פיקוד החורף

תאריך פרסום: 01/12/2012

למה הנגיפים והחיידקים תוקפים אותנו דווקא בחורף? מהן המחלות האופייניות? איך להימנע מהן ומה עושים כשבכל זאת נדבקים?

מטרייה

מאת: אראלה טהרלב בן־שחר

בעוד שבקיץ אנחנו נוטים להעביר את הזמן בים, בבריכה ובקניון, בחורף אנחנו מבלים לא מעט מהזמן בחדרי המתנה של רופאים ובמיטה. את מקומם של קרם ההגנה ומשקפי השמש בתיק מחליפים חבילות טישו, לכסניות נגד כאב גרון, משככי כאבים ומורידי חום למיניהם.
"התקררות" או "הצטננות", אלה השמות שניתנו למחלות החורף בשפת העם. מתברר שגם הרופאים אינם ממהרים להבחין ביניהן וכורכים את כולן תחת השם "זיהומים בדרכי הנשימה". בגדול הכוונה היא לשלוש מחלות עיקריות: ברונכיטיס, דלקת ריאות ושפעת.
לדברי פרופ' זאהר עזאם, סגן יו"ר האגף הפנימי ומנהל מחלקה פנימית ב' בקריה הרפואית רמב"ם, "כל המחלות מתאפיינות בתסמינים כמו נזלת, כאב גרון, חום, כאבי ראש".
אז מה בכל זאת ההבדל?
"דלקת ריאות מאופיינת בממצאים בריאות הניתנים לאיתור על ידי רופא באמצעות האזנה לנשימות או באמצעות צילום ריאות. ברונכיטיס מאופיינת בשיעול עם ליחה צהובה או ירוקה, ושפעת מאופיינת בחום, בשיעול, בנזלת וגם בכאבי שרירים. מבחינת הטיפול במחלות, השפעת נגרמת תמיד על ידי נגיף ולכן אינה מטופלת באנטיביוטיקה, בעוד שברונכיטיס ודלקת ריאות נגרמות לעתים על ידי חיידק וטיפול אנטיביוטי יכול להתאים להן. ברונכיטיס ושפעת עלולות להתפתח לדלקת ריאות, וכולן יחד עלולות להביא לסיבוכים שיתבטאו במחלות ריאה או במחלות לב, בעיקר אצל קשישים וחולים במחלות כרוניות".

תפתח חלון
מדוע אנו חולים יותר בחורף?
ד"ר עמי נויברגר, זיהומולוג ופנימאי, רופא בכיר במחלקה פנימית ב' וביחידה למחלות זיהומיות בקריה הרפואית רמב"ם: "המדע עוד לא מצא את ההסבר המלא לכך. חלק מהסיבות נעוץ בכך שנגיפים וחיידקים מתרבים יותר בחורף. סיבה נוספת קשורה לחלונות המוגפים ולצפיפות גדולה יותר בתוך הבתים. החלונות, שנועדו למנוע כניסת קור, מונעים למעשה אוורור ועוזרים לנגיפים ולחיידקים לעבור מאדם חולה לאדם בריא.
"ידוע שבמוסדות כמו בתי ספר, גנים ובתי אבות", מוסיף פרופ' עזאם, "שבהם הצפיפות גבוהה יותר והאוורור נמוך יותר, ההדבקה גדולה יותר".
יש אנשים שמנסים לשלוט בגורל ולנסות לחסוך לעצמם את הימים במיטה. האסטרטגיות הנפוצות בציבור כוללות לבוש חם, שתיית תה, נטילת תכשירים המבטיחים לכאורה שיפור של מערכת החיסון, חיסונים ועוד. עד כה זכו רק חלק קטן מהן לאישוש מדעי.
פרופ' עזאם, מה בכל זאת מומלץ לעשות כדי להימנע מהדבקה?
1. שטפו ידיים
: הידיים הן המכשיר העיקרי של הפצת העברה טיפתית של וירוסים וחיידקים. רסיסי הטיפות שניתזים כשאנו משתעלים, או כשאפנו דולף, נשארים בחדר ומהווים בית גידול קטן שבו הנגיף או החיידק גדל ומתפתח. כשאנו מניחים את ידינו על עגלת סופרמרקט, מוט האוטובוס, ידית הדלת, הטלפון או עכבר המחשב שמישהו חולה הניח עליו את ידיו לפנינו, אנו מרימים אותה עם חופן חיידקים.
2. פתחו חלון: כשמאווררים את החדר, כמות החיידקים או הנגיפים באוויר החדר יורדת והסיכוי להידבק יורד אף הוא.
3. התחסנו: מדי שנה יוצא חיסון נגד השפעת הצפויה לאותה שנה, שאותו מפתחים על סמך נגיף השפעת שנצפה במזרח. הבעיה שחיסון זה יעיל רק כנגד שפעת ולא כנגד כל זיהומי דרכי הנשימה האחרים. עם זאת, שפעת היא בדרך כלל המחלה הפחות נעימה מבין כל המחלות האלה, וגם הפחתת הסיכון להידבק בה היא שיפור במצב. מבוגרים, אסתמטיים, מעשנים, חולים במחלות כרוניות ונשים בהיריון מועדים להידבק יותר בנגיף ולכן מומלץ שיתחסנו.
4. התלבשו חם: כאן יש מחלוקת גדולה בין מחנות שונים של רופאים. יש המאמינים שהקור מחליש את מערכת החיסון וחושף אותה לנזקי הנגיפים והחיידקים. על כל פנים המחקר עדיין לא הוכיח את זה.
5. הימנעו ממפגש עם חולים: גם זו המלצה מפוקפקת. מובן שאם אתם באוכלוסיית סיכון, אל תחלקו סוכריית מציצה עם מישהו חולה, אבל זכרו שאפשר להידבק גם בזמן הקינון של המחלה, לפעמים עד 48 שעות לפני הופעת התסמינים, כך שההמלצה הזאת קשה ליישום.

מרק העוף של סבתא
ד"ר נויברגר, מה לעשות אחרי שנדבקים?
ד"ר נויברגר: "אם אתם בריאים בדרך כלל וסובלים מ"צינון" שאינו קשה, אין צורך שתיטלו תרופות אנטי ויראליות או אנטיביוטיות. זה הזמן להיעזר בתרופות הסבתא המקובלות עליכם בין אם אלה מרק עוף, תה עם לימון, או בצל ודבש. ניתן להוריד חום גבוה, להקל על כאב הראש ולהפחית את הנזלת באמצעות תרופות כגון, PARACETAMOL עם או בלי תכשירים אנטי היסטמינים ופסאודואפדרין. תרופות אלו אינן "מרפאות" אך יכולות לעזור לעבור כמה שעות קשות".
ומה בנוגע לתרופת התמיפלו?
"בדומה לחיסון, תמיפלו יכולה להועיל רק נגד שפעת ולא נגד כל הווירוסים האחרים. מכיוון שרוב הסיכויים שאינכם יודעים בוודאות שיש לכם שפעת (בדיקות מעבדה לשפעת נערכות רק למאושפזים בבית החולים), ייתכן שתיטלו תמיפלו לשווא. ולא זו בלבד, חלון ההזדמנויות של השפעת התרופה קצר ביותר - יש ליטול אותה עד 48 שעות, ולכל היותר 72 שעות מההדבקה, כדי שתצליח לקצר את השפעת או להקל עליה".
פרופ' עזאם מסייג: "לאנשים מבוגרים עם מחלות רקע משמעותיות מומלץ להתייעץ עם רופא. ייתכן שהוא ימליץ להם על נטילת תמיפלו אם יהיה סבור כי אכן מדובר בשפעת".
מתי צריך בכל זאת לראות רופא?
פרופ' עזאם: "במקרה שמדובר בתינוקות או במבוגרים אחרי גיל 65. במקרה של חולים הסובלים ממחלות רקע כדאי לגשת לרופא גם אם אתם לא באוכלוסיית סיכון אבל מרגישים רע מאוד ויש לכם כמה מהתסמינים הבאים: חום מעל 38, צמרמורות, קוצר נשימה, כאבי ראש, הקאות ומחנק בעת בליעה".


ייעוץ רפואי:
פרופ' זאהר עזאם, סגן יו"ר האגף הפנימי ומנהל מחלקה פנימית ב' בקריה הרפואית רמב"ם; ד"ר עמי נויברגר, זיהומולוג ופנימאי, רופא בכיר במחלקה פנימית ב' וביחידה למחלות זיהומיות בקריה הרפואית רמב"ם.