רופאי רמב"ם סקרו ממצאי הדמיה של 48 נפגעים מסם הפיצוציות המורעל, שבשנים האחרונות גרם לתמותה באזור חיפה ושהוגדר כסכנה בריאותית גלובלית, וזיהו סימנים בהדמיות שיאפשרו זיהוי מהיר של הפגיעה של הסם המסוכן בחדרי מיון של בתי החולים
במשך תשעה חודשים בין השנים 2021 ל-2022 הגיעו לבתי החולים בצפון ישראל קרוב למאה מטופלים שסבלו מדימומים שנגרמו מהרעלה חמורה כתוצאה משימוש בסם הפיצוציות "נייס גאי" (תחליף מריחואנה סינטטי). ארבעה מאותם מטופלים מתו כתוצאה מההרעלה. מחקר חדש, שנערך בבית החולים רמב"ם, מציג ניתוח מעמיק של בדיקות הדמיית CT שנערכו למטופלים, שהצליח לזהות סימנים מובהקים שיוכלו לאפשר לרופאים לזהות בעתיד בקלות ובמסגרת נהלי הטיפול המקובלים את הסיבה לדימומים וכך להציע למטופלים טיפול פשוט ומציל חיים.
נייס גאי הוא "סם פיצוציות" חומר שמיוצר באופן סינטטי ומיועד לחקות את ההשפעה הממסטלת של עישון מריחואנה. מקרי ההרעלה הרבים שהתרחשו בצפון ישראל היו הפעם השנייה שבה תועדה פגיעה נרחבת שכזו במשתמשי הסם, לאחר שמגפה דומה של הרעלות התפרצה בארה"ב בשנת 2018. הסיבה למכת ההרעלות היתה שהחומר אותו עישנו הנפגעים היה מזוהם בחומרים שמשמשים בדרך כלל לייצור רעל עכברים וגורמים לשיבוש משמעותי של פעילות של ויטמין K בגוף, שממלא תפקיד מפתח בקרישת דם.
"ההתפרצות החוזרת של תופעת ההרעלות במקום שונה בעולם ובפער זמנים שכזה היתה מקור משמעותי לדאגה, כי היא העידה על כך שלא מדובר בזיהום מקרי כתוצאה מתקלה, אלא באירוע חוזר, שייתכן שהוא נובע ממשהו בתהליך הייצור של הסם, אבל ברור כי יכול לקרות שוב ושוב. מסיבה זו, בכתבי העת הרפואיים שעוסקים בהרעלות הגדירו את התופעה כסכנה בריאותית עולמית", מסביר ד"ר ניתאי בר ממחלקת הדימות הרפואי ברמב"ם, שהוביל את המחקר.
"מנגנון הפעולה של החומרים הרעילים דומה למנגנון ששימש בתרופות ותיקות לדילול דם כמו קומדין, אבל בניגוד לקומדין, ששיא הפעולה שלו הוא ארבעה ימים לאחר הכניסה לגוף, פה החומר נשאר פעיל בדם במשך שבועות, וגם עוצמת הפעולה שלו גבוהה פי 15 מהתרופה הוותיקה", מוסיף ד"ר בר. עיקר הבעיה בטיפול בנפגעים, הוא מסביר, היה באבחון המהיר שלהם. "ברגע שיודעים מה השתבש הטיפול הוא פשוט ואפקטיבי. אבל הבעיה היא שהנפגעים הגיעו לחדר המיון עם תלונות על דם בשתן. כשמדובר בצעירים שמתלוננים על דם בשתן, האבחון הנפוץ ביותר הוא אבן בדרכי השתן. לכאורה, אפשר לזהות סימנים לפגיעה גם בבדיקות דם, אבל לא בבדיקות שנעשות באופן שגרתי במיון, וגם כשנעשו בדיקות דם מתאימות, התוצאות היו כה חריגות שאפשר בקלות לפסול אותן כטעות מעבדה".
במחקר החדש, סקרו ד"ר בר ועמיתיו את כלל בדיקות ההדמיה שנעשו ל-48 הנפגעים מהרעלה שטופלו בבית החולים רמב"ם ואפיינו את הממצאים האופייניים להרעלה שכזו. "מצאנו שאפשר לזהות סימנים אופייניים לפגיעה בבדיקות הדמיה של דרכי השתן. אלה סימנים עדינים שקל לפספס אותם אם לא יודעים שצריך לשים לב אליהם. סוג כזה של דימום כבר תועד בעבר במקרים נדירים, אבל בהקשר של ההרעלה מנייס גאי מזוהם בנוגדי קרישה, גילינו שהוא נפוץ ביותר", הוא מוסיף. "החשיבות של הגילוי היא שניתן לראות את הממצאים הללו בבדיקות ההדמיה שנעשות באופן שגרתי במקרה של חשד לאבנים בדרכי השתן, וכך לזהות במהירות את הסיבה לפגיעה ולתת את הטיפול המתאים, שיכול להציל חיים".
ממצאי המחקר התפרסמו בגיליון האחרון של כתב העת הרפואי European Radiology.