בתקופה האחרונה עולים שוב לכותרות העומסים הרבים במערכת הבריאות בישראל. עם אחוזי תפוסה גבוהים במיון ובמחלקות האשפוז השונות, נאלץ הצוות הרפואי לחשוב מ"חוץ לקופסא" כדי להקל על העומס. אחת הדרכים היא זו שאימצה המעבדה ההמטולוגית ברמב"ם: שימוש במערכת אוטומטית ייחודית לבדיקת ספירות הדם המגיעות מכל המחלקות השונות בביה"ח.
בתמונה (מימין לשמאל):
מנהל מחלקת הרדמה, פרופ' ישעיהו כץ
ורופאי המחלקה, ד"ר בוריס שנדריי וד"ר ארקדי בסקביץ.
צילום: פיוטר פליטר.
המעבדה ההמטולוגית ברמב"ם, מטפלת מדיי יום ביותר מאלף בדיקות דם המגיעות אליה מכל רחבי בית החולים: מהמלר"ד (המיון, המחלקה לרפואה דחופה), המכון ההמטולוגי, המחלקה האונקולוגית וממחלקות האשפוז השונות. תוצאות הבדיקות המתקבלות, מסייעות לצוות הרפואי להבין בתוך פרק זמן קצר את סוג הטיפול הרפואי המתאים ביותר למצב של החולה.
עד לאחרונה, בדיקות הדם שהגיעו לאבחון במעבדה, טופלו ידנית בידי צוות המעבדה. בזכות הכנסת המערכת האוטומטית ובשילוב המיקרוסקופ הדיגיטלי, משך הזמן מרגע לקיחת הדגימה מהמטופל ועד להגעת התוצאות היישר לרופא המטפל התקצר באופן משמעותי: בתוצאות תקינות עבור המיון, התקצר הזמן מרגע הגעת דגימת הדם למעבדה ועד לקבלת התוצאה מ-35 דקות ל-15 דקות בממוצע, בזמן שגרה.
בעת לקיחת דגימה של ספירת דם מהמטופל במחלקה, נמדדים ערכים רבים, אשר מושווים לערכי הנורמה של תאי הדם האדומים, הלבנים ומספר הטסיות בדם ההיקפי, כשלצדם נמדדת גם רמת ההמוגלובין. כל חריגה מאחד המדדים הללו, מסווגת את דגימת הדם הנתונה כלא תקינה ויכולה להעיד – לאחר אבחון מקיף יותר – על סימן להימצאות מחלה מסוימת המטולוגית או אחרת. "תפקיד המעבדה הינו לדווח על התוצאות האמינות ביותר של ספירות הדם, לזהות את התאים הצעירים ולדעת לאבחן האם נוכחות התאים הצעירים בדם נובעת כתוצאה מזיהום או כתוצאה ממחלה המטולוגית כלשהי", מסבירה ד"ר גלית שריג, מנהלת המעבדה ההמטולוגית ברמב"ם.
המערכת האוטומטית במעבדה פועלת כך: המכונה מקבלת את ספירות הדם מכל מחלקות ביה"ח, תוך מתן עדיפות למיון וכשלצידה מכונה נפרדת לשירות המחלקה האונקולוגית. השתיים עובדות במתכונת "פס ייצור" מתוחכם יותר, מהיר יותר ויעיל יותר.
לפני כל בדיקה, הדגימה מנוערת היטב על-ידי המכונה כדי לקבל את התמונה המלאה של הדם ולמנוע את שקיעת התאים במבחנה. הליך המיון בין הדגימות התקינות לבין אלו שאינן תקינות מבוצע באופן אוטומטי על-ידי המערכת בהתאם לערכים הקבועים שהוזנו מראש, וללא מגע יד-אדם. לדברי ד"ר שריג, בכ-35% מדגימות הדם המגיעות למעבדה, התוצאות מאושרות ומשודרות באופן אוטומטי אל הצוות הרפואי, ואילו בכ-20% מהדגימות יש להמשיך את הבירור.
דגימות שנמצאו כלא תקינות, מנותבות אוטומטית על-גבי מסוע קטן אל מכונה שניה שמשטחת את טיפת הדם החשודה על-גבי משטח זכוכית, ומשם עוברת 'צביעה' לשם אבחון במיקרוסקופ הדיגיטלי החדש. הליך ההשטחה של הטיפה וצביעתה היה מבוצע עד לאחרונה באופן ידני, על ידי צוות המעבדה, והיה גוזל זמן רב. כעת, משהדבר מבוצע אוטומטית, צוות המחלקה עסוק בעיקר באבחון של יתר המבחנות החשודות ואשרור תוצאות "גבוליות" שבהן נדרש שיקול דעת של מומחה, כך שהתוצר המחלקתי המופק בזכות המערכת האוטומטית הוא הרבה יותר מדויק, בר-אבחון חד-משמעי יותר ובקיבולת גבוהה בהרבה.
לאחר מכן, התוצאות משוגרות על-ידי המערכת ישירות לרופא המטפל במחלקה. באופן הזה, מתאפשר להפחית, הלכה למעשה, את מספר החולים הממתינים לתוצאות במחלקות כמו במיון לצד הפחתה בזמני שהות המטופלים במחלקה, ללא פשרה על איכות האבחון הרפואי.
ספירות הדם – קצת רקע
ספירת דם לא תקינה, כמו במקרה של רמת המוגלובין מתחת לערכי הנורמה למשל, מעידה על מצב של אנמיה. תפקיד המעבדה לעזור באבחון הסיבה לאנמיה על סמך גודל כדורית הדם האדומה, ריכוז ההמוגלובין בתא, צורת תאי הדם ונוכחות תאי דם צעירים.
במקרים אחרים של זיהום כלשהו אצל המטופל, ניתן לראות עלייה בתאי הדם הלבנים. לצד זה, עליה במספרם, מהווה אינדיקציה אפשרית להימצאות ממאירוּת המטולוגית.
במקרה אחר, בו מזוהה עליה בתאי הדם הנוטרופילים או הלימפוציטים, הדבר מתקשר בעיקר לזיהום חיידקי או ויראלי, בהתאמה. כאמור, את כל הממצאים המדוברים, המעבדה ההמטולוגית מסוגלת כיום לאבחן בזמן שיא.
אז איך זה עובד? צפו בסרטון
