כל הכתבות

המרדף בעקבות נגיף האיידס

תאריך פרסום: 01/06/2009

מאז נחשפה, בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, הפכה מחלת האיידס מילה נרדפת לגזר דין מוות. בעשור האחרון, בזכות המחקר האינטנסיבי ופיתוח טיפולים משולבים ("קוקטיילים"), הפכה המחלה מסופנית לכרונית וניתן לחיות עימה שנים רבות. כיום, מחפשים החוקרים דרך לא רק לחיות עם המחלה אלא גם להדבירה.​

המרדף בעקבות נגיף האיידסהמרדף בעקבות נגיף האיידס
מאת: הדס גושן עם פרופ' שמעון פולק, מנהל המכון לאימונולוגיה, אלרגיה ואיידס, הקריה הרפואית רמב"ם

איידס, או בשמה המלא תסמונת הכשל החיסוני הנרכש,( AIDS Acquired Immune Deficiency Syndrome), היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף (וירוס) ה-HIV ממשפחת הרטרו וירוס (החומר התורשתי שבו הוא RNA).HIV חודר לגוף דרך ריריות אברי המין או ישירות לזרם הדם, ומדביק את תאי הדם הלבנים, בעיקר לימפוציטים מסוג T. הלימפוציטים שנדבקו מציגים על גבי הקרום החיצוני שלהם קולטן הקרוי CD4. דרכו ודרך קולטן נוסף חודר הווירוס לתא ומשעבד את החומר הגנטי בגרעין התא לייצר ולשכפל המוני נגיפים. הנגיפים הללו הורסים את התא המאכסן, משתחררים לזרם הדם ומדביקים תאים נוספים, שבתוכם שוב מתרבים הנגיפים וחוזר חלילה. הרס תאי הדם הלבנים החיסוניים, גורם לדיכוי פעולת מערכת החיסון ולהופעת מחלות זיהומיות וממאירויות קשות.
היסטוריה ואפידמיולוגיה
המקרים הראשונים של איידס בעולם המערבי תוארו בשנת 1981, כאשר הצטלבו בעת ובעונה אחת דיווחים ממקומות שונים בארה"ב על שבעה אנשים צעירים, שלקו בדלקת ריאות נדירה (PCP), הנצפית רק בחולים מדוכאי חיסון. ההתפשטות המהירה של הנגיף הפכה לאפידמיה כלל עולמית ומספר הנשאים בעולם כיום עולה על 40 מיליון. 
"אמנם מקובל לחשוב כי המגפה החלה בשנות השמונים. אבל ממצאים של חומר גרעיני וירולוגי, בין השאר כשרידים בצואת קופים, וממצאים אפידמיולוגים, מצביעים על כך שאיידס קיים באפריקה כבר 75 שנה, משנות השלושים של המאה הקודמת!" מפתיע פרופ' שמעון פולק, מנהל המכון לאימונולוגיה, אלרגיה ואיידס, בקריה הרפואית רמב"ם. "בשנות השישים היו כנראה כבר מיליון איש באפריקה שנדבקו במחלה, אך הקהילה המדעית-רפואית לא הייתה מודעת לכך עד להתפרצות בארה"ב". 
אלפי המקרים הראשונים של ההדבקה בנגיף התרחשו בעיקר כתוצאה ממגע ישיר עם דם מזוהם בנגיף (כגון בעירוי דם או בשימוש במזרקים משותפים בהזרקת סמים), או כתוצאה ממגע מיני הומוסקסואלי. אולם במהלך השנים, הפכה צורת ההדבקה השכיחה ביותר להיות במגע מיני הטרוסקסואלי, ושכיחות הגברים והנשים הנגועים במחלה הפכה להיות כמעט שווה. אגב, כיום שיעור ההומוסקסואלים ומזריקי הסמים אינו עולה על 20% מכלל הנשאים. 
מוקד המגיפה העיקרי הוא ביבשת אפריקה, דרומית לסהרה וככל שמדרימים הבעיה מחריפה. "במדינת דרום אפריקה יש אזורים בהם כל תושב שני עד שלישי מעל גיל 15 נגוע ב-HIV!" אומר פרופ' פולק.אספקט נוסף וטרגי במיוחד הם כ-3.5 מיליון ילדים נגועים, מרביתם באפריקה, אשר נדבקו מאמהותיהם הנשאיות בעת המעבר בתעלת הלידה.
הטיפול באיידס – משחק חתול ועכבר
נגיף האיידס עובר במהלך שכפולו מוטציות (שינויים גנטיים) רבות, כיוון שהוא חסר מערכת המתקנת "טעויות" שכפול אלה. השינויים המהירים מאפשרים לנגיף לחמוק הן ממערכת החיסון והן מהתרופות, וכך לפתח עמידות כנגדם.
תחילה סברו, כי מספיק להתערב בשלב אחד של ההדבקה, כדי לעצור את הנגיף. אולם מהר מאוד התברר, שנגיף האיידס אלים ומסתגל מהר מדי מכדי להיכנע כבר בחסימתו בשלב אחד. לכן, כדי להצליח לעכב את הנגיף חייבים לתקוף כמה שלבים במסלול החיים שלו בו זמנית. כיום קיימות משפחות של תרופות, שכל אחת מהן מכוונת לתקוף שלב אחר במחזור חיי הנגיף, והשילוב של תרופה מכל משפחה הוא בעצם משמעות ה"קוקטייל" והוא המאפשר את הצלחת הטיפול. 
בעקבות מחקר ופיתוח נמרץ ומתמשך, התרופות המרכיבות את הקוקטייל כיום יעילות יותר ומלוות בפחות תופעות לוואי.
"קיימת מלחמה מתמדת בין הנשא המטופל תרופתית לבין הווירוס", אומר פרופ' פולק. "ככל שהטיפול מתארך, הסיכוי שהווירוס יפתח עמידות עולה ואז נדרשת החלפת התרופות בחדשות. אולם, הנגיף מפתח עמידות גם לתרופות החדשות, מה שמעורר את הצורך בפיתוח תרופות חדשות יותר. יתרה מזאת, עמידות נגד תרופה אחת עלולה "לשרוף" את יתר התרופות מאותה משפחה, הפועלות באותו מנגנון, לכן חייבים לפתח בצורה מתמדת תרופות הפועלות במנגנונים חדשים".
ככל שהחולה מקפיד על לקיחה נכונה של התרופות ללא הפסקה אף של יום אחד, קטנה יכולת הנגיף לפתח עמידות, כי המוטציות מתפתחות בעת השכפול, והטיפול מכוון לדיכוי שכפול הנגיף. אגב, עד כה פותחו כ-25 תרופות והרכבי תרופות כנגד האיידס.
 
הידעתם?
• כיום חיים בישראל כ- 5,500 - 5,000 נשאים, מהם 4,300 רשומים ועוד כ-1,000 לא רשומים.
• בכדי למנוע אפשרות הדבקה בעירוי דם, נבדקות בישראל כל מנות הדם. 
• הסיכוי של אישה בריאה להידבק מגבר נשא גבוה פי 3-5 מאשר הסיכוי של גבר בריא להידבק מנשאית.
• גברים נימולים נדבקים פחות ביחסי מין הטרוסקסואלים מאשר גברים ערלים.
• המילה איננה מגינה מהדבקה בווירוס ביחסי מין הומוסקסואלים.
• קיימת תוכנית למול גברים אפריקאים בעזרת ארגון הבריאות העולמי והקרנות הפרטיות של ביל ומלינדה גייטס וביל והילארי קלינטון, כדי לצמצם את התפשטות המגפה.  
• ככל שהנשא במצב חיסוני וויראלי טוב יותר – ספירת תאי +CD4 גבוהה והעומס הנגיפי נמוך יותר, הסיכוי להדבקת בן הזוג נמוך יותר. 
• הסיכוי ללידת תינוק נגוע לאם נשאית הוא כ- 40%-25%. טיפול תרופתי נכון באם במהלך ההיריון ובילוד לאחר הלידה, מוריד את שיעור הידבקות הילוד ל-1%.
 
חיסונים – לא מה שחשבתם
שנים רבות קוראים ושומעים בתקשורת על פיתוח החיסון המיוחל כנגד איידס, כפתרון הקסם למחלה. אבל התוצאות היו עד כה מאכזבות. "פריצת הדרך בחיסון כנגד איידס", מדגיש פרופ' פולק, "מחייבת שינוי מוחלט בגישה המסורתית לפיתוח חיסונים".
• בניגוד לכל יתר הנגיפים שתוקפים את האדם, HIV הוא הנגיף היחיד התוקף ישירות את המערכת שאמורה להילחם בו.
• החיסון אמור לעורר את התגובה החיסונית, אשר מתעוררת ממילא, אך כאמור אינה יעילה: בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר מערכת החיסון טרם הוכרעה, נוצרת כמות עצומה של נוגדנים, אך אלו אינם מצליחים לנטרל את הנגיף. גם תאים הרסניים (לימפוציטים ציטוטוקסיים), התוקפים ישירות את הנגיף, פועלים זמן מסוים ואחר כך דועכים.
• קצב השינויים (מוטציות) של הנגיף הוא עצום. כיום מדובר על כמה מאות תתי-זנים אלימים, שמספרם רק הולך וגדל, גם בעזרת התרופות הרבות שעצם השימוש בהן יוצר לחץ להיווצרות זנים עמידים. עד אשר ימצא מכנה משותף לכל תת הזנים, לא ימצא חיסון יעיל. אמנם נמצאו בעבר מרכיבים משותפים, אך התברר שהם לא היו קריטיים לקיום הנגיף.
לאחרונה, דווח על גישה חדשה של חיסון, שהצליחה בקופים ולפיה מחסנים עם וירוס חי "מעוקר" שהוצאו ממנו כל הגנים המקנים לו את תכונותיו האלימות. יעברו עוד מספר שנים עד שיגיעו ליישום שיטה זו בבני אדם.  
 
רפואת העתיד 
א. טיל מונחה תוך תאי
הסטודנט תומר ברונשטיין סיים עבודת דוקטורט בהנחיית פרופ' מרסל מכלוף, מהפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון ופרופ' פולק, שהתמקדה בטיפול מוכוון ל-HIV. "אם נוכל לכוון את הטיפול רק כנגד התאים הנגועים, נוכל להעלות את מינוני התרופות במידה כזו, שאולי ישמידו את הווירוס לחלוטין ולא רק יעכבו את התרבותו", אומר פרופ' פולק.
טיפול כזה מצריך פיתוח "סוס טרויאני", אשר ישא בתוכו את התרופה ויחדור לתאים המודבקים. 
החוקרים ייצרו במעבדה "ליפוזום", שהוא שקיק מיקרוסקופי, המורכב מכדוריות שומניות, שנושא בתוכו את התרופה ומצופה בחלבוני הנגיף. הליפוזום חודר לתא + CD4ומשחרר בתוכו את התרופה. 
בהמשך, נבדקה האפשרות להוסיף לקרום העוטף את הליפוזום גם נוגדנים לנגיף HIV, כדי לאפשר טיפול מונחה מטרה אל תאי + CD4המודבקים. טיפול זה אמור לשמר את תאי מערכת החיסון הבריאים ללא פגע.
ב. ניסוי של הטבע 
הווירוס צריך 2 "מפתחות" לכניסה לתא – קולטן CD4 וקולטן CCR5. קיים מצב נדיר אמנם, של חסינות טבעית, שהתגלה לראשונה אצל פרוצות באפריקה שלא נדבקו במחלה, למרות שקיימו יחסי מין מרובים עם אנשים נשאים ברובם. התברר, שאצלן הקולטן CCR5 היה חסום ולכן הן לא נדבקו בווירוס. 
באוכלוסיה המערבית יש כ-1%-2% אנשים עם פגם גנטי, שגורם להם להיות חסרי הקולטן CCR5, והם מחוסנים באופן טבעי בפני הדבקה באיידס באמצעות יחסי מין.
לאחרונה דווח על מקרה של חולה איידס, שלקה בסרטן הדם ועבר השתלת לשד עצם מתורם חסר הקולטן CCR5. אותו חולה זכה ב-2 ציפורים במכה אחת – הוא גם קיבל תאי מערכת דם בריאים, כולל תאים חיסוניים וגם הווירוס נעלם מדמו בתוך חודשים ספורים. יש הטוענים שזהו חולה האיידס הראשון שכנראה החלים לחלוטין.

מרכז האיידס ברמב"ם 
מרכז האיידס ברמב"ם בראשות פרופ' שמעון פולק, מנהל מעקב וטיפול אחרי כ-800 חולים ונשאים והוא אחד משני המרכזים הגדולים בארץ. הטיפול במרכז הוא רב- תחומי ומשלב רופאים אימונולוגים, אחיות, עובדות סוציאליות, רופא פסיכיאטר, מתאמים לקהילה, מתורגמנים לאמהרית ורוסית, מתאמת מחקרים ומזכירות. אוכלוסיית המטופלים במרכז הטרוגנית ומורכבת ברובה מעולים מאתיופיה ומחבר המדינות. שליש המטופלים הם ישראלים ותיקים. מרבית הנשאים והחולים הם הטרוסקסואלים. פרופ' פולק מציין את המיעוט היחסי של הומוסקסואלים ועובדים זרים בין מטופליו, עובדה הנובעת מכך שאוכלוסיות אלו מתגוררות ברובן במרכז הארץ.


פרופ' שמעון פולק
פרופ' שמעון פולק  
סגן מנהל בית החולים ומנהל המכון לאימונולוגיה קלינית, אלרגיה ואיידס בקריה הרפואית רמב"ם. נולד וגדל בחיפה, למד רפואה באוניברסיטת ת"א, התמחה ברפואה פנימית ברמב"ם והשתלם בארה"ב כמומחה באימונולוגיה קלינית ובאלרגיה. בעל תואר מסטר במינהל מערכות בריאות, מומחה ברפואה דחופה ומכהן כראש המחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון. פרופ' פולק נשוי, אב ל- 3 ילדים ( 2 בנים ובת), וסבא גאה ל- 3 נכדים.