בדיקות וטיפולים
אי שליטה בשתן

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוחים למניעת בריחת שתן בנשים

הטיפול ניתן ב:

בדיקת השתנה פשוטה (Uroflowmetry)

בדיקת השתנה פשוטה היא בדיקה לא פולשנית בה הנבדק מטיל שתן לתוך משפך. לכן הנבדק המוזמן לבדיקה זו מתבקש לשתות לפני הבדיקה ולהטיל שתן כאשר הוא מרגיש צורך חזק לרוקן את שלפוחית השתן. המשפך מתעד במחשב את כמות השתן שהושתנה, את המהירות המרבית של הזרם ומשך הזמן מתחילת ועד סיום ההשתנה. ערכים לא תקינים של זרימת השתן יכולים להוות סימן לבעיה בתפקוד דרכי השתן התחתונות.
 

בדיקת שארית שתן – Residual Urine

בבדיקה לא פולשנית זו נבדקת בעזרת מכשיר על קול שארית השתן בשלפוחית מיד לאחר ההשתנה העצמונית. שאריות שתן גדולות יכולות להוות סימן על בעיה בריקון השלפוחית או בגלל חסימת מוצא השלפוחית או בגלל תת תפקוד של שריר שלפוחית השתן.
 

בדיקה אורודינמית מורכבת - Urodynamic study

בבדיקה זו בדרך כלל נבדק שלב אגירת השתן ושלב ההשתנה. מטרת הבדיקה היא לתעד את לחצי השלפוחית וזרימות השתן תוך התייחסות לתלונות הנבדק, למשל להגדיר מהם לחצי השלפוחית בעת הרגשת דחיפות וחוסר חכות להתאפק. הבדיקה מתחילה עם בדיקת השתנה פשוטה. לאחר השתנה עצמונית לבדיקת פלומטריה פשוטה נבדקת שארית השתן בבדיקת על קול. לאחר מכן מוכנס גל מאלחש לשופכה ומוכנס צנתר דק דרך השופכה לשלפוחית וצנתר נוסף מוכנס לפי הטבעת. באמצעות הצנתרים נבדקים לחצי השלפוחית והבטן בשלב מילוי השלפוחית (דרך הצנתר בשלפוחית) ובשלב ההשתנה לתוך המשפך של בדיקת ההשתנה הפשוטה.
הזלפת הנוזל הסטרילי לשלפוחית מבוצעת באיטיות ובמהלך הבדיקה הנבדק מתבקש לדווח על תחושותיו כגון הרגשת צורך בהשתנה חוסר יכולת להתאפק ועוד. במהלך הבדיקה הנבדק מתבקש להשתעל ולהעלות את לחצי הבטן על מנת להעריך את תפקוד השלפוחית ומוצא השלפוחית בשלב אגירת השתן.
 

בדיקה אורודינמית מורכבת Urodynamic study – משולבת עם רישום הפעילות החשמלית (EMG) של הסוגר החיצוני, משולבת שיקוף רנטגן - Video Urodynamics

הבדיקה מבוצעת בהתאם לכל שלבי בדיקת האורודינמיקה המורכבת. בתוך הנוזל המוזלף כמקובל בבדיקה האורודינמית מוכנס חומר ניגוד שנראה בשיקוף רנטגן. כל בבדיקה זו ניתן לרואת את מבינה השלפוחית ומוצא השלפוחית בשלבי המילוי וריקון השלפוחית. בגלל החשיפה לקרינת רנטגן אין לבצכע בדיקה זו לנשים אשר עשויות להיות בהריון בעת הבדיקה. 
למידע נוסף על בדיקות מערכת השתן

דרכי השתן התחתונות - הפרעות השתנה ושליטה בהשתנה

הפרעות בדרכי השתן התחתונות הן בעיה ממנה סובלים הן נשים והן גברים. שכיחותן של הפרעות אלה עולה  יחד עם העלייה בגיל.
פעילות מערכת השתן התחתונה מבוססת על תקינות וסנכרון מערכת העצבים המרכזית, מוח וחוט שדרה ועצבים מרוחקים -פריפריים המעצבים את שלפוחית השתן וריצפת האגן. תנאי נוסף לתפקוד תקין של מערכת השתן התחתונה הוא פעילות תקינה של שריר השלפוחית ושרירי ריצפת האגן.
 
מערכת שלפוחית השתן מתפקדת בשני שלבים:
 
  • שלב ראשון: שלב אגירת השתן
    בשלב זה השתן שנוצר בכליות זורם בשופכנים לשלפוחית השתן. בשלב זה השלפוחית אמורה להכיל כמות של 300-400 מ"ל ללא עליה בלחץ בתוכה וללא גרימת הרגשת דחיפות וצורך העז לרוקן את השלפוחית, עד למועד בו אנחנו מרגישים את הצורך הרגיל בהשתנה ומחליטים שהגיעה העת להשתנה בשירותים. הפרעות בשלב זה מתבטאות בתדירות גבוהה של מתן שתן, תחושת דחיפות להתרוקן וקושי להתאפק ולדחות את ההשתנה, עד מצבים של איבוד שתן ויקיצה בלילה לצורך מתן שתן.
 
  • שלב שני: שלב ריקון השלפוחית
    השלב של השתנה מבוקרת ורצונית. בשלב זה לאחר הרגשת הצורך בהשתנה צוואר השלפוחית מתחיל להיפתח ומתחיל כווץ שריר השלפוחית ועליית לחץ בתוכה עד פתיחת הסוגר החיצוני הממוקם בשרירי ריצפת האגן, המאפשר את תחילת קילוח השתן. בשלב זה יש צורך בסנכרון בין כווץ שריר השלפוחית ללחצים לא גבוהים כדי לא לגרום לעליית שתן חזרה לכליות ובין מערכת הסוגר של השלפוחית שצריך כאמור להיפתח ולאפשר לשתן לזרום.
ההפרעות האופייניות בשלב זה הן זרם שתן חלש ומקוטע, צורך בהעלאת לחצי בטן כדי להוציא את השתן מהשלפוחית, הרגשת חוסר ריקון שלם לאחר ההשתנה, טפטוף שתן לא רצוני ועד עצירת שתן מוחלטת וצורך בהכנסת צנתר לשלפוחית.
ההפרעות בכל שלב עלולות לנבוע מתפקוד שלפוחית לא תקין, למשל פעילות יתר כגורם לדחיפות בהשתנה או חולשת שריר שלפוחית השתן כגורם לקשיי ריקון השלפוחית, או כתוצאה מחסימת מוצא השלפוחית, עלי ידי ערמונית מוגדלת, היצרות השופכה או עקב התגברות פעילות הסוגר החיצוני ברצפת האגן במקום הרפיה שלו בעת ההשתנה.

מערך הבירור הרפואי והטיפולי

הבירור הרפואי, הבדיקות והטיפולים מבוצעים על ידי צוות היחידה  לנוירואורולוגיה שרכש מיומנות גבוהה בתחום  בעזרת השתלמויות עמיתים בארץ ובעולם, השתתפות בכנסים וקורסים בנושאי הפרעות השתנה ושליטה בהשתנה, תפקוד מיני, פריון ועוד. הצוות כולל אורולוגים, גניקולוגים, פזיותרפיסטים, מטפלים מיניים (סקסולוגים) וצוות סיעודי אקדמאי.
על פי הצורך מתקיים דיון רב מקצועי במטופלים מורכבים.

סיפור המחלה – אנמנזה

הבירור הרפואי מתחיל בשיחה עם המטופל. בין יתר השאלות יש לברר את אופי התלונות - האם קשורות לשלב האגירה או לשלב ההשתנה או לשניהם, מהי שכיחות ההפרעות (רק במקרים בודדים או מצב קבוע), האם קשורים לשתייה, מצב רפואי (דלקת שתן, סוכרת, מחלות מערכת העצבים כמו פרקינסון או שבץ מוחי, כריתת ערמונית, לידות, קרינה או ניתוחים באגן ובטן, תרופות, מצב קוגניטיבי  וכריתות רחם ועוד). מבוצעת הערכה של מידת ההפרעה לאיכות החיים ושל סיבוכים רפואיים הנגרמים מההפרעה. יש לבצע תאום ציפיות עם המטופל, לבדוק אפשרות של עזרה בבית בטיפולים ונכונות ויכולת המטופל להתמיד בטיפולים שונים כמו פיזיותרפיה לחיזוק שרירי ריצפת האגן.

בדיקה גופנית

לאחר דיון עם המטופל מבוצעת בדיקה גוםפנית מכוונת של מערכת השתן התחתונה הערכה של הערמונית וריצפת האגן. אצל גברים מבוצעת בדיקה רקטלית ואצל נשים בדיקה גניקולוגית. 
 

בדיקות דרכי השתן התחתונות

הבדיקות הבסיסיות הן בדיקות שתן כלליות ותרבית שתן. בהסתמך על סיפור המחלה ובדיקה גופנית מבצעים בדיקות דימות של על-קול בדרכי השתן, או MRI של הבטן, MRI של האגן או  MRI של מערכת השתן. בדיקות אורודינמיות כולל רישום חשמלי של פעילות הסוגר EMG, עם ובלי שילוב צילום שלפוחית (וידאו אורודינמיקה), EMG  של שרירי האגן, וכן הערכת תפקוד ריצפת האגן על ידי פיזיוטרפיסטית שהשתלמה בנושא תפקוד ריצפת האגן.

טיפולים בהפרעות השתנה

 עם השלמת הבירור הרפואי נקבעת תוכנית טיפול מותאמת אישית למטופל.
קשת הטיפולים נעה בין טיפול התנהגותי, המלצות לירידה במשקל, שינוי תזונתי, טיפול בכדורים , פיזיותרפיה וביופידבק של ריצפת האגן, צנתורים עצמיים לסירוגין, ניתוחים הן בנשים ובגברים של סוגר מלאכותי ורצועות סביב השופכה TVT, SLING , הרחבות שופכה, השתלת נוירוסטימולטור לטיפול בשלפוחית "עצלה" עם קשיי ריקון, הזרקות בוטוקס לשלפוחית, שטיפות שלפוחית במצבי "שלפוחית כואבת" ועוד.
 
למידע נוסף על הפרעות השתנה ושליטה בהשתנה

טיפול התנהגותי בהפרעות השתנה

שינוי הרגלי שתיה - ניהול יומן הטלת שתן ושתיה: המטופל מתבקש לבצע יומן רישום שתייה (כמות וסוג), מועדי השתנה וכמות שתן בכל השתנה. לאחר עיון ביומן שמולא במשך 3 ימים, מתקיים דיון עם המטופל וניתנות עבורו ההמלצות לתזמון השתייה וסוג השתייה. לדוגמא, במידה ומסתבר כי המטופל שתסמיניו הם תדירות בהשתנה בלילה עם כמויות שתן גדולות והמטופל שותה כמות גדולה של קפה או בירה לקראת הלילה, הרי ההמלצה תהיה לשינוי בכמות ואופי השתייה.

שינוי אורח חיים

במחקרים רבים הוכח שנשים וגברים עם משקל עודף משמעותי (BMI חריג) עלולים לסבול מהפרעות השתנה (בנשים עד כדי איבוד שתן) בהתאם, ביחידה ניתנות המלצות מתאימות.

טיפול תרופתי (כדורים)

ניתן לטפל בהפרעות השונות על ידי טיפול בתרופות המשפיעות על הדופן של השלפוחית כגון  תרופות אנטיכולירגיות או כאלו שמפעילות קולטני בטא בשריר השלפוחית ובכך להוריד את תדירות ההשתנה והרגשת הדחיפות. ניתן בגברים לטפל בתרופות מקבוצת חוסמי קולטני אלפא הגורמות להרפיית סיבי שריר חלק בערמונית ומקלים על יציאת השתן וכך משפרות את תסמיני ההשתנה. קיימות תרופות החוסמות את פעולת הורמון הטסטוסטרון על הערמונית ובכך מקטינות ב"כ 20%-30% את הערמונית.
בגברים ניתן להשתמש בתרופות החוסמות את  האנזים  phosphodiesterase type 5 ומשפרות גם את הפרעות הזיקפה וגם את תסמיני ההשתנה. טיפול נוסף הוא טיפול בהורמון וזופרסין המקטין את הפרשת הלילה בעילה ומקטין את מאורעות היקיצה להשתנה בלילה. ניתן לשלב את התרופות השונות עד להשגת התוצאה המצופה. כמובן שהטיפול ניתן על סמך נתוני המטופל ויש לבחור את הטיפול בהתאם.

פיזיותרפיה וביופידבק של ריצפת האגן

טיפולים אלה מיועדים לגברים ולנשים בהם איבוד השתן נגרם בגלל חולשת שרירי ריצפת האגן. ההדרכה והטיפול מבוצעים בעזרת מערכת של ציוד משוב (פידבק) וכרוך במספר ביקורים בשרות הפזיותרפיה של ריצפת האגן ביחידה לנוירואורולוגיה. במסגרת טיפולים אלו המטופל גם מקבל הדרכה כיצד לבצע את התרגולים הנדרשים בעצמו. 

צנתורים עצמיים לסירוגין

טיפול זה נועד לחולים שאצלם שריר השלפוחית אינו מסוגל להתכווץ ולרוקן את השלפוחית. הטיפול מונע את הצורך בנשיאת צנתר (קטטר) קבוע בשלפוחית השתן. החולה מקבל הדרכה בביצוע הכנסת הצנתר לשלפוחית ומותאם לו הציוד הנדרש,  אותו הוא מקבל מקופת החולים שלו.

ניתוחים (פירוט)**

הניתוחים נועדו לטפל בנשים וגברים המאבדים שתן. בגברים, בדרך כלל לאחר ניתוחים רדיקליים של הערמונית, מבצעים ניתוחים בהם מונח סרט באזור השופכה המונע את איבוד השתן. ניתן להשתיל סוגר מלאכותי המונח סביב השופכה, וכך כל עת שהמטופל מעוניין להטיל שתן הוא משחרר את הסוגר על ידי לחיצה על "כפתור" הנמצא בשק האשכים. בנשים אשר איבוד השתן אצלם קשור למאמץ גופני ושעול מבוצעים ניתוחים בהם מונח סרט התומך בשופכה ומונע את איבוד השתן (TVT).

הזרקות בוטוקס לדופן השלפוחית

במצבים בהם קיימת פעילות יתר (התכווצויות לא נשלטות) של שריר השלפוחית, מוזרקת כמות קטנה של בוטוקס לשריר השלפוחית ובכך נחסמת פעילות החומרים הגורמים להתכווצויות. הטיפול אינו כרוך באשפוז, מבוצע בהרדמה מקומית או בטשטוש ונמשך כ 20 -30 דקות בלבד.

השתלת קוצב סקרלי

במצבים בהם השלפוחית לא מתכווצת או פעילה ביתר, מבצע צוות היחידה השתלת קוצב חשמלי על העצבים המעצבים את שלפוחית השתן. בכך ניתן לשפר את פעילות השלפוחית ולמנוע את הצורך בצנתורים עצמיים או איבוד שתן. הטפול מבוצע בשני שלבים- בשלב הראשון מושתלות אלוקטרודות זמניות ובמידה ואכן מצבו של המטופל משתפר, בשלב השני מושתל קוצב קבוע שמחובר לאלקטרודות.
שטיפות שלפוחית במצבי "שלפוחית כואבת":
במצבים של שלפוחית כואבת או דלקת כרונית אינטרסטיציאלית של השלפוחית. ביחידה מבוצעות שטיפות שלפוחית בחומרים שונים המקלים אל תסמיני המטופל. בדרך כלל יש צורך בסדרה של מספר שטיפות אחת לשבוע ובהמשך לפי תגובת המטופל שטיפות תקופתיות.

 
למידע נוסף על טיפולים בהפרעות השתנה ושליטה בהשתנה