דיאליזה בילדים

מאת: פרופ' ישראל זליקוביץ, מנהל היחידה לנפ​רולוגיה ילדים, ביה"ח מאייר לילדים, שליד המרכז הרפואי רמב"ם

אי ספיקה כלייתית היא אחת הבעיות הקשות ביותר ברפואת ילדים. ההתפתחויות בתחום הנפרולוגיה בכלל ובנפרולוגיית ילדים בפרט, מאפשרות כיום טיפול מוצלח בדיאליזה בילדים חולי כליה, הזקוקים לטיפול זה.

קיימים שני סוגי דיאליזה: המודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית.

בהמודיאליזה, דמו של הילד חולה הכליה מועבר דרך מכונת דיאליזה לשם ניקוי הדם מחומרי פסולת שהצטברו ומוחזר לגופו של הילד. הטיפול מתבצע בבית החולים מספר פעמים בשבוע, במשך 4-3 שעות בכל פעם.

בדיאליזה פריטונאלית משתמשים בקרום העוטף את חלל הבטן כקרום דיאליזה. נוזל דיאליזה מיוחד מוחדר דרך קטטר לחלל הבטן, והוא 'יונק' את חומרי הפסולת מהדם ולאחר מכן מפונה מחלל הבטן. מילוי ופינוי הנוזל נעשים בצורה מחזורית ע"י מכונת דיאליזה אוטומטית.

הדיאליזה הפריטונאלית עדיפה בילדים כיוון שניתן לבצע דיאליזה זו ע"י מכשיר דיאליזה אוטומטי בביתו של הילד, בסביבתו הטבעית. הטיפול מבוצע בלילה תוך כדי שנתו של הילד ובמשך היום הוא חופשי לעיסוקיו הרגילים. דיאליזה פריטונאלית גם מאפשרת תזונה טובה יותר, איזון מטבולי קל יותר והיא מפחיתה מהמעמסה על הלב וכלי הדם.

אולם, בילדים רבים אין אפשרות לבצע דיאליזה פריטוניאלית בגלל מגבלות רפואיות, כמו מחלות מסוימות ומצב הבטן או מגבלות אחרות כמו הורים שאינם מתאימים לביצוע הפרוצדורה, בית שאינו מתאים וכד'.

האור בקצה המנהרה הוא השתלת כליה. בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בטכניקה של השתלת כליה בילדים ובטיפול בילדים מושתלי כליה. אחוזי ההצלחה בהשתלות כליה בילדים קרובים מאוד לאחוזי ההצלחה במבוגרים, כלומר סיכוי של כ-95%-90% שהכליה תתפקד שנה לאחר ההשתלה וסיכוי של כ-85%-75% שהכליה תתפקד חמש שנים לאחר ההשתלה.