חקיקת חוקים אשר מתייחסים להגנה על הקורבן ולענשית התוקפן הם חלק בסיסי וחשוב במיגור והתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה.
1. החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991- חוק זה מסמיך את בית המשפט להוציא צו הגנה מפני בן משפחה אשר נוהג באלימות פיזית, מינית ונפשית כלפי בן משפחה אחר או מסכנו מבחינה גופנית או עלול לבצע בו עבירת מין. תיקון לחוק אפשר גם הוצת צו לגבי עילה של פגיעה נפשית וכליאת שווא.
צו ההגנה הוא למעשה צו האוסר על הפוגע להיות בקרבת הנפגע/ת לפרק זמן מסוים-הוא יכול לכלול הרחקה מדירתו או מדירת הנפגעת, ממקום עבודת הנפגעת, משכונה, ישוב, עיר וכדומה. החלטת בית המשפט היא בהתאם למצב הסיכון המשוער לנפגעת על סמך העדויות המובאות בפני השופט והבקשה הספציפית. הפעלת החוק מתאפשרת בכל בתי המשפט- בית משפט השלום, משפחה, בית דין רבני, השרעי, בית הדין של העדה הנוצרית ובית דין דתי דרוזי.
הוצאת הצו היא ל-7 ימים במעמד צד אחד והארכתו במעמד שני צדדים ל-3 חודשים נוספים, חצי שנה ובסה"כ לעד שנה אחת.
חוק כלי ירייה – התשס"ט 1949- מסמיך את פקיד הרישוי להתלות רשיונו ונשקו של הפוגע. חוק זה מחייב מטפלים לדווח על נשיאת נשק של אדם אשר מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו.
פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – מאפשר לנפגעת להעיד נגד בעלה.
2. מערכת הבריאות -
תקנה 2, תקנות בריאות העם (הודעה על חשש לאלימות) התשל"ו-1975 - תקנה זו קובעת חובת הודעה למשטרה בכל מקרה של חשד שמטופל/ת הגיע/ה לבית החולים כתוצאה ממעורבות במעשה אלימות: "מתעורר אצל האחראי על קבלת חולים חשש סביר שאדם פצוע, חסר הכרה או מת שהגיע לביה"ח היה מעורב במעשה אלימות, יודיע כל כך מהר לתחנת המשטרה הקרובה" (מתוך התקנה). תקנה זו מחייבת את בתי החולים לדווח למשטרה על כל אישה שהגיעה לחדר מיון עקב פגיעה וחבלה כתוצאה מאלימות כלפיה. חובת הדיווח גוברת על חובת הסודיות ומילוי החובה אינו יוצר הפרה של החוק או של חובת הסודיות. לפיכך, המדווח, לפי חובת החוק, מוגן מתביעות משפטיות.
תקנות חובת היידוע - חוזר המנהל הכללי 1/2003, תקנות למניעת אלימות במשפחה - יידוע אנשי מקצוע בתחום הבריאות, 2002.
תקנות שר הבריאות לגבי תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה בדבר חובת היידוע. החוק מחייב אנשי מקצוע שונים לידע כל מי שמתעורר חשד שנפגע לאחרונה ע"י בן זוג, על האפשרות לפנות לגורמי טיפול ולצייד אותו בכתובות וטלפונים של שירותי הרווחה והמשטרה הקרובים למקום מגוריו/ה.
3. נהלים
1. תקנות בריאות העם (הודעה על חשש לאלימות) תשל"ו 1975
תקנות בדבר הודעה למשטרה על אדם פצוע שהיה מעורב במעשה אלימות.
הנוהל מתייחס לכלל נפגעי אלימות.
2. חוזר שירותי אשפוז בנושא טיפול במקרי אונס 35/88, 49/88, 15/79
תהליך הטיפול וחובת הדיווח לגבי נפגעי תקיפה מינית הפונים לבית החולים.
3. חוזר המנהל הכללי לגבי טיפול בנפגעי אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע-נוהל 20/90
נוהל זה מסדיר את נושא הקמת וועדות אלימות בבית חולים ובקהילה, זיהוי ואיתור נפגעים, הגנה, שחרור מבית החולים, רישום ודיווח.
4. חוזר מינהל רפואה בהקשר לחובת ההודעה על נפגעים – 50/90
מחדד את חובת ההודעה לגבי קטינים וחסרי ישע בהתאם לחוק העונשין (תיקון מס' 26) לפקיד סעד או למשטרה.
5. תדריך ראש שירותי בריאות הציבור 615/1996
התדריך מבוסס על חוזר מנהל כללי 90/20 – והוא מסדיר את נושא האיתור והטיפול בנפגעי אלימות במשפחה, קטינים וחסרי ישע.
6. חוזר המנהל הכללי לגבי חובת דיווח רופאים ומטפלים עפ"י חוק כלי היריה ופקודת התעבורה – 14/96
חובת ההודעה של מטפלים על נשיאת נשק של אדם אשר מהווה סכנה לעצמו או לסביבה.
7. חוזר בריאות השן – 02/02 4.1
דרכי איתור, זיהוי ודיווח של קטינים נפגעי אלימות באמצעות רופאי שיניים, שינניות, סייעות ומנהלי מרפאות שיניים.
8. חוזר המנהל הכללי 3/2002
הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2002 – מתן פטור לטיפול בחדרי מיון עבור נפגעי אלימות במשפחה ונפגעי תקיפה מינית. עד לשנת 2002 הפטור היה מעוגן בחוזר מנכ"ל בלבד מצב שיצר בעיות ואי הבנות.
9. חוזר מינהל רפואה 35/2002, נוהל טיפול העובד/ת הסוציאלי/ת בנשים נפגעות אלימות במשפחה במחלקה לרפואה דחופה
מסדיר את תפקיד העו"ס בטיפול בנשים נפגעות אלימות בחדרי המיון החל משלב האיתור ועד לשחרור והפניה לגורמים בקהילה.
10. חוזר מינהל רפואה – 0062/2002 – קטינים נפגעי התעללות
מסקנות ועדת בדיקה שהוקמה בעקבות כשל באיתור קטין נפגע אלימות – מאמר בעיתון רפואה.
11. שירותי בריאות הנפש, נוהל מס' 71.002
נוהל בדיקה של קטינים נפגעי התעללות נפשית, גופנית או מינית – השרות האמבולטורי בבריאות הנפש.
12. תדריך שירותי בריאות הציבור לאיתור נשים נפגעות אלימות במשפחה, 2003
ממוקד באיתור נשים נפגעות במסגרת תחנות טיפות חלב – מפרט את דרכי האיתור, הרישום והדיווח.
נהלים שיש בהם התייחסות או קשר לנפגעי אלימות:
1. חוזר מינהל רפואה – 75/95 זכאות להפסקת הריון
סעיף 1.2 מתייחס לזכאות הפסקת הריון אם ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי – מעשי אונס או יחסי עריות.
2. שירותי בריאות הציבור, חוזר מס' 5/2001
הנחיות למניעת הדבקה לאחר יחסי מין לא מוגנים- מתייחס גם לנפגעי תקיפה מינית.