בדיקות וטיפולים
אגף נשים - גינקולוגיה

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוח לפרסקופי לכריתת רחם, שחלות או ציסטות
ניתן לשלב את בדיקת השקיפות העורפית יחד עם בדיקות דם ועל ידי כך להעלות את הרגישות של גילוי תסמונת דאון במסגרת הסקר לתסמונת דאון המבוצע במהלך שבועות 11 – 13.6. כלומר, ע"י תוספת בדיקת הדם ניתן לגלות 80%-90% מתסמונות הדאון במקום 60%-70% המתגלים כאשר מבצעים שקיפות עורפית בלבד.
בדיקה זו כוללת 2 סמנים ביוכימיים הנקראים: Free-Beta-HCG ו – PAPA.
 

לקביעת תור לבדיקות הריון אצל המומחים שלנו

למידע נוסף על בדיקת דם השלמת סקר שליש ראשון

סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת (הנקראת גם: שליש שני או 'שנייה') היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים.
אם לא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע סקירת מערכות בין השבוע ה-19 לשבוע ה-22 להריון. אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדאי לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-25.
מטרת הבדיקה דומה לסקירת מערכות מוקדמת, וכמוה נועדה לוודא כי הכול מתפתח כראוי ולעקוב אחר בעיות – אם התגלו כאלו בסקירת מערכות ראשונה. יש מערכות מסוימות בעובר, כמו איברי המוח, בית החזה והכליות, שהתפתחותן מאוחרת. לכן, חשוב לסקור אותן שוב.
לאחרונה, נקבע ע"י האגוד המיילדותי הגניקולוגי מהן האיברים אותם חייבים לכלול בסקירת המערכות.
בסקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בדיקת האולטרא-סאונד דרך הבטן.
כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הן תקינות, יש סיכוי קטן מאוד להולדת תינוק עם מום כרומוזומלי או מום מבני. אבל אין אפשרות להבטיח ב-100% תינוק בריא. לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי,
 בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453

מה אפשר לגלות?
בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת.
חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.
נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים: מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים/רכים.
מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר.
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') - וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.
סמנים קלים/ סמנים רכים (soft markers)
סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת אולטרא-סאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.
מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר, שבו צפיפות החומר גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרא-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרה-סאונד כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.
לסמנים רכים עצמם אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים גם אינם קשורים לתפקוד העובר והם לא יפגעו בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת. יתרה מזאת, סמנים קלים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.
למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.
הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.
כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.
מעבר להיבט הסטטיסטי שיש בחלק מבדיקות האולטרא-סאונד, לא ניתן לגלות באמצעותן את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר, ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. ואולם, ניתן לגלות באמצעות הבדיקה את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר.
אגב, לניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.
לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירת מערכות מאוחרת

מהן בדיקות סקר גנטיות?

בדיקות סקר גנטיות מומלצות לזוגות לפני היריון או בתחילתו, ומטרתן לזהות זוגות הנמצאים בסיכון מוגבר ללידת תינוק עם מחלה גנטית. בבדיקת דם אחת ניתן לבדוק נשאות לעשרות מחלות גנטיות.

כמעט כל המחלות הנבדקות בבדיקה (פרט לשתיים - תסמונת ה-X השביר ודושן) מורשות בצורה הנקראת אוטוזומלית רצסיבית: כלומר, לכל אדם יש שני עותקים של כל גן – אחד מהאב ואחד מהאם. מחלה תתבטא רק אם שני העותקים פגומים, כלומר אם שני ההורים נשאים. נשאים עצמם בריאים, אך אם שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה, קיים סיכון של 25% ללידת ילד חולה בכל היריון.

אין לנו מחלות במשפחה ויש לנו ילדים בריאים בבית. עדיין צריך לעשות בדיקות?

בהחלט כן. שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא עד 1:110 ולכן גם ללא היסטוריה משפחתית – ייתכן ששני בני זוג הם נשאים למוטציה באותו גן. חשוב להבין שכולנו נשאים למחלות גנטיות, גם אם לא ידוע על כך. הבדיקה נועדה למנוע את לידתו של הילד הראשון החולה במשפחה.

כיום מומלץ לבצע לכלל האוכלוסייה פאנל הכולל שינויים גנטיים פתוגניים בכ-290 מחלות. המטרה אינה לזהות נשאים (כי כולנו כאלה), אלא לזהות זוגות ששניהם נשאים ולכן נמצאים בסיכון.

אני מתכננת לעשות בדיקת מי שפיר. אני צריכה גם בדיקות גנטיות?

כן. בדיקת מי שפיר שגרתית (צ'יפ גנטי - CMA) מזהה רק חסרים ותוספות כרומוזומליים, כמו תסמונת דאון. היא לא מזהה מחלות שנגרמות ממוטציות בגן בודד, כמו טיי-זקס או SMA. גם אולטרסאונד בהריון אינו מגלה את רוב המחלות שבסקר הגנטי.

רק אם שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה, תבוצע בדיקה ייעודית במי שפיר לבדוק אם העובר חולה. אם העובר מאובחן כחולה, יינתן להורים ייעוץ לגבי המשך ההריון.

כמה עולות הבדיקות?

קיים פאנל גנטי אחיד לכלל האוכלוסייה, ממומן על ידי משרד הבריאות במסגרת סל הבריאות. הוא כולל שינויים גנטיים בשכיחות של עד 1:110. ישנם גם פאנלים פרטיים מורחבים, המבוססים על ריצוף מלא של מאות או אלפי גנים – ניתן לבצע אותם בתשלום במסגרת ייעוץ גנטי פרטי.

האם צריך לחזור על הבדיקה בכל הריון?

לא. בדיקה גנטית בסיסית מתבצעת פעם אחת, כי הדנ"א שלנו קבוע. עם זאת, לפני כל הריון כדאי לבדוק האם נוספו בדיקות חדשות שמומלץ לבצע.

איך מבצעים את הבדיקה?

יש לפנות לקופת החולים לביצוע הבדיקה. דגימות דם נלקחות תחילה מהאישה. אם היא אינה נשאית, לא תבוצע בדיקה לבן הזוג. אם כן תימצא נשאית, תיבדק גם דגימתו של בן הזוג.

אם תימצא נשאות משותפת – יוזמנו בני הזוג לייעוץ גנטי כדי לדון באפשרויות תכנון הריון, כולל בדיקות לעובר. פרט למקרים של תרומת זרע או ביצית – מבוצעת בדיקה לשני בני הזוג יחד.

למידע נוסף על בדיקות סקר גנטיות
סקירה שלישית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשלב מתקדם של ההיריון בדר"כ בין שבוע 30 לשבוע 32.
גם בסקירה שלישית כמו בסקירה ראשונה ושניה מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל הדגש הוא על חדרי המוח, השלד ומבנה הכליות, מערכת השתן והמעיים של העובר.
בשלב מתקדם זה של ההיריון, לעתים יתכנו שינויים התפתחותיים בעובר הדורשים בירור נוסף, ישנם ממצאים שניתן לגלות רק בשלב זה כגון: גמדות, עצירה בגידול היקף הראש, הרחבה של חדרי המוח , הרחבת אגני הכליה, הרחבת לולאות המעי, ריבוי מי שפיר, בעיות שלייתיות ועוד ולכן החשיבות של סקירה שלישית.
חשוב לציין כי סקירה שלישית לא באה להחליף את הסקירה המוקדמת והמאוחרת וזאת כיוון שרוב המומים המולדים מאובחנים באמצעות סקירות אלו. כמו כן, חשוב מאוד להבין כי ישנו יתרון משמעותי באבחון כמה שיותר מוקדם של מומים במידה וישנם.
בשל השבוע המתקדם של ההיריון, קיים לעיתים קושי טכני בביצוע הבדיקה ולא ניתן תמיד לבדוק את כל האיברים.
 
הסקירה השלישית מבוצעת ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי
לקביעת תור התקשרי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירה שלישית
מיומה - שרירן פיברואי,  היא גידול שפיר ,בלתי סרטני, העשוי מרקמה סיבית שרירית שהתפתחה על דופן הרחם, המופיע בשכיחות של כ-20%-50% בנשים שאחרי גיל 30 ועודן פוריות. המיומות ברחם יכולות להיות בתוך שריר הרחם או לבלוט לחלל הרחם אן כלפי איברי הבטן.

גורמי סיכון
גיל, חשיפה לאסטרוגן, סיפור משפחתי, השמנה.
דיאטה צמחונית, פעילות גופנית ועישון מגינים מפני מיומות (זו לא המלצה לעישון (-:  )
לאחר גיל הבלות, מיומות נוטות לקטון.

אבחנה
נשים עם מיומות ברחם בדרך כלל פונות לרופא מטפל עם תלונות על דימום וסתי מוגבר, כאב בבטן תחתונה, בטן תפוחה. חלק מהמיומות מתגלות כממצא אקראי בביקורת אצל רופא הנשים
מיומות ברחם ניתנות לאבחון ע"י MRI או ע"י אולטראסאונד. אין הבדל באחוזי הזיהוי  והאבחון של מומות ובשל העובדה כי MRI  הינה בדיקה יקרה ומסובכת, רוב המיומות יאובחנו בבדיקת אולטראסאונד

טיפול
ניתן לטפל בעזרת טיפול שמרני או ניתוחי. החלטה לגבי אופן הטיפול תעשה בשיחה ובדיון עם המטופלת תוך כדי התחשבות בנתוני המטופלת – גיל, הרצון לשמר פריון ותלונות המטופלת.

טיפול שמרני/לא ניתוחי

* מעקב – שיטה טובה למיומות קטנות שאינן גורמות לתסמינים כגון דימום או כאבים חזקים.
* תרופות – טיפול הורמונלי בתרופות אשר פועלות להוריד הורמוני מין אסטרוגן ופרוגסטרון וכך להקטין את נפח
   המיומות. לתרופות אלו תופעות לוואי כגון גלי חום, יובש נרתיקי וכאבי ראש חולפים. במחקרים נראה כי 
   עד 10% מהנשים עם טיפול  תרופתי הפסיקו  טיפול זה בשל תופעות הלוואי.יש לציין כי  לא ניתן להרות 
   בזמן הטיפול התרופתי.
* התקן תוך רחמי – אמצעי זה טוב לנשים שחלל הרחם לא נפגע ע"י המיומות.
* חסימה של העורק הרחמי – מבוצע ע"י הכנסת צינור קטן דרך העורק בירך לעורק הרחם וחסימתו. חסימה זו
    גורמת לכך שלא יקבל אספקת חמצן ויתנוון.

ניתוח
כשמיומות ברחם גורמות לתסמינים חריפים כגון דימום קשה או כאבי בטן או לחץ על איברי אגן אחרים – לעתים יש צורך בביצוע ניתוח. אפשרויות הניתוחים הן – ניתוח לכריתת שרירן בגישה בטנית או בגישה לפרוסקופית. בנשים מסוימות אשר סיימו ללדת – ניתן לשקול ניתוח לכריתת רחם. השיטה הניתוחית תבחר ביחד עם המטופלת ולאחר דיון פרטני בכל מקרה לחוד. יש לציין כי בחלק מהניתוחים לכריתת שרירן יש חדירה לדופן הרחם אשר מצריכה לידה בניתוח קיסרי בהריון עתידי.
אפשרות טיפולית נוספת הינה טיפול מקומי נרחב אשר מבוצע בהיסטרוסקופיה (הכנסת מצלמה לרחם). מבוצע זיהוי הממצא וצריבה שלו (אבלציה)

לסיכום
מיומות ברחם הן ממצא נפוץ בנשים בגיל הפריון. רובן לא צריכות טיפול או התערבות כלשהיא אך במקרים מסוימים נחוץ טיפול. אופן הטיפול נבחן בהתאם לתכונות ספציפיות של המטופלת.
 

 
למידע נוסף על שיטות טיפול במיומות ברחם

קוניזיציה הינה הדרך היעילה והמתקדמת ביותר לטיפול בממצאים טרום סרטניים על צוואר הרחם ויש לה תרומה משמעותית במניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם.                                           
לפעולה שתי מטרות עיקריות: 

  • אבחנתית- הערכת היקף השינויים הטרום סרטנים בצוואר הרחם
  • טיפולית- הסרת הנגע הטרום סרטני

קוניזציה היא פעולה ניתוחית זעירה בה מוסרת רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם, באמצעות לולאה חשמלית. ממדי החרוט באזור שמוסר מותאמים לגודל הנגע אותו יש לכרות.
לעיתים הטיפול נידרש לצורך המשך ברור וקבלת החלטה על טיפול נוסף.
הטיפול מתבצע רק בתום ימי הדימום הויסתי ואינו דורש הכנה מיוחדת.

בבוקר הטיפול

  • אכלי ארוחת בוקר קלה (הימנעי מלהגיע בצום)
  • לבחירתך תוכלי כשעה לפני הטיפול ליטול כדור נגד כאבים, מסוג שאת רגילה ליטול, בהתאם לרגישות ולמינון המומלץ 
  • מומלץ להגיע עם מלווה
  • הצטיידי התחייבות כספית מקופת-חולים/צה"ל

אם הינך רגישה לתרופה מסוימת עליך לציין זאת בפני הרופא לפני תחילת הטיפול.

מהלך הטיפול

במרבית המקרים הקוניזציה מתבצעת במרפאת נשים, בהרדמה מקומית של האזור בצוואר הרחם ממנו תוסר הרקמה. במהלך ההרדמה תתכן תחושה של אי נוחות או כאב קל.
האזור, בקוטר של 2-3 ס"מ יוסר באמצעות לולאה חשמלית.
לעיתים הפעולת עלולה לגרום אי נוחות או כאב הדומה לזה שבזמן הוסת.     
במצבים מסוימים יתכן צורך בהרדמה כללית ובאשפוז יום בבית החולים, על-פי המלצת הרופא.

לאחר הטיפול

עם סיום הטיפול תישארי להשגחה קצרה במרפאה ולאחריה תשוחררי לביתך.
בשעות שלאחר הטיפול יתכנו כאבים הדומים לכאבי מחזור, ניתן להיעזר בתרופות משככות כאב.
תתכן הפרשה דמית מוגברת במשך תקופת הריפוי, עד כ-4 שבועות מיום הטיפול.
במקרים נדירים עלול להתפתח דימום עז, מלווה בקרישי דם, המצריך פנייה לרופא המטפל או לחדר המיון בבית-החולים.

הנחיות לאחר הטיפול
כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים חשוב שתנהגי בהתאם להנחיות הבאות:

  • הימנעי במשך 10 הימים הראשונים שלאחר הטיפול מפעילות גופנית מאומצת
  • הימנעי מיחסי מין ומשימוש בטמפון למשך 4 שבועות
  • שובי לביקורת חודש לאחר הטיפול לקבלת הנחיות רפואיות להמשך מעקב  וטיפול
  • חשוב מאד - עקבי אחר תוצאות הבדיקה הפתולוגית

האם יש השלכות לעתיד לאחר טיפול בקוניזציה?

מחקרים שבוצעו עד כה לא הראו פגיעה ביכולת הפריון לאחר טיפול זה.
לעיתים עלולה ביופסיית חרוט לגרום להיחלשות צוואר הרחם ובכך להגדיל את הסיכון בהריון להפלה או לידה מוקדמת. בדרך כלל  ניתן למנוע זאת ע"י חיזוק צוואר הרחם באמצעות תפר, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.
בנוסף, בעקבות הריפוי, עלולה להתפתח הצרות של תעלת הצוואר שתבוא לידי ביטוי בכאבים בימי המחזור והעדר דימום ויסתי, בעיה שניתנת לטיפול ע"י הרחבת התעלה.

למידע נוסף על קוניזציה של צוואר הרחם - LLETZ (ביופסיית חרוט)