בין שואה לתקומה: ביום חמישי הקרוב יצוין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הזוועות שאירעו במהלך שנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, הפכו לחלק ארי בעיצוב תודעת העם היהודי ומדינת ישראל שקמה מיד עם תום המלחמה. רבים מניצולי השואה שאיבדו את כל עולמם, הגיעו לארץ ובנו לעצמם חיים חדשים. בארכיון רמב"ם נשמרו כמה וכמה עדויות לאופן שבו אותם ניצולים הצליחו לעשות את הלא יאומן, ולהמשיך הלאה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, נפוצה תופעת הבייבי בום, עם עלייה חדה בשיעור הלידות. באוגוסט 1949, שמונה חודשים בלבד לאחר שנפתחה מחלקת היולדות בביה"ח רמב"ם, נולד בה התינוק האלף, אירוע אשר נחגג בטקס מיוחד, בהשתתפותם של רבים מבכירי הנהלת ביה"ח, מכובדי האזור ופוליטיקאים.
רבים מהתינוקות הללו הביאו שמחה לחייהם של אנשים שאיבדו משפחות שלמות בשואה.
לפי עדות שנרשמה בספר ה-60 שנה לרמב"ם, ד"ר אהרון פרץ, מנהל המחלקה הגינקולוגית ברמב"ם דאז וניצול מחנה ההשמדה דכאו, ביצע במחנה ההשמדה מאות הפלות בנשים, בכדי להציל את חייהן מפני הגרמנים שהוציאו להורג נשים הרות. לפי אותה עדות צוטט ד"ר פרץ כשהוא אומר: "בזמן הנורא הזה ביצעתי כאלף הפלות, כעת עלי להביא לעולם אלף תינוקות יהודיים!".
באותם החודשים הגיעה למחלקת היולדות אישה קטנה וצנומה שגילה היה קרוב ל-40. כאשר שאלה אותה אחות חדר הניתוח, ג'ניה לנדסברג, כמה ילדים כבר יש לה, היא ענתה כי זו הלידה העשירית שלה. "בעלה ותשעת ילדיה נספו בשואה, וזו הייתה הפעם העשירית שילדה, אך הפעם הראשונה בחייה החדשים בישראל", סיפרה לנדסברג.
***מתוך ספר "60 שנה לרמב"ם".