נולד ב - 27.7.1948 בהונגריה, בן בכור להוריו לאה וצבי, ניצולי שואה שעלו ארצה בשנת 1957 והתיישבו במושב שאר ישוב. משה למד בבית ספר תיכון בקרית שמונה. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכימיה.
משה העריץ את דמותו של בן גוריון וכסטודנט היה פעיל פוליטית. במהלך לימודיו הכיר את חנה שלמדה באותה עת בבית ספר לאחיות "הדסה" בירושלים ובשנת 1968 נישאו. בנם הבכור אלון נולד ב1969 ולאחר שנה נולדה בתם ורד.
בסיום לימודי התואר החל משה לעבוד כמורה לכימיה בתיכון אורט בקרית ביאליק. בני הזוג עברו להתגורר בקרית ביאליק וחנה עברה לבית ספר לאחיות ברמב"ם לסיים את לימודיה. משה אהב את עבודתו כמורה ויצר קשר טוב עם בני הנוער.
משה היה אהוד מאד על חבריו, בשמחת חיים, בצניעות ועדינות ובאהבתו הרבה למשפחתו ולמדינה.
בעת שרותו הצבאי בגולני בסיני חלה ונפטר זמן קצר לאחר האבחון ב- 11.8.1975, בהיותו בן 27 .
משה הותיר אחריו את רעייתו חנה אדמי (לימים מנהלת הסיעוד בבית חולים רמב"ם), שני ילדים: אלון בן 6, ורד בת 5, אם, ואחות צעירה ממנו, חווה.
בעלה של ד"ר חנה אדמי, גימלאית בית החולים.