טיפול בגידולי ריאה:
טיפול משלים (אדג'ובנטי) לאחר ניתוח- קיימים מצבים בהם הגידול הוסר בניתוח ואחרי הניתוח יומלץ על טיפול משלים. טיפול משלים מיועד להשלים את הניתוח, "לנקות" את הגוף משאריות מיקרוסקופיות של הגידול וכך למנוע הישנות של המחלה.
ניתן להעריך את הסיכון שאחרי הניתוח נשארו תאים סרטניים לפי גודלו ומידת פיזורו של הגידול שנותח. גידול גדול יחסית (מקובל להתייחס לגודל של יותר מ- 4 ס"מ כגידול גדול) או גידול שהגיע אל קשריות הלימפה (שהוצאו בניתוח) הוא גידול שיש סיכוי גבוה שאחרי שהוציאו אותו בניתוח נשארו תאים סרטניים בודדים בגוף, שלא ניתן לזהותם בבדיקות הדמיה כמו CT או PET/CT. אותם תאים סרטניים בודדים שנשארו יכולים בהמשך להמשיך להתרבות, וחודשים או שנים אחרי הניתוח להפוך לגרורות. מטרת הטיפול המשלים היא לתקוף את אותם תאים וכך למנוע את חזרת המחלה. הטיפול המשלים אינו מונע לחלוטין את חזרת המחלה, אך הוא מפחית את הסיכון לחזרה כזו.
טיפולים כימותרפיים- כימותרפיה הוא כינוי למשפחה של חומרים אשר פוגעים בתאים שמתחלקים מהר בגוף – תאים סרטניים ותאים בריאים. תקיפת התאים הסרטניים מהווה טיפול למחלה, ואילו תקיפת התאים הבריאים גורמת לתופעות הלוואי של הטיפול. קיימים סוגים שונים של תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן ריאה. רוב הטיפולים הכמותרפיים ניתנים כטיפול דרך הוריד בעירוי, ויכולים להנתן כתרופה בודדת או כשילוב של מספר תרופות. כמו כן, הטיפול הכימותרפי יכול להינתן בשילוב עם קרינה בחלק מהמקרים. הצורך בטיפול כמותרפי ואיזה סוג טיפול לתת נקבע על ידי צוות רב תחומי ומוצג לחולה ע"י האונקולוג המטפל, על פי שלב המחלה, מצבו של המטופל, מחלות הרקע של המטופל וטיפולים קודמים שקיבל, בכפוף להנחיות הבינלאומיות לטיפול בסרטן והמידע שהצטבר ממחקרים שבוצעו.
תרופות ביולוגיות- בעשור האחרון פותחו תרופות רבות ומגוונות אשר אינן טיפול כמותרפי והן מבוססות על הבנת תהליכים ושינויים גנטיים המתרחשים בגידול של כל חולה. כיום, תרופות אלו אינן מסוגלות לרפא את המחלה, אך הן יכולות לעכב את התקדמות המחלה בצורה משמעותית, להאריך את חיי המטופל ולשפר איכות חיים.
תרופות ממוקדות מטרה פותחו כדי לעכב תהליכים ספציפיים בתאי הסרטן אשר תאי הסרטן תלויים בהם, ועיכובם גורם לרוב או חלק מתאי הסרטן למות. במקרים מתאימים, תרופה ביולוגית יכולה להיות מאד יעילה, לגרום לנסיגה משמעותית של המחלה ולשיפור במצב החולה, לעיתים לאורך זמן רב. הטיפולים הביולוגים גורמים בדרך כלל לפחות תופעות לואי מאשר טיפולים כמותרפיים או קרינה, למרות שגם לתרופות אלו יש תופעות לוואי אופייניות.
התאמת הטיפול לסוג הגידול של החולה דורשת אבחון גנטי מדויק של הגידול על סמך דגימה שנלקחה בניתוח או בביופסיה ושמורה במכון הפתולוגי. על פי תשובת האבחון הגנטי מתאימים למטופל את הטיפול הטוב לו ביותר. לדוגמה:
- EGFR – מוטציה בגן EGFR היא השינוי השכיח ביותר בגידולים. ב 15% מהמטופלים עם סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים, תת סוג אדנוקרצינומה, ניתן למצוא מוטציה זו ב 15% מהחולים. המוטציה נפוצה יותר אצל חולים צעירים, חולות, ואנשים שמעולם לא עישנו. חולים אשר הגידול שלהם נושא מוטציה זו יכולים לקבל טיפול בכדורים המכוון כנגד שינוי ספציפי זה, והסיכוי להקטנת הגידול הוא סיכוי גבוה. עם זאת, בטיפול ממושך יכולה עם הזמן להתפתח עמידות של הגידול לתרופה. כאשר מתפתחת עמידות והגידול ממשיך לגדול למרות טיפול בתרופה, ניתן בחלק מהמקרים שוב לחפש שינויים בגידול ולהתאים טיפול אחר, בהתאם לשינויים שהתרחשו בגידול עם הזמן.
- ALK – מוטציה זו נמצאת ב 4% מחולי סרטן ריאה עם תאים שאינם קטנים. המוטציה נפוצה יותר אצל צעירים שלא עישנו מעולם. לחולים אשר נמצאו נשאים של המוטציה ניתן להציע טיפול בתרופות ביולוגיות ייחודיות
- ROS-1 – מוטציה נדירה יותר בתאי הגידול, נמצאה ב 2% בלבד מגידולי הריאה, בעיקר אצל צעירים ולא מעשנים. למוטציה זו ניתן להתאים טיפול ספציפי בכדורים.
אימונותרפיה–תרופות הפועלות על מערכת החיסון ומגבירות את יכולתה להילחם בגידולים. בחלק מהמטופלים עם ממאירות ריאה, מערכת החיסון מתקשה להילחם בגידול בשל חסמים שהגידול משתמש בהם כדי לטרפד את פעולתה. לאחרונה הצליחו מדענים לאתר יותר ויותר חסמים כאלה, כמו החלבונים PDL-1 ו-PD-1, והצליחו לפתח תרופות המעכבות את החסמים על מערכת החיסון, ומאפשרות פעילות מוגברת של תאי מערכת החיסון כנגד תאי הגידול. תרופות אלו הציגו שיעורי תגובה גבוהים יותר בסרטן ריאות, והאריכו את חיי המטופלים. חלקן של התרופות נמצאות בסל הבריאות בתנאים מסוימים. כמו כן במקרים מסוימים תרופות אלה יכולות להנתן בשילוב עם כמותרפיה.