אשך טמיר

אשך טמיר UNDESCENDED TESTIS
בחיים העובריים, האשכים מתפתחים ליד הכליות ויורדים לשק האשכים בשבוע 28-40 להריון.
בלידה, ל 2 עד 3 % מהבנים יהיה לפחות אשך אחד שאינו בשק. תהליך ירידת האשכים יכול להמשך עד גיל 6 חודשים. אשך שלא ירד לשק האשכים עד גיל זה נחשב אשך טמיר ומחייב טיפול. בבדיקה גופנית ניתן למשש את האשך באזור המפשעה, אם כי בחלק מהמקרים לא ממששים את האשך כלל (למשל באשך תוך בטני).

סיכונים

  • פגיעה בפוריות: כל עוד האשך אינו נמצא במקומו הטבעי, יכולת יצור הזרע יורדת עם הזמן. הורדת האשך ניתוחית לשק האשכים משמרת את יצור הזרע ומעלה את הפוטנציאל לפוריות בעתיד
  • סיכון לממאירות: למרות שמדובר באירוע נדיר, קיים סיכון מעט מוגבר באשכים טמירים להתפתחות תהליכים גידוליים. הורדה של האשך לשק האשכים ובדיקות תקופתיות של האשך עוזרת בגילוי וטיפול מוקדמים במידה ודבר לא שכיח כזה מתפתח 
  • סיכון מוגבר להתפתחות תסביב: אשך טמיר נמצא בסיכון מוגבר להתפתחות תסביב של האשך וכתוצאה מכך פגיעה באספקת הדם לאשך. הורדת האשך לשק האשכים וקיבועו מפחיתים סיכון זה

טיפול

אם האשך לא יורד ספונטנית לשק האשכים עד גיל 6 חודשים, הטיפול המקובל הוא הורדה ניתוחית של האשך לשק האשכים.

הדבר מבוצע בהרדמה כללית, בחדר ניתוח בחתך קטן באזור המפשעה/שק האשכים. רוב הילדים משתחררים ביום הניתוח, לאחר כמה שעות.

באשכים הממוקמים בבטן אנו נעזרים בלפרוסקופיה והניתוח מבוצע בשני שלבים עם פרק זמן של 6 חודשים ביניהם.