הגדרת אלימות במערכת יחסים אינטימית
דפוס התנהגות מתמשך של בן הזוג המתבטא בתקיפה, כפיה, הפחדה, טרור ושימוש בטכניקות שונות של שליטה, אשר מתרחש על בסיס אירועים יום-יומי. ההתנהגות מכוונת להשיג שליטה, צייתנות וכניעהשל בת הזוג.
הגדרה עפ"י ארגון הבריאות העולמי (WHO): כל פעולה של אלימות תלוית מגדר הגורמת, או סביר שתיגרום נזק או סבל פיזי, מיני או נפשי לנשים. האלימות כוללת:
- איומים
- מעשה פעולות בכפיה ומניעה של החירות.
- פגיעה בגופה של האישה ע"י הכאה פיזית, כגון:מכות, בעיטות ואגרופים ולעיתים באמצעות חפצים שונים כולל נשק.
- הפגיעות גורמות לנזקים מידיים ומתמשכים, לנכות ואף למוות.
אלימות מינית- Sexual Abuse
התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני, ביצוע מעשים מגונים, קיום יחסי מין באיום, סחיטה, כפיה ואלימות, בניגוד לרצונה של האישה ובזמנים ומצבים המסכנים את בריאותה.
אלימות נפשית- Emotional Abuse
מאופיינת באלימות מילולית, שימוש בהפחדה ואיומים, גינוי וביקורת לגבי התנהגות האישה, יכולותיה, תפקודה כאם ובריאותה הנפשית.
בידוד חברתי- Social Isolation
מניעת קשרים חברתיים ומשפחתיים ויציאה לעבודה ו/או ללימודים. הגבלה של יציאה מהבית, ליווי האישה לכל מקום וניהול השיחות במקומה.
אלימות כלכלית- Financial Abuse
מניעת יציאת האישה לעבודה או שליטה על משכורתה, מניעה של צרכים בסיסיים כגון: כסף, מזון, תרופות וכדומה. מניעת גישה להכנסת המשפחה.
הטרדה מאיימת Stalking
מושג הלקוח מעולם הציד בו החיה אורבת לקורבנה מתאר מצב בו הגבר אורב לאישה ועוקב אחריה. להטרדה מאיימת יש ביטויים מילוליים והתנהגותיים של הטרדת האישה. חקירות ומעקבים, טלפונים והצקות שונות הנובעים ממחשבות כפייתיות של חשדנות וקנאה. כשפנטזית הרדיפה פנימית ומנותקת לחלוטין מהמציאות קיימת מסוכנות גבוהה לאישה והיא גוברת בתהליך שבו האישה מנסה להיפרד.
כיצד מתפתחת מערכת המאופיינת באלימות הקשר מאופיין בתחילה בחיזור נלהב ואינטנסיבי מצד הגבר, מחוות מרגשות כגון: פרחים, מתנות, מכתבי אהבה וכו'. בהדרגה מתפתח תהליך של "הביחד הסימביוטי", שאמור לספק את כל הצרכים בתוך הקשר הזוגי בלבד-בן הזוג מבטא רצון לנוכחות של בת הזוג עמו וצורך לדעת על מעשיה, גם כשאינה איתו. היא מאמינה שהוא פועל לטובת הזוגיות המתפתחת ומתחילה לוותר בהדרגה על עצמאותה, חברותיה, ידידיה, לימודיה, עבודתה וכו'. שינויים במצבי רוח אצל הגבר, התפרצויות ותגובות סוערות מוסברים על ידו כביטויי קינאה בגלל אהבה ודאגה לקשר ולעתיד והוא משליך את האשם על האישה.
האישה מפתחת רגשות בושה, אשמה ואחריות ומנסה לשנות התנהגותה במחשבה שתוכל לשנות את המצב. כישלונותיה גורמים לה לייאוש וחוסר אונים.
בשלב זה היא חיה במצב של פחד, בידוד חברתי ותלות בבן הזוג. נוצר מצב שהוגרם הפוגע הוא גם הגורם המתגמל ומתפתחת "צמידות טראומטית" המשפיעה על יכולתה של האישה להיחלץ מהמצב.
מעגל האלימות
לינור ווקר, אשר חקרה אלפי מקרים של אלימות במערכת יחסים זוגית מצאה כי מתקיים דפוס קבוע של התנהגות מעגלית – "מעגל האלימות".
המעגל מאופיין בהתעוררות של מתח המחריף עד לנקודת התפוצצות בה מתרחש אירוע אלים שלאחריו מתחילה תקופת רגיעה "ירח דבש". בתקופת "ירח דבש" בן הזוג עסוק בפיצוי, מתנצל, מרגיע, מסביר, קונה מתנות ומבטיח שלא יפגע בה שנית. האישה מאמינה לו וממעיטה ממשמעות האירוע והשלכותיו. היא מאשינה את עצמה ומשתמשת ברציונליזציה להסביר את התנהגותו. שלב זה מסתיים ושוב מתחיל שלב המתח ואחריו האלימות וחוזר חלילה.
האישה מאמינה, שעם הזמן התקופות היותר טובות תתארכנה והתקופות הרעות והתוקפניות תעלמנה. למעשה, המצב הפוך ועם הזמן מתרחשת הסלמה הגורמת לאישה לפגיעות קשות יותר, ייאוש וחוסר תקווה. עם זאת, קיימים מקרים בהם הסלמה זאת מזרזת את האישה לקבל החלטה לפעול כדי להיחלץ מהמצב.
רגשות מרכזיים של נשים נפגעות אלימות במשפחה
- האשמה עצמית ואחריות למצב
- בושה
- כעס
- אבל ואובדן