כתבות

קצר בתקשורת

תאריך פרסום: 01/01/2011 | מאת:רמב"ם

פרפור פרוזדורים נחשב כהפרעת הקצב השכיחה ביותר. לאחרונה הוכנסה לרמב"ם מערכת מתוחכמת המאפשרת למפות בדיוק את מקור ההפרעה ולטפל בה באמצעות צנתור וצריבת האזור הפגוע .

קצר בתקשורתקצר בתקשורת

מאת: ​אתי דור

שנים רבות סבלה מיכל (שם בדוי) מפרפור בפרוזדורי הלב. הללו גרמו לה לעייפות, חולשה ופגיעה בניהול אורח חייה. רונית, כבת 50, למודת סבל וטיפולים רבים. בהתחלה קבלה תרופות, כשהן כבר לא הועילו לה היא קיבלה מכות חשמל, אלא שאלה הקלו את מצבה באופן זמני בלבד.

לאחרונה היא הגיעה ליחידה לאלקטרו-פיזיולוגיה קלינית ברמב"ם, שם עברה צנתור וצריבה של האזור הפגוע בלב. לאחר שעות ספורות התאוששה ושוחררה לביתה כשהפרעת הקצב ממנה סבלה, חלפה.

הטיפול היעיל ברונית התאפשר אודות לפיתוח של מערכת שנקראת CartoMerge, לדברי ד"ר מונדר בולוס מנהל היחידה לאלקטרו פיזיולוגיה קלינית, המערכת מאפשרת לשלב מידע המתקבל מסריקת CT או MRI עם נתונים על הפעילות החשמלית של הלב, מה שהופך את הטיפול למדויק ויעיל יותר.

הטיפול הראשון בארץ בעזרת המערכת בוצע בחודש יוני האחרון ברמב"ם, והועבר בשידור חי לכנס קרדיולוגים שנערך בפקולטה לרפואה של הטכניון.

הפרעות בהולכה
לב האדם הוא משאבת דם שעשויה משריר המתכווץ ללא הרף. בדומה לכל שריר אחר, שריר הלב זקוק לגירוי חשמלי על מנת להתכווץ ולפמפם את הדם לכל איברי הגוף. לכן קיימת בו מערכת הולכה חשמלית, המושפעת ממערכת העצבים ומייצרת גירוי חשמלי סדיר המווסת את קצב הלב. הפרעות בקצב הלב נובעות, בין היתר, מהפרעות בהולכה החשמלית או מיצירת פולס (מקצב) חשמלי פתולוגי.
יש שני סוגים עיקריים של הפרעות קצב: כאלה שמקורן בפרוזדורים וכאלה שמקורן בחדרים. פרפור פרוזדורים פוגע ביעילות התכווצות הפרוזדורים. בעקבות זאת יורדת תפוקת הלב ועלולים להיווצר קרישי דם בפרוזדורים, העלולים להוביל לתסחיפים מוחיים (למעשה, זו אחת הסיבות העיקריות לשבץ מוחי).
הפרפור מתבטא בדופק בלתי סדיר (לרוב מהיר), קוצר נשימה ותחושת חנק, תעוקה וכאבים בחזה, ולעתים אף עלול לגרום לפגיעה בשריר הלב ולאי ספיקת לב. ד"ר בולוס: "יש חולים שיש להם התקף פרפור חד פעמי. למשל נערים צעירים ששותים אלכוהול רב, ליבם לא עומד בכמות השתייה ואז נוצר פרפור חד פעמי. יש פרפור שמתרחש אחת לשנה-שנתיים, יש חולים שיש להם התקף פעם ביום, ויש כאלה שחיים עם פרפור קבוע".

מה מקור הפרפור?
"לרוב המקור הוא בפרוזדור השמאלי של הלב. בחלק מהמקרים המקור לפרפור הוא בדופן של אחד מארבעת ורידי הריאה, המתנקזים אל הפרוזדור השמאלי. מסיבה כלשהי נוצר באחד הוורידים האלה מעין 'קצר' חשמלי, שגורם לפרפור בווריד וגורר אחריו גם את תגובת הפרוזדור כולו".


עולה עם הגיל
פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב שכיחה ביותר. יותר מעשרה מיליון אנשים בעולם סובלים ממנה. 2.2 מיליון איש בארצות הברית ו 5.5 מיליון מתושבי אירופה. בישראל ההערכה היא שמדובר ב 80-90 אלף בני אדם.
שכיחות ההפרעה עולה עם הגיל."חצי אחוז עד אחוז מבני ה 50 סובלים ממנה ו 10 אחוז מבני ה 80", מפרט ד"ר בולוס, "בשנים האחרונות אנו רואים יותר בני 30-40 שסובלים מהבעיה. שליש מהאשפוזים בגלל הפרעות קצב הם על רקע פרפור פרוזדורים".

יש לזה הסבר?
"נמצא שיש קשר בין פרפור פרוזדורים לבין גורמי סיכון כמו גיל, יתר לחץ דם, עישון, סוכרת, עודף משקל, אורח חיים לחוץ, מחלות מסוימות בלב, ניתוחי לב ומומים מולדים. מהסיבות הללו אנחנו בהחלט רואים מקרים של פרפור פרוזדורים גם בקרב צעירים אבל זה יותר נדיר".

מהן הסכנות העיקריות של ההפרעה?
"חלק מהאנשים שחווים פרפור פרוזדורים כלל לא יודעים שהם עברו התקף. הם פונים לבית חולים בגלל דפיקות לב מואצות ומדווחים על סימפטומים של חולשה ועייפות. אצל חלק זה מתגלה בצורה אקראית לגמרי. הפרפור עצמו מלווה בשתי סכנות שהקריטית מביניהן היא שבץ מוחי. סכנה אחרת היא אי ספיקת לב שעלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה בתפקוד הלב. מלבד זאת, מדובר בהפרעה שפוגמת בעיקר באיכות החיים".

תמונה תלת מימדית
לדברי ד"ר בולוס עד לשנים האחרונות היה הטיפול בבעיה מבוסס בעיקר על תרופות נוגדות הפרעות קצב. "החיסרון העיקרי של השימוש בתרופות הללו הוא שהן כרוכות בתופעות לוואי וגם מידת ההצלחה שלהן נמוכה יחסית והיא נעה בין 30 ל- 40 אחוז".

בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות מיפוי והדמיה מתקדמות לאבחון הפרעות קצב ולטיפול בהן. אחת המערכות המתקדמות בתחום זה, היא כאמור, CartoMerge, המערכת תוכננה על ידי החברה הישראלית "ביוסנס ובסטר", חברת בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון, ומינהל המזון והתרופות בארצות הברית אישר את הדור החדש של המערכת הנקרא 3-CARTO.

בית החולים רמב"ם בחיפה היה המוסד הרפואי הראשון בארץ שרכש את המערכת. ד"ר בולוס: "המערכת מספקת תמונה תלת ממדית של הלב ושל מערכת ההולכה החשמלית שלו. התמונה התלת ממדית מאפשרת ללמוד את המנגנון הגורם להפרעה בקצב הלב, כיצד היא נוצרת, מהו המיקום המדויק של הנקודה או הנקודות בלב שאחראיות לה ומהם ההבדלים בתזמון הפעילות של נקודות שונות בלב. המערכת החדשה אף מאפשרת למזג את המפות החשמליות ואת התמונה האנטומית התלת ממדית והמדויקת מאוד שמתקבלת מסריקת CT או MRI ".

לאחר קבלת ההדמיה, המטופל עובר צנתור בהרדמה מקומית דרך וריד המפשעה. באמצעות דיקור המחיצה הבין-פרוזדורית עובר הרופא מהפרוזדור הימני לפרוזדור השמאלי ואז מבוצעת צריבה חשמלית בדופן הפרוזדור השמאלי כדי לשבור את רצף הפרפור ולהפסיקו. ד"ר בולוס: "עד כה טופלו באמצעות המערכת החדשה מאות חולים וניכר שיפור בעקבות הכנסתה. כ 70% מהחולים נרפאים וזה בהחלט נתון שלא היה כמוהו עד לא מזמן. אנו כל הזמן מנסים לשפר את הטכניקות של מיפוי הצנתרים והאנרגיה של הצריבה. זהו תחום חדש יחסית ומרתק והוא אף צפוי להשתפר בעתיד".

"יש לציין שהעבודה ביחידה לא היתה מתבצעת בהיקף הנוכחי ללא שיתוף פעולה בין רופאי היחידה: פרופ' ליאור גפשטיין, ד"ר מחמוד סולימן, ד"ר איברהים מרעי, וד"ר מירי בליך".

ד"ר מונדר בולוס, מנהל היחידה לאלקטרו פיזיולוגיה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם