בדיקות וטיפולים
המרפאה לגידולי מערכת השתן והמין

סרטן האשכים

סרטן האשכים הינו הגידול השכיח בגברים בגילאי 35-15 למרות היותו גידול נדיר באופן יחסי. הסוגים הנפוצים ביותר של סרטן האשכים הם סמינומה וסוג שאינו סמינומה. כמו כןקיים סרטן אשכיםשהוא שילוב של שני הסוגים הללו. הסמינומה נפוצה בעיקר בגברים בגילאי 55-35, בעוד שגידולים שאינם סמינומה מופיעים בקרב גברים צעירים יותר. לעתים רחוקותמופיעהבאשכים לימפומה שאינה הודג'קיןכאשר הטיפול בסוג זה של סרטן הוא שונה ונעשה בהתאם לטיפול המקובל עבור לימפומה שאינה הודג'קין.
למרבה המזלגידולי אשכים הפכו לדוגמא של גידולים הניתנים לריפוי . התערבות ניתוחיתטיפול כימותרפי המבוסס על תשלובת המכילה ציספלטיןקרינה או שילוב של הטיפולים, מובילים לריפוי באחוזי הצלחה גבוהים מאודהנעים בין 100-80 אחוז.
 
גורמי סיכון
 
הגורם לסרטן האשכים אינו ידוע. למרות שמדובר בסרטן נדיר, עולה שכיחותו בשנים האחרונות מסיבה שאינה ברורה. על פי רישום משרד הבריאות הישראלינרשמה עליה מתמדת בשכיחות סרטן האשכים בין השנים 1980 עד 2002, המשקפת למעשה מגמה כלל עולמית. הסיכון לסרטן האשכים גבוה יותר בגברים צעירים לבניםכאשר השכיחות הגבוהה ביותר נצפתה בצפון אירופה. גידולים אלו מתפתחים  ב- 1-2% מהגברים עם היסטוריה של אשך טמיר. בנוסףסרטן אשכים קודם מעלה מ 1- ל 2 אחוז את הסיכון לגידול ראשוני באשך הנגדי.
 
התייצגות קלינית
 
התסמין הנפוץ ביותר של סרטן האשכים הוא גוש חד צדדי בשק האשכיםללא תלונות שלרגישות או כאבלעיתיםהאבחנה הראשונית הינה שגויה והגידול מאובחן באופן מוטעה כדלקת באשך והחולה מקבל טיפול אנטיביוטיבהמשךלעיתים קרובות מופיעים כאב ואי נוחות באשך החולה. חולים יכולים להתייצג עם תלונות של כאבי גב גוברים או כאבי בטן תחתונהעקב מעורבות של בלוטות לימפה בחלל הבטן. לעיתים רחוקות התיצגות המחלה מלווה בקוצר נשימה עקב מחלה מתקדמת בריאות.
 
הטיפול בסרטן אשכים
 
לטיפול בסרטן האשכים אחוזי הצלחה גבוהים מאד. מרבית החולים מחלימים ממנו לגמרי, אפילו במקרים בהם הסרטן התפשט אל מעבר לאשך. הגישה הטיפולית נקבעת לפי סוג הגידול ובמידת התפשטותו.
הטיפול כולל ניתוח הסרת אשך במחלה מקומית ובחלק מהמקרים טיפול נוסף לצורך הפחתת הסיכון לחזרת המחלה. במחלה גרורתית הטיפול כולל הסרת האשך החולה וטיפול כימותרפי למשך מס חודשים. בנוסף לעיתים בסיום הטיפולים מבוצע ניתוח להסרת שארית מחלה בחלק מהמקרים. 
למידע נוסף על סרטן האשכים

סרטן הכליה

סרטן הכליה הוא אחד מעשרת סוגי הסרטן המובילים בגברים ונשים ושכיחותו הכוללת נמצאת בעליה מאז 1990, בעיקר בשל גילוי מוגבר של גידולים קטנים הודות לשימוש מוגבר בבדיקות הדמיה לא פולשנית.
שיעור התמותה מסרטן כליה ירד מעט הודות גילוי המוקדם של המחלה וההתקדמות באפשרויות הטיפוליות הקיימות. עם זאת, אפשרויות הטיפול במחלה שאובחנה כגרורתית עדיין מצומצמים.
 
Rena Cell Carcinoma (RCC)
RCC מהווה 80-90% ממקרי סרטן הכליות כאשר התת-סוג הנפוץ ביותר במבוגרים הוא  RCCמסוג תאים בהירים (70-85%). הערכה היא כי 75%–70% מהחולים המאובחנים ב RCC כל שנה מאוחבנים עם מחלה מקומית.
 
גורמי סיכון ל RCC
הגורם המדויק לסרטן הכליה עדיין אינו ידוע. אצל אנשים רבים הגורם לעולם אינו מתגלה, אבל מספר גורמים ידועים כמגבירים את הסיכון לפתח סרטן מסוג זה:
  • עישון סיגריות - עישון סיגריות עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן כליה עד פי 2 עבור חלק מהאנשים. ככל שאדם מעשן זמן ארוך יותר, וככל שהוא מעשן יותר סיגריות, כך הסיכון גדול יותר.
  • עודף משקל - לאנשים בעלי משקל גבוה יותר ברבע (25%) לפחות מהמשקל המומלץ לגובה שלהם, יש סיכון גבוה יותר מהממוצע לחלות בסרטן הכליה.
  • מצבים רפואיים - מצבים רפואיים שונים, כגון לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), עלולים להעלות את הסיכון. אנשים החולים במחלת כליות במצב מתקדם, במיוחד אלה הזקוקים לדיאליזה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן כליות.
  • חשיפה לחומרים שונים - חשיפה לחומרים שונים בעבודה עלולה להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן כליה. לעובדים עם כבשן אש או כבשן לפחמי אבן בתעשיות הפלדה והפחם נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן כליה. גם חשיפה לקדמיום, לעופרת או לאסבסט בעבודה עלולה להגדיל את הסיכון.
  • תורשה - רוב מחלות סרטן הכליה אינן עוברות בתורשה, אך לעיתים, אם שני בני משפחה או יותר, מפתחים סרטן בכליה. בני המשפחה האחרים נמצאים בסיכון גבוה מהממוצע לחלות בסרטן הכליה. קיימים מצבים נדירים, כגון מחלת וון - היפל - לינדאו Von Hippel-Lindau, שעוברת בתורשה.
 
סימפטומים של RCC
לא תמיד קיימים תסמינים ולכן בהרבה מקרים מאובחנת מחלת סרטן הכליה באופן מקרי, כאשר אנשים עוברים בדיקות שונות.
במידה ומופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול:
  • דם בשתן: התסמין השכיח ביותר של סרטן הכליה. הוא עלול להופיע ולהיעלם לסירוגין. אם מופיע דם בשתן, יש ללכת להיבדק.
  • כאב בשופכנים או בשלפוחית השתן הנגרם בגלל קרישי דם.
  • גוש באזור הכליה.
  • כאב עמום בצד.
  • חום גבוה מתמשך, הזעות לילה, עייפות וירידה במשקל.
תסמינים אלו אינם ספציפים קיימים מצבים רבים העלולים לגרום לתסמינים דומים  כגון זיהום או אבנים בשלפוחית השתן או בכליות.
 
טיפולים ב Rena Cell Carcinoma
במידה והמחלה נתיחה, ניתוח הוא הטיפול העיקרי כנגד סרטן הכליה. אם לא ניתן להסיר את כל הגידול על-ידי ניתוח, ניתן להשתמש בטיפולים אחרים. טיפולים אלה כוללים טיפולים ביולוגיים או טיפולים נוספים כגון אימנותרפיה.  
  • טיפול ביולוגי מוכוון מטרה המתמקדים בעיכוב גורם גדילה של כלי הדם בגידול ושליחת גרורות.
  • טיפול אימונולוגי/אימונותרפי מאקטב את מערכת ההגנה הטבעית של הגוף, המערכת החיסונית, כדי שזו תוכל להתקיף את הגידול ביעילות. ניתן להשתמש בטיפול זה על מנת לנסות ולשלוט באופן מקומי על גידול סרטני מתקדם בכליה וגידול סרטני שהתפשט לחלקים אחרים של הגוף. אצל חלק מהחולים טיפול ביולוגי יכול לצמצם את היקף הגידול או להאט את התפתחותו.
 
למידע נוסף על סרטן הכליה

סרטן פרוסטטה (סרטן הערמונית)

הגידול הנפוץ ביותר בגברים בעולם המערבי הוא סרטן הערמונית, ושכיחותו עולה עם הגיל. מחלה זו מאופיינת בדרך כלל בהתפתחות אטית, ולכן לעתים קרובות די במעקב, שמטרתו לוודא שהגידול לא הופך לאגרסיבי.
לצורך קביעת הטיפול מבדילים בין גידול גרורתי למקומי (שאינו גרורתי).
 
בישראל מאובחנים מדי שנה כ-2,500 חולים חדשים בסרטן הערמונית. אחד לשמונה עד אחד לתשעה גברים, יחלה בסרטן הערמונית. בארצות הברית שכיחות המחלה גבוהה יותר, שם אחד לשישה גברים יחלה במחלה. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת ירידה במקרי התמותה מסוג סרטן זה ועלייה בשיעורי ההישרדות. 
 
שלושה פרמטרים משמשים לקביעת דרגת הסיכון
 
1. מדד גליסון (Gleason score)– ערכיו של מדד זה מבטאים את רמת האגרסיביות של הגידול, והם נמדדים כחלק מבדיקת הביופסיה.
2. בדיקת PSA- בדיקת המודדת רמות של אנזים המופרש בבלוטת הערמונית. חריגה ברמות אלה יכולה להצביע על קיומו של גידול בערמונית וכן על מידת האגרסיביות שלו.
3. גודל הגידול כפי שנמצא בבדיקות ההדמיה בשלב האבחון.
 
שאלות נפוצות בסרטן פרוסטטה (ערמונית)
 
כיצד מאובחנת המחלה ומהם התסמינים להופעת המחלה?
עלייה בתדירות ובתכיפות מתן שתן, עלייה במספר היקיצות בלילה לצורך הטלת שתן ולעתים בעיות בזקפה הם התסמינים הראשונים של סרטן הערמונית. תסמינים אלו אינם מעידים בהכרח על מחלה ממארת, גם בעיה כמו ערמונית מוגדלת עלולה לגרום לתופעות אלה.
כשמתעורר חשד לסרטן הערמונית המטופל נשלח לשתי בדיקות: בדיקת דם לזיהוי רמת סמן הנקרא PSA ובדיקה רקטלית ידנית. במקרה שרמת ה-PSA גבוהה מהמקובל ו/או הבדיקה הידנית מחשידה לממצאים לא תקינים, המטופל נשלח לביופסיה מהערמונית. ממצאים ממאירים בביופסיה מובילים לרוב להמשך בירור באמצעות בדיקות הדמיה.
 
מהם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית, והאם תזונה יכולה להשפיע על המחלה?
גיל הוא גורם הסיכון הבולט ביותר (המחלה נדירה בגיל צעיר מ-40 ושכיחותו עולה עם הגיל); סרטן ערמונית בקרובי משפחה מדרגה ראשונה; מוצא אפרו-אמריקאי ומוטציות בגניםBRCA1 ו-BRCA2 (הקשורים גם לתחלואה מוגברת בסרטן שד ושחלות). מספר מחקרים  מצביעים על קשר בין העדר פעילות גופנית ותזונה עתירת שומן לתחלואה מוגברת בסרטן הערמונית בדומה לגידולים נוספים, ולכן מומלץ לאמץ אורח חיים בריא.
 
אילו אפשרויות קיימות כיום לטיפול בסרטן ערמונית מקומי ואיך בוחרים בטיפול היעיל ביותר?
קיימות כיום כמה אפשרויות לטיפול בסרטן הערמונית. הטיפול המומלץ מותאם לדרגת האגרסיביות של המחלה, שנקבעת לפי מספר גורמים, כדוגמת ערכי PSA, ממצאי הבדיקה הגופנית ומאפיינים בביופסיה מהערמונית.
אפשרויות הטיפול השכיחות הן:
  • ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית, שלפוחיות הזרע ובלוטות הלימפה באגן.
  • סדרת טיפולים של קרינה לערמונית.
  • החדרת גרגירים רדיואקטיביים לערמונית (בראכיתרפיה).
  • שילוב של קרינה חיצונית וברכיתרפיה, לעתים יחד עם טיפול הורמונלי.
  • לצד הטיפולים המקובלים בסרטן הערמונית נחקרים לאחרונה טיפולים חלופיים  באמצעות גלי אולטרסאונד, הקפאה של רקמת הערמונית ואף הקרנת אור ממוקדת על הגידול.
חשוב לציין: בגידולים לא אלימים ובנפח קטן אפשר להסתפק במעקב צמוד ולטפל רק במידה ויש עדות להתקדמות המחלה.  קיימת הסכמה שהסיכוי להחלים מהמחלה זהה בכל אחת מהאפשרויות הטיפוליות. לכן ההמלצה היא לבחון כל טיפול וטיפול, כולל תופעות הלוואי, ולהתאימו לנתוני המטופל. 
 
מה חדש בטיפול הקרינתי לערמונית?
מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו יעילות גבוהה לטיפול שמשלב טיפול קרינה  חיצונית וקרינה פנימית (ברכיתרפיה) בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם. יש עדויות לכך שהשילוב אף יעיל יותר מניתוח. פריצת דרך נוספת, היא שימוש בקרינה סטריאוטקטית (קרינה ממוקדת לגידול בעוצמה גבוהה) לחולים עם סרטן ערמונית מקומי. טיפול זה, שיופעל בעתיד הקרוב ברמב"ם, יימשך כשבוע וחצי וישמש חלופה לטיפול הנוכחי שאורכו שישה שבועות.
 
האם יש פריצת דרך בטיפול בסרטן ערמונית גרורתי?
בתקופה האחרונה הטיפול בסרטן גרורתי בערמונית עובר שינוי דרמטי, בזכות כמה טיפולים חדשניים הזמינים בישראל ומרביתם אף כלולים בסל התרופות. תרופות רבות נוספות נמצאות בשלבי מחקר בינלאומיים, המתקיימים ברובם בישראל. בנוסף, גישה טיפולית חדשה שכוללת שילוב תרופות חדשניות אלה עם ותיקות יותר נבדק גם הוא, בתקווה להמשיך ולשפר את הישרדות החולים. המכון האונקולוגי ברמב"ם משתתף בכמה מחקרים קליניים שמציעים טיפולים חדשניים ביותר בטיפול בסרטן גרורתי.
 
מהו מקומה של רפואה מותאמת אישית בטיפול בסרטן הערמונית?
בטיפול בסרטן ערמונית, המקום של טיפול הרפואי מותאם אישית תופס נפח עולה בשיקולי התאמת טיפול, בעקבות הגילוי שהפרופיל הגנטי והמולקולרי של הגידול, שמשתנה מחולה לחולה, מצריך טיפול שונה. כך לדוגמה, כמה מחקרי מפתח מצביעים על יעילות בטיפול מכוון מטרה בגידולים בהם יש פגמים במנגנוני תיקון ה-DNA. בית חולים רמב"ם שותף פעיל בכמה מחקרים שבודקים את יעילות הטיפול הממוקד בסרטן הערמונית בהשוואה לטיפול המקובל. דוגמה נוספת היא היכולת לזהות פגם בקולטן ההורמונלי של תאי הגידול, שמשפיע אף הוא על הטיפול הניתן. גם בתחום ההקרנות חל מהפך וכיום אנו משתמשים במולקולות פולטות קרינה בעוצמה גבוהה (לוטיציום PSMA) כלפי הגידול עצמו בלבד, ללא השפעה על אזורים אחרים בגוף.
 
למידע נוסף על סרטן פרוסטטה (סרטן הערמונית)

סרטן שלפוחית השתן

סרטן כיס השתן, המוכר גם כסרטן שלפוחית השתן נחשב לנפוץ יחסית, והוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב גברים ושמיני אצל נשים. גידולים בשלפוחית השתן שכיחים יותר בקרב גברים  בעיקר בגילאי 60, כאשר עם הגיל קיימת עלייה בשכיחות. אצל צעירים יותר הוא נדיר.
גורם הסיכון העיקרי להתפתחותו הוא עישון. בקרב מעשנים, הגידולים בשלפוחית השתן יכולים להופיע גם בשנים לאחר הפסקת העישון.
הגידולים ברובם שטחיים, ומטופלים בעיקר על ידי רופאים מומחים בתחום האורולוגיה, בדרך כלל באמצעות ניתוח ואחריו באמצעות שטיפות למניעת חזרתו של הגידול. הטיפול האונקולוגי בסרטן כיס השתן נעשה רק במקרים בהם הגידול חדר את שכבת השריר או שולח גרורות.
 
שאלות נפוצות בסרטן שלפוחית השתן
 
מהם הגורמים והתסמינים של גידולים בשלפוחית השתן?
דם בשתן הוא התסמין הנפוץ ביותר לגידולים בשלפוחית השתן. לעתים הדם נראה לעין, ולעתים הכמות כל כך קטנה שאפשר לאבחן אותה רק במעבדה בבדיקת שתן. גם צריבה בשתן עלולה להיות סימן לגידול בדרכי השתן, כמו גם עלייה בדחיפות ובתכיפות מתן שתן. עם זאת, כאמור אלה הם תסמינים נפוצים מאוד ויכולים לנבוע גם מבעיות שאינן קשורות להתפתחות גידולים בדרכי השתן, כמו אבנים או דלקת בדרכי השתן. 
 
מה ההבדל בין גידולים בדרכי השתן בשלב מוקדם לשלב מתקדם?
על פי רוב, גידולים בדרכי השתן מתגלים בשלב המוקדם, וכידוע, ככל שהגילוי והטיפול נעשים בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה עולים. לאחר אבחון המחלה נערכות בדיקות הדמיה נוספות כדי להעריך את מידת התפשטות הסרטן. הטיפול המתאים ביותר ייבחר בהתאם לתוצאות. 
 
מהו הטיפול המומלץ בסרטן בשלפוחית השתן המתגלה בשלב מוקדם?
גידול שטחי בשלפוחית השתן מטופל באמצעות כריתה המבוצעת בצורה אנדוסקופית (באמצעות החדרת צינור דרך השופכה, ללא צורך בניתוח פתיחת הבטן). ברוב המקרים זהו הטיפול היחיד, אבל אם הגידול מתגלה כבעל מאפיינים אגרסיביים מוסיפים לכך  סדרת שטיפות של שלפוחית השתן עם חומרים הפועלים להפחתת סיכויי החזרה של הגידול. גידול חודרני (המגיע לשכבת השריר), מצריך טיפול אגרסיבי יותר, הכולל ניתוח הסרת שלפוחית השתן ויצירת חלופה מרקמת המעי הדק או על ידי יצירת פתח בדופן הבטן (סטומה) וניקוז השתן מהכליות לשקית חיצונית הצמודה לדופן הבטן באופן קבוע. לחלופין, ניתן לבצע טיפול על ידי קרינה וכימותרפיה הניתנים במשך כמה שבועות כשהמטרה היא לשמר את שלפוחית השתן בגוף ולהכחיד את הסרטן. יש לציין שגידולים אגרסיביים מאוד מטופלים על ידי כימותרפיה בתחילה ורק לאחר מכן בניתוח או בקרינה.
 
האם יש תקווה לחולים בסרטן שלפוחית השתן המאובחנים עם מחלה מתקדמת?
15% מהלוקים בסרטן שלפוחית השתן יאובחנו עם מחלה מפושטת גרורתית ברמת ממאירות גבוהה. עד לאחרונה אפשרויות הטיפול במצב מתקדם זה היו מצומצמות מאוד וכללו בעיקר כימותרפיה. הבשורה החדשה בתחום היא טיפול באמצעות תרופות אימונותרפיות. טיפולים אלה, שהוכיחו יעילות בסוגי סרטן אחרים, רותמים את מערכת החיסון שלנו להתקפה יעילה על הגידולים בגוף. לאחרונה הוכללו טיפולים אלו בסל התרופות גם לחולים בסרטן שלפוחית שתן גרורתי.
 
 
למידע נוסף על סרטן שלפוחית השתן