סיכון שהם כשלעצמם עשויים להיות אחראיים לעלייה בסיכון למחלות לב. % 70 מהן סבלו מהשמנה ומחציתן מהשמנה ניכרת. % 12.5 סבלו מרמת כולסטרול גבוהה, יותר משליש סבלו מיתר לחץ דם, % 4 סבלו מסוכרת ול־% 8 הייתה מחלת לב.
לעומת זאת, בקרב קבוצת הגיל של עד 60 שנה לא נמצאו כמעט תופעות לוואי של תחלואה אצל הנשים שקיבלו את ההורמונים. למעשה התחלואה הופיעה רק בקרב המבוגרות יותר שלא נטלו הורמונים קודם לכן. החוקרים התייחסו לכל הגילאים כמקשה אחת והעובדה שבמחקר נמצאה עלייה במחלות לב בקרב נשים מבוגרות יותר, לא חידשה דבר וגם לא הפתיעה. בקרב הנשים שהפסיקו את הטיפול נרשמה עלייה בהתקפי לב ותחלואה לבבית".
אז בעצם טיפול הורמונלי חלופי כשהוא ניתן עד גיל 60 יעיל נגד מחלות לב וכלי דם?
"כן. יתרה מכך, יש חלון הזדמנויות שבו צריך להתחיל את הטיפול ההורמונלי והוא כשהאישה נמצאת בתחילת גיל המעבר ומערכת הלב וכלי הדם שלה עדיין בריאים. ההורמונים מונעים מראש את היווצרות המשקעים על דופנות כלי הדם ובכך הם מספקים הגנה ללב. הסיבה לכך נעוצה באסטרוגן. האסטרוגן מווסת את שומני הדם ומונע את שקיעתם על דופן כלי הדם, אולם זאת בתנאי שדופן כלי הדם בריא. עם הגיל חוסמים המשקעים את חלל כלי הדם והם אלה שמובילים להתקפי לב ולאירועים מוחיים. כאשר הפעילות ההורמונלית נפסקת, נוצרים משקעי שומן בכלי הדם וכאשר נוטלים אסטרוגן בשלב מאוחר שכזה (כפי שנעשה בקרב רוב הנשים המבוגרות שהשתתפו במחקר), משקעי השומן זורמים לכלי דם וחוסמים אותם, ובכך גורמים להתקפי הלב ולאירועים המוחיים".
מה בנוגע לקשר שבין סרטן השד לטיפול ההורמונלי?
"ידוע שגורם הסיכון הגדול ביותר לסרטן השד הוא הגיל, כאשר שכיחות המחלה עולה מ־1 ל־50 נשים בגיל 50, ל-1 מ־9 נשים בגיל 85. בנוסף גילן הממוצע של משתתפות המחקר ומחלות הרקע שלהן גרמו להטיית ממצאי המחקר. כיום קיימים ממצאים הסותרים את ממצאי המחקר. קיימת הסכמה שסרטן השד המתפתח בקרב נשים שמקבלות טיפול היה פחות גרורתי ואלים ויותר ממוקד. נוסף על כך, תוספת מקרי סרטן השד בקרב נשים הנוטלות טיפול הורמונלי הוא 4 מקרים על כל 1,000 נשים הנוטלות הורמונים למשך חמש שנים, כלומר מדובר על 0.8 פרומיל לשנה. יתרה מזאת, ידוע כיום שיש הורמונים שונים המונעים התפתחות תאי סרטן בשד".
ההורמונים חוזרים
בשנים האחרונות יותר ויותר נשים שבות ליטול טיפול הורמונלי חלופי. "בהתחלה היה חשש, אבל בחלוף השנים, ועם פרסום מחקרים נוספים שהראו ממצאים סותרים למחקר WHI, ביקשו נשים רבות לקבל טיפול", אומר ד"ר פאר. "יתרה מכך, סקר שנערך לאחר פרסום המחקר הראה שאחת מתוך ארבע נשים שהפסיקו ליטול הורמונים בעקבות המחקר, חזרה ליטול אותם לאחר שהתסמינים המטרידים חזרו והפריעו לשגרת חייה. לא רק נשים שהתנסו בטיפול חזרו לקחת אותו אלא גם נשים שבמועד פרסום המחקר עדיין לא הגיעו לגיל המעבר. הסיבה לכך היא שהן וגם הרופאים הבינו שלא רק שהטיפול איננו מזיק, אלא שהוא משפר את איכות חייהן בצורה ניכרת ובמידה רבה גם את איכות הזוגיות וחיי המשפחה שלהן".
עד איזה גיל מומלץ ליטול הורמונים?
"איגוד הקרדיולוגים האמריקאי והאגודה הבינלאומית לגיל המעבר פרסמו הצהרה שלפיה אפשר ליטול את ההורמונים עד גיל 60. עד גיל זה נטילתם מאפשרת להשיג את האפקט הרצוי שלהם: הגנה מפני מחלות שונות ומניעת התסמינים".
האם הטיפול מומלץ לכל אישה בגיל המעבר?
"הטיפול לא מתאים לכל אישה, אבל בוודאי שאין למנוע אותו מאישה שאיכות חייה נפגעה באופן משמעותי בעקבות חוסר בטיפול".
באילו הורמונים כדאי להשתמש ובאיזה מינון?
"ידוע לנו כיום על מגוון רחב של תרופות הורמונליות. לכל סוג של הורמון יש פרופיל ביולוגי שונה, ולכן לא ניתן לדבר על 'הורמונים' כפי שלא ניתן לדבר על תופעות לוואי של 'אנטיביוטיקה' . יש להיות ספציפיים, על איזה סוג של הורמון מדברים? מה התועלת ומה ההבדל בינו ובין תכשירים הורמונליים אחרים? הגישה כיום מדברת על מינון הורמונלי נמוך ביותר, שעדין יהיה אפקטיבי. כך נמנע תופעות לוואי לא רצויות, ונאפשר הפחתה ניכרת במינון הפרוגסטרון, שאחראי על אותה עלייה מזערית בשכיחות סרטני השד שנצפו. הרעיון הוא להתאים לכל אישה טיפול על פי התסמינים שמופיעים אצלה, דרגתם והרקע הבריאותי שלה."
10 דברים על טיפול הורמונלי חלופי
1. בקרב נשים ללא רחם שטופלו באסטרוגן בלבד הייתה ירידה של 22% במקרי סרטן השד.
2. מחקרים מראים ירידה בשכיחות סרטן המעי הגס בקרב נשים המשתמשות בטיפול הורמונלי.
3. נטילת הורמונים היא הדרך היעילה לטיפול באוסטיאופורוזיס, שכן הטיפול מפחית שברים אוסטאופורוטיים בכל עצמות הגוף.
4. ירידה באסטרוגן עשויה לגרום לתגובות דיכאוניות. החזרת אסטרוגן במינון נמוך יעילה ברוב המקרים.
5. האסטרוגן משפר את זרימת הדם למוח, מעודד הסתעפויות וקשרים חדשים בין תאי העצב במוח, מעודד סילוק תאי עצב מתים ומונע חמצון רדיקליים חופשיים - אלה מסייעים במניעת אלצהיימר.
6. טיפול באסטרוגן מסייע במניעת יובש בנרתיק וירידה בחשק המיני.
7. הטיפול המקומי באסטרוגן יעיל לטיפול באובדן האלסטיות של שלפוחית השתן ומניעת הקטנת נפח השלפוחית.
8. האסטרוגן מונע את תהליך היווצרות הקמטים על ידי "הרטבת" הסיבים האלסטיים בעור. כך מואט קצב הזדקנות העור.
9. טיפול הורמונלי במינון נמוך מנטרל חלק מתופעת ההשמנה של נשים בגיל המעבר שאצלן יש ירידה בקצב חילוף החומרים ובתפקוד בלוטת התריס.
10. לא כל הנשים סובלות מתופעות גיל המעבר ולאלו מוסכם כיום שלא להציע טיפול הורמונלי.
איך מגיעים אלינו?
מרפאת גיל המעבר מטפלת בנשים הנמצאות בשלב המנופאוזה בחייהן. שעות פעילות: ימי שני, רביעי וחמישי מהשעה 08:30 ועד 13:30. טלפון לזימון תורים: 5324* או 04-7773568 או במזכירות 04-7772292, דלפק אחיות 04-7773242. מיקום: בניין מרפאות חוץ קומה 1 מצד שמאל.
ייעוץ רפואי: ד"ר איתן פאר, גינקולוג ורופא בכיר במרפאת גיל המעבר בקריה הרפואית רמב"ם