כתבות

ניתוח קטן - גדול

תאריך פרסום: 01/12/2012 | מאת:רמב"ם

המחלקה לכירורגיית ילדים בקריה הרפואית רמב"ם היא מהמובילות בארץ בתחום הניתוחים הזעיר פולשניים בילדים והיחידה בארץ בה מתקנים מומים מולדים בוושט של תינוקות ופגים בטכניקה זאת. איך זה בדיוק עובד? מהם היתרונות ולמה המנתח צריך להיות אמן בתחומו?

ניתוח קטן - גדולניתוח קטן - גדול

מאת: אראלה טהרלב בן־שחר

מהו המכשור שמאפשר ביצוע ניתוחים זעיר פולשניים בילדים?
הציוד דומה לזה הקיים במבוגרים אלא שהוא דק ועדין בהרבה. הוא מכיל אוסף "צינורות" שעל אחד מהם מורכב סיב אופטי, המחובר למצלמה שמקרינה תמונה מוגדלת של אזור הניתוח על מסך, צינור נוסף מזרים אוויר כדי לנפח את החלל התוך בטני/ בית חזי ולאפשר מרחב עבודה למנתח, וכמובן ישנם צינורות שבראשם מחט, מצבטים וכל ציוד ניתוחי אחר.

מה החידוש העיקרי במכשור?
הגודל שלו. היות ואיבריו של התינוק קטנים במיוחד, צריך היה להגיע לרמת מזעור מתקדמת כדי שיהיה אפשר להשתמש בשיטה בתינוקות. קוטר הצינורות אינו עולה על שלושה מילימטרים, שהוא קוטרה של מחט תפירה ממוצעת. במקביל התפתחה גם האופטיקה, שמאפשרת לתרגם את הנתונים שהסיב האופטי אוסף לתמונה מוגדלת ומדויקת על מסך HD.

איזו מיומנות נדרשת מהמנתח?
עדינות ומיומנות גבוהה, שהיא כמעט בגדר וירטואוזיות. די לומר שנפח בית החזה של פג הוא כנפח מזרק 10 סמ"ק, כדי להבין עד כמה קשה לבצע חיתוך או תפירה במרחב קטן כל כך.

מתי פותח הציוד?
חלוצי הלפרוסקופיה העולמיים החלו להשתמש בשיטה לכריתת כיס מרה כבר בשנות ה־70. עם הזמן הורחב השימוש לילדים, ובשנת 2000 התחילו ליישם את השיטה גם בתינוקות קטנים.
לפני כ־3־4 שנים הצליחו בארצות הברית לבצע לפרוסקופיה בפג במשקל 1,400 גרם. ברמב"ם הגיעו להישג דומה והשתמשו בשיטה לניתוח פג שמשקלו 1,490 גרם.

מהו היישום העיקרי של הטכנולוגיה?
השימוש בלפרוסקופיה/או במקרה של ניתוחי בית חזה- בטורקוסקופיה, רווח במיוחד בניתוח מום מולד שאיננו נדיר בשם איטמות הוושט, שבו הוושט (צינור הבליעה) מחובר לקנה הנשימה במקום למערכת העיכול. השיטה מיושמת כיום גם ב־36 סוגי ניתוחים אחרים בילדים.
רמב"ם הוא בית החולים היחיד בארץ שבו מבוצעים ניתוחים זעיר פולשניים ביילודים עם איטמות הוושט כעניין שבשגרה. בשש השנים האחרונות ביצענו בהצלחה כ־24 ניתוחים כאלה בתינוקות בני יומם וחלקם בפגים קטנים ביותר.

תנו לי דוגמה לשימוש בשיטה ברמב"ם?
לפני שלושה חודשים נולד ברמב"ם תינוק במשקל 2,830 גרם, שאובחן מיד כסובל מאיטמות הוושט. הוא הועבר לחדר הניתוח, שם עבר ניתוח זעיר פולשני, שממנו יצא לאחר שעה ועשר דקות. עשרה ימים אחר כך, בבדיקת הדמיה, התברר שהניתוח הצליח. שבועיים מיום הלידה התינוק שוחרר לביתו, החל לאכול, להעלות במשקל ולהתפתח כראוי. בגיל שלושה חודשים הוא הגיע לביקורת ונראה חייכן ומרוצה. אי אפשר לחשוד שהוא נולד עם מום שילדים עד לפני שלושה עשורים היו מתים בגללו.

מה היתרון בשימוש בלפרוסקופיה עם ציוד ממוזער?
ניתוחים זעיר פולשניים מאופיינים בפחות כאבים ולכן קיים שימוש מופחת במשככי כאבים, וכן סיכון מופחת לזיהומים או לדליפות מן החתכים. גם זמן ההתאוששות קצר יותר והם מסתיימים כמעט בלי להותיר צלקות. בניתוח המתואר נחסכה מהילד צלקת בדופן בית החזה ועיוות אפשרי של כלוב הצלעות עם הגדילה.

מה הלאה?
אנו מקווים שבשנים הקרובות נוכל להצטייד בטכנולוגיה חדשנית עוד יותר כדי שנוכל להרחיב את השימוש בטכניקה לניתוחים נוספים.


ייעוץ רפואי: ד"ר רן שטיינברג, מנהל מחלקת כירורגיית ילדים בקריה הרפואית רמב"ם וד"ר ארקדי וצ'יאן, מנהל היחידה ללפרוסקופיה מתקדמת במחלקת כירורגיית ילדים בקריה הרפואית רמב"ם