בדיקות וטיפולים
אגף נשים - גינקולוגיה

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוח לפרסקופי לכריתת רחם, שחלות או ציסטות
בדיקת שקיפות עורפית מנסה בפעם הראשונה בהיריון לקבוע מי מהעוברים נמצא בסיכון גבוה ומי מהם נמצא בסיכון נמוך לתסמונת דאון. הבדיקה יכולה להוביל לגילוי של עד 70% מכלל תסמונות דאון ועשויה להוביל לגילוי מומים נוספים, כמו למשל מומי לב.

הזמן המומלץ לביצוע: בין שבוע 10 + 3 ימים לבין שבוע 13 + 6 ימים.

הביצוע: ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה באופן חיצוני על הבטן ואין הכרח לבצע אותה דרך הנרתיק.

אבחנות: בודקת את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, מתחת לעור. הצטברות נוזל מתחת לעור העובר היא תופעה נורמאלית כאשר מדובר בפס נוזל דק מאוד. כאשר פס הנוזל התת עורי הנמדד באזור העורף הוא עבה, קיים סיכון שמדובר בתסמונת דאון או שמדובר בבעיה כרומוזומלית אחרת וקיימת המלצה לבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.
עובי פס הנוזל, אשר צבעו מופיע באולטרסאונד בצבע שחור, נמדד בד"כ במילימטרים. הסיכון לתסמונת דאון נקבע על פי ממצאי שקיפות עורפית, גיל האם וגודל העובר.
למידע נוסף על בדיקת שקיפות עורפית
ניתן לשלב את בדיקת השקיפות העורפית יחד עם בדיקות דם ועל ידי כך להעלות את הרגישות של גילוי תסמונת דאון במסגרת הסקר לתסמונת דאון המבוצע במהלך שבועות 11 – 13.6. כלומר, ע"י תוספת בדיקת הדם ניתן לגלות 80%-90% מתסמונות הדאון במקום 60%-70% המתגלים כאשר מבצעים שקיפות עורפית בלבד.
בדיקה זו כוללת 2 סמנים ביוכימיים הנקראים: Free-Beta-HCG ו – PAPA.
למידע נוסף על בדיקת דם השלמת סקר שליש ראשון

סקירת מערכות מאוחרת (שליש שני)

סקירת מערכות מאוחרת (הנקראת גם: שליש שני או 'שנייה') היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים.
אם לא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע סקירת מערכות בין השבוע ה-19 לשבוע ה-22 להריון. אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדאי לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-25.
מטרת הבדיקה דומה לסקירת מערכות מוקדמת, וכמוה נועדה לוודא כי הכול מתפתח כראוי ולעקוב אחר בעיות – אם התגלו כאלו בסקירת מערכות ראשונה. יש מערכות מסוימות בעובר, כמו איברי המוח, בית החזה והכליות, שהתפתחותן מאוחרת. לכן, חשוב לסקור אותן שוב.
לאחרונה, נקבע ע"י האגוד המיילדותי הגניקולוגי מהן האיברים אותם חייבים לכלול בסקירת המערכות.
בסקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בדיקת האולטרא-סאונד דרך הבטן.
כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הן תקינות, יש סיכוי קטן מאוד להולדת תינוק עם מום כרומוזומלי או מום מבני. אבל אין אפשרות להבטיח ב-100% תינוק בריא. לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי,
 בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453

מה אפשר לגלות?
בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת.
חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.
נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים: מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים/רכים.
מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר.
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') - וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.
סמנים קלים/ סמנים רכים (soft markers)
סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת אולטרא-סאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.
מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר, שבו צפיפות החומר גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרא-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרה-סאונד כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.
לסמנים רכים עצמם אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים גם אינם קשורים לתפקוד העובר והם לא יפגעו בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת. יתרה מזאת, סמנים קלים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.
למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.
הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.
כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.
מעבר להיבט הסטטיסטי שיש בחלק מבדיקות האולטרא-סאונד, לא ניתן לגלות באמצעותן את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר, ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. ואולם, ניתן לגלות באמצעות הבדיקה את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר.
אגב, לניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.
לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירת מערכות מאוחרת (שליש שני)

בדיקות גנטיות

מהן בדיקות סקר גנטיות?

בדיקות גנטיות בודקות האם אדם הינו נשא למחלה תורשתית חמורה שכיחה באוכלוסייה. הבדיקות מומלצות לזוגות לפני היריון או בתחילתו, ומותאמות לבני הזוג בייעוץ אישי עם יועצת גנטית ועל פי מוצאם. בבדיקת דם אחת ניתן לבדוק האם אתה נשא לעשרות מחלות גנטיות.
כמעט כל המחלות הנבדקות בבדיקות גנטיות (פרט לאחת - תסמונת ה-X השביר) מורשות בצורה הנקראת אוטוזומלית רצסיבית: כלומר, לכל אדם יש שני עותקים של כל גן, עותק אחד שירש מאביו ועותק אחד שירש מאמו. במחלות רצסיביות פרט יכול להיות חולה אך ורק אם שני העותקים של הגן פגומים. מצב זה אפשרי רק אם שני הוריו נשאים, כלומר נושאים את המוטציה למחלה בעותק אחד של הגן שלהם. נשאים הם בריאים לחלוטין, אולם רק במקרה ששני נשאים מתחתנים ישנו סיכון של 25% לצאצא חולה בכל היריון ו-75% לצאצא בריא.
שכיחות הנשאים של המחלות הנבדקות בסקר היא גבוהה (בין 1:25-1:100 נשאים), ולכן קיים סיכוי ששני נשאים יתחתנו ויהיו בסיכון ללידת ילד חולה, גם אם אין היסטוריה משפחתית של מחלות.
אין לנו מחלות במשפחה ויש לנו ילדים בריאים בבית, עדיין צריך לעשות בדיקות?
בדיקות גנטיות מיועדות לכל אדם באוכלוסייה, גם אם אין היסטוריה משפחתית של מחלות במשפחה כמו ליקוי שכלי וגם אם יש כבר ילדים בריאים בבית.
חשוב להדגיש, כולנו נשאים למחלות גנטיות! יכולים לעבור דורי דורות בלי שהנשאות למחלה תבוא לידי ביטוי. המטרה בבדיקות גנטיות הוא למנוע מצב שייוולד הילד הראשון החולה במשפחה, ואז נגלה מאוחר מדי את הנשאות של בני הזוג לאותה מחלה.
ישנן בדיקות גנטיות שמומלצות לכלל האוכלוסייה וכוללות : תסמונת ה-X השביר (שגורמת לליקוי שכלי ולאוטיזם), ציסטיק פיברוזיס (CF), וניוון שרירים מסוג SMA. מעבר לכך, לכל מוצא יש את הבדיקות המיועדות לו, יהודים נבדקים לפי עדות, ערבים לפי כפרים ודת, בדואים לפי שבטים.
המטרה בבדיקות היא לא למצוא נשאים כי כולנו נשאים. המטרה היא לאתר זוגות ששניהם נשאים ולכן נמצאים בסיכון ללדת ילד חולה. אז נוכל לתת להם כלים ושיטות שונות כיצד להימנע מכך.
אני מתכננת לעשות בדיקת מי שפיר, אני צריכה לעשות גם בדיקות גנטיות?
במי שפיר לא ניתן לראות נשאיות למחלה גנטית ולא ניתן לאתר ילד חולה כתוצאה ממוטציה בגן בודד, כמו במחלות: טאי זקס, ניוון שרירים ועוד...
ניתן לראות במי שפיר רק שינויים גסים בכרומוזומים, כמו תוספת של כרומוזום 21 הגורם לתסמונת דאון.
מחלות שנבדקות בסקר הגנטי גם לא ניתן לאתר בבדיקות אולטרסאונד.
רק לבני זוג שעשו בדיקות גנטיות והם יודעים ששניהם נשאים ונמצאים בסיכון של 25% למחלה חמורה בעובר, רק לאותם זוגות נבדוק באופן ספציפי גם את הכרומוזומים של העובר וגם אם העובר בריא או חולה למחלה המדוברת. במידה והעובר יהיה חולה, בני הזוג יצטרכו להחליט האם הם מעוניינים בהמשך או הפסקת הריון.

כמה הבדיקות עולות?
הרוב המוחלט של הבדיקות הגנטיות המומלצות הינן בחינם, וממומנות ע"י משרד הבריאות. ישנן בדיקות גנטיות מומלצות שקופ"ח בעזרת הביטוחים המשלימים משתתפת בהם, וניתן לבצען בעלות של כ- 80 ₪ לבדיקה.
מעבר לכך ישנן עשרות בדיקות גנטיות נוספות שניתן לבצע באופן פרטי, כמו בדיקה לחרשות.
כיום, מכיוון שיש יותר ויותר זוגות עם מוצאים מעורבים, וגם קיים חוסר ידע לגבי המוצא המדויק של הזוג, פותח "פאנל ישראלי" של בדיקות גנטיות שמתאים לכל זוג ישראלי. הפאנל בודק מעל 100 מחלות תורשתיות ומעל 800 מוטציות, ביניהן המוטציות הידועות של היהודים מכל העדות, ושל הערבים מכל המגזרים והדתות. בדיקת הפאנל הישראלי היא בדיקה מאד רחבה שאפשר לבצע אותה כיום רק במכון הגנטי.
האם בכל הריון צריך לעשות בדיקות גנטיות?
דנ"א הוא קבוע, לא משתנה. מבצעים בדיקה גנטית פעם אחת והתוצאות רלוונטיות לכל ההריונות.
אולם יש צורך להתעדכן לפני כל הריון האם נוספו בדיקות גנטיות חדשות מומלצות ע"י איגוד הגנטיקאים.
למידע נוסף על בדיקות גנטיות
סקירה שלישית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשלב מתקדם של ההיריון בדר"כ בין שבוע 30 לשבוע 32.
גם בסקירה שלישית כמו בסקירה ראשונה ושניה מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל הדגש הוא על חדרי המוח, השלד ומבנה הכליות, מערכת השתן והמעיים של העובר.
בשלב מתקדם זה של ההיריון, לעתים יתכנו שינויים התפתחותיים בעובר הדורשים בירור נוסף, ישנם ממצאים שניתן לגלות רק בשלב זה כגון: גמדות, עצירה בגידול היקף הראש, הרחבה של חדרי המוח , הרחבת אגני הכליה, הרחבת לולאות המעי, ריבוי מי שפיר, בעיות שלייתיות ועוד ולכן החשיבות של סקירה שלישית.
חשוב לציין כי סקירה שלישית לא באה להחליף את הסקירה המוקדמת והמאוחרת וזאת כיוון שרוב המומים המולדים מאובחנים באמצעות סקירות אלו. כמו כן, חשוב מאוד להבין כי ישנו יתרון משמעותי באבחון כמה שיותר מוקדם של מומים במידה וישנם.
בשל השבוע המתקדם של ההיריון, קיים לעיתים קושי טכני בביצוע הבדיקה ולא ניתן תמיד לבדוק את כל האיברים.
 
הסקירה השלישית מבוצעת ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי
לקביעת תור התקשרי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירה שלישית
מיומה - שרירן פיברואי,  היא גידול שפיר ,בלתי סרטני, העשוי מרקמה סיבית שרירית שהתפתחה על דופן הרחם, המופיע בשכיחות של כ-20%-50% בנשים שאחרי גיל 30 ועודן פוריות. המיומות ברחם יכולות להיות בתוך שריר הרחם או לבלוט לחלל הרחם אן כלפי איברי הבטן.

גורמי סיכון
גיל, חשיפה לאסטרוגן, סיפור משפחתי, השמנה.
דיאטה צמחונית, פעילות גופנית ועישון מגינים מפני מיומות (זו לא המלצה לעישון (-:  )
לאחר גיל הבלות, מיומות נוטות לקטון.

אבחנה
נשים עם מיומות ברחם בדרך כלל פונות לרופא מטפל עם תלונות על דימום וסתי מוגבר, כאב בבטן תחתונה, בטן תפוחה. חלק מהמיומות מתגלות כממצא אקראי בביקורת אצל רופא הנשים
מיומות ברחם ניתנות לאבחון ע"י MRI או ע"י אולטראסאונד. אין הבדל באחוזי הזיהוי  והאבחון של מומות ובשל העובדה כי MRI  הינה בדיקה יקרה ומסובכת, רוב המיומות יאובחנו בבדיקת אולטראסאונד

טיפול
ניתן לטפל בעזרת טיפול שמרני או ניתוחי. החלטה לגבי אופן הטיפול תעשה בשיחה ובדיון עם המטופלת תוך כדי התחשבות בנתוני המטופלת – גיל, הרצון לשמר פריון ותלונות המטופלת.

טיפול שמרני/לא ניתוחי

* מעקב – שיטה טובה למיומות קטנות שאינן גורמות לתסמינים כגון דימום או כאבים חזקים.
* תרופות – טיפול הורמונלי בתרופות אשר פועלות להוריד הורמוני מין אסטרוגן ופרוגסטרון וכך להקטין את נפח
   המיומות. לתרופות אלו תופעות לוואי כגון גלי חום, יובש נרתיקי וכאבי ראש חולפים. במחקרים נראה כי 
   עד 10% מהנשים עם טיפול  תרופתי הפסיקו  טיפול זה בשל תופעות הלוואי.יש לציין כי  לא ניתן להרות 
   בזמן הטיפול התרופתי.
* התקן תוך רחמי – אמצעי זה טוב לנשים שחלל הרחם לא נפגע ע"י המיומות.
* חסימה של העורק הרחמי – מבוצע ע"י הכנסת צינור קטן דרך העורק בירך לעורק הרחם וחסימתו. חסימה זו
    גורמת לכך שלא יקבל אספקת חמצן ויתנוון.

ניתוח
כשמיומות ברחם גורמות לתסמינים חריפים כגון דימום קשה או כאבי בטן או לחץ על איברי אגן אחרים – לעתים יש צורך בביצוע ניתוח. אפשרויות הניתוחים הן – ניתוח לכריתת שרירן בגישה בטנית או בגישה לפרוסקופית. בנשים מסוימות אשר סיימו ללדת – ניתן לשקול ניתוח לכריתת רחם. השיטה הניתוחית תבחר ביחד עם המטופלת ולאחר דיון פרטני בכל מקרה לחוד. יש לציין כי בחלק מהניתוחים לכריתת שרירן יש חדירה לדופן הרחם אשר מצריכה לידה בניתוח קיסרי בהריון עתידי.
אפשרות טיפולית נוספת הינה טיפול מקומי נרחב אשר מבוצע בהיסטרוסקופיה (הכנסת מצלמה לרחם). מבוצע זיהוי הממצא וצריבה שלו (אבלציה)

לסיכום
מיומות ברחם הן ממצא נפוץ בנשים בגיל הפריון. רובן לא צריכות טיפול או התערבות כלשהיא אך במקרים מסוימים נחוץ טיפול. אופן הטיפול נבחן בהתאם לתכונות ספציפיות של המטופלת.
 

 
למידע נוסף על שיטות טיפול במיומות ברחם
בדיקות סקר לגלוי מוקדם של סרטן הרחם הורידו משמעותית את מקרי סרטן הרחם.
הסיקור לרוב כולל בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP TEST) ובדיקות המזהות נשאות של הוירוס HPV הקשור להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
משטח צוואר הרחם נלקח מהחלק החיצוני של פתח צוואר הרחם באזור הנקרא "אזור המעבר"  שבו יש סיכוי מוגבר להתפתחות נגעים טרום סרטניים ובמידה ולא מטופל-  לסרטן צוואר הרחם.
נשים שנמצאו אצלן תאים חריגים במבחני הסקר זקוקות להמשך בירור וטיפול על מנת לשלול ממצאים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם.
המשך הבירור כולל ביצוע בדיקת קולפוסקופיה הנעשית במרפאות צוואר הרחם או ע"י רופא מומחה לצוואר הרחם בתנאי מרפאה רגילים.

בבדיקה זו, הרופא מסתכל על צוואר הרחם ולוקח ביופסיות מאזורים חשודים.  לפעמים, יש צורך בביצוע גרדה של תעלת הצוואר על מנת לדגום את התאים באזור, שלא נראים בעין בעת בדיקת הקולפוסקופיה.
בנשים עם ממצאים בבדיקות, המעידים על שינויים טרום סרטניים, יש צורך בהשמדת או הוצאת האזור החשוד על מנת למנוע את המשך התפשטותם והפיכתם לממאירים.
 
במידה ויש צורך בהתערבות ניתוחית ישנם שתי אפשרויות עיקריות לטיפול:
1. הוצאת האזור של התאים החריגים הנקרא: כריתה טיפולית (EXCISIONAL THERAPY), קוניזציה צווארית (CERVICAL CONIZATION) או ביופסיית חרוט (CONE BIOPSY).
2. טיפול ההורס את האזור עם התאים החריגים: אבלציה טיפולית (ABLATION THERAPY).
 
בחלק מהממצאים ניתן לטפל בשיטה האחת ובחלק בשיטה השניה. סוג ההתערבות תקבע ע"י אינטגרציה של נתונים על הממצאים והמטופל ולפי כך תינתן המלצה ע"י הרופא המטפל.
 
פעולת הכריתה הטיפולית (EXCISIONAL THERAPY)), הנקראת גם קוניזציה, היא פעולה בה החלק הפתולוגי של צוואר הרחם נכרת בחלק החיצוני של צוואר הרחם. בנוסף, ניתן להסיר אזורים עם נגעים חשודים הנמצאים בתוך תעלת הצוואר.
פעולת כריתה מומלצת כאשר היקף או סוג הפתולוגיה הצווארית אינו ידוע, ע"פ בדיקת הקולפוסקופיה והביופסיה, או כאשר הפתולוגיה הינו בחומרה גבוהה.

פעולת כריתה משמשת לשתי מטרות:
1. נותן דגימת רקמה המאפשרת אישוש של האבחנה וחומרת הפתולוגיה. כמו כן, הכריתה בודקת לתאים ממאירים וטרום ממאירים בעומק צוואר הרחם.
2. הוצאת התאים/נגעים הטרום ממאירים/ממאירים לחלוטין. במידה ובבדיקת מעבדה יזוהה כי לא כל התאים נכרתו במהלך הפעולה- יתכן ותידרש פעולה נוספת.

הפעולה מתבצעת במרפאת הרופא או בחדר ניתוח.  צוואר הרחם מוזרק עם אלחוש מקומי על מנת למנוע כאב.  המטופלת עלולה לחוש כאב עמום או התכווצות בזמן הפעולה.
לאחר הפעולה רוב הנשים חוות דימום נרתיקי קל עד בינוני והפרשות נרתיקיות  שנעשות בהירות יותר במשך שבוע-שבועיים.

LOOP ELECTROSURGICAL EXCISION PROCEDURE
(LEEP) או בשמו הנרדף EXCISION OF TRANSFORMATION ZONE (LLETZ), הינה שיטה של כריתה טיפולית המבוצעת במרפאת הרופא או בחדר ניתוח בעזרת חיתוך חשמלי.  בפעולה זאת, הרופא יכניס לנרתיק מכשיר בשם ספקולום אשר מפסק בעדינות את קירות הנרתיק ומאפשר מבט ישיר אל צוואר הרחם.  לתוך צוואר הרחם מוחדרת לולאת חוט חשמלי וע"י מתח חשמלי, הרופא מסיר חתיכה של צוואר הרחם בצורה של חרוט.

COLD KNIFE CONIZATION
או בשמו הנרדף קוניזציית חרוט, הינו פעולה דומה שמבוצעת ע"י סכין כירורגי וללא חשמל.  פעולה זאת נעשית בחדר ניתוח תחת שימוש בתרופות מטשטשות או משככי כאב אזוריים כמו הרדמה אפידורלית או ספינלית.
במידה ואין סיבוכים, הפעולה אורכת כמספר דקות וניתן להשתחרר הביתה באותו יום לאחר הפעולה.
 
יעילות הטיפול:
הפעולות המתאורות לעיל הינם פעולות יעילות, אך חזרה או המשכיות של ממצאים טרום ממאירים מתרחשים בכ-30% מהמקרים.  לאור כך, מומלץ לבצע מעקב רוטיני וארוך טווח הכולל משטחי צוואר הרחם תקופתיים. לעיתים פעולה נוספת תדרש.
 
לאחר הפעולה: 
דימום נרתיקי בכמות ווסתית הינו נפוץ ויכול להמשך עד שבוע ימים.הכתמה דמית או הפרשה דמית קלה תתכן גם לאחר 3 שבועות מהפעולה.כאבים והתכווצויות בטן תחתונה (דמויי מחזור).
דברים שיש להימנע מהם לאחר הפעולה:קיום יחסי מין, שטיפות פנימיות נרתיקיות, החדרת גופים לנרתיק (כמו טמפונים), אמבטיות (ניתן לבצע מקלחות), שחיה בבריכות,הרמת משקלים כבדים ופעילות גופנית מאומצת.
כל הנ"ל יש להימנע בין 4-6 שבועות בהתאם להמלצת רופא מטפל, על מנת לאפשר לצוואר הרחם להחלים בצורה מיטבית.
 
סיבוכי הפעולה:
דימום נרתיקי מוגבר המחייב התערבות.במקרים נדירים יתכן הצרות של תעלת הצוואר היכול לגרום לבעיות פוריות.נשים בגיל הפוריות שעברו קוניזציה עלולות לסבול מאי ספיקת צוואר הרחם המגדיל את הסיכוי להפלות מוקדמות ולידות מוקדמות.זיהום חיידקי.פרפורציה רחמית- נדיר
 
מתי יש לפנות לרופא מטפל?חום מעל 38 מעלות.צמרמורות.דימום נרתיקי כבד יותר מווסת רגילה.הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע.כאב שלא מוקל ע"י תרופות נגד כאב.
 
בכל התלבטות או בעיה, יש להיוועץ עם הרופא המטפל
למידע נוסף על קוניזציה של צוואר הרחם - LLETZ (ביופסיית חרוט)