במשך שנים נחשב סרטן הריאה למוביל ברשימת הגורמים לתמותה אך בעשור האחרון אפשר לראות שינויים פורצי דרך מעודדים בתחום: תרופות ממוקדות מטרה, כניסת האימונותרפיה ואבחון גנום המאפשרים מתן טיפול מותאם אישית
מאת: אורנה מאיר
במשך שנים דורג סרטן הריאה בראש הרשימה של סוגי הסרטן הגורמים לתמותה מכיוון שהוא שכיח מאוד, אלים במיוחד ובאופן מצער מתגלה לרוב בשלב מאוחר מדי. עבור אלה שהסרטן מתגלה אצלם בשלב מוקדם, ניתוח וטיפול כימותרפי יכולים להוות תקווה של ממש, עם זאת גילוי מאוחר אינו מבטיח סיכויי החלמה דומים. החדשות המעודדות הן שאם עד לפני כעשור לחולים אשר מחלתם התגלתה בשלב מאוחר אפשרויות הטיפול היו מוגבלות, הרי שבשנים האחרונות החלו לנשב רוחות של תקווה. " חלה מהפכה בתחום", מעידה ד"ר מירה וולנר, מנהלת השירות לסרטן ריאה וגידולי בית החזה ברמב"ם, "לארגז הכלים של רופאי סרטן הריאה נוספו בעשור זה מבחר רחב של תרופות, וכל אחת מהן עשויה להתאים לתת-סוג אחר של סרטן הריאה".
למעשה, אפשר אף להרחיק ולומר שסרטן הריאה הפך למעבדת החלוץ של הרפואה המותאמת אישית. תחום זה הוא בין הראשונים ליישם תהליך אבחון הכולל אבחון תת-קבוצה מדויקת של הגידול, שרק אחריו אפשר לדעת אם ואיזו תרופה עשויה להתאים. "ההתפתחות של התרופות הייתה כרוכה בהבנה שאי אפשר לשים את כל גידולי הריאה בסל אחד", מסבירה ד"ר וולנר. "אם בעבר ערכנו אבחנה בעיקר בין שני סוגי סרטן - תאים קטנים ותאים שאינם קטנים, היום הבנו שיש הרבה יותר סוגים של סרטן ריאה".
מנגנונים של הצלחה
התרופות שהתגלו בעשור האחרון שונות באופיין זו מזו וגם מהתרופות הכימותרפיות. בעוד שכימותרפיה היא חומר הפוגע בכל התאים בגוף שמתחלקים באופן מואץ, לרבות התאים הבריאים (הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תופעת הלוואי של נשירת השיער בעקבות הכימותרפיה), כל התרופות החדשות לסרטן הריאות הן מסוג אחר – ממוקדות מטרה ומבוססות על הבנה של מנגנון הגידול במטרה לשבש אותו. בשלב זה הן עדיין לא יכולות לספק ריפוי של ממש, ולכן במקרים רבים הן עדיין משמשות לצד הטיפול הכימותרפי. עם זאת, תרופות אלה האריכו בעשור האחרון את חייהם של חולים רבים בסרטן הריאות, לעתים בפרק זמן של כמה חודשים ולעתים אף בכמה שנים.
המנגנונים שהתגלו בעשור האחרון והתרופות ממוקדות מטרה שהופכות את תחום סרטן הריאה לחיל חלוץ בכיבוש הרפואה האישית:
1. חסימת כלי הדם המזינים את הגידול
המנגנון הראשון שהתגלה ותורגם לתרופה לחולי סרטן הריאות היה היכולת למנוע מכלי הדם שמובילים חמצן וחומרים מזינים לגידול לעשות את עבודתם. עוד בסוף המאה הקודמת הבינו חוקרים שונים שייתכן שבמקום להשתמש בחומרים קטלניים כמו כימותרפיה המשפיעה לא רק על תאי הגידול, כדאי לפתח טיפול ממוקד שיתקוף תאי מטרה. חלק מהם התמקדו בניסיון למנוע את גדילת תאי הדם המובילים לגידול ומזינים אותו. כך למשל, פותחה התרופה אווסטין, שאושרה קודם כטיפול לסרטן המעי וב-2006 הותרה על ידי ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) לשימוש גם בחולי סרטן הריאות.
2. מיפוי גנומי של הגידול
התגלית המדעית השנייה שהוטמעה בתחום הטיפול בסרטן הריאות מבוססת על אבחון הגנום. לאחר שהסתיים מיפוי הגנום האנושי ב-2003, החלו למפות גם את הגנים של גידולים סרטניים בפרויקט שנקרא TSP (Tumor Sequencing Project ). מיפוי זה אפשר את גילוין של מוטציות שונות בגידולים הגורמות להתפתחות או להתפשטותם. מוטציות אלה, הנקראות גם "סמנים של הגידול", נשאו שמות מקודדים שבהמשך הפכו לתת-סוגים של של סרטן הריאות, ולימים היוו את הבסיס לפיתוח תרופות כנגד הגידולים המבטאים אותם. "ראשונה הייתה המוטציה ב–EGRF epidermal growth factor receptor שמעורבת בשגשוג הגידול", מספרת ד"ר וולנר. "זמן לא רב אחר כך התגלו מוטציות נוספות כגון ה-CMET, RET , ROS1 ,ALK".
כאמור, רבות מהמוטציות שהתגלו אפשרו את פיתוחן של התרופות הממוקדות. לארון התרופות של המחלקה לאונקולוגיית ריאות הצטרפו אט-אט תרופות דוגמת: טארסבה (erlotinib), אירסה gefitinib)(, ג'יוטריף (afatanib), וקסלקורי ( (crizotinib. לרשימה הארוכה הזו יש משמעות רבה – היא האריכה את ההישרדות של חולי סרטן הריאה. חשוב לדעת שכדי שחולה יוכל להפיק תועלת מהתרופה המתאימה לו, צריך לבחון קודם את תת הסוג של הסרטן שיש לו, דבר המחייב בדיקת אבחון ייחודית שכוללת אפיון גנטי מדויק של הגידול (ראו תרשים זרימה בהמשך). "מכיוון שלכל מוטציה מתאים טיפול אחר, "אנחנו נוטים לעשות בדיקות מולקולריות לכל חולה עם גידול מפושט", מסבירה ד"ר וולנר, "ואפשר לומר שאנחנו עוברים לעידן שבו לכל חולה מתאימה תרופה אחרת".
3. אימונותרפיה
התרופות החדשות מבוססות על מנגנון אחר לטיפול בגידול – אימונותרפיה, הנשענת על התובנה שלמערכת החיסונית יש יכולת להילחם בגידולים. עם זאת, המערכת החיסונית נכשלת בתפקידה בשל חסמים שהגידול משתמש בהם כדי לטרפד את פעולתה. לאחרונה הצליחו מדענים לאתר יותר ויותר חסמים כאלה. בין החסמים שהתגלו נמנים סוג מסוים של חלבונים - האחד קרוי PDL-1 והשני קרוי PD-1. לאחרונה, בעקבות הגילויים חוקרים הצליחו לפתח תרופות ש"חוסמות" חסמים אלה ומסייעות למערכת החיסונית. תובנות אלה הוסיפו לארון התרופות האונקולוגי של הריאות את הקיטרודה, האופדיבו ותרופות נוספות שמעוררות כעת תקוות גדולות להארכת חיים משמעותית יותר.
"עברנו כברת דרך ארוכה בטיפול התרופתי לסרטן ריאות והשנים האחרונות מוכיחות שיש תקווה", אומרת ד"ר וולנר. בינתיים, רופאי הריאות, יחד עם רופאי סרטן אחרים, סוללים את הדרך לעבר סוג חדש של אונקולוגיה המבוססת על אפיון מדויק של הגידול מזוויות שונות, והתאמת תרופה לכל חולה. ברמב"ם אף ישנה יחידת מחקר העורכת מחקרים רבים בתחום סרטן הריאות ומחקרים על תרופות חדשות פורצות דרך.
ייעוץ מקצועי: ד"ר מירה וולנר, מנהלת השירות לסרטן ריאה וגידולי בית החזה, המערך האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם, ד"ר מור מושקוביץ, רופאה בכירה בתחום סרטן ריאה וגידולי בית החזה במערך האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם