ירידת מים בהריון: מה חשוב לדעת?
ירידת מים, המכונה גם פקיעת קרומים, היא אירוע משמעותי במהלך ההריון, אשר עשוי להתרחש בכל שלב, אך בעיקר לקראת סוף ההריון או במהלכו.
ברוב המקרים (כ-92%), ירידת מים מתרחשת במועד, בסמוך לתחילת תהליך הלידה או במהלכו, ומהווה סימן מבשר לידה.
מי השפיר, הנוזל המקיף את העובר ברחם, ממלאים תפקידים חיוניים להתפתחותו ולשלומו. הם מגנים על העובר מפני זעזועים וטראומות חיצוניות, מסייעים בשמירה על טמפרטורה קבועה, מגנים מפני זיהומים ומאפשרים לו תנועה חופשית ברחם, דבר התורם להתפתחות תקינה של שרירים ועצמות. ירידת מים מתרחשת כאשר קרומי השק המכיל את מי השפיר נקרעים או נסדקים, ונוזל מי השפיר דולף החוצה.
ירידת מים מוקדמת מוגדרת כירידת מים לפני שבוע 37 להריון, והיא עלולה להוות סיכון ליולדת ולעובר. חשוב להבין כיצד לזהות ירידת מים, מהם הגורמים לה, כיצד לנהוג במקרה של חשד לירידת מים ומהם הטיפולים האפשריים.
בעמוד זה תוכלי לקבל את כל המידע הרלוונטי והחשוב ביותר בנושא ירידת מים, במטרה להעניק לך ידע וכלים להתמודדות עם מצב זה בצורה הטובה ביותר.
איך מזהים ירידת מים?
ירידת מים עשויה להתבטא בדרכים שונות, ולכן חשוב להיות ערנית לתסמינים הבאים:
- תחושת לחות או רטיבות מתמשכת: אחת האינדיקציות הנפוצות היא תחושה של רטיבות או לחות מתמשכת בתחתונים, ללא קשר לפעילות גופנית או הטלת שתן.
- טפטוף או זרימה של נוזל: ירידת מים יכולה להתבטא כטפטוף איטי ומתמשך של נוזל, או כזרימה פתאומית ומשמעותית של נוזל הזורם במורד הנרתיק.
- שינוי בצבע או בריח של ההפרשות: חשוב לשים לב לכל שינוי בצבע או בריח של ההפרשות מהנרתיק. מי השפיר בדרך כלל שקופים או בעלי גוון צהבהב בהיר, וחסרי ריח. נוזל עכור, ירוק או בעל ריח חריף עלול להעיד על זיהום.
חשוב לדעת:
- לא כל רטיבות היא ירידת מים: לעיתים, רטיבות בתחתונים נובעת מדליפת שתן, הפרשות וגינליות או זיעה.
- קשה להבחין בין ירידת מים לבריחת שתן: במקרים רבים קשה להבחין בין ירידת מים לבריחת שתן, במיוחד אם מדובר בכמות קטנה של נוזל.
- בכל מקרה של חשד - יש לפנות לרופא: אם את חווה אחד מהתסמינים שתוארו, או אם יש לך חשד כלשהו לירידת מים, חשוב לפנות מיד לרופא או לבית החולים. אבחון וטיפול מוקדם יכולים להפחית משמעותית את הסיכונים לאם ולעובר.
סיבות לירידת מים
ירידת מים מתרחשת כאשר קרומי השק המקיפים את מי השפיר נקרעים או נסדקים, ונוזל מי השפיר דולף החוצה. קיימות סיבות רבות ומגוונות לתופעה זו, וחשוב להכיר אותן על מנת לזהות סיכונים פוטנציאליים ולפנות לטיפול רפואי בעת הצורך.
זיהומים
זיהומים בנרתיק, צוואר הרחם או ברחם יכולים להחליש את קרומי השק ולגרום לקריעתם.
זיהומים שונים עלולים לגרום לחולשה של קרומי מי השפיר ולגרום לירידת מים.
בעיות בשליה
בעיות בשליה, כגון היפרדות שליה או שליית פתח, עלולות להגביר את הסיכון לירידת מים.
שליית פתח גורמת לשינויים מבניים שיכולים להגביר את הסיכון.
הריון מרובה עוברים
הריון עם תאומים או יותר יוצר לחץ מוגבר על הרחם ועלול להחליש את קרומי השק.
ריבוי מי שפיר יכול להוות גורם סיכון להימתחות יתר של קרומי השק.
היסטוריה של לידות מוקדמות
נשים שחוו לידה מוקדמת בעבר נמצאות בסיכון גבוה יותר לירידת מים מוקדמת בהריונות הבאים.
חשוב ליידע את הרופא המטפל על היסטוריה של לידות מוקדמות.
מתי לפנות לחדר לידה?
הכלל החשוב ביותר הוא: בכל מקרה של חשד לירידת מים, יש לפנות לחדר לידה או למיון יולדות בהקדם האפשרי. גם אם את לא בטוחה במאת האחוזים שמדובר בירידת מים, עדיף להיבדק ולהיות בטוחה מאשר להישאר בבית ולסכן את עצמך ואת העובר.
יש לפנות לחדר לידה באופן מיידי במקרים הבאים:
ירידת מים בצבע ירקרק או חום: צבע זה עלול להעיד על מצוקה עוברית (מצביע על כך שהעובר עשה את צרכיו הראשונים, המכונים מקוניום, בתוך מי השפיר). זהו מצב חירום רפואי הדורש התערבות מיידית.
ירידת מים מלווה בדימום: דימום וגינלי, בנוסף לירידת מים, יכול להצביע על בעיה בשלייה (כמו היפרדות שליה) ודורש בירור רפואי דחוף.
ירידת מים לפני שבוע 37 להריון: ירידת מים מוקדמת מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ולזיהומים, ולכן מצריכה השגחה רפואית צמודה.
ירידת מים המלווה בחום או צמרמורות: תסמינים אלו עלולים להעיד על התפתחות זיהום, הדורש טיפול אנטיביוטי מיידי.
ירידת מים המלווה בכאבים חזקים: כאבים חזקים בבטן התחתונה או בגב, המלווים בירידת מים, עשויים להצביע על התחלת לידה פעילה או על סיבוך אחר.
מה קורה בחדר לידה לאחר ירידת מים?
הגעת לחדר הלידה בעקבות חשד לירידת מים – זהו צעד נכון וחשוב! הצוות הרפואי כאן כדי לדאוג לך ולעובר, ולבצע הערכה מקיפה כדי לקבוע את המשך הטיפול. השלבים הראשונים כוללים קבלה ובירור (איסוף מידע רפואי, בירור נסיבות ירידת המים, בדיקות מוניטור, לחץ דם, דופק, חום, ובדיקה וגינלית). לאחר מכן, מתקבלות החלטות חשובות לגבי המשך הטיפול:
קבלה ובירור ראשוני
- היסטוריה רפואית: ייבדקו פרטים לגבי הריונות קודמים שלך, מחלות רקע, אלרגיות וכל מידע רלוונטי אחר.
- נסיבות ירידת המים: מתי בדיוק החלה, מה הייתה כמות הנוזל, מה היה צבעו (צלול, ורדרד, ירקרק, חום) והאם היה לו ריח כלשהו.
- צירים: אם התחילו צירים, תשאלי על תדירותם ועוצמתם.
- תנועות עובר: תשאלי על תנועות עובר – האם את מרגישה את העובר זז כרגיל?
האם יש צורך באשפוז?
לאחר הבירור הראשוני, הצוות הרפואי יעריך אם יש צורך באשפוז או שאפשר להמשיך במעקב בבית:
אשפוז: ברוב המקרים של ירידת מים, במיוחד אם את בשבוע 37 ומעלה, תתבצע אשפוז בבית החולים. הסיבות העיקריות לאשפוז הן:
- השגחה על האם והעובר: מדובר מעקב צמוד אחר דופק העובר, פעילות הרחם (צירים), ומצבך הכללי (חום, לחץ דם וכו').
- הכנה ללידה: גם אם הלידה לא מתחילה מיד, אשפוז מאפשר הכנה לקראת לידה, כולל מתן זירוז במידת הצורך.
- טיפול במצבים מיוחדים: מקרים של ירידת מים מוקדמת, חשד לזיהום, או סיבוכים אחרים, אשפוז הוא הכרחי למתן טיפול מתאים (כמו אנטיביוטיקה).
- מעקב בבית (במקרים נדירים): במקרים מסוימים מאוד, ובעיקר כאשר מדובר בירידת מים מוקדמת מאוד (הרבה לפני שבוע 37), ללא סימני זיהום, ללא צירים, וכאשר מצב העובר תקין, ייתכן שיוחלט על מעקב צמוד מאוד בבית, תוך הנחיות ברורות מתי לחזור לבית החולים. זהו מצב נדיר, וההחלטה מתקבלת בזהירות רבה על ידי הצוות הרפואי.
