מדריך להורים: כיצד להכין את הילד לגן או למעון

ילדים עד גיל 3 שנים, שילכו לגן או למעון, יחלו פי 2 עד פי 10 מילדים שגדלים בבית, והם עלולים להדביק אחד את השני עוד לפני שהסימפטומים נראים לעין. איך נכין את הילד לקראת הגן, מתי יש להשאירו בבית ומתי אפשר לשלוח אותו למעון? מסתבר שקיימים כללים ברורים והרי הם לפניכם​

מדריך להורים: כיצד להכין את הילד לגן או למעוןמדריך להורים: כיצד להכין את הילד לגן או למעון
מאת: ענת זיו עם פרופ' ריבה בריק, מנהלת מחל​קת ילדים ב', ביה"ח 'מאייר' לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם
"שיהיה בשעה טובה, הילד הולך כבר למעון או לגן. ביקרתם בהמון גנים, דיברתם עם גננות, שמעתם המון הבטחות- על בטיחות המבנה, הכשרת הצוות, התוכנית הלימודית וחוגי ההעשרה, כמובן. כי בכל זאת, העולל טרם ליטף קיפוד ועוד לא רוקד לצלילי המקרנה – אז הוא חייב חוג חיות וריתמוסיקה..! "אך האם בדקתם אלו כללי היגיינה נהוגים במעון והאם שאלתם מהי המדיניות לגבי ילדים המגיעים לגן חולים?" שואלת ד"ר לירון בורנשטיין –לוין, מתמחה ברפואת ילדים, בקריה הרפואית רמב"ם:"כולנו אוהבות את ילדינו הרכים וכולנו מבטיחות שלא נעשה זאת לעולם, אלא שבשעת בוקר כשהילד מתעורר עם חום, בגלל המצוקה והצורך למהר לעבודה, ובאין פתרון של סבתא ומטפלת - נר אקמול הופך לפתרון, הילד נשלח חיש מהר לגן, ומכאן הכל מתחיל..."

"הורים צריכים להיות מודעים לכך, שבכל מקום בו נמצאים יותר משישה ילדים, כמו מעונות, גנים או משפחתונים, הילדים חשופים ליותר זיהומים", אומרת פרופ' ריבה בריק, מנהלת מחלקת ילדים ב', בביה"ח "מאייר" לילדים, "נתונים בספרות הרפואית מצביעים כי עד גיל 3 שנים, ילדים בגנים או מעונות יום, חולים פי 2 עד פי 10 מילדים שלא משתתפים בשום מסגרת ונשארים בבית וזאת, בלי קשר לגיל הכניסה לגן. אנו גם יודעים שהם יותר חולים בשנה הראשונה בגן כי החשיפה היא חדשה לעומת השנה השנייה. בתום ששת החודשים הראשונים בגן, תדירות הזיהומים, משכם וחומרתם יורדים. אחרי גיל 3 אין כבר הבדל בין הילדים שהלכו לגן לבין אלו שנשארו בבית".
מתי הכי נכון לשלוח את הילד לגן? 
פרופ' בריק: "בסופו של דבר, כולנו צריכים לשלוח את הילדים לגן או למעון, גם כי מכבש החיים דורש מרוב ההורים לצאת ולהתפרנס ובעיקר כי אין תחליף לגן מבחינת חשיבותו להתפתחות החברתית של הילד. ההמלצה שלי היא להכניס את הילד אחרי החורף הראשון, ולא משנה באיזה גיל הוא, עדיף שיעבור את החורף הראשון בבית. החורף הראשון הינו התקופה המועדת ביותר לפורענות מבחינת כמות ומשך המחלות. בעיקרון, אחרי גיל חצי שנה הילד כבר יכול להיכנס למעון מבחינת היכולת של המערכת החיסונית שלו להתמודד עם מחלות. בכל מקרה, הסיכוי לחלות לאורך זמן בשנה הראשונה של הילד במעון הינה גבוהה ביותר וההורים צריכים להיות מודעים ומוכנים לכך ולהתארגן מראש, כדי למצוא סידור לילד החולה".
 
המחלות השכיחות בקרב ילדים ההולכים לגן, הן: מחלות זיהומיות של דרכי הנשימה העליונות, כולל דלקת ריאות, זיהומים של מערכת העיכול (שלשולים), ודלקות אוזניים. שלושת אלה שכיחים פי 2 עד 3 אצל ילדים ההולכים לגן מאשר אצל ילדים הנשארים בבית. גם זיהומי עור שכיחים יותר בקרב ילדי הגן, בעיקר אימפטיגו, כינמת ופטרת.
מחלות זיהומיות מועברות מילד לילד במספר דרכים, חלקן ניתן למנוע ע"י שמירה על מספר כללים שיפורטו בהמשך. אולם יש לזכור, שבחלק מהמחלות הויראליות השכיחות ביותר, ההדבקה מתחילה יומיים עד שלושה לפני שהילד מציג איזשהו סימפטום אפשרי של המחלה והילדים מתחילים להדביק אחד את השני עוד לפני שהילד מדגים סימני מחלה.

מתי הזמן הנכון להוציא או להחזיר את הילד לגן / למעון?
פרופ' בריק: "לכל המצבים השכיחים יש כללים ברורים, המפורטים בהמשך (ראו מסגרת). הזמן תלוי בסוג המחלה/זיהום שהילד לקה בו. לדוגמא: אם הילד רק משלשל מעט, אבל יש תוכן ביציאות ולא צריך להחליף לו כל חצי שעה טיטול – הוא יכול להיות במעון. במצב של שלשולים דמיים, שנובעים לרב מזיהום חיידקי, חל איסור לשלוח את הילד לגן עד שתרבית הצואה אינה הופכת לעקרה. אם יש לילד דלקת עיניים (אחת מהמחלות היותר מדבקות), אבל דלקת העיניים איננה מוגלתית – הוא יכול להישאר במעון. 
"באופן כללי ניתן לומר כי אם ילד עם מחלת חום מתנהג כרגיל, הוא פעיל ושמח והכל נראה בסדר, אין שום סיבה להוציא אותו מהמעון. אם הילד חולה מאוד, לא מרגיש טוב והמחלה משביתה אותו, אז בוודאי שעדיף לו להישאר בבית. זה לא הוגן כלפיו ולא הוגן כלפי המטפלות לשלוח אותו למעון. אם הילד חולה עד כדי צורך באשפוזים חוזרים, הוא צריך כמובן לעבור בדיקות רפואיות ונשאיר את ההחלטה בידי הרופאים. קיימת תת-קבוצה מאוד קטנה ונדירה של ילדים שיש להם מחלה של חסר חיסוני והם אינם מצליחים להתמודד עם זיהומים "פשוטים". ילדים אלו אינם יכולים לבקר בגן". 
 
 

פרופ' ריבה בריק
ילידת ירושלים. בוגרת ביה"ס לרפואה של הטכניון. התמחתה ברפואת ילדים בבית החולים לילדים "מאייר", ובריאומטולוגית ילדים בארה"ב. מנהלת מחלקת ילדים ב' בבית החולים לילדים "מאייר" וסגנית דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון. נשואה לרופא ואם ל-3 בנות


איך ניתן להכין את הילדים לקראת הכניסה למעון / לגן?
 
פרופ' בריק: "הדבר החשוב ביותר הוא לחסן את הילדים לקראת כניסתם למעון. זו ההכנה הטובה ביותר. החיסונים לא רק מונעים תחלואה, אלא מונעים גם הסתבכויות של המחלה, במידה והילד יחלה בכל זאת. אגב, בארה"ב יש 13 חיסונים שהילדים חייבים לקבל אם רוצים לשלוח אותם לגנים/מעונות מוכרים ע"י הממשל. ללא החיסונים הילד לא מתקבל. בארץ ניתנים במסגרת טיפת חלב שמונה חיסונים שנמצאים בסל הבריאות, כנגד: דיפטריה, טטנוס, שעלת, חצבת, חזרת, אדמת, פוליו, הפטיטיס A ו-B, המופילוס אינפלואנזה B. אבל קיימים עוד שלושה חיסונים, שאמנם אינם בסל הבריאות, אך ניתנים במחיר סביר ומומלץ מאוד מאוד לכל מי שמכניס את הילד למעון, לדאוג שיקבל אותם:
  1. חיסון נגד אבעבועות רוח - מחלה שיכולה להיות מאוד קשה ומאוד מדבקת. החיסון ניתן בגיל שנה והשנה הוא הוכנס לסל הבריאות לילדים שנולדו החל מה-1.1.2007.
  2. חיסון נגד פנאומוקוק - חיסון חדש יחסית, נגד חיידק שגורם לדלקת ריאות ודלקת אוזניים, והוכח חד משמעית שאם מחסנים את הילדים יש פחות מחלות ריאה ודלקות אוזניים, שהן בדיוק המחלות מהן סובלים ילדי המעון.
  3. חיסון נגד רוטה וירוס– זהו הווירוס שגורם לשלשול קשה ביותר והוא שכיח בעיקר בחורף. יש לחסן את התינוק בגיל 6 שבועות. כך שאם הורים יודעים שהם מתכוננים להכניס את הילד למעון, הם צריכים לחסן אותו בזמן.
 
"מומלץ גם לחסן ילדים עד גיל שנתיים נגד שפעת", מוסיפה פרופ' בריק. "אני מודעת לכך שהרבה הורים מפחדים מהחיסון הזה, אבל הוא מאוד מומלץ – אין מה לחשוש ממנו. 
"אימהות צריכות להיות גם מודעות לסכנות של הווירוס שנקרא CMV, הווירוס נפוץ בקרב ילדים במעונות, הוא אמנם אינו גורם למחלה קשה בילדים, אך הוא מסכן נשים בהיריון שלא חלו בעברן ב-CMV. אימהות בהריון שני שיש להן ילד במעון, צריכות להיות ערות לכך ולחזור על בדיקת רמת נוגדנים בדמן".
 
אז אולי עדיף היה לשמור את הילד בבית כמה שיותר זמן? 
פרופ' בריק: "לא בטוח. הנה לדוגמא, על פי "תאוריית ההיגיינה" שהתפתחה בשנים האחרונות, העובדה שהילדים של היום גדלים בסביבה הרבה יותר סטרילית, יחסית לשנים עברו, פוגעת בסופו של דבר בהתפתחות מערכת החיסון שלהם וגורמת ליותר מחלות אלרגיות ואוטואימוניות. ילדים ההולכים למעונות חשופים אמנם ליותר זיהומים, אבל לטווח הארוך הם מתחסנים ומרוויחים שבעתיד הם לא יפתחו מחלות אלרגיות קשות, דווקא בגלל שהם היו בסביבה 'מזוהמת'. בעבר למשל חשבו, שילדים במעונות נוטים יותר לפתח אסטמה, בגלל ריבוי מחלות דרכי הנשימה. כיום יודעים שזה לא נכון. במהלך שהותם במעון הם אמנם מפתחים יותר התקפים של צפצופים בדרכי הנשימה, אך מצד שני זה מגן עליהם מאסטמה מאוחרת וקשה יותר. אבל מעבר לעניין המחלות – הגן הוא המקום בו הילד מתפתח לקראת היותו איש חברה, ורוכש מיומנויות שכליות, רגשיות, וחברתיות. מהבחינה הזו - אין תחליף למעון או לגן".
לפרטים נוספים מומלץ ליצור קשר ישירות עם הצוות המקצועי בבית החולים רות לילדים ברמב"ם.
 
מצבים בהם יש להרחיק ילד מהגן (לגזור ולשמור)
  1. שלשול עם דם, ריר או עקב חיידק ידוע מתרבית צואה
  2. דלקת עיניים עם הפרשה.
  3. שחפת (במידה ומתגלה מקרה במשפחה יש לבדוק את הילד מיידית).
  4. אימפטיגו (זיהום עורי, ניתן לחזור לגן 24 שעות לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי).
  5. דלקת גרון סטרפטוקוקאלית (ניתן לחזור לגן 24 שעות לאחר התחלת הטיפול האנטיביוטי).
  6. כינמת הראש
  7. גרדת ("סקביאס"), ניתן לחזור לאחר השלמת סבב הטיפול הראשון.
  8. אבעבועות רוח (ניתן לחזור לגן לאחר שכל הנגעים התייבשו ונוצר גלד)
  9. מחלות שכיחות פחות, כגון: אדמת, חזרת, שעלת והפטיטיס A
  10. מצבים המחשידים למחלה מדבקת והם: הרגשה כללית רעה או כל תלונה אחרת המונעת מהילד להשתתף בפעילות הגן, חום מלווה בשינוי התנהגותי, קוצר נשימה, הקאות חוזרות, פריחה מלווה בחום ופצעים בפה או ריור.
מה כדאי לבדוק מבחינת מצב הגן/מעון:
  1. מספר המטפלות יחסית למספר ילדים בגן - החוק בישראל הוא 1:6 (בארה"ב, לדוגמא זה 1:5).
  2. להתרשם שהמוסד נקי ומסודר.
  3. לראות שהמרחק הפיסי בין המיטות של הילדים הוא 30 ס"מ לפחות.
  4. לוודא שתהיה לילדים חשיפה מספקת לשמש (לייצור ויטמין D), שהם יוכלו לצאת לחצר.
  5. לראות שבמקום מקפידים על כללי היגיינה טובים – הדבר החשוב ביותר הוא להקפיד על רחיצת ידיים לילדים.
  6. לוודא שיש מדיניות ברורה ונוקשה לגבי הרחקת ילד חולה במחלה מדבקת מהגן (ראו פירוט במסגרת).
פרופ' בריק: "פעם לא היו מקבלים למעון ילדים שלא נגמלו מטיטולים. המצב היום שהילדים מסתובבים עם טיטולים תקופה כל כך ארוכה (עד גיל 3), מגביר את ההדבקה במחלות שלשוליות. כי כשהילד יושב בשירותים, יש מרחק בינו לילדים האחרים וגם אוטומטית רוחצים ידיים אחרי. במצב כיום, כשהמטפלת מחליפה טיטול ואח"כ נוגעת פה ושם בילדים אחרים, הסיכוי להידבק גדל".