גידול ציסטה בלבלב אינו נדיר יש גידולים שפירים, מקצתם ממאירים וחלקם נושאים בחובם פוטנציאל להשתנות ממאירה.
- ציסטה בלבלב מסוג סרוסציסטאדנומה- גידול שפיר המתאפיין בחלל גדול ובתוכו ציסטות רבות , סדורות ובגדלים כמעט שווים. בעבר ניקרא גידול זה גידול מיקרוציסטי בשל מראה הציסטות בתוך הגוש. לעיתים מתואר הגוש בשל מראהו - כוורת דבורים. לעיתים יראו הסתיידויות במרכז הציסטה. 3% מגידולים אלה עוברים השתנות ממאירה ובגדלים מעל 3 ס"מ בקוטר מומלץ בד"כ לנתח. הנוזל בחלל הציסטה מכיל גליקופרוטאין ובד"כ ערכי העמילז (תסס המופרש עי' הלבלב לצינור הלבלב) בו יהיו נמוכים, עדות לכך שהציסטה אינה מחוברת לצנרת הלבלב. גם ערכי ה- CEA בנוזל יהיו נמוכים. מדדים אלו יאפשרו לרופא להבחין בין ציסטה סרוטית לבין ציסטה מוצינוטית- זו עם הפוטנציאל הממאיר הגבוה.
- ציסטה בלבלב מסוג ציסטאדנוקרצינומה- הסוג הממאיר של הציסטה.
- ציסטה בלבלב מסוג IPMN- מחלה של צנרת הלבלב- הראשית, המשנית או המשולבת. מחלה זו יכולה להופיע לאורך כל הלבלב במקטעים שונים או בחלק אחד (ראש, זנב, גוף). הביטוי למחלה ב-CT הוא הרחבה של צינור הלבלב, לעיתים עם ציסטות המתחברות ומתנקזות לצינור הלבלב. כשפוגעת המחלה בצינור הלבלב הראשי, ההשתנות למחלה ממארת יכולה להגיע לכדי 90%. בצינורות צדדיים השתנות זו נמוכה יותר. הזמן להשתנות מסוג שפיר של IPMN לזה הממאיר הוא כחמש שנים.
הצנרת הרחבה מתאפיינת בתוכן נוזלי סמיך ורירי- מוצין. לתוכן סמיך זה מאפיינים ביוכימיים מיוחדים שאפיונם יכול להבדל בסוגי ה- IPMN השונים. הריר הסמיך עלול לחסום את צינור הלבלב ולגרום להתפתחות דלקת לבלב חריפה- פנקראטיטיס. הצטברות ריר באזור ראש הלבלב עלולה לגרום ללחץ על דרכי המרה ולהופעת צהבת חסימתית. דיקור הנוזל בציסטה או שאיבתו מנוזל צינור המרה יעלה תוכן רירי צמיג. רמות CEA בנוזל ילמדו את הצוות הרפואי על אופיו של הגידול- שייך לקבוצת הגידולים מפרישי הריר, שפיר או ממאיר.
הטיפול במחלה הוא ניתוח לכריתת הנגע בלבלב. במחלה מפושטת לאורך כל הלבלב ישקול המנתח כריתת לבלב שלמה.
הגידול שכיח באופן שווה בגברים ובנשים בעשור השישי לחייהם.
