כתבות

7 מיתוסים על ילדים וחיסונים

תאריך פרסום: 01/01/2015 | מאת:רמב"ם

מאת: אראלה טהרלב בן-שחר

7 מיתוסים על ילדים וחיסונים7 מיתוסים על ילדים וחיסונים

1. מתן כמה חיסונים ביחד עלול להעמיס על מערכת החיסון ולהחליש אותה
לא נכון
מערכת החיסון יכולה לטפל במספר רב של גירויים בעת ובעונה אחת. באופן טבעי ילדים נחשפים לחיידקים ונגיפים רבים מדי יום. בהתקררות קלה הם נפגשים עם כמות אנטיגנים גדולה בהרבה מזו שאליה הם נחשפים בחיסון. מעבר לכך, לפני שמכניסים חיסון לשגרת החיסונים, בודקים לא רק כל חיסון לחוד אלא גם את הצירוף של כמה חיסונים יחד.

2. חיסון MMR עלול לגרום לאוטיזם או למחלות מסוכנות אחרות
לא נכון
השמועה שהחיסון המשולש גורם לאוטיזם הופצה על סמך מאמר שפורסם בכתב העת הרפואי "לנצט" ב-1998. לימים נמצא שהמחקר היה למעשה תרמית והחוקר הראשי הורחק מאיגוד הרופאים הבריטיים והתנצל בפומבי. למרות זאת, בציבור האמונה הזו עדיין רווחת. גם השמועות לגבי הקשר בין חיסונים לטרשת נפוצה והחיסון לדלקת כבד נגיפית נבדקו והוכחו כשגויות.

3. בחיסונים יש כספית רעילה והיא מגבירה הסיכון לאוטיזם ולהפרעות נוירולוגיות
לא נכון
בעבר כללו כמה חיסונים לילדים בעולם ובמדינות המערב כמויות נמוכות מאוד של חומר השימור תימרוסל - אתיל כספית. בשנת 1999 התקבלה החלטה על הוצאתו מהם ומאז תוכנית חיסוני השגרה של ישראל אינה כוללת חיסונים עם תימרוסל.
ההחלטה הושפעה מאוד מקבוצות סינגור, שהאמינו שיש קשר בינו לבין אוטיזם. מאז פורסמו מחקרים רבים בנושא זה המעידים שאין קשר בין חיסונים המכילים תימרוסל לבין אוטיזם.

4. אם כל הילדים מחוסנים אין צורך שאחסן גם את שלי
לא מדויק
מחוללי המחלות המצטיירות בציבור כנדירות עדיין נמצאים ברובם בסביבת הילדים הטבעית ויכולים בקלות למצוא את דרכם אל הילד הלא מחוסן. אנחנו עדים למקרים מצערים של הדבקה במחלות קשות כמו דלקת קרום המוח והתפרצויות של חצבת בקרב ילדים שלא חוסנו בישראל, שבה שיעור הילדים המחוסנים גבוה מאוד. נוסף לכך, ילדים הנוסעים למדינות רבות שאין בהם שיעור חיסונים מספק עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להידבקות.

5. עיתוי החיסונים שנקבע במשרד הבריאות אינו אידאלי ומוטב לדחות ולפרוש אותם מעט
לא נכון

לוח הזמנים שנקבע לחיסונים אינו שרירותי. הוא מתבסס על מחקרים רבים המקדימים את הכנסת החיסוים לשגרה, ונועד להקדים את התקופה שבה התינוקות עלולים לפתח את המחלה. קביעת לוח זמנים אישי למתן חיסונים עלולה להוביל לדחיית החיסונים דווקא בתקופת החיים שבה הילד חשוף יותר לתחלואה.

6. החיסון עצמו עלול לעורר את המחלה שלמניעתה הוא נועד
לא נכון
חיסונים המכילים חיידק או נגיף מומת אינם יכולים לגרום למחלה. תופעות הלוואי שאנשים חשים לעתים נובעות מהתגובה למתן החיסון ולא מחלה. קיימים מעט חיסונים המכילים גורם חי מוחלש כמו למשל חיסון MMRV, אך גם הם אינם גורמים למחלה עצמה. גם חיסון של נגיף פוליו הניתן בטיפות מכיל נגיף חי מוחלש. במקרים נדירים אנשים עם דיכוי חיסוני שקיבלו חיסון פוליו (באמצעות נגיף מוחלש) חלו במחלה. הסיכון לכך נדיר ביותר ובישראל אף אחד מהמחוסנים כנגד פוליו לא חלה לאורך כל שנות ההיסטוריה של מתן חיסון זה בישראל.

7. חלק מהחיסונים מכילים שאריות חלבון ביצה ואסור לתת אותם לילדים עם רגישות יתר לחלבון ביצה או עופות
לא מדויק
חלבון הביצה אכן מצוי בתרכיבים המיוצרים על ביצים מופרות (תרכיבים נגד שפעת, קדחת צהובה) או בתרבית תאים של עובר עוף ( תרכיבים נגד חצבת, חזרת). על פי משרד הבריאות, אין מניעה למתן תרכיבים נגד חצבת וחזרת באנשים עם רגישות יתר לחלבון ביצה. לעומת זאת, אם ידוע על תגובה מיידית מסוג אנפיקלטי לחלבון ביצה, יש להימנע מלחסן בתרכיבים שמיוצרים על ביצים מופרות, כמו תרכיב חי מוחלש נגד שפעת ותרכיב נגד קדחת צהובה. חשוב להדגיש שבכל מקרה של רגישות יתר לחלבון ביצה, בשר עוף ו/או נוצות עוף - יש ליידע את הרופא המטפל לפני מתן החיסון.

​ייעוץ מקצועי: פרופסור עימאד קסיס, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בית חולים רות רפפורט לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם