מהי קרניוטומיה?
קרניוטומיה משמעותה פתיחת גולגולת זהו מושג כללי המתאר סוג ניתוחים הכולל פתיחה כירורגית של עצם הגולגולת שתוחזר למקומה בתום הניתוח. קרניוטומיה תבוצע על מנת לטפל במצבים רפואיים כגון כריתת גידולי מוח שפירים או ממאירים, כריתה של מלפורמציות וסקולריות כגון קברנומות מוחיות, ולעיתים גם בטיפול בחבלות ראש, דימומים תוך-מוחיים או מחלות זיהומיות של המוח. במהלך ניתוחי קרניוטומיה ישתמש המנתח במערכות ניווט משוכללות שמאפשרות איתור וחשיפה מדויקת של האזור המיועד לניתוח בלבד, וצמצום כל פגיעה באזורים וברקמות סמוכות.
במערכות הניווט נעשה שימוש באמצעי דימות מתקדמים, כגון אולטרה סאונד, MRI (דימות באמצעות תהודה מגנטית) ו-C.T (טומוגרפיה ממוחשבת). לפני תחילת הניתוח עצמו, יבוצע גילוח מוגבל מאד (מילימטרים) של אזור הניתוח בלבד. לאחר וידוא ההרדמה, יבצע המנתח חתך בעור הקרקפת כדי לחשוף את עצם הגולגולת. בשלב הבא, חלק מעצם הגולגולת תנוסר באמצעות מקדחה מיוחדת הפועלת במהירות גבוהה, ותוסר(זמנית). הסרת עצם הגולגולת תחשוף את מעטפת המוח, שמכונה 'דורה', או ה'קרום הקשה'. המנתח יפתח את הדורה, ויחשוף את האזור המיועד לניתוח. החל משלב זה, יבוצע הניתוח דרך מיקרוסקופ ניתוחי. הסרת גידול תבוצע באמצעות שואף (suction), פינצטה חשמלית (Bipolar Forceps) או שואב אולטרסוני (Ultrasonic Aspirator), המפרק את הרקמה תוך שימוש בגלי על-קול. בסיום הניתוח יחזיר המנתח את עצם הגולגולת למקומה. משקובעה עצם הגולגולת, יסגור המנתח את החתך, יתפור אותו ויחבוש את האזור שנותח. משך הניתוח הוא לרוב סביב 3-4 שעות או יותר בהתאם לסוג הניתוח. משך אישפוז ממוצע כיומיים עד שלושה לאחר הניתוח.
סיבוכים אפשריים
סיבוכים כירורגיים אפשריים, אם כי נדירים יחסית בעקבות ניתוח קרניוטומיה כוללים: זיהום, דימום או בצקת תוך-מוחיים, פגיעה ברקמות סמוכות או כלי דם, וגרימת התקפים אפילפטיים. לפי דיווחים בספרות הרפואית, שיתוק מלא או חלקי, או אובדן יכולות מנטליות כגון זיכרון, דיבור או הבנה, יגרמו באחוזים בודדים בלבד. שיעור התמותה בניתוחים אלו הוא קטן מ- 1%. חלק מהמטופלים יקבלו סטרואידים לפני או אחרי הניתוח, במטרה להפחית את הבצקת באזור הניתוח. בטיפול ממושך עלולות להיות תופעות לוואי לטיפול בסטרואידים כגון: הפרעה בשינה, תיאבון מוגבר, היחלשות שרירי הרגליים, עלייה במשקל, הפרעות בעיכול ושינויים במצב הרוח ולכן, משך הזמן לטיפול בסטרואידים הוא בד"כ קצר (ימים). כמו כן, המטופל עשוי לקבל תרופות נגד פרכוסים, במטרה למנוע התקפים אפילפטיים.
התאוששות, טיפול ומעקב
לאחר שהמטופל יתעורר מההרדמה במחלקת ההתאוששות, הוא יועבר להמשך השגחה וניטור קפדני של 24 שעות ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. בסיום השהות ביחידה לטיפול נמרץ, יועבר המטופל אל מחלקת האשפוז. במחלקה יסייע לו הצוות הסיעודי בשילוב עם פיזיוטרפיסטים לחזור לפעילות. לרוב משוחררים המטופלים לביתם כ- 2-3 ימים לאחר הניתוח, ולאחריו יוזמנו לביקורת מרפאה אצל הרופא המנתח לאחר קבלת התשובה הפתולוגית לצורך תכנון המשך טיפול או המשך מעקב.
מהן מנגיומות מוחיות?
מנינגיומות מוחיות הן גידולים הגדלים לאט ומקורם בקרומי המוח. מרבית המנינגיומות (85%-90% ) הן שפירות ובמיעוט המקרים (10-15% ) הן בעלות דרגת אלימות גבוהה יותר ונוטות לחזור בשיעור גבוה, למרות טיפול.
מתי נדש טיפול במנגיומות?
מנינגיומות מצריכות טיפול כאשר הן גדלות במעקב או כאשר הן לוחצות על רקמת המוח וגורמות לסימפטומים נוירולוגיים (חולשה של יד או רגל, הפרעות בדיבור וכו') או כאשר הן מגיעות לממדים גדולים וגורמות לעליה בלחץ התוך-גולגלתי.
המעקב מתבצע לרוב באמצעות ביצוע MRI מוח וביקורות תקופתיות במרפאה. לעיתים מנינגיומות מאובחנות באופן אקראי (למשל ב- C.T מוח המבוצע בגלל חבלת ראש). במידה שהמטופל אינו סובל מתסמינים נוירולוגיים והגידול אינו גדל במעקב, אין צורך במתן טיפול מסוג כלשהו אלא במעקב הדמייתי בלבד. במידה שהוחלט כי צריך טיפול, קו הטיפול הראשון יהיה בד"כ ניתוח לכריתת המנינגיומה. המטרה בניתוח היא לכרות את כל הגידול ע"י הפרדה מיקרוכירורגית של הגידול מרקמת המוח והסרת הגידול עם הקרומים בהם הגידול נאחז ומהם נוצר. כריתת הגידול יכולה להתבצע ע"י ניתוח מסוג קרניוטומיה אשר במהלכו מתבצעת פתיחת גולגולת, זיהוי הגידול והפרדתו מהמוח וממבנים הסמוכים לגידול (צפו בסרט המדגים כריתת מנינגיומה ע'י פתיחת גולגולת) או במקרים מתאימים, בגישה אנדוסקופית דרך האף (צפו בסרט המדגים כריתת מנינגיומה מסוג טוברקולום בגישה אנדוסקופית). קרינה לרוב שמורה למקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח לכריתה שלמה של הגידול או במקרים של הישנות הגידול שאינם מתאימים לניתוח חוזר.