אנטומיה
חלל הפה כולל שפתיים, לחיים (רירית בוקאלית), שיניים, 2/3 קדמיים של הלשון, החך הקשה, ריצפת הפה והחניכיים התחתונות. גידול בפה בשלבים מוקדמים יכול להופיע בכל אזור מהאזורים שתוארו לעיל. גידולים מתקדמים של חלל הפה מערבים אזורים מרובים וגם את הרקמות הרכות הסמוכות, השרירים והעצמות. בגידולים יותר מתקדמים תתכן גם מעורבות של בלוטות לימפה בצוואר.
תסמינים
המחלה מתבטאת באחד או יותר מהסימפטומים הבאים:
-
פצע בשפתיים או בפה שלא מתרפא.
-
גוש בשפה, בפה או בצוואר.
-
נגע לבן או אדום בחניכיים, לשון או לחיים.
-
דימום לא שיגרתי או ממושך, כאב או נימול בפנים.
-
כאבי גרון שלא חולפים או הרגשת גוף זר בגרון.
-
קושי או כאבים בלעיסה או בבליעה.
-
נפיחות שגורמת לקושי ואי נוחות בסגירת הפה.
-
שינוי בקול.
-
כאבים באוזניים.
-
הגבלה בפתיחת הפה (טריסמוס).
אבחנה
האבחנה הסופית של גידול בפה נעשית באמצעות בדיקה של פיסה מהגידול במיקרוסקופ, לפעולה בה לוקחים חתיכה או את כל הגידול לשם אבחנה קוראים לקיחת ביופסיה. הביופסיה נשלחת לפתולוג לבדיקה תחת מיקרוסקופ. תשובה פתולוגית תתקבל אחרי 5 ימים או יותר. רוב הגידולים בחלל הפה הינם מסוג קשקשי ((Squamous Cell Carcinoma . יתכן והרופא יבקש ממך לבצע בדיקות נוספות לבירור הגידול, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT), MRI, או PET-CT. בדיקות אלו מיועדות להערכת מימדי הגידול ההתפשטות שלו לבלוטות לימפה בצוואר ולאזורים אחרים בגוף. גידולים שהינם עמוקים ורחבים נוטים יותר להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר ולאזורים אחרים בגוף.
טיפול ניתוחי
ברוב גידולי חלל הפה הטיפול המתאים הוא ניתוח. הגישה הניתוחית מיועדת להסיר את הגידול ולשחזר את הרקמות הרכות, השרירים והעצם במידה ויהיה צורך. אם יש צורך בשחזור, הניתוח יבוצע ע"י מנתח אא"ג וראש צוואר בשיתוף פעולה עם הפלסטיקאים. לפני הניתוח תופנה גם לבדיקת רופא שיניים ושיקום הפה לבדיקת השיניים ולהכנה של פרוטזה (תותבת) במידת הצורך.
בניתוח - הסרת הגידול ע"י מנתח ראש צוואר, בחלק מהגידולים תבוצע גם כריתת חלק מהלסת או מפרק הלסת. במידה והגידול שבחלל הפה נמצא קרוב או מערב מינימלית את עצם הלסת, מסירים גם את החלק הפנימי של העצם. לפעולה זו קוראים מנדיבולקטומיה שולית. במידה והגידול חודר יותר לעצם, מבוצעת כריתה חלקית של הלסת.
במקרים בהם לאחר כריתת הגידול נותר חסר של רקמה (רקמה רכה, שריר ועצם), הכירורג הפלסטי ביחד עם מנתחי ראש צוואר לוקחים רקמה (רקמה רכה, שריר, עצם, עורקים וורידים) מאזור אחר בגוף ומשתילים אותה באזור החסר. לרקמה המושתלת קוראים מתלה חופשי (FREE FLAP) .
אם יש מעורבות של בלוטות הלימפה תבוצע גם דיסקציה צווארית. בפעולה זו עם הגידול נכרתות בלוטות לימפה צוואריות ונשלחות לפתולוג לבדיקה. בד"כ לוקח בין שבוע ל - 10 ימים עד קבלת תשובות סופיות.
הניתוח עלול לגרום לנפיחות בגרון. לפיכך, במהלך הניתוח ייתכן ויבוצע פיום קנה (Tracheotomy) זמני. הטרכאוטומיה מאפשרת מעבר אויר טוב ומונעת חסימה נשימתית. פיום הקנה מבוצע דרך חתך בצוואר עד כניסה לקנה הנשימה. דרך הפתח מהעור לקנולה מוכנס צינור מאונקל המכונה קנולה של טרכאוטומיה.
במהלך הניתוח תוכנס מהאף עד לקיבה צינורית שדרכה יינתנו אוכל ותרופות אחרי הניתוח, צינורית זו נקראת זונדה.
במידה ותבוצע דיסקציה צווארית, יהיו נקזים בצוואר למניעת הצטברות הפרשות באזור הניתוח. הנקזים יוצאו במהלך האשפוז כאשר ההפרשה תפחת משמעותית. פיום הקנה והזונדה להזנה יוצאו קרוב לוודאי לפני שחרורך.
לאחר הניתוח
כאשר תתעורר מהניתוח לא תוכל לדבר עקב הקנולה. תוכל לתקשר בכתיבה (על פנקס או על לוח מחיק) או בתנועות ראש (כן ולא). בעירוי תוך ורידי תטופל בתרופות לפי הצורך. דרך הזונדה תקבל תזונה, תרופות קבועות וטיפולים אחרים. בזמן שכיבה במיטה תהיה עם גרבי לחץ על מנת לשמור על זרימת הדם ברגליים ומניעת היווצרות קרישי דם. לאחר שתוכל לקום מהמיטה ולהתהלך לא יהיה צורך בגרבי הלחץ. אם יהיו כאבים אחרי הניתוח תטופל במשככי כאבים. בהתחלה תקבל משככי כאבים בעירוי ובהמשך תוכל לקבל את הטיפול דרך הזונדה. עם התקדמות ההחלמה יפחת הצורך בטיפול תרופתי לשיכוך הכאבים. במידה ולא בוצע שחזור שהצריך מתלה רחב תוכל לקום מהמיטה ולהתחיל ללכת יום לאחר הניתוח ובאופן הדרגתי תחזור לתפקודך הרגיל. האחות תטפל בטראכאוטומיה על ידי ביצוע סקשן להוצאת ההפרשות. פעולה זו יכולה להיות לא נעימה אך היא משפרת את הנשימה וגם מורידה את הסיכון לדלקת ראות. הטראכאוטומיה תוצא לאחר שהנפיחות בדרכי האוויר תפחת ולאחר שתוכל לנשום באופן רגיל בלעדיה.
האחות תסביר לך איך לשמור על ההיגיינה של הפה על ידי שטיפות ותעזור לך בשיכוך הכאבים. אתה צריך להמשיך בשטיפת הפה ושמירה על היגיינת הפה גם לאחר השחרור, בעיקר אחרי האוכל.
רוב החולים מאושפזים בבית החולים 10-14 ימים. חזרה לשגרה שונה מאדם לאדם ותלויה בגודל ובמורכבות של הניתוח שעברת. רוב האנשים יכולים להסתדר בבית ללא צורך בעזרה, האחות תעריך את מצבך ויכולתך להסתדר לפני שחרורך. במידה ויש צורך בעזרה, תוגש בקשה לקבלת עזרת אחות בבית.
ביקורת לאחר הניתוח
הביקורת לאחר הניתוח צריכה להיות שבוע לאחר השחרור מבי"ח. במידה והיה מעורב גם כירורג פלסטי יש לקבוע תור גם אליו. כדאי לך לכתוב את השאלות שלך לפני הביקורת עם הרופאים. בהתאם למצב הפצעים הניתוחיים ייתכן ויוסרו חלק או כל התפרים במהלך הביקורת הראשונה.
אם התשובה הפתולוגית כבר נתקבלה, החולה יקבל את התשובה ויוחלט אם יש צורך בטיפול נוסף ואיזה טיפול. בגידולים מתקדמים של חלל הפה בד"כ יש צורך בהקרנות לאחר הניתוח.
לאחר טיפול בגידול ממאיר, חשוב מאוד להישאר במעקב מסודר על מנת לאתר בזמן חזרה של גידול או גידולים חדשים. במשך הזמן תכיפות הביקורות תקטן.
החלמה
אבחנה של סרטן מטבע הדברים מאוד מלחיצה. לכל אדם תגובה שונה. לך למשפחתך יהיו עליות וירידות במצב הרוח. כדאי לשאוב עידוד מהשיפורים הקטנים שרואים עם חלוף הימים והשבועות. עם הזמן הנפיחות תיעלם, הפנים יראו יותר טבעיות והצלקות יהיו פחות בולטות. בהמשך גם הדיבור והיכולת לאכול ישתפרו. דיאטנית יכולה להיות לעזר בבחירת האוכל שיתאים למצבך. בנוסף, עם התקדמות ההחלמה תמצא בתוכך מרץ לבצע פעולות ולשמוח. כמו שהרגע של אבחנת הסרטן אינו קל, כך גם ההחלמה הינה קשה מאתגרת. תוכל להיעזר ברופא המשפחה שלך.
במהלך המחלה וההחלמה החולה עלול לסבול מדיכאון, חשוב מאוד לזהות את הסימנים:
במידה ואתה שם לב שישנו אחד או יותר מהסימנים האלה שממשיכים יותר משבועיים, יש לפנות לרופא המטפל.
טיפול בגורמי הסיכון לממאירות בחלל הפה: גורמי הסיכון הינם עישון ושתית אלכוהול. במידה ואחד מאלה מהווה חלק מצורת החיים שלך, יש להפסיקו מיידית על מנת להפחית את הסיכון של חזרה או הופעת ממאירות חדשה בחלל הפה. ניתן להפנות אותך לתוכניות לגמילה מעישון ו/או מאלכוהול.