כתבות

זום ללב

תאריך פרסום: 01/09/2012 | מאת:רמב"ם

מי צריך אקו לב? מה חשוב לדעת לפני שעושים מיפוי לב? איך מתבצעות בדיקות MRI ו־CT לב? כל מה שרציתם לדעת על בדיקות ההדמיה הלא פולשניות ללב. מדריך שימושי לבדיקות ההדמיה הלא פולשנית ללב​

זום ללבזום ללב

מאת: יעל טל
הדמיה של הלב, משמעותה לצלם את הלב כדי ללמוד על המבנה שלו ועל תפקודו. מכיוון שהלב הוא איבר מורכב ויש מספר רב של מחלות שפוגעות בו, גם ההדמיה שלו מורכבת וכל בעיה דורשת פתרון ייחודי כדי להגיע לאבחנה והחלטה לגבי הטיפול המיטבי. הדמיה יכולה להיות פולשנית (צנתור) או לא פולשנית. הנה מדריך שימושי לארבעה סוגי הדמיה לא פולשנית: אקו לב, מיפוי לב, CT לב ו־MRI לב.

אקו לב/אולטראסאונד
מה זה?
בדיקה פשוטה לביצוע המשתמשת בגלי קול בתדירות גבוהה המשודרים אל הלב וכלי הדם ומוחזרים מהם.

איך מתבצעת הבדיקה?

הטכנאי/ת (או הרופא) מורח ג'ל מיוחד על בית החזה של הנבדק ומעביר מעליו מתמר זעיר השולח וקולט גלי קול בתדירות גבוהה. בעזרת המתמר סורקים את הלב מזוויות שונות והתמונות המתקבלות כתוצאה מהחזר גלי הקול מוקלטות לשם צפייה על ידי הרופא המפענח. לעיתים הרופא משלים את הבדיקה בעצמו לפי הצורך. הבדיקה אורכת כרבע שעה עד חצי שעה.

מה מטרת הבדיקה?
הבדיקה מאפשרת לראות בצורה טובה ובזמן אמת את מבנה הלב ותפקודו. כמו כן מאפשרת גם לראות האם אספקת הדם לשריר הלב תקינה, אך איננה מאפשרת להדגים את העורקים הכליליים, שהם כלי דם המזינים את הלב ופגיעה בהם יכולה לגרום לאנגינה פקטוריס או להתקף לב.

למי היא מיועדת?
לנבדקים שיש אצלם חשד לפגיעה בתפקוד שריר הלב או במסתמים. מאחר ומדובר בבדיקה פשוטה וזולה יחסית, יש נטייה לבצעה גם כשהחשד קטן מאד.


האם היא מסוכנת?
לא.

כדאי לדעת
ישנן שלוש בדיקות אקו לב: הרגילה, הנקראת "אקו לב חיצוני", משום ש מסתכלים על הלב דרך בית החזה. השניה, המיועדת למקרים מיוחדים בהם יש צורך לראות את הלב "מבפנים" ואז מבצעים בדיקת אקו דרך הוושט. זו בדיקה הדומה לגסטרוסקופיה, כשמחדירים צינור ארוך ודק דרך הפה לתוך הוושט והקיבה, תוך כדי הרדמה קלה או מתן תרופת הרגעה לנבדק. בדיקה זו מבוצעת כאשר אקו לב חיצוני לא מדגים את הלב בצורה מדויקת מספיק. הבדיקה טובה במיוחד להדגמה של מסתמים וחיפוש קרישי דם בלב של נבדקים שעברו אירוע מוחי. הבדיקה דורשת 6 שעות צום וליווי הנבדק.
הבדיקה השלישית היא אקו לב במאמץ. היא מבוצעת כדי לשלול מחלה בעורקים הכליליים. הבודק עוקב אחר תפקוד שריר הלב לאחר שהמטופל עושה מאמץ פיזי או מאמץ בעזרת תרופה בשם בשם דובוטמין, הגורמת לתאוצה בקצב הלב והגברת התכווצותו. ירידה בכיווץ של איזור מסוים מצביעה על היצרות בכלי דם שמספק דם לאותו איזור. הבדיקה נמשכת כשעה. בדרך כלל, נדרש המטופל לפני הבדיקה להפסיק זמנית שימוש בתרופות מסוג חוסמי בטא (כמו נורמלול, קרדילוק, לופרסור). יש להתייעץ עם הרופא המפנה לפני הפסקת הטיפול.

טיפ
לקראת הבדיקה לבשו בגד עליון קל להסרה.

מיפוי לב
מה זה?
שיטה בלתי פולשנית להערכת אספקת הדם לחלקים השונים בשריר הלב. המיפוי נעשה לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לזרם הדם הנקלט בכל איזור בשריר הלב בהתאם לרמת הפרפוזיה (אספקת הדם) בו.
חומרים מקובלים לביצוע מיפוי הפרפוזיה בשריר הלב הם: Tallium-201, Tc-99m-tetrofosmin, Tc99m-sestamibi. לחומרים אלו יש תכונות ביוכימיות המאפשרות להם לעבור מזרם הדם אל תאי שריר הלב ולהיקלט בתוכם. הקרינה הרדיואקטיבית שהם פולטים מאפשרת למפות בעזרת מצלמות
הרפואה הגרעינית את מיקום החומר בשריר הלב.

איך מתבצעת הבדיקה?
מיפוי הלב מתבצע בשני שלבים: במאמץ ובמנוחה. היות ובמאמץ קיימת עליה בצריכת החמצן בשריר הלב ובעקבותיה עליה באספקת הדם אליו, בזמן מאמץ מתבטאת הפרעה באספקת דם בצורה בולטת יותר מאשר במנוחה. ההשוואה בין תמונת המיפוי המתקבלת במנוחה לבין זו המתקבלת במאמץ מאפשרת לאתר את האזורים בשריר הלב בהם קיימת הפרעה בזרימת הדם.
המאמץ שמבצע הנבדק לצורך מיפוי הלב הוא מאמץ גופני (בדרך כלל על גבי סרט נע) בדומה למבחן המאמץ הקרדיולוגי המקובל. מאחר שחלק מהנבדקים לא מסוגלים לבצע מאמץ גופני, ניתן לבצע במקום זאת מאמץ תרופתי. במקרה זה מקבל הנבדק חומרים (כמו דיפירידמול, אדנוזין, דובוטמין), הגורמים לשינויים זמניים בזרימת הדם בשריר הלב או לעלייה זמנית בדופק ובתפוקת הלב ללא כל צורך בביצוע מאמץ גופני. הבדיקה נמשכת מספר שעות.

מה מטרת הבדיקה?

לזהות אזור בשריר הלב שסובל מחוסר אספקת דם, מה שמעיד בדרך כלל על היצרות בכלי דם. אם ארע אוטם באזור בשריר הלב, הבדיקה תעריך אם השריר באותו אזור חי או לא.

למי היא מיועדת?
למטופלים עם חשד למחלת לב כלילית או למטופלים הסובלים ממחלת לב כלילית ידועה, לצורך הערכת היקפה וקביעת הטיפול הנדרש. לעיתים מבוצע מיפוי לב בנבדקים אשר התגלתה אצלם מחלה בכלי הדם בבדיקות אחרות כמו CT או צנתור. במקרה כזה מטרת הבדיקה היא להחליט אם יש צורך לטפל בעורק מסוים. חשוב לציין שלא כל היצרות בכלי דם לבבי גורמת לפגיעה באספקת הדם לכן אין תמיד צורך בטיפול פולשני. אם אתם נוטלים תרופות מסוג חוסמי בטא יתכן שתתבקשו להפסיק זמנית את נטילתן (יש להתייעץ עם הרופא המפנה לבדיקה לפני הפסקת הטיפול) .

האם היא מסוכנת?
הבדיקה כרוכה בקרינה מסוימת מכיוון שנעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי. במכשירים החדישים נעשה מאמץ להוריד את כמות הקרינה למינימום הנדרש. במקרה שמבצעים בדיקת מאמץ ע"י הזרקת תרופה לווריד, לעיתים עלולה התרופה לגרום לתופעות לוואי חולפות.

כדאי לדעת

בקריה הרפואית רמב"ם הוכנסו לשימוש שתי טכנולוגיות חדשות בתחום מיפויי הלב:
* מיפוי לב משולב SPECT/CT: טכנולוגיה חדישה המשלבת מיפוי לב יחד עם CT לב. באמצעות טכנולוגיה זאת ניתן ללמוד על מצב אספקת הדם לאזורים השונים בלב והן על מידת ההיצרות של כלי הדם בלב. שילוב המידע המתקבל מאפשר תכנון נכון ומדויק יותר של הטיפול הנדרש.
* מצלמת מיפוי לב מהירה: מצלמה ייחודית למיפויי לב המאפשרת ביצוע מיפוי לב במהירות הגבוהה עד פי 5 ממיפוי לב באמצעות המצלמות הקיימות כיום. מצלמה חדישה זו מאפשרת מיפוי באיכות גבוהה יותר ונוחות רבה יותר לנבדק. בנוסף ניתן באמצעות טכנולוגיה זו להפחית בצורה משמעותית את כמות הקרינה אליה נחשף הנבדק.

טיפ
* אל תשתו קפה ואל תאכלו כל מזון המכיל קפאין 24 שעות לפני הבדיקה.
* סובלים מאסתמה? ציינו זאת בפני הבודק.


טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הלב/ צנתור וירטואלי
מה זה?

בדיקה הפועלת על בסיס קרני רנטגן המאפשרת לצלם את הלב בתלת מימד בדיוק גבוה מאוד. מתקבל צילום מפורט מאוד של מבנה הלב כולל כלי הדם הכליליים. הבדיקה מתבצעת, בדרך כלל, לאחר הזרקת חומר ניגוד על בסיס יוד שמאפשר להדגים את כלי הדם (אנגיוגרפיה).

איך מתבצעת הבדיקה?

הנבדק שוכב על מיטה המוכנסת לגליל סורק. אחרי כמה סריקות תכנון, מזריקים לנבדק את חומר הניגוד ומיד אחר כך הוא מתבקש לקחת אוויר ולהפסיק לנשום כ־10 שניות. החומר גורם לתחושת חום בגוף שחולפת תוך מספר שניות. הבדיקה נמשכת כ־10 דקות. חשוב שקצב הלב יהיה נמוך מ־65 פעימות לדקה וכדי להגיע ליעד זה יקבל הנבדק בדרך כלל תרופה מסוג חוסמי בטא בכדור או בזריקה. רצוי לקבל את הטיפול מראש בבית מרופא המשפחה כדי לא לעכב את מהלך הבדיקה.

למי היא מיועדת?
למטופלים שחשוב לשלול אצלם מחלה בכלי הדם הכליליים המספקים דם לשריר הלב. בדרך כלל הבדיקה מתבצעת לבירור כאבים בחזה.

האם הבדיקה מסוכנת?

חומר הניגוד עלול לעיתים רחוקות לגרום לתופעות לוואי כמו: אלרגיה לחומר הניגוד שהיא בדרך כלל קלה אך לעיתים רחוקות עלולה להיות קשה או פגיעה בכליות במיוחד באנשים עם אי־ספיקת כליות ידועה. כדי למנוע את התופעות חשוב לשתות הרבה גם לפני וגם אחרי הבדיקה. יש לציין שתופעות לוואי אלה נדירות וכמעט תמיד הפיכות.
בנוסף, קרני רנטגן גורמים לקרינה מייננת שעלולה להיות מסרטנת. בסורקים החדישים בד"כ ניתן לבצע סריקת CT ברמת קרינה נמוכה בהרבה מהסורקים הישנים יותר.

כדאי לדעת

יש סוגים מיוחדים של CT לב: CT לב עם חומר ניגוד הנקרא גם צנתור וירטואלי, CT לב משולב עם מיפוי לב (ראה לעיל) ו־CT לב לקביעת כמות ההסתיידויות בלב. הבדיקה האחרונה פשוטה יותר מכיוון שהיא לא דורשת חומר ניגוד והיא מיועדת כבדיקת סקירה בעיקר לאנשים ללא תלונות מיוחדות.

טיפ

יש לשתות הרבה לפני הבדיקה ואחריה.
חשוב להצטייד בתוצאות בדיקת תפקודי כליות.


תהודה מגנטית (MRI) של הלב

מה זה?
בדיקה המתבססת על שדה מגנטי חזק שמשפיע על אטומי המימן בגוף. מספר אטומי המימן ותכונותיהם שונים מרקמה לרקמה, דבר שמאפשר לצלם את הגוף בצורה מפורטת ולהפריד בין האיברים השונים, גם ללא חומר ניגוד.
MRI לב היא בדיקה יחסית חדשה בארץ ובחיפה בפרט. בקריה הרפואית רמב"ם ניתן שירות MRI לב הראשון בחיפה, המשרת את אוכלוסיית צפון הארץ.

איך מתבצעת הבדיקה?

הנבדק שוכב על מיטה. לאחר שאלקטרודות אק"ג מודבקות לבית החזה שלו ואטמי אזניים אוטמים את אזניו, הוא מוכנס לתעלה מאווררת ומוארת בסורק. הבדיקה מתבצעת בשלבים, כאשר לפני כל סריקה הנבדק מקבל הוראות לעצור את הנשימה למספר שניות. בזמן הסריקה נשמעים רעשים שונים מהסורק. בדרך כלל באמצע הבדיקה מזריקים חומר ניגוד מיוחד, שלא על בסיס יוד, כדי להדגים טוב יותר את כלי הדם. הבדיקה נמשכת כ־45 ־60 דקות.

מהי מטרת הבדיקה?
MRI מאפשר לקבל צילומים דינמיים של הלב בדיוק גבוה במיוחד, דבר המאפשר להעריך את המבנה והתפקוד של הלב בצורה טובה יותר. מעבר לכך, ל־MRI יש יכולת לאפיין את תכונות הרקמה במיוחד אם מדובר בממצאים כמו בצקת, דלקת, נמק, צלקת בשריר הלב וגם קשיים באספקת הדם ללב. יכולת זאת שימושית במיוחד באבחון מחלות שונות של שריר הלב ואפיון גידולים בלב. הבדיקה יכולה להעריך במדויק את מידת הנזק לשריר הלב למטופלים שעברו התקף לב ואת הסיכוי שהשריר יתאושש בעתיד.

למי היא מיועדת?

בד"כ מבצעים MRI לב רק כאשר שיטות ההדמיה האחרות לא מצליחות לתת תשובה מלאה לגבי המחלה. מצבים ש־MRI שימושי בהם במיוחד כוללים: הערכה של תפקוד חדר ימין, בירור מחלות של שריר הלב כולל קרדיומיופתיות (מחלות כרוניות של שריר הלב) ודלקת שריר הלב, גידולים בלב, מחלות לב מולדות, מצב שריר הלב אחרי אוטם (אז חשוב לבדוק אם האזור הפגוע עדיין בעל חיות). בדרך כלל, הבדיקה לא משמשת ככלי לראות את העורקים הכליליים – לשם כך עדיף להשתמש ב־CT לב.

האם היא מסוכנת?

הסורק כולל מגנט מאד חזק לכן אסור ומסוכן להיכנס לסריקה עם מתכות , מבלי לקבל אישור מיוחד לכך. כל מתכת עלול להוות סכנה. אסור גם לגעת בדפנות הסורק מבפנים כי זה עלול לגרום לכוויות. הבדיקה לא כרוכה בקרינה. חומר הניגוד בדרך כלל מאד בטוח אך עלול לגרום לתגובות קשות לנבדקים הסובלים מאי־ספיקת כליות קשה.

כדאי לדעת

כדי לשלול מחלה כלילית משמעותית, ניתן לבדוק את אספקת הדם בשריר הלב בעת מאמץ באמצעות בדיקת MRI לב במאמץ. המאמץ נגרם ע"י מתן תרופות דרך הווריד שגורמות להאצת קצב הלב או להגברת זרימת הדם אליו.

טיפ

אם קשה לכם הרעיון לשכב במשך זמן רב במקום סגור הודיעו לצוות הרפואי ושקלו נטילת תרופת הרגעה לפני הבדיקה.

ייעוץ רפואי: ד"ר יהונתן לסיק, קרדיולוג בכיר בקריה הרפואית רמב"ם ובוגר תואר שלישי מהפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה, עובד וחוקר בתחום ההדמיה הבלתי פולשנית של הלב.