אי שליטה ביציאות - טכנולוגיות ושיטות טיפול

תאריך פרסום: 01/09/2004

אי שליטה ביציאות בילדים ומתבגרים הינה נכות קשה ויכולה לנבוע מסיבות מגוונות. ד"ר גדעון שושני סוקר את התפתחות השיטה הניתוחית, מגבלותיה והמעבר למודל חדש ומוצלח יותר​

אי שליטה ביציאות - טכנולוגיות ושיטות טיפולאי שליטה ביציאות - טכנולוגיות ושיטות טיפול

מאת : ד"ר גדעון שושני , מנהל כירורגית ילדים, בית החולים מאייר לילדים, שליד הקריה הרפואית רמב"ם

אי שליטה ביציאות בילדים ומתבגרים הינה נכות קשה ויכולה לנבוע מסיבות מגוונות. הסיבה השכיחה ביותר מופיעה לאחר ניתוח לתיקון מומים אנו-רקטאליים מולדים.

ההבנה שלנו את האנטומיה הנכונה ברצפת האגן, הביאה לשכלול השיטה הניתוחית. מי שתרם אולי מכל אחד אחר לשכלולה היה אלברטו פנה, כירורג ילדים בעל שם עולמי, המנהל את המחלקה לכירורגית ילדים בביה"ח שניידר בניו-יורק, שהציע את השיטה הניתוחית הנהוגה כיום ברוב המרכזים לניתוחי ילדים.

אולם, למרות ההתקדמות בתחום, יש עדיין מספר רב של ילדים הסובלים מדרגות שונות של אי שליטה ביציאות. ככל שהמום מסובך יותר, אי השליטה שכיח יותר.

החיפוש הבלתי נלאה אחר פתרונות לבעיה, הוליד מגוון עצום של ניתוחים, ביניהם: העברות שרירים על כלי הדם ועיצובם, השתלה של שריר מבודד, השתלת מגרים חשמליים ועד השתלת סוגרים מלאכותיים, כדוגמת הסוגר המלאכותי המשמש לטיפול באי שליטה על שתן.

אולם, הטכניקות הניתוחיות הללו הביאו להצלחה זעומה. הראשון שהכיר במגבלות הטכניקות הניתוחיות היה אלברטו פנה עצמו. הוא טען שיש להשקיע בצד השיקומי מניעתי, בילדים בהם הניתוח הראשוני לא היה מוצלח. הוא אף גרס, שגם לאחר ניתוח מוצלח, תתכן מידה מסוימת של עצירות ולפרקים גם חוסר שליטה. לכן, יש לעמוד על המשמר כבר בימים הראשונים שלאחר הניתוח, כדי למנוע עצירות, שבסופו של דבר יכולה להוביל לאי שליטה מדומה.

המודל החדש, שפותח כדי להבטיח לילד טיפול אופטימאלי לאחר הניתוח ושאותו יישמנו כבר בביה"ח 'מאייר', נחשב לסיפור הצלחה. הוא מבוסס על מרפאה פעילה מאוד - Bowel management clinic, הנשענת בנוסף לרופאים גם על אחות קלינית. האחות היא זו שנמצאת בקשר מתמיד עם ההורים ומדריכה אותם שעה, שעה במהלך הטיפול האינטנסיבי.