בדיקת ה-CT לב החדשנית, מאפשרת בצילום CT פשוט ומהיר, לאבחן טרשת בעורקים הכליליים ולהציל אלפי גברים ונשים מהמחלה הכי קטלנית בארץ ובעולם. איך היא פועלת? למי היא מומלצת? איפה כדאי לעבור את הבדיקה? והאם היא תחליף לצנתור? הקריה הרפואית רמב"ם מגישה: המדריך המלא ל-CT לב
מאת: טל ברק
טרשת העורקים הכליליים הינה הסיבה מספר 1 לתמותה בישראל ובעולם המערבי, בגברים ונשים כאחד. זוהי מחלה בה רבדים שומניים מצטברים על דפנות העורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב, וגורמים להיצרותם והיא אחראית לכשליש מכלל מקרי המוות בישראל. משום מה, למרות המודעות הגבוהה להתקף לב, רוב האנשים לא מאובחנים בזמן. יכול להיות שזה בגלל הפחד מהבדיקות ואולי זה הפחד מהבשורה המרה שבגילוי. אבל, זו עובדה: אלפי גברים ונשים, הנפטרים מטרשת העורקים הכלילים מידי שנה, יכלו להינצל על ידי אבחון וגילוי מוקדם של המחלה. זוהי בעצם הבשורה של בדיקת ה-
טרשת העורקים הכליליים הינה הסיבה מספר 1 לתמותה בישראל ובעולם המערבי, בגברים ונשים כאחד. זוהי מחלה בה רבדים שומניים מצטברים על דפנות העורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב, וגורמים להיצרותם והיא אחראית לכשליש מכלל מקרי המוות בישראל. משום מה, למרות המודעות הגבוהה להתקף לב, רוב האנשים לא מאובחנים בזמן. יכול להיות שזה בגלל הפחד מהבדיקות ואולי זה הפחד מהבשורה המרה שבגילוי. אבל, זו עובדה: אלפי גברים ונשים, הנפטרים מטרשת העורקים הכלילים מידי שנה, יכלו להינצל על ידי אבחון וגילוי מוקדם של המחלה. זוהי בעצם הבשורה של בדיקת ה- CT לב החדשנית, היא מקצרת את תהליך האבחון ללא כאב ובסיכון מזערי.
אבחון באמצעות צנתור
כדי לאבחן ולגלות טרשת העורקים צריך לראות מה קורה בתוך כלי הדם הכליליים, האם יש היצרות של העורק, האם נוצרה בו חסימה. עד היום, השיטה היחידה שאפשרה לראות מה קורה בתוך כלי הדם הכליליים ולדעת האם מדובר בטרשת בעורקים הכליליים או שזו “אזעקת שווא”, הייתה צנתור לב אבחוני. בדיקה חשובה ומצילת חיים אך הדרך אליה עוברת במסלול ארוך של סדרת בדיקות מקדימות, היכולה להימשך שבועות עד חודשים.
אבחון באמצעות CT לב
מעכשיו, קיימת אפשרות נוספת לאבחון מוקדם של טרשת העורקים הכליליים, באמצעות בדיקה מהפכנית, חדשנית ולא פולשנית, הנקראת 'CT לב'. הבדיקה מציגה באמצעות מכשיר CT, תמונה תלת- מימדית של הלב וכלי הדם המובילים אליו ומאפשרת לשלול או לאשש היצרויות וחסימות בכלי הדם ובכך להציל אולי, את אלפי הגברים והנשים הלוקים במחלה. כי לאור ממצאי/תוצאות הבדיקה, יכול הקרדיולוג להמליץ בשיחת הסיכום על ביצוע צנתור טיפולי באמצעות בלון או תותב כלילי (STENT), או לחילופין טיפול תרופתי ותזונתי להפחתת גורמי הסיכון והמשך מעקב אצל קרדיולוג, תלוי כמובן, בחומרת ההיצרות.
האם זו טרשת עורקים?
על פי רוב, הסימנים לטרשת העורקים הכליליים הם לחץ, כאב או תחושה לא נעימה בחזה, בכתף שמאל, לאורך הגב, בגרון בלסת או בשיניים. אך לעיתים, טרשת העורקים הכליליים יכולה להיות גם בלתי מורגשת עד לרגע שכבר נוצרת חסימה מלאה בעורק וכאן טמונה הבעיה, כי אז התוצאה היא כבר בלתי נמנעת, כלומר - התקף לב פתאומי.
מה שמעצים את החשיבות של האבחון והגילוי המוקדם היא העובדה, שלא כל לחץ בחזה מקורו בטרשת העורקים הכלילים ויש גם סיבות לבביות נוספות לתופעה כמו מתח, לחץ נפשי, חרדה או מאמץ יתר. לכן, החשיבות העליונה של הבדיקה, כי גילוי מוקדם יכול למנוע את התפתחות המחלה בשלביה המוקדמים ואף לגרום לנסיגתה החלקית ע"י מתן תרופות ודיאטה. ככל שהאבחון יעשה מוקדם יותר ועם תסמינים קלים יותר, כך גדל הסיכוי לטפל במחלה ולמנוע אותה, רגע לפני שיהיה מאוחר מידי !
המחקר שהכשיר את הבדיקה
בדיקת ה-CT לב החדשנית, מוצעת לציבור הרחב החל מחודש זה בקריה הרפואית רמב"ם, רק לאחר שהושלם מחקר השוואתי מקיף, שהוכר ע"י הקהילייה המדעית הרפואית ושהוכיח כי הבדיקה מספקת מידע ברמת דיוק ואמינות גבוהה ביותר. המחקר, שנערך במחלקה לדימות רפואית, בשיתוף היחידה לקרדיולוגיה פולשנית ברמב"ם, כלל 66 נבדקים, שאושפזו בביה"ח עקב כאבים חריפים בבית החזה (תעוקת חזה), ויועדו לצנתור במטרה לזהות הצרויות משמעותיות בעורקים הכליליים. כל הנבדקים שעברו צנתור עברו במקביל גם את בדיקת ה-CT לב החדשנית. לאחר ניתוח תוצאות שתי הבדיקות התברר שבדיקת ה-CT לב הצליחה לזהות 83% מההיצרויות המשמעותיות. כמו כן, 97% ממקטעי העורקים שאובחנו ללא הצרות משמעותית, אכן היו כאלו גם לפי בדיקת הצנתור הפולשני.
תהליך בדיקת ה'בדיקת דם לבדיקת תפקודי הכליות (קריאטנין), על מנת לוודא כי כליותיו יוכלו לסלק את חומר הניגוד דרך השתן ללא בעיות.
ברמב"ם - CT החדיש בעולם
ברמב"ם מותקנים 2 מכשירי CT של 64 פרוסות, החדישים ביותר בעולם מתוצרת PHILIPS ו- GE.
בדיקת הקרדיולוג
תהליך בדיקת ה'CT לב' הינו פשוט, ואיננו מצריך אשפוז. לפני הבדיקה מוזמן הנבדק לפגישת אבחון ויעוץ עם קרדיולוג מומחה, שהינה חלק בלתי נפרד מהבדיקה עצמה.
הקרדיולוג מבצע הערכה קרדיולוגית, הלוקחת בחשבון את תלונות הנבדק, ההיסטוריה הרפואית שלו, גורמי הסיכון אליהם הוא משתייך ורמת הדיוק של המכשירים לעומת הסיכונים.
לפני בדיקת הקרדיולוג על הנבדק לעבור מספר בדיקות:
- תשאול באשר להיותו רגיש ליוד (החומר הניגודי)
- בדיקת דם לבדיקת תפקודי הכליות (קריאטנין), על מנת לוודא כי כליותיו יוכלו לסלק את חומר הניגוד דרך השתן ללא בעיות.
- בדיקת לחץ דם וא.ק.ג
רק לאחר ביצוע בדיקות אלו והערכה קרדיולוגית, מאשר הקרדיולוג את ביצוע בדיקת ה- 'CT לב'.
תהליך הבדיקה
מיד אח"כ, מגיע שלב הבדיקה, בה מזריקים לווריד חומר ניגודי יודי (הצובע את כלי הדם) ובמקביל, מתחילים לסרוק את הלב במכשיר ה-CT. הבדיקה מורכבת משתי סריקות, העורכות 10 שניות בלבד! כל אחת. מיד עם תום הבדיקה הנבדק יכול לקום ולחזור לשגרת חייו, ללא כל הגבלה.
פענוח הממצאים
פענוח הממצאים המתקבלים ממכשיר ה'CT לב', מצריך הרבה ידע וניסיון, ונעשה בשיתוף פעולה מלא בין הרופא הרדיולוג לבין הקרדיולוג. הממצאים הללו, בשילוב עם ההערכה הקלינית של הנבדק, מאפשרים לקרדיולוג לקבוע בוודאות לגבי הצורך בהמשך בירור או טיפול ולקבל תמונת מצב שלמה ועדכנית למצבו של הנבדק. לאחר כשבוע נערכת פגישה נוספת עם הקרדיולוג בה מציג הקרדיולוג לנבדק את התוצאות, המסקנות ודרכי הפעולה שיש לנקוט.
שתיים במחיר אחד
בנוסף לאבחון הצרויות בעורקי הלב, מהווה הבדיקה מדד לכמות הסידן המצוי בעורקי הלב הכליליים (Calcium Score). נתון זה יכול להביא לידי אבחנה חד-משמעית על קיומה של מחלת טרשת העורקים הכליליים כבר בשלבים מוקדמים ובכך לנבא את הסיכון לפתח אירוע לב עתידי.
דעת מומחים - רופאי רמב"ם מסבירים
האם בדיקת 'CT לב' מחליפה צנתור ?
בדיקת 'CT לב' אינה מיועדת להחליף את הצנתור ואין אנו ממליצים לאנשים המיועדים לצנתור לבטל את התור כדי להחליפו בבדיקת 'CT לב'. בדיקת 'CT לב' נועדה לאפשר מסלול אבחון מהיר לאנשים עם כאבים בחזה או הנמנים על קבוצות סיכון, כבר בשלבים מוקדמים של המחלה.
הצנתור היא בדיקה פולשנית, הכרוכה באשפוז ושיש בה, כמו בכל פעולה פולשנית, גם אחוז קטן של סיבוכים. אבל, יש לה תועלת נוספת: במידה ומתגלה במהלך הצנתור היצרות בעורקי הלב, ניתן בו במקום לטפל בה באמצעות בלון או תותב כלילי (stent).
למי מיועדת בדיקת ה-CT לב?
כיוון שמדובר בבדיקת CT עם חומר ניגודי יודי (ראה סיכונים), אין בדיקה זו מומלצת כבדיקת סקר תקופתית לכלל האוכלוסייה, אלא רק לאנשים הסובלים מכאבים בחזה (תעוקת חזה) ולאלו הנמנים עם גורמי סיכון למחלות לב: לחץ דם גבוה, עודף שומנים בדם (כולסטרול), השמנת יתר, עישון, סוכרת ובעלי נטייה תורשתית לטרשת העורקים.
כמו-כן, אנשים שמסיבות רפואיות לא ניתן לבצע להם צנתור ישלחו לבדיקת 'CT לב'.
מהם הסיכונים שבבדיקת CT לב?
אין בדיקה ללא סיכונים! אולם בדיקת עורקי הלב תחת CT אינה בדיקה פולשנית ולכן הסיכונים בה נמוכים יותר. הבדיקה כוללת הזרקת 80 סמ"ק של חומר ניגודי יודי במטרה לצבוע את חלל עורקי הלב. חומר הניגודי יודי, חושף את הנבדק לקרינה כפי שנעשה גם בבדיקות CT אחרות ובצנתורים.
אנשים המפתחים רגישות קלה לחומר ניגודי יודי כמו: גרד ופריחה, או אנשים הסובלים מאסטמה יופנו לרופא המטפל ללקיחת כדורים לפני ביצוע הבדיקה. אלא המפתחים תופעות רגישות קשה, לא יתאפשר להם לעבור את הבדיקה.