בדיקות וטיפולים
המרפאה לגידולי מערכת העיכול

סרטן הקיבה / ושט

סרטן הקיבה הוא מחלה נדירה יחסית, אך שכיחותה עולה עם הזמן והופכת נפוצה יותר באירופה ובצפון אמריקה. המחלה נפוצה יותר בגברים.
 
שני סוגי המשנה העיקריים של המחלה הם
 
  • קרצינומת תאי קשקש (Squamous cell carcinoma)- שכיחה יותר בקרב מעשנים, צורכי אלכוהול בכמויות גדולות או הסובלים מתזונה לקויה.
  • קרצינומה של תאים בלוטיים (Adenocarcinoma)- שכיחה יותר אצל אנשים, הסובלים מהחזר חומצי (עלייה של תוכן הקיבה למעלה לכיוון הפה) במשך תקופה ארוכה. ייתכן וגם לתזונה לקויה או היבטים סביבתיים ישנה השפעה על התפתחות המחלה.
מצבים נוספים המשפיעים על הושט, כגון אכלזיה (אובדן יכולת ההתכווצות של שרירי הוושט) בוושט מהווים גורם סיכון להתפתחות סרטן. 
 
ברוב החולים, סרטן הושט אינו נגרם בשל גן פגום, כך שבני משפחתך אינם בעלי סיכון לחלות במחלה זו. עם זאת, חלק קטן מאד מהחולים הסובלים ממחלת עור תורשתית נדירה הנקראת "היפר קרטוזיס" (tylosis), בה נוצרת התעבות של השכבה הקרנית של העור, עלולים לפתח סרטן בושט.
 
 
מידע למטופל
 
טיפול
הטיפולים האפשריים בסרטן הושט כוללים ניתוח, כימותרפיה וטיפול בקרינה כשברוב המקרים ניתן שילוב של שניים מהטיפולים או שלושתם. בחירת הטיפול תלויה בסוג ובשלב הסרטן, במיקום הגידול ובגודלו, בגיל המטופל ובמצב בריאותו הכללי.
בעת האבחנה והטיפול הרופאים יבדקו את הושט על שלושת חלקיו: עליון, אמצעי ותחתון (שכולל גם את איזור המעבר ושט  - קיבה).
קיימים גם טיפולים אחרים שמטרתם להקל על קשיי בליעה אפשריים, אלה כוללים: הכנסת תומכן (צינורית דקה לתוך הושט בכדי להשאירו פתוח), הרחבה (מתיחה של הושט), טיפול בלייזר וטיפול פוטודינאמי (בעזרת אור). טיפולים אלה ניתנים בדרך כלל כאשר אין אפשרות לנתח או לתת טיפול אונקולוגי (כימותרפיה או קרינה).
 
 בחירת הטיפול
במידה וניתן לערוך ניתוח במטרה להסיר את הגידול הסרטני בושט, ניתן לקבל כימותרפיה לפני ואחרי ניתוח (שיטת ה"סנדוויץ''- טיפול נאואדג'ובנטי לאחריו ניתוח ולאחריו טיפול אדג'ובנטי) כדי לשפר את תוצאותיו, להקטין את הגידול, ולהפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה לאחר הניתוח. שיטה זאת מקובלת בגידולים מסוג אדנוקרצינומה,
הטיפול שניתן לפני ואחרי הניתוח יכלול ברוב המקרים שילוב של כימותרפיה וקרינה.
יש מקרים מסוימים שניתן להסתפק בטיפול כימו-קרינתי ואין צורך להתקדם לניתוח.
 
במקרים בהם הסרטן התפשט לאזורים אחרים בגוף, הכימותרפיה עשויה לשמש כטיפול עיקרי, שמטרתו הקטנת היקף הגידול, שיפור בתסמינים, והארכת החיים תוך שמירה על אייכות חיים טובה.
 
 
למידע נוסף על סרטן הקיבה / ושט

סרטן המעי הגס והחלחולת

גידולי המעי הגס הוא שם כולל לגידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת. המחלה פוגעת בגברים ונשים כאחד, ושכיחה יותר אחרי גיל 50. הגידולים מתחילים בתוך פוליפים – גידולים שפירים (לא ממאירים), ששכיחותם באוכלוסייה גבוהה ושלרוב אינם מסוכנים. עם זאת, כ-5% מהפוליפים עוברים תהליך התמרה, והופכים לגידול ממאיר.
 
האפשרויות הטיפוליות
 
השאלה הראשונית לגבי כל חולה בסרטן המעי הגס היא מידת יעילותו של ניתוח. על פי רוב חולים ללא גרורות או עם גרורות בכבד בלבד ינותחו, ואילו חולים עם גרורות שאינן בכבד או גרורות מרובות בכבד - לא ינותחו.
חולה שנותח, ייפגש עם האונקולוג כמה שבועות אחרי הניתוח, וזה יסקור את האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו, בהתאם לשלב המחלה. שלב זה נקבע על פי התוצאה הפתולוגית המתקבלת בניתוח, ולכן הכרחי לחכות לתשובות מהניתוח לפני קביעת המשך הטיפול.
 
המשך הטיפול ייקבע לפי שלב המחלה
שלב 1: החולה זקוק אחרי הניתוח למעקב בלבד.
שלב 2: חלק מהחולים ימשיכו מעקב בלבד, בעוד האחרים, על פי תשובת הניתוח, יקבלו טיפול כימותרפי בכדורים  למשך חצי שנה.
שלב 3: אצל חולים בשלב זה נמצאו בניתוח בלוטות לימפה נגועות בסרטן. חולים אלה יטופלו באמצעות כימותרפיה לווריד בטיפול יום אונקולוגי. לאחריה, ימשיכו חלק מהם לקבל בבית טיפול כימותרפי לווריד (באמצעות התקן port-a-cath) במשך 46 שעות, ואחרים, אחרי כל טיפול תוך ורידי, יטופלו במשך שבועיים באמצעות כדורים. קבלת ההחלטה לגבי אופן המשך הטיפול בבית תיעשה לפני הטיפול הכימותרפי הראשון. טיפול תוך ורידי ייעשה אחת לשבועיים, ואילו מי שצפוי לקבל טיפול בכדורים יגיע לטיפול יום אונקולוגי פעם בשלושה שבועות. בכל מקרה, הטיפול הכימותרפי כולו יימשך חצי שנה.
שלב 4: שלב זה מציין שלחולה יש גרורות באיברים שאינם בלוטות לימפה. אם הגרורות ממוקדות בכבד בלבד, קיימת אפשרות לנתח לפני או אחרי הטיפול הכימותרפי, אולם כאשר הגרורות התפשטו לאיברים אחרים, או שיש גרורות מרובות ולא נתיחות בכבד, החולה לא ינותח.
בחולים שלא נותחו תבוצע בדיקת RAS לפני תחילת הטיפול. זוהי בדיקה שמבוצעת במכון הפתולוגי על גבי דגימה שהוצאה בשלב מוקדם יותר, והיא מכוסה על ידי סל הבריאות. תוצאותיה מתקבלות תוך כשבועיים, ועל פיהן מחליט האונקולוג על סוג הטיפול הכימותרפי המתאים והאם לשלב גם טיפול ביולוגי. בכל שלב של הטיפול, אם נמצא שהחולה מתאים למחקר קליני, יוצג בפניו ובפני בני משפחתו המחקר הרלוונטי, על האפשרויות והסיכונים הגלומים בו.
 
החלמה ומעקב
 
המעקב אחר חולי סרטן המעי הגס נעשה באמצעות בדיקת רופא, בדיקת דם שגרתית ובדיקת דם למרקרים (CEA, CA19-9)CT בטן ואגן, צילום חזה וקולונוסקופיה.
תדירות המעקב משתנה ככל שחולף הזמן, ובהתאם לממצאי הבדיקות בכל שלב:
  • בשנה הראשונה אחרי אבחון סרטן המעי הגס (או אחרי סיום הטיפול, אם בוצע):
    • בדיקות רופא ובדיקות דם כל שלושה חודשים
    •  CT- שנה אחרי הניתוח
    • קולונוסקופיה - שנה אחרי הקולונוסקופיה הטרום ניתוחית. אם לא בוצעה קולונוסקופיה טרום ניתוחית או שאיכות הבדיקה לא הייתה טובה מספיק, תבוצע קולונוסקופיה סמוך ככל האפשר לסיום הטיפולים.
  • בשנה השנייה יבוצע מעקב באמצעות בדיקת רופא ובדיקת דם כל חצי שנה.
  • לאחר מכן ייערכו בדיקת רופא ובדיקות דם אחת לשנה, בדיקת CT תיערך שלוש שנים לאחר הבדיקה הראשונה וקולונוסקופיה אחת לחמש שנים.
 
 
כתבות בתחום:
למידע נוסף על סרטן המעי הגס והחלחולת

סרטן הכבד

הכבד הוא האיבר היחיד בגוף שמתחדש - והוא עושה זאת במהירות מרשימה: תוך כשבועיים הוא מסוגל להשלים 30% מנפחו. לעובדה זו יש משמעות רבה כשמדובר בסרטן הכבד, שכן גם לאחר שכורתים חלק מהכבד הוא מסוגל לבנות את עצמו מחדש ואף לחזור לממדיו המקוריים.
גידולים סרטניים בכבד נחלקים באופן גס לראשוניים - כאלה שנוצרו בכבד ובדרכי המרה - ולמשניים - כאלה המהווים גרורות של גידול באיבר אחר בגוף.
 
הגידולים הראשוניים עצמם נחלקים לשני סוגים:
  • HCC - גידול שמקורו בתאי כבד. הוא השכיח שבגידולים הראשוניים, ונגרם בין השאר בשל אלכוהוליזם, הפטיטיס B ו-C ועוד.
  • כולנגיוקרצינומה – גידולים נדירים יותר, שמקורם בדרכי המרה. הטיפול בהם הוא בעיקר ניתוחי, ובמקרה של חזרה של המחלה עוברים לטיפול כימותרפי וכן לטיפוליSirtex ו-TACE .
עם זאת, גידולי הכבד השכיחים ביותר הם מהסוג המשני, ומקורם על פי רוב בגידולים במעי, בשד, בריאה, בקיבה ובלבלב וכן במלנומה.
 
מידע למטופל במרפאה לגידולי כבד
 
האפשרויות הטיפוליות בגידולים מסוג HCC
הטיפול המועדף אצל חולי סרטן הכבד מסוג HCC הוא השתלה מלאה, אולם הוא מתאפשר רק אם החולה עומד בקריטריונים.  המנותחים נשארים במעקב מתמשך, הכולל בדיקות דם ובדיקות הדמיה.
 
לחולים שאינם נתיחים מסיבות שונות, ובהם כאלה שהמחלה מפוזרת בגופם, מוצעים כמה טיפולים:
  • טיפול ביולוגי מקבוצת TKI- כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפולים אחרים. ניתן בכדורים (שניים ביום), ללא אשפוז, ובמהלך הנטילה נערך מעקב באמצעות בדיקות CT או MRIאחת ל-3-4 חודשים, כדי לדעת את מידת השפעתו על הגידול. בהתאם לכך גם מחליטים אם ומתי להפסיק את הטיפול. תופעות הלוואי כוללות חולשה, פריחה, שלשולים ובחילות.
  • כימו-אמבוליזציה (TACE) - צנתור דרך המפשעה, במהלכו מזריקים לגידול תרופה כימותרפית וכן חומר נוסף, החוסם את כלי הדם המחוברים לגידול ומונע מחמצן להגיע אליו. לעתים משמשת שיטה זו כטיפול מעבר בשלב ההמתנה בתור להשתלה.
  • Sirtex - טיפול המתבסס על הזרקה של מיקרו קפסולות, המכילות חומר רדיו אקטיבי (איטריום), אל תוך הגידול. המערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם היה הראשון בארץ ליישם את השיטה, כבר לפני כ-14 שנים, והוא כיום המרכז הרפואי המנוסה ביותר בכך. הטיפול, שמבוצע על ידי אונקולוגים בשיתוף עם צוות של פיזיקאים, רנטגנאים ואנשי מקצוע נוספים, הוא חד פעמי (ניתן לחזור עליו, אבל על פי רוב אין צורך), ומורכב משני שלבים: בראשון  מבצעים צנתור עם כמות חומר מזערית כדי לבדוק את פיזור החומר ואת התאמתו לחולה. אם מתברר שיש התאמה כזו ושהפיזור אינו פוגע באברים חיוניים, כמו ריאות, הטיפול מבוצע במלואו כ-7-10 ימים מאוחר יותר. סירטקס כרוך בהשגחה של יומיים שלושה, ובתופעות לוואי קלות - חום, כאבי בטן ובחילות - החולפות תוך 7-10 ימים. כיוון שהשפעת הטיפול איטית, רק כחודשיים לאחר שבוצע נערכת בדיקת CTלהערכת תוצאות הטיפול.
  • RF - מחט מוכוונת CT, עם קרינת מיקרוגל, המשמשת לחימום התאים הנגועים, במטרה להשמיד אותם.הטיפולמתאים רק לגידולים שגודלם כ-3-4 ס"מ, וכאלה שאינם קרובים מדי לדפנות הכבד, מה שעלול לסכן איברים אחרים וכלי דם גדולים.
 
האפשרויות הטיפוליות במחלה גרורתית
 
הטיפול המועדף במקרים של גרורות ממקור מעי, הוא ניתוח, אולם הדבר מותנה בקיומן של גרורות בכבד בלבד, בהיותן מרוכזות או ספורות. ההחלטה על ניתוח כזה מתקבלת בדיון רב תחומי (מולטידיסציפלינרי) בשיתוף כירורג. גידול ממקור מעי הוא סרטן הכבד הגרורתי היחיד שמקובל לנתח. 
לעתים, לאחר הניתוח, מקבלים החולים טיפול כימותרפי משלים או מניעתי במשך כמה חודשים, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.
לחולי סרטן הכבד הגרורתי ממקור מעי עשוי להתאים גם טיפול ב-Sirtex.
בנוסף עבור חולים במחלה גרורתית עומדים על הפרק טיפולים המשלבים תרופות כימותרפיות וביולוגיות. מתן טיפולים אלה מותנה במצבו הכללי של החולה, ומתאים לעתים גם כהכנה לניתוח:
  • -Folfox  שילוב של 2 תרופות כימותרפיות ותרופה ביולוגית מעכבת VEGF. טיפול זה ניתן כאשר מצבו של החולה מאפשר טיפול אגרסיבי מאוד. הטיפול ניתן בעירוי תוך ורידי בתדירות של פעם בשבועיים במשך 48 שעות רצופות. לאחר חודשיים (4 טיפולים) עורכים בדיקות נוספות, ומחליטים אם החולה מתאים לניתוח.
  • טיפולים אגרסיביים פחות, המבוססים על אותו פרוטוקול אולם עם תרופות מדוללות יותר, כוללים שילוב שלFolfox  עם תרופות ביולוגיות. חלקם של השילובים מחייב בדיקת מוטציה RAS שכן הם מתאימים רק לחולים שאינם נשאים שלה.
למידע נוסף על סרטן הכבד

סרטן לבלב

סרטן הלבלב, אחד מהגידולים הסרטניים האלימים ביותר, מצוי כיום במגמת עלייה מבחינת שכיחות - בשנים האחרונות טיפס ועלה ברשימה מהמקום השביעי לרביעי, ואם לא די בכך, הרי שהוא גם הרביעי ברשימת גורמי התמותה מבין כלל הגידולים הסרטניים. עובדה מצערת נוספת היא שרוב החולים מאובחנים בשלב הגרורתי של המחלה.
עם זאת - ואולי דווקא בגלל זה - התפתחות הטיפולים בסרטן הלבלב נמצאת כיום בשיאה. אנשי רפואה ומדענים אחרים מצויים בחיפוש בלתי מתפשר אחר טיפולים למחלה, ובמרכז הרפואי רמב"ם, כמו במרכזים גדולים דומים בעולם, מתנהלת פעילות מחקרית ענפה מאוד בתחום זה.
 
הצוות הרפואי של המרפאה לגידולי לבלב, עובד בשת"פ עם פרופ' קלוגר, מנהל המערך הכירורגי ומומחה בעל שם בתחום ניתוחי לבלב, ולצורך אבחון  קיים קשר  עם אנשי המכון הגסטרואנטרולוגי, בו מתבצעות בדיקות ה-EUS  (Endoscopic Ultrasound) ועם מכון רנטגן לצורך אבחנה היסטולוגית  של המחלה .
שיתוף פעולה הדוק נוסף מתקיים עם מרפאת הטיפול התומך, שכן חולי סרטן הלבלב זקוקים יותר מחולים רבים אחרים לטיפול באיזון כאבים.
לצד הצוות המיומן ועתיר הידע העומד לרשות החולים, נעשה במערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ובין השאר נעזרים בשירות לגידולי הלבלב  יותר ויותר בבדיקות מולקולריות לצורך התאמת הטיפול. זוהי רפואה מותאמת אישית (Personal medicine) במשמעותה המדויקת ביותר, ומעבר לעובדה שהיא עצמה מהווה את חזית הטכנולוגיה, הרי שהיא מאפשרת גם לעשות שימוש בטיפולים החדשניים ביותר, ובהם טיפולים ביולוגיים, אימוניים ועוד, בהתאם לסוג הגידול, למידת הפיזור שלו ולמצבו הכללי של החולה.
במרפאה של גידולי לבלב במערך  אונקולוגי של ב''ח רמביים חולים מקבלים טיפול אונקולוגי מתקדם עם אפשרות להשתתף במחקרים קלינים.
 
מידע כללי למטופל במרפאה לגידולי לבלב
 
לאחר האבחון, בין אם זה נעשה במסגרת המערך האונקולוגי או  הכירורגי, מגיעים החולים למרפאה, ועם הגיעם מתקיים דיון לגבי האפשרויות הניתוחיות.
חולים שאינם נתיחים, או שמצבם גבולי, מתחילים בטיפול כימותרפי קדם ניתוחי, ובהמשך, בהתאם להשפעת הטיפול, ולשינויים במצב הגידול, מתקבלת החלטה לגבי האפשרויות הניתוחיות.
חולים שיכולים לעבור ניתוח  מופנים  למערך כירורגי, לאחר הניתוח  חוזרים לאונקולוג לצורך החלטה לגבי טיפול כמותרפי משלים שנמשך   שישה חודשים ומורכב  בדרך כלל משתי תרופות: תרופה ביולוגית בשילוב עם כימותרפיה.
 
האפשרויות הטיפוליות במחלה גרורתית
 
רוב החולים מאובחנים בשלב מתקדם של המחלה.
קיימות מספר תשלובות של טיפול כמותרפי מקובלות בכל העולם.
תופעות הלוואי של טיפולים אלה כוללות חולשה כללית, ירידה בספירות דם ובעקבות זאת פגיעה במערכת החיסונית ורגישות יתר לחיידקים, בחילות, שלשולים ופצעים בפה. חלק מהתרופות, אולם לא כולן, גורמות גם לנשירת שיער.
תרופות חדשות למניעת תופעות הלוואי, מספקות לחולה איכות חיים טובה ומקילות עליו ככל האפשר.
החולים שמגעים למרפאתנו מקבלים אפשרות להשתתף ברוב המחקרים קליניים שקיימים בעולם משלב התחלתי של פיתוח תרופות עד לשלבים מתקדמים.
 
מעקב
החולים במרפאתנו  שמאובחנים  עם סרטן הלבלב נמצאים  תחת מעקב מתמשך, הכולל בדיקות דם ובדיקות הדמיה, מעקב מרפאת  טיפול תומך ושירות של עובדת סוציאלית.
 
קישורים
למידע נוסף על סרטן לבלב